תפוקה שולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:52, 6 בספטמבר 2015

בכלכלה, תפוקה שולית היא העלייה בכמות המיוצרת שנוצרה כתוצאה מהוספה של היחידה האחרונה של גורם הייצור.

דוגמה: התפוקה השולית של עובד חמישי במפעל נעליים היא כמות הנעליים הנוספת שהצליחו הפועלים לייצר בעקבות הצטרפותו של העובד החמישי. אם ארבעה פועלים מייצרים 10 נעליים וחמישה פועלים מייצרים, באותו פרק זמן, 11 נעליים, התפוקה השולית של גורם הייצור 'פועלים' באותו המפעל היא 1.

חישוב התפוקה השולית

התפוקה השולית של תשומה משתנה מסוימת בתהליך הייצור בזמן תקופה ספציפית, בהנחה ששאר התשומות המשתנות נשארות קבועות, היא:

התפוקה שולית של X המשמש לייצור Y שווה ל-ΔY/ΔX (השינוי ב-Y חלקי השינוי ב-X).

בכלכלה הנאו-קלאסית, זוהי הנגזרת של פונקציית הייצור. המוצר (Y) מוגדר בצורה אופיינית עם התעלמות מוחלטת מעלויות ורווחים חיצוניים.

חוק התפוקה השולית הפוחתת

ערך מורחב – תפוקה שולית פוחתת

על פי "חוק התפוקה השולית הפוחתת", מניחים כי התפוקה השולית של תשומה מסוימת אחת פוחתת כל עוד אין שינוי בתשומת ייצור אחרת. את ההגיון העומד מאחרי החוק אפשר להסביר כך: אדם אחד שקוטף אוכמניות משיח ביער מפיק תפוקה מסוימת במשך שעה. ברגע שיתווסף אליו אדם אחר, לקטוף מאותו שיח, יהיה להם צפוף יותר, אחד יתכנן לקטוף פרי מסוים והשני יקח את אותו פרי בדיוק, וכו'. גם היכולת לנצל את השיח האחד תפחת - אדם אחד יכול להרשות לעצמו לקטוף במשך שעה רק את האוכמניות הבולטות והנגישות ביותר בשיח. כשיש שניים, צריך להתאמץ כדי למצוא גם את האוכמניות הפחות נגישות, וכדומה. תפוקתם של השניים לא תהיה כפולה מתפוקתו של היחיד אלא פחותה מכך. התרומה של הוספת האדם השני פחותה מתרומתה של הוספת האדם הראשון.

היחס בין התפוקה השולית לשכר העבודה

בתאוריה הנאו-קלאסית של תחרות משוכללת, התפוקה השולית של עבודה שווה למשכורת הריאלית. כלומר, גובה המשכורת של כל העובדים שווה לערך התפוקה שהוספתו התאורטית של העובד האחרון הייתה מוסיפה לייצור. במפעל לנעליים מהדוגמה הקודמת, כל 5 העובדים היו מקבלים משכורת שוות ערך לערכה של נעל אחת, וגורמי הייצור האחרים (ההון, ספקי העור והגומי) היו 'מקבלים' שווה ערך של כל 6 הנעליים הנותרות. באופן דומה, תחת אותם התנאים, התפוקה השולית של הון שווה לשיעור הרווח על השקעתו.

מרקס ביקר את התפיסה כי גובה שכרו של אדם שווה לתפוקה השולית של הפועלים. הוא סבר כי ביסודו החוק הזה נכון, המנגנון עובד, אך אינו ראוי כי הוא משאיר את מרב אמצעי הייצור בידיהם של בעלי המפעלים ואינו מאפשר לאדם להתפרנס מעבר לדרוש לו לקיומו הבסיסי.^[^{דרוש מקור]} הכשל הוא כשל חברתי - הפועלים יתקוממו וישנו את המערכת הכלכלית ואת מנגנוני החלוקה כך שהתפוקה השולית לא תהיה עוד שכרו של העובד. ארגוני עובדים חזקים שצמחו לאחר מכן אכן העלו את שכרם של העובדים מעבר לתפוקה השולית של העבודה.^[^{דרוש מקור]}

ראו גם

תועלת שולית

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 בתאוריה הנאו-קלאסית של [[תחרות משוכללת]], התפוקה השולית של עבודה שווה ל[[ריאליות|משכורת הריאלית]]. כלומר, גובה המשכורת של כל העובדים שווה לערך התפוקה שהוספתו התאורטית של העובד האחרון הייתה מוסיפה לייצור. במפעל לנעליים מהדוגמה הקודמת, כל 5 העובדים היו מקבלים משכורת שוות ערך לערכה של נעל אחת, וגורמי הייצור האחרים (ההון, ספקי העור והגומי) היו 'מקבלים' שווה ערך של כל 6 הנעליים הנותרות. באופן דומה, תחת אותם התנאים, התפוקה השולית של [[הון]] שווה ל[[שיעור הרווח]] על השקעתו.
-[[קרל מרקס|מרקס]] ביקר את התפיסה כי גובה שכרו של אדם שווה לתפוקה השולית של הפועלים. הוא סבר כי ביסודו החוק הזה נכון, המנגנון עובד, אך אינו ראוי כי הוא משאיר את מרב אמצעי הייצור בידיהם של בעלי המפעלים ואינו מאפשר לאדם להתפרנס מעבר לדרוש לו לקיומו הבסיסי. הכשל הוא כשל חברתי - הפועלים יתקוממו וישנו את המערכת הכלכלית ואת מנגנוני החלוקה כך שהתפוקה השולית לא תהיה עוד שכרו של העובד. [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] חזקים שצמחו לאחר מכן אכן העלו את שכרם של העובדים מעבר לתפוקה השולית של העבודה.
+[[קרל מרקס|מרקס]] ביקר את התפיסה כי גובה שכרו של אדם שווה לתפוקה השולית של הפועלים. הוא סבר כי ביסודו החוק הזה נכון, המנגנון עובד, אך אינו ראוי כי הוא משאיר את מרב אמצעי הייצור בידיהם של בעלי המפעלים ואינו מאפשר לאדם להתפרנס מעבר לדרוש לו לקיומו הבסיסי.{{מקור}} הכשל הוא כשל חברתי - הפועלים יתקוממו וישנו את המערכת הכלכלית ואת מנגנוני החלוקה כך שהתפוקה השולית לא תהיה עוד שכרו של העובד. [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] חזקים שצמחו לאחר מכן אכן העלו את שכרם של העובדים מעבר לתפוקה השולית של העבודה.{{מקור}}
 ==ראו גם==