מונולוג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הורדת שימוש בתג br*
אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:
[[קטגוריה:טכניקות ספרותיות]]
[[קטגוריה:טכניקות ספרותיות]]


[[קטגוריה:תיאטרון]]
[[קטגוריה:מונחים בתיאטרון]]
[[קטגוריה:מונולוגים|*]]
[[קטגוריה:מונולוגים|*]]
[[קטגוריה:דרמה]]
[[קטגוריה:דרמה]]

גרסה מ־18:09, 13 בספטמבר 2015

מונולוג הוא שיחת יחיד, אשר מתרחשת כאשר אדם משוחח בלי בן זוג לשיחה. מקור הביטוי ביוונית, (מונו = "יחיד", לוגוס = "שיחה"). כאשר מצטרף משתתף נוסף לשיחה הוא הופך אותה לדו-שיח –דיאלוג. המונולוג קשור בעיקר לתחומי הספרות הקולנוע והתיאטרון

לעתים גם רפליקה ארוכה, מעל שתי דקות, מכונה מונולוג, על אף שהיא מופנית לפרטנר ולא לקהל.

בספרות

צורת המונולוג רווחת הרבה בספרות, כאשר הדמות מביעה את תחושות לבה, או רצף רעיונות כלשהו מבלי שתופרע על ידי דמות אחרת. במונולוגים באים לעתים לידי ביטוי מיצוי רעיונות נשגבים והתלבטויות נפשיות, שבהם מגלה מחבר היצירה את כוחו גם כפסיכולוג ופילוסוף.

ספר איוב מורכב ממונולוגים של איוב וחבריו המתייחסים לעקרון הצדק האלוהי ולמהות החטא והעונש.

ספריו של חיים הזז, "הדרשה" ו"דרבקין" הם בנויים על ספור שנושא אופי שבו הגיבור נושא מונולוג רציף אחד.

בשירה העברית ישנם שירים רבים שהם בעצם מונולוג לירי ובמיוחד מטיבה להביע רגשתויה בסוג זה של בטוי, רחל המשוררת בשירהּ "רק על עצמי":

רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.
צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.

בתיאטרון

בתיאטרון, המונולוג מתבטא כאשר השחקן מדבר בלי שיופרע על ידי שחקן אחר. הדמות המדברת במונולוג מהרהרת על מצבה או משתפת את הקהל בסודה.

אחד מן המונולוגים המפורסמים ביותר הוא של המלט, גיבור המחזה "המלט" לוויליאם שייקספיר. במונולוג זה מתלבט ומתחבט המלט, שהפך להיות למושג של אדם מתלבט, בשאלה אם "להיות או לחדול":

להיות או לא להיות,
זו השאלה:
האם נעלה יותר להתענות בפגיעותיו ובחיציו של הגורל המתאכזר;
או להניף את חרבך על ים היסורים;
להלחם בגליו הסוערים,
וכך לשים קץ גם ליסורייך.
למות - לישון, וסוף לכל.
לומר כי בשינה הזאת נשׂימה קץ לכאבי-הלב,
ואין-ספור המכות הנוחתות על כל בשר ודם.
על סוף כזה הרי חולמים כולנו
למות - לישון.

תרגם: ט. כרמי, 1988

מונולוג קומי

גרסה חדישה של צורת מופע מונולוג הוא הסטנד-אפ, בו שחקן נותן מופע יחיד על הבמה, משולב בקטעים מצחיקים בדרך כלל, ובשילוב עוד מרכיבים לא מילוליים כגון קסמים או שירה, מופע שהוא כביכול ללא הכנה, ומהלכו מתכוון לפי תגובות הקהל.

ראו גם

קישורים חיצוניים