פוקהרה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
Fildo~hewiki (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 30: שורה 30:
|סטטיסטיקות=
|סטטיסטיקות=
}}
}}
'''פוקארה''' ([[נפאלית]]: '''पोखरा उपमहानगरपालिका''', [[אנגלית]]: Pokhara) היא העיר השלישית בגודלה ב[[נפאל]], אחרי [[קטמנדו]] ו[[ביראטנגאר]]. היא ממוקמת במרכז נפאל, כ-200 קילומטר מערבית מקטמנדו, ומתגוררים בה כ-200 אלף בני אדם.
'''פוקארה''' ([[נפאלית]]: पोखरा उपमहानगरपालिका, [[אנגלית]]: Pokhara) היא העיר השלישית בגודלה ב[[נפאל]], אחרי [[קטמנדו]] ו[[ביראטנגאר]]. היא ממוקמת במרכז נפאל, כ-200 קילומטר מערבית מקטמנדו, ומתגוררים בה כ-200 אלף בני אדם.


==גאוגרפיה==
==גאוגרפיה==

גרסה מ־16:48, 16 בספטמבר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים ריקים [ שנת מטרופולין, נפה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

'אזור זמן: +5.75' אינו ערך חוקי

פרמטרים [ מחוז, שנת אוכלוסייה, שנת צפיפות, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פוקארה
पोखरा उपमहानगरपालिका
מדינה נפאלנפאל נפאל
תאריך ייסוד 1962
שטח 30 קמ"ר
גובה 1000-800 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 200,000 (2017)
 ‑ צפיפות 6666 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 28°15′N 83°58′E / 28.250°N 83.967°E / 28.250; 83.967
אזור זמן UTC +5.75
https://pokharamun.gov.np/

פוקארה (נפאלית: पोखरा उपमहानगरपालिका, אנגלית: Pokhara) היא העיר השלישית בגודלה בנפאל, אחרי קטמנדו וביראטנגאר. היא ממוקמת במרכז נפאל, כ-200 קילומטר מערבית מקטמנדו, ומתגוררים בה כ-200 אלף בני אדם.

גאוגרפיה

העיר ממוקמת בעמק פוקארה, בקרבת נהרות הסטי והגנדאקי, ולמרגלות רכס הרי האנאפורנה, שפסגתו מגיעה לגובה של 8,091 מטרים.

בצמוד לעיר מדרום, נמצא אגם פוקארה או "פואה טל" (Phewa) בלשון המקומית, האגם השני בגודלו בנפאל, שהוגדל בשל סכר שנבנה, המספק לעיר אנרגיה הידרואלקטרית. מעל האגם נמצאת גבעה שעליה בנויה סטופה, מקדש בודהיסטי קטן, בשם "מקדש השלום העולמי", ממנו יש תצפיות מרהיבות על העיר ועל רכסי ההרים המקיפים אותה. בקרבת העיר נמצאים אגמים נוספים, אליהם ניתן להגיע ברכב או באופניים.

האקלים באזור סאב-טרופי, והטמפרטורות מתונות, בקיץ 25-35 מעלות, ובחורף 5-15 מעלות. היא מושפעת מתקופות גשמי המונסון.

היסטוריה

העיר נמצאת על נתיב מסחר היסטורי חשוב בין סין וטיבט להודו. במאה ה-17 היא הייתה חלק ממלכת קאסקי, אחת מממלכות נפאל, ובהרים שסביב פוקארה ניתן למצוא שרידי מבנים מתקופה זו.

לאחר פלישת סין לטיבט בשנת 1959 הגיעו לאזור פוקארה כ-300,000 פליטים טיבטים, המתגוררים בכפרים סביב העיר עד היום. הפלישה גם חסמה את נתיב המסחר החשוב שעבר באזור, בין סין להודו. עד שנות ה-60 היה ניתן להגיע לפוקארה רק רגלית, ובניית הכביש הראשון המחבר בין העיר לבירה קטמנדו הסתיימה רק בשנת 1968. כיום יש בעיר שדה תעופה קטן.

התושבים משתייכים למגוון הקבוצות האתניות של נפאל, ובעיקר לבני הקאס (Khas), גורונג (Gurung) ומגאר (Magar). מבחינת דתית רוב התושבים הם הינדים, ומיעוטם בודהיסטים, בנוסף לקהילה קטנה של מוסלמים.

תיירות

העיר מהווה את אחד ממוקדי התיירות של המדינה, ובסיס יציאה עבור מטיילים לטרקים בהרי ההימלאיה הנפאליים הסמוכים, כגון האוורסט והאנאפורנה, וכן לפעילויות ספורט אתגרי כגון רפטינג, צניחה חופשית, באנג'י ועוד. בהתאם לכך, גם עיקר כלכלתה מבוססת על התיירות.

אזור התיירות נמצא באזור ה"לייק סייד" (או "ביידאם"), הסמוך לאגם, וכולל בתי מלון ואכסניות, בתי קפה ומסעדות מערביות רבות, חנויות לממכר ציוד לטרקים וסוכנויות טיולים.