יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:49, 27 באוגוסט 2015

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו.

יוהנס הרביעי^[1] (11 ביולי 1837 - 10 במרץ 1889^[2]) נולד בשם קאסה מירצ'ה היה קיסר אתיופיה בשנים 1872-1889. יוהנס המשיך את ניסיונו של תוודרוס השני לאחד מחדש את אתיופיה ולסיים את תקופת השופטים באתיופיה (זמנה מספנט), יוהנס נלחם כל חייו לשימור עצמאות מלכותו הוא השמיד גדוד איטלקי בדוגלי , הביס פעמים את המצרים, ונהרג בקרב מטמה נגד המהדיסטים הסודאנים , יוהנס הרביעי נחשב לאחד מהקיסרים הגדולים בהיסטוריה האתיופית.

יוהנס עם בנו ויורשו המיועד הראס אראיה סלאסי

חייו

מוצא ויחוס

יוהנס נולד בשם קאסה מרצ'ה כבנו הצעיר של שום תמביין דאג'זמץ מארצ'ה וולדה קידנה מאשתו וויזרו אמטה סלאסי, בעיירה מאי באחה שבתמביין ב-11 ביולי 1837. ייחוסו של מרצ'ה היה לראס מיכאל סהול דרך אמו וכך הוא טען לכתר קיסר אתיופיה ונכנס לעימותים עם הקיסרים תוודרוס השני ותקלה גיורגיס השני.

עלייתו לשלטון

דג'אזמאץ' קאסה היה אויב מושבע של תאודרוס ונתן תמיכה פוליטית ולוגיסטית כאשר הבריטים באו להילחם ולהביס את תאודרוס ב1868. לאחר התאבדות תאודרוס ביציאת הבריטים את הארץ, רוברט נפיר (sir Robert Napier) הביא לדג'אזמאץ' קאסה כמות רבה של נשק מודרני, נשק אשר עזר לבסס את שלטונו במחוז תיגראי , ולהיות בין שלושת הנסיכים העוצמתיים באתיופיה (האחרים הם וגשום גובזה גברה מדהין שליט אמהרה ולסתה שב-1868 יכתיר עצמו בשם תקלה גיורגיס השני ומנליק נגוס (מלך) שוואה שב-1889 יוכתר כמנליק השני). יריבותו של דג'אזמאץ' קאסה עם וגשום גובזה הייתה מורכבת במיוחד, מפני שאחותו דינקינש מירצ'ה הייתה נשואה לווגשום גובזה. ב-1868 ווגשום גובזה הכריז על עצמו קיסר עם שם המלכות תקלה גיורגיס השני בסקוטה שבמחוז וג. אולם כיוון שלפני זמן קצר נפטר האבונה של הכנסייה האתיופית לא היה מי שיכתירו כראוי. כדי שקאסה יכיר בו כקיסר הוא נתן לדג'אזמאץ' קאסה את התואר "ראסיה מקונניט"-ראש האצילים, קאסה התחיל להישתמש בתואר זה, אבל לא קיבל את טענת תקלה גיורגיס לכתר, וסירב להעלות לו מס.

תקלה גיורגיס השני בא בקשרי נישואין עם ראס אדל של גוג'אם ומנליק נגוס שוואה, הכניע את וואלו בכח ולאחר שחיזק את מעמדו הוא יצא בראש צבאו למסע צבאי נגד קאסה בשנת 1871. שני הצבאות נפגשו לקרב באדווה ב-11 ביולי אותה שנה קאסה שאימן היטב את צבאו בעזרתו של ההרפתקן הבריטי ג'ון קירקהום(John Kirkham), והיה מצויד בנשק חדיש שהשאירו לו הבריטים הביס ושבה את תקלה גיורגיס והדיח אותו. תקלה גיורגיס מת בשבי לאחר שנה, לאחר מותו אלמנתו המלכה דינקינש מירצ'ה עברה להתגורר במקלה בחצר המלוכה של אחיה הקיסר החדש יוהנס הרביעי והמשיכה לשאת בתואר המלכה כל תקופת מלכותו.

לאחר הבסת תקלה גיורגיס יוהנס ביקש מהכנסייה הקופטית במצרים לשלוח 4 בישופים (דבר יוצא מגדר הרגיל כי בדרך כלל נשלח רק בישוף אחד)הכנסייה הסכימה ושלחה את :אטנטווס (שימש כארכיבישוף של הכנסייה האתיופית ומושבו היה בחצר המלוכה במקלה), מתאוס (התמנה לבישוף שואה), פטרוס (התמנה לבישוף של גוג'אם), ומרקוס שיועד לגונדר אבל כיוון שניפטר זמן קצר אחרי הגעתו לאתיופיה תחום אחריותו נוסף לזה של אטנטווס. לאחר מכן אטנטווס הכתיר קאסה ב-12 בינואר 1872 בעיר אקסום. הוא לקח את שם המלכות והתואר:יוהנס הרביעי,בחיר האלוהים, נגוס ציון ,ומלך המלכים של אתיופיה. והיה הראשון שהוכתר באותה עיר היסטורית מאז שהוכתר בה פאסילידס ב-1632,והאחרון שהישתמש בתואר נגוס ציון(מלך ציון).

יוהנס הרביעי היה בעל יתרון על פני כל יריביו הפנימיים האחרים. על מנת לפצות ולפייס את אלו שתמכו בו, הקיסר הכתיר את ראס עדל למלך גוג'אם והומלך בשם "תקלה היימנות" וגוג'אם נהפכה לממלכותו שלו ולצאצאיו. לא רק גוג'אם ניתנה לראס עדל אלא הוא מונה גם כ"מלך קאפה" על מנת לעצור את ההגמוניה בדרום של המלך מנליק השני משאווה, מהלך זה של הקיסר כלפי גוג'אם הייתה לעצור את מנליק השני לטעון על הכתר הקיסרי, מנליק השני טען שהוא צאצא של לבנה דנגל דרך קו גברי שלא כמו השושלות של תיגראי וגוג'אם בקו נשי ולכן טענתו לכתר הייתה חזקה מזו של יריביו. כל השטח שבין שתי הממלכות האלו שאווה וגוג'אם התחלק ביניהם, הגוג'אמים כבר היו מעורבים בממלכות האורומו שבוואלגה ותחום השפעתם הגיע עד לנחל גיב, השאוונים כעסו על הקיסר מכיוון שהם התאמצו לכבוש אזורים בדרום ושלחו מסיונרים לקאפה וכן הכניסו את האזור תחת שליטתם ובאופן קל שכזה מלך גוג'אם זכה לתואר "מלך קאפה" זה היה עלבון למנליק השני, למרות כל זאת מנליק הראה באופן רשמי על תמיכה בקיסר ועל מנת להראות חזית אתיופית אחידה כנגד הפולשים האיטלקים, הסודאנים והמצרים מצפון.

מלחמה עם מצרים העות'מאנית

ערכים מורחבים – קרב גונדית, קרב גורה

במשך כל תקופת שלטונו יוהנס היה עסוק בהגנת הגבול הצפוני של אתיופיה. בהתחלה היה זה ח'דיו איסמעיל פאשה ממצרים, שחלם על אימפריה שתקיף את כל המדינות ששכנו לאורך הנילוס. למצרים היה קשר עם מנליק מלך שוואה והם עודדהו למרוד ביוהנס, אולם לאחר שהמצרים באו דרך נמל זיילה וכבשו את הרר ב-11 בינואר 1875 חל נתק ביחסים מכיוון שיוהנס ומנליק החשיבו את הארר כמחוז מורד ששייך לאתיופיה. לאחר מכן המצרים התקדמו ממאחזיהם שהישתרעו לאורך החוף סביב נמל מאסוואה (מסווה) לרמת אריתריאה. יוהנס ביקש מהבריטים שירסנו את התוקפנות של הח'דיו שהיה בעל בריתם. יוהנס הבין במהרה שהבריטים לא מתכוונים לעשות דבר בנידון ולכן גייס את צבאו ויצא להילחם. שני הצבאות ניפגשו לקרב בגונדית (מכונה גם גודה גודה) בבוקר ה-16 בנובמבר 1875. המצרים היו נלכדו בעמק והיו מוקפים ברובאים אתיופים מסביב להרים בסופו של הקרב כמעט כל הצבא המצרי הושמד ביחד עם מפקדים ממוצא אמריקאי ואירופי. לאחר התבוסה החדיב שלח כח צבאי שני למחוק/לנקום את ההפסד בגונדת. המצרים הובסו שוב בקרב גורה (ב7-9 במרץ 1876).

לאחר שובו של הקיסר עטור בתהילת הניצחון על מצרים מנליק נכנע ונשבע אמונים לקיסר, וכן בנו של יוהנס ראס אראייה סלאסייה נישא לזאודיתו (בעתיד קיסרית אתיופיה לאחר הדחת ליג' אייאסו) ביתו של מנליק. הוא גם אירגן מפגש על של מנהיגי אתיופיה בוואלו לדון בענייני דת. יוהנס ציווה על מוסלמי וואלוו להיטבל לנצרות תוך שישה חודשים או שיאבדו את רכושם, וכן דרש ממנליק שייגרש את המיסיונרים הקתולים שנמצאים בתחום שליטתו. אימאם מוחמד עלי מוואלוו התנצר וקיבל את התואר ושם ההטבלה: ראס מיכאל (בעתיד נגוס מיכאל ואביו של ליג' אייסו) היתחתן עם בתו של מנליק, שוארגה.

מלחמה עם סודאן המהדיסטית

ערכים מורחבים – קרב כופית · קרב מטמה

כאשר מוחמד אחמד טען שהוא המהדי הרים את נס המרד נגד הכיבוש המיצרי ואף הצליח לגרש אותם מלבד כוחות מבודדים בדרום סודאן שהיו לכודים. יוהנס הסכים לבקשה של הבריטים לפנות את הכוחות הלכודים דרך השטח האתיופי בתמורה הבריטים הבטיחו לתת ליוהנס את מאסאווה ושטחים נוספים שהמצרים המשיכו להחזיק לאורך החוף סביב מסאווה להבנה זו ניתן תוקף רשמי כאשר הבריטים ויוהנס חתמו על ההסכם המכונה הסכם היוויט.

התוצאה המיידית הייתה שהזעם של תנועת המהדיה הופנה כלפי אתיופיה ראס אלולה הגנרל הראשי של יוהנס הביס פלישה של המהדיסטים בקרב כופית ב-23 בספטמבר 1885, באותו זמן הבריטים העבירו את השליטה על נמל מסוואה מהמצרים לאיטלקים, צעד אשר הכעיס את יוהנס ותקוותו לקבל גישה לים האדום ע"מ לייבא נשק חם.

יוהנס ניסה להגיע להבנות עם האיטלקים, כדי שיוכל להיתפנות לאיום המהדיסטי. על אף שהאיטלקים עודדו וציידו בנשק את כל המתנגדים ליוהנס, וכן ניסו להיתקדם יותר לתוך השטח האתיופי, באחת ההיתקדמויות האלה הראס אלולה הגנרל הראשי של יוהנס ושליט המארב מאדו (כלומר שליט השטחים שמעבר לנהר מארב -אריתריאה) השמיד גדוד איטלקי בקרב דוגאלי . בנוסף צצו בעיות פנים כאשר מלכי שאווה וגוג'אם מרדו ביוהנס, יוהנס חיסל בברוטליות את המרידה בגוג'אם אולם לפני שהיתפנה לטפל בשוואה הגיעו החדשות שהמהדיסטים כבשו את גונדר ושרפו את כנסיותיה. יוהנס היה צריך להתמודד עם שלוש בעיות בבת אחת האיום האיטלקי בצפון המרידה של מנליק והפלישה הסודנית, הוא בחר לטפל קודם במהדיסטים ויצא בראש צבאו צפונה מגוג'אם לכיוון גונדר (וכך הפקיר למעשה את החזית נגד האיטלקים).

מותו וצאצאיו

יוהנס נהרג בפלישה של המהדיסטים (בהנהגת "הח'ליפה" עבדאללהי אבן מוחמד היורש של המהדי מוחמד אחמד) בקרב מטמה ב-9 במרץ 1889. הוא נפגע מצלף במהלך הקרב, על ערש דווי הוא הכריז על אחיינו הראס מנגשה שבעצם היה בנו כיורש העצר (בנו המבוגר ראס אראייה סלאסייה מת לפני מספר שנים ממחלה). הוא מת לאחר מספר שעות. אף על פי שהאתיופים כמעט והכריעו את הקרב, השמועה על מות יוהנס עירערה את המורל ואיפשרה למהדיסטים לערוך התקפת נגד במהלכו הצליחו לפזר את הצבא האתיופי.

למרות ניסיון של אצילים בהנהגת ראס אלולה לקדם את טענת ראס מנגשה יוהנס לכתר, רבים מקרובי יוהנס שבאנדרטה ותמביין התנגדו. רבים סירבו לקבל את מנגשה כבנו של יוהנס מכיוון שהכירוהו זמן רב בתור אחיינו מתחרהו מנליק שטען לכתר עוד בתקופת אביו של מנגשה הצליח להשיג את תמיכת רוב אצילי אתיופיה והוכתר כקיסר. תיגראי נכנסה לתוהו בבוהו ומרידות במנגשה. לאחר מות יוהנס השפעת התיגרינים בשלטון קטנה. האיטלקים כבשו את כל השטחים שמעבר נהר המארב ויצרו את הקולוניה אריתריאה (מנליק הכיר בשטחים אלה בהסכם אוצ'ילי) ומאוחר יותר הובסו על ידי מנליק במלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה בניסיונם להתקדם לתוך אתיופיה. מתקופת מנליק ועד נפילת המלוכה ב-1974 צאצאי יוהנס היו נסיכי תיגראי.

ליוהנס שרדו שני בנים בנו הבכור ראס אראייה סלאסיה ילד את ראס גוגסה אראייה בנו דג'אזמאץ' היילה סלאסיה גוגסה שלט במזרח תיגראי מ1930 ואילך והיתחתן עם ביתו של היילה סלאסי הנסיכה זנבוורק היילה סלאסיה ב-1936 לאחר מות אשתו דג'אמאץ' היילה סלאסיה בגד במדינתו והצטרף לאיטליה הפשיסטית נגד אתיופיה. כאשר נפוצה השמועה על בגידתו אנשי מקלה בזזו את הבית שלו. בתקופת הכיבוש האיטלקי הוא הועלה לדרגת ראס על ידי "מלך איטליה באתיופיה" אולם לאחר שיחרור אתיופיה ב-1941 הוא הושם במעצר בית וקיבל יחס של בוגד, הוא מת זמן קצר לאחר ששוחרר מהמעצר על ידי שלטון הדרג ב-1974

בנו השני והיותר מוכר ראס מנגשה סיים את חיו במעצר בית בגלל מרידות חוזרות ונישנות במנליק השני. בנו של מנגשה ראס סיום היה בהתחלה שליט מערב תיגראי אולם, בעקבות בגידת דודנו דג'אזמאץ' היילה סלאסיה הוא נהפך לשליט כל תיגראי בשנת 1936. היא פיקד וניהל קרבות נגד האיטלקים אולם בסוף הוא ניכנע לאיטלקים, רוב תקופת הכיבוש האיטלקי היה נתון במעצר בית באדיס אבבה. בעקבות חזרת הקיסר היילה סלאסיה לאתיופיה ותום הכיבוש האיטלקי ב-1941, ראס סיום חזר לשלוט בתגראי והוכר כשליט הבלעדי של המחוז. ראס סיום מנגשה נהרג באירועי ניסיון ההפיכה של המשמר הקיסרי ב-1961. בנו מנגשה סיום ירש את מקומו ושלט בתגראי עד עליית שלטון הדרג באתיופיה ב-1974. ראס מנגשה סיום הקים את הארגון האיחוד הדמוקרטי-אתיופי (EDU) כדי להילחם בשלטון הדרג, וזוהי המפלגה הוותיקה ביותר באתיופיה. ראס מנגשה נישא לנסיכה אידה דסטה נכדתו של הקיסר היילה סלאסיה, והוא ראש הענף הטיגריני של השושלת הסולומונית.

מורשתו

יוהנס הרביעי נתפס על ידי האתיופים כפטריוט גדול וקדוש מעונה (לאחר מותו הוכרז קדוש על ידי הכנסייה האתיופית) לארצו ולדתו, אולם המוסלמים זוכרים לו את מסע הניצור בכפייה ולכן נתפס בעיניהם כלא סובלני לדתם וכתוקפן .

הערות

מספר מקורות גורסים ששנת הלידה של יוהנס 1821

ביבליוגרפיה

Paul B. Henze. "Yohannes IV and Menelik II: The Empire Restored, Expanded, and Defended" in Layers of Time: A History of Ethiopia. New York: Palgrave, 2000. ISBN 0-312-22719-1 David Levering Lewis. "Pawns of Pawns" in The Race to Fashoda. New York: Weidenfeld and Nicolson, 1987. ISBN 1-55584-058-2

Ras Alula and the Scramble for Africa: A Political Biography : Ethiopia & Eritrea 1875-1897 (Paperback (חגי ארליך) by Haggai Erlich

הערות שוליים

^ גרסה אתיופית של השם העברי יוחנן.
^ http://rulers.org/indexy.html#yohan

שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם: בריוו פאולוס	ראס תיגראי 1867 - 1882	הבא: אראיה סאלסי

שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם: תקלה גיורגיס השני	קיסר אתיופיה 11 ביולי 1871 - 9 במרץ 1889	הבא: מנליק השני

[1] גרסה אתיופית של השם העברי יוחנן.

[2] ttp://rulers.org/indexy.html#yohan

[1]

[2]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 לאחר התאבדות תאודרוס
 ביציאת הבריטים את הארץ,  רוברט נפיר (sir Robert Napier)  הביא לדג'אזמאץ' קאסה כמות רבה של נשק מודרני, נשק אשר עזר לבסס את שלטונו במחוז [[תיגראי]] , ולהיות בין שלושת הנסיכים העוצמתיים באתיופיה (האחרים הם [[וגשום]] גובזה גברה מדהין שליט אמהרה ו[[לסתה]]  שב-1868 יכתיר עצמו בשם [[תקלה גיורגיס השני]] ומנליק נגוס (מלך) [[שוואה]] שב-[[1889]] יוכתר כ[[מנליק השני]]).
-יריבותו של דג'אזמאץ' קאסה עם וגשום גובזה הייתה מורכבת במיוחד, מפני שאחותו דהתעלעללהלכלעחע התעלעלעללינקינש מירצ'ה הייתה נשואה לווגשום גובזה.
+יריבותו של דג'אזמאץ' קאסה עם וגשום גובזה הייתה מורכבת במיוחד, מפני שאחותו דינקינש מירצ'ה הייתה נשואה לווגשום גובזה.
 ב-1868 ווגשום גובזה הכריז על עצמו קיסר עם שם המלכות תקלה גיורגיס השני בסקוטה שבמחוז [[וג]]. אולם כיוון שלפני זמן קצר נפטר האבונה של [[הכנסייה האתיופית]] לא היה מי שיכתירו כראוי.
 כדי שקאסה יכיר בו כקיסר הוא נתן לדג'אזמאץ' קאסה את התואר "[[ראסיה מקונניט]]"-ראש האצילים,
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 תקלה גיורגיס השני בא בקשרי נישואין עם [[ראס]] אדל של [[גוג'אם]] ומנליק [[תוארי אצולה אתיופיים|נגוס]] [[שוואה]], הכניע את [[וואלו]] בכח ולאחר שחיזק את מעמדו הוא יצא בראש צבאו למסע צבאי נגד קאסה בשנת [[1871]].
 שני הצבאות נפגשו לקרב באדווה ב-11 ביולי אותה שנה
-קאסה שאימן היטב את צבאו בעזרתו של ההרפתקן הבריטי ג'ון קיכלכוכחכלרקהום([[John Kirkham]]), והיה מצויד בנשק חדיש שהשאירו לו הבריטים הביס ושבה את תקלה גיורגיס והדיח אותו.
+קאסה שאימן היטב את צבאו בעזרתו של ההרפתקן הבריטי ג'ון קירקהום([[John Kirkham]]), והיה מצויד בנשק חדיש שהשאירו לו הבריטים הביס ושבה את תקלה גיורגיס והדיח אותו.
 תקלה גיורגיס מת בשבי לאחר שנה, לאחר מותו אלמנתו המלכה דינקינש מירצ'ה עברה להתגורר ב[[מקלה (עיר)|מקלה]] בחצר המלוכה של אחיה הקיסר החדש יוהנס הרביעי והמשיכה לשאת בתואר המלכה כל תקופת מלכותו.
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 [[תמונה:Tekle Haymanot of Gojjam.png|שמאל|ממוזער|225px|ראס עדל.]]
-יוהנס הרביעי היה בעל יתרון על פני כל יריביו הפנימיים האחרים. על מנת לפצות ולפייס את אלו שתמכו בו, הקיסר הכתיר את [[ראס עדל]] למלך [[גוג'אם]] והומלך בשם "תקלה היימנות" וגוג'אם נהפכה לממלכותו שלו ולצאטטצאיו. לא רק גוג'אם ניתנה לראס עדל אלא הוא מונה גם כ"מלך קאפה" על מנת לעצור את ההגמוניה בדרום של המלך [[מנליק השני]] מ[[שאווה]], מהלך זה של הקיסר כלפי גוג'אם הייתה לעצור את מנליק השני לטעון על הכתר הקיסרי, מנליק השני טען שהוא צאצא של [[לבנה דנגל]] דרך קו גברי שלא כמו השושלות של [[השושלת הטיגראינית|תיגראי]] ו[[השושלת הגוג'אמית|גוג'אם]] בקו נשי ולכן טענתו לכתר הייתה חזקה מזו של יריביו. כל השטח שבין שתי הממלכות האלו שאווה וגוג'אם התחלק ביניהם, הגוג'אמים כבר היו מעורבים בממלכות ה[[אורומו (עם)|אורומו]] שב[[וואלגה]] ותחום השפעתם הגיע עד ל[[נחל גיב]], השאוונים כעסו על הקיסר מכיוון שהם התאמצו לכבוש אזורים בדרום ושלחו מסיונרים לקאפה וכן הכניסו את האזור תחת שליטתם ובאופן קל שכזה מלך גוג'אם זכה לתואר "מלך קאפה" זה היה עלבון ל[[מנליק השני]], למרות כל זאת מנליק הראה באופן רשמי על תמיכה בקיסר ועל מנת להראות חזית אתיופית אחידה כנגד הפולשים האיטלקים, הסודאנים והמצרים מצפון.
+יוהנס הרביעי היה בעל יתרון על פני כל יריביו הפנימיים האחרים. על מנת לפצות ולפייס את אלו שתמכו בו, הקיסר הכתיר את [[ראס עדל]] למלך [[גוג'אם]] והומלך בשם "תקלה היימנות" וגוג'אם נהפכה לממלכותו שלו ולצאצאיו. לא רק גוג'אם ניתנה לראס עדל אלא הוא מונה גם כ"מלך קאפה" על מנת לעצור את ההגמוניה בדרום של המלך [[מנליק השני]] מ[[שאווה]], מהלך זה של הקיסר כלפי גוג'אם הייתה לעצור את מנליק השני לטעון על הכתר הקיסרי, מנליק השני טען שהוא צאצא של [[לבנה דנגל]] דרך קו גברי שלא כמו השושלות של [[השושלת הטיגראינית|תיגראי]] ו[[השושלת הגוג'אמית|גוג'אם]] בקו נשי ולכן טענתו לכתר הייתה חזקה מזו של יריביו. כל השטח שבין שתי הממלכות האלו שאווה וגוג'אם התחלק ביניהם, הגוג'אמים כבר היו מעורבים בממלכות ה[[אורומו (עם)|אורומו]] שב[[וואלגה]] ותחום השפעתם הגיע עד ל[[נחל גיב]], השאוונים כעסו על הקיסר מכיוון שהם התאמצו לכבוש אזורים בדרום ושלחו מסיונרים לקאפה וכן הכניסו את האזור תחת שליטתם ובאופן קל שכזה מלך גוג'אם זכה לתואר "מלך קאפה" זה היה עלבון ל[[מנליק השני]], למרות כל זאת מנליק הראה באופן רשמי על תמיכה בקיסר ועל מנת להראות חזית אתיופית אחידה כנגד הפולשים האיטלקים, הסודאנים והמצרים מצפון.
 ====מלחמה עם מצרים העות'מאנית====
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 במשך כל תקופת שלטונו יוהנס היה עסוק בהגנת הגבול הצפוני של אתיופיה.
 בהתחלה היה זה [[ח'דיו]] [[איסמעיל פאשה]] ממצרים, שחלם על אימפריה שתקיף את כל המדינות ששכנו לאורך ה[[נילוס]].
-למצרים היה קשר עם מנליק מלך שוואה והם עודדהו למרוד ביוהנס, אולם לאחר שהמצרים באו דרך נמל זיילה וכבכצאחעלכלןשו את [[הרר]] ב-[[11 בינואר]] [[1875]] חל נתק ביחסים מכיוון שיוהנס ומנליק החשיבו את הארר כמחוז מורד ששייך לאתיופיה. לאחר מכן המצרים התקדמו ממאחזיהם שהישתרעו לאורך החוף סביב נמל [[מאסוואה]] (מסווה) לרמת [[אריתריאה]]. יוהנס ביקש מהבריטים שירסנו את התוקפנות של הח'דיו שהיה בעל בריתם.
+למצרים היה קשר עם מנליק מלך שוואה והם עודדהו למרוד ביוהנס, אולם לאחר שהמצרים באו דרך נמל זיילה וכבשו את [[הרר]] ב-[[11 בינואר]] [[1875]] חל נתק ביחסים מכיוון שיוהנס ומנליק החשיבו את הארר כמחוז מורד ששייך לאתיופיה. לאחר מכן המצרים התקדמו ממאחזיהם שהישתרעו לאורך החוף סביב נמל [[מאסוואה]] (מסווה) לרמת [[אריתריאה]]. יוהנס ביקש מהבריטים שירסנו את התוקפנות של הח'דיו שהיה בעל בריתם.
 יוהנס הבין במהרה שהבריטים לא מתכוונים לעשות דבר בנידון ולכן גייס את צבאו ויצא להילחם.
 שני הצבאות ניפגשו לקרב בגונדית (מכונה גם גודה גודה)
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 המצרים הובסו שוב בקרב גורה (ב7-9 במרץ [[1876]]).
-לאחר שובו של הקיסר עטור בתהילת הניצחון על מצרים מנליק נכנע ונשבע אמונים לקיסר, וכן בנו של יוהנס ראס אראייה סלאסייה נישא ל[[זאודיתו, קיסרית אתיופיה|זאודיתו]] (בעתיד כחעחעועלעםםאפעםקיסרית אתיופיה לאחר הדחת [[ליג' אייאסו]]) ביתו של מנליק.
+לאחר שובו של הקיסר עטור בתהילת הניצחון על מצרים מנליק נכנע ונשבע אמונים לקיסר, וכן בנו של יוהנס ראס אראייה סלאסייה נישא ל[[זאודיתו, קיסרית אתיופיה|זאודיתו]] (בעתיד קיסרית אתיופיה לאחר הדחת [[ליג' אייאסו]]) ביתו של מנליק.
 הוא גם אירגן מפגש על של מנהיגי אתיופיה ב[[וואלו]]  לדון בענייני דת. יוהנס ציווה על מוסלמי וואלוו להיטבל לנצרות תוך שישה חודשים או שיאבדו את רכושם, וכן דרש ממנליק שייגרש את ה[[מיסיונרים]] ה[[קתולים]] שנמצאים בתחום שליטתו. [[אימאם]] מוחמד עלי מוואלוו התנצר וקיבל את התואר ושם ההטבלה: ראס מיכאל (בעתיד נגוס מיכאל ואביו של ליג' אייסו) היתחתן עם בתו של מנליק, שוארגה.
@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 יוהנס ניסה להגיע להבנות עם האיטלקים, כדי שיוכל להיתפנות לאיום המהדיסטי. על אף שהאיטלקים עודדו וציידו בנשק את כל המתנגדים ליוהנס, וכן ניסו להיתקדם יותר לתוך השטח האתיופי, באחת ההיתקדמויות האלה הראס אלולה הגנרל הראשי של יוהנס ושליט המארב מאדו (כלומר שליט השטחים שמעבר לנהר מארב -[[אריתריאה]]) השמיד גדוד איטלקי ב[[קרב דוגאלי]] .
-בנוסף צצו בעיות פנים חכחכיכיככאשר מלכי [[שאווה]] ו[[גוג'אם]] מרדו ביוהנס, יוהנס חיסל בברוטליות את המרידה בגוג'אם אולם לפני שהיתפנה לטפל בשוואה הגיעו החדשות שהמהדיסטים כבשו את [[גונדר]] ושרפו את כנסיותיה. יוהנס היה צריך להתמודד עם שלוש בעיות בבת אחת האיום האיטלקי בצפון המרידה של מנליק והפלישה הסודנית, הוא בחר לטפל קודם במהדיסטים ויצא בראש צבאו צפונה מגוג'אם לכיוון גונדר (וכך הפקיר למעשה את החזית נגד האיטלקים).
+בנוסף צצו בעיות פנים כאשר מלכי [[שאווה]] ו[[גוג'אם]] מרדו ביוהנס, יוהנס חיסל בברוטליות את המרידה בגוג'אם אולם לפני שהיתפנה לטפל בשוואה הגיעו החדשות שהמהדיסטים כבשו את [[גונדר]] ושרפו את כנסיותיה. יוהנס היה צריך להתמודד עם שלוש בעיות בבת אחת האיום האיטלקי בצפון המרידה של מנליק והפלישה הסודנית, הוא בחר לטפל קודם במהדיסטים ויצא בראש צבאו צפונה מגוג'אם לכיוון גונדר (וכך הפקיר למעשה את החזית נגד האיטלקים).
 ====מותו וצאצאיו====