מאמן השנה ב-NBA – הבדלי גרסאות
Shakeydeal33 (שיחה | תרומות) ←זוכי הפרס לפי שנה: עדכון |
|||
שורה 61: | שורה 61: | ||
|- |
|- |
||
| {{בספורט|NBA|1967|1968}} |
| {{בספורט|NBA|1967|1968}} |
||
| [[ריצ'י |
| [[ריצ'י גוארין]] |
||
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
||
| [[אטלנטה הוקס|סט. לואיס הוקס]] |
| [[אטלנטה הוקס|סט. לואיס הוקס]] |
||
שורה 91: | שורה 91: | ||
|- |
|- |
||
| {{בספורט|NBA|1972|1973}} |
| {{בספורט|NBA|1972|1973}} |
||
| [[טום היינסון]] |
|bgcolor="#FFFF99"| [[טום היינסון]] |
||
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
||
| [[בוסטון סלטיקס]] |
| [[בוסטון סלטיקס]] |
||
שורה 121: | שורה 121: | ||
|- |
|- |
||
| {{בספורט|NBA|1977|1978}} |
| {{בספורט|NBA|1977|1978}} |
||
| [[ |
| [[יובי בראון]] |
||
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
||
| [[אטלנטה הוקס]] |
| [[אטלנטה הוקס]] |
||
שורה 277: | שורה 277: | ||
|- |
|- |
||
| {{בספורט|NBA|2003|2004}} |
| {{בספורט|NBA|2003|2004}} |
||
| [[ |
| [[יובי בראון]] |
||
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
||
| [[ממפיס גריזליס]] |
| [[ממפיס גריזליס]] |
||
שורה 295: | שורה 295: | ||
|- |
|- |
||
| {{בספורט|NBA|2006|2007}} |
| {{בספורט|NBA|2006|2007}} |
||
| [[סם |
| bgcolor="#CFECEC"| [[סם מיצ'ל]] |
||
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
| {{דגל|ארצות הברית||+}} |
||
| [[טורונטו ראפטורס]] |
| [[טורונטו ראפטורס]] |
גרסה מ־22:52, 12 בספטמבר 2015
מאמן השנה ב-NBA (באנגלית: NBA Coach of the Year Award) הוא פרס כדורסל שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 למאמן הבולט בעונה הסדירה של ליגת ה-NBA. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם מאמן הכדורסל הוותיק רד אאורבך שהוביל את הבוסטון סלטיקס לתשע אליפויות NBA מ-1956 עד ל-1966. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי פאנל של כתבי ספורט מארצות הברית ומקנדה. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס.[1] מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. גרג פופוביץ', דון נלסון ופט ריילי מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס וג'ין שאו באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד.[2] לארי בירד הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-MVP. ג'וני קר, הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם השיקגו בולס בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי הפלייאוף בעונתם הראשונה בליגה.[3]
זוכי הפרס לפי שנה
^ | מאמן אשר פעיל ב-NBA |
* | מאמן אשר חבר בהיכל התהילה של הכדורסל |
*^ | מאמן אשר פעיל ב-NBA וחבר בהיכל התהילה של הכדורסל |
נצ–הפ | מאזן ניצחונות-הפסדים בעונת המשחקים הרגילה |
קישורים חיצוניים
- מאמן השנה ב-NBA באתר ה-NBA
- מאמן השנה ב-NBA באתר basketball-reference.com
הערות שוליים
פרסי ליגת ה-NBA | ||
---|---|---|
גביע האליפות | גביע לארי אובריאן | |
פרסים אישיים | MVP של העונה הסדירה • MVP של סדרת הגמר • MVP של סדרות הגמרים האזוריים • שחקן ההגנה של העונה • השחקן השישי של העונה • השחקן המשתפר של העונה • רוקי השנה • MVP של משחק האולסטאר • שחקן הקלאץ' של העונה • מאמן השנה • מנהל השנה | |
פרסים חברתיים | פרס האזרחות • פרס הספורטיביות • פרס השחקן הקבוצתי • פרס עזרה לקהילה • פרס לצדק חברתי | |
חמישיות העונה | חמישיית העונה • חמישיית ההגנה של העונה • חמישיית הרוקיז של העונה | |
הנצחות | קבוצת השנה ה-75 • קבוצת השנה ה-50 • קבוצת השנה ה-35 • קבוצת השנה ה-25 • פרס מפעל חיים |