הסניגוריה הציבורית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:51, 20 בספטמבר 2015

הסניגוריה הציבורית היא יחידה במשרד המשפטים המעניקה ייצוג משפטי לנאשמים ולחשודים מחוסרי אמצעים ולזכאים לכך על פי החוק. הייצוג המשפטי על ידי הסניגוריה הציבורית ניתן ללא תמורה, ושכר טרחתם של עורכי הדין משולם להם ישירות מקופת המדינה, על פי תעריף קבוע שנקבע אף הוא בחוק.

הסניגוריה הציבורית מעניקה ייצוג משפטי בכל שלבי ההליך הפלילי, החל ממתן ייעוץ לחשודים עצורים במהלך החקירה המשטרתית, דרך ייצוגם באולמות המעצרים, לרבות במסגרת בקשות למעצר עד תום ההליכים, עובר לייצוגם בשלבי בירור האשמה והטיעון לעונש בתיקים הפליליים, ולהגשת ערעורים, בקשות רשות ערעור, בקשות לדיון נוסף ובקשות למשפט חוזר בעניינם, וכלה בייצוג אסירים בפני ועדות השחרורים, בייצוג עברייני מין בהליכים לפי חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין ובייצוג חולי נפש המאושפזים בכפייה בפני ועדות פסיכיאטריות.

ייצוג נאשמים במימון המדינה מקובל במרבית המדינות הדמוקרטיות, והוא מהווה ערובה חשובה לקיומו של הליך משפטי הוגן ולעשיית צדק, במיוחד בשיטת המשפט האדוורסרית, המבוססת על שוויון בין הצדדים.

הקמת הסניגוריה הציבורית

פרופ' קנת מן, הסניגור הציבורי הארצי הראשון

טרם הקמת הסניגוריה הציבורית, מרבית הנאשמים במשפטים פליליים לא היו מיוצגים על ידי עורך דין. במקרים מעטים בהם הואשם אדם חסר אמצעים בפשע חמור, מונה לנאשם "סניגור ממונה", ולא תמיד הייתה איכות הייצוג נאותה. על רקע זה, מינה שר המשפטים בשנות השמונים ועדת בדיקה בנושא הסיוע המשפטי הפלילי, שבראשה עמד שופט בית המשפט העליון בדימוס דוד בכור. ועדה זו מתחה ביקורת קשה על תופעת היעדר הייצוג ועל כך שלא הייתה קיימת באותה עת כל מסגרת מקצועית לפיקוח על איכות הסיוע המשפטי הניתן במשפטים פליליים. הוועדה קראה לשינוי שיטת הסיוע המשפטי בישראל והציעה מעבר לשיטה של סניגוריה ציבורית. באותן שנים נמתחה ביקורת גם בפסיקת בית המשפט העליון על היעדרם של אמצעים הולמים למתן ייצוג לנאשמים מחוסרי אמצעים^[1].

הסניגוריה הציבורית הוקמה בשנת 1996, עם חקיקת חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995. הקמת הסניגוריה הציבורית הייתה יזמתו של פרופסור קנת מן מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב אשר היה אף לסניגור הציבורי הראשון. מן פרש לאחר תקופת כהונה אחת בראש הסניגוריה הציבורית, ובשנת 2003 מונתה לכהן בתפקיד עורכת הדין ענבל רובינשטיין, אשר כיהנה כסניגורית הציבורית הארצית עד לפברואר 2012. בספטמבר 2011 הודיעה ועדת הסניגוריה הציבורית על החלטתה לבחור בד"ר יואב ספיר לכהונת הסנגור הציבורי הארצי השלישי^[2].

מבנה הסניגוריה הציבורית

הסניגוריה הציבורית הוקמה כישות סטטוטורית עצמאית, שאינה כפופה ליועץ המשפטי לממשלה. על פעילותה מפקחת ועדת הסניגוריה הציבורית, ועדה עצמאית הכוללת את שר המשפטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, שני עורכי דין העוסקים בייצוג נאשמים ומומחה למשפט פלילי.

בראש הסניגוריה הציבורית עומד הסניגור הציבורי הארצי ותחתיו מכהנים סניגורים ציבוריים מחוזיים. תקופת כהונתו של הסניגור הציבורי הארצי היא חמש שנים וניתן להאריכה בחמש שנים נוספות. תפקידו של הסניגור הציבורי הארצי לנהל את הסניגוריה הציבורית, להתוות את מדיניותה, לדאוג להדרכת עובדיה ולפקח על רמתם המקצועית של כל עורכי-הדין הפועלים מטעמה. הסניגור הציבורי הארצי ממונה הן על הסניגורים הציבוריים המחוזיים, הפועלים במחוזות תל אביב, מרכז, ירושלים, דרום, צפון וחיפה, והן על יחידת הסניגוריה הארצית. על פי החוק, מעמדו של הסניגור הארצי הוא כשל מעמדו של פרקליט המדינה.

הסניגוריה הארצית כוללת את לשכת הסניגור הארצי, מחלקה אדמיניסטרטיבית ומחלקת תיקי בית-משפט עליון. בנוסף מרכזת הסניגוריה הארצית נושאים שונים, ובהם: משפטים חוזרים, ייצוג אסירים ועצורים, ייצוג נוער, חקיקה וכיו"ב.

הסניגורים הציבוריים המחוזיים אחראים לניהול העבודה השוטפת של הסניגוריה במחוזות. הם נושאים באחריות הכוללת לייצוג הניתן על ידי כל אחד מעורכי-הדין הפנימיים והחיצוניים במחוז, ואחראים על הרכבת רשימת עורכי הדין, מינוי סניגורים ציבוריים, חלוקה ותיאום של עבודתם, פיקוח מקצועי על עבודת עורכי-הדין ומתן ייעוץ משפטי, אישור תשלומי שכר הטרחה, ועוד. בכל אחד ממחוזות הסניגוריה פועלות מחלקות ייעודיות לענייני מעצרים, נוער, ייעוץ ופיקוח, אסירים, פסיכיאטריה ובעלי מוגבלויות ועוד.

שיטת ההפעלה של הסניגוריה הציבורית היא במודל מעורב של "מיקור חוץ": השירות המשפטי ניתן ברובו על עורכי דין פרטיים המועסקים כסניגורים "חיצוניים", ומשובצים לייצוג הלקוחות על פי שיקול דעתה של הסניגוריה הציבורית. בסניגוריה הציבורית מועסקת קבוצה מצומצמת יותר של סניגורים ציבוריים עובדי המדינה (סניגורים "פנימיים"), אשר פרט לביצוע תפקידיהם בייצוג נאשמים וחשודים הם מפקחים על פעולתם של הסניגורים ה"חיצוניים" ומרכזים מקצועית תחומים מסויימים בעבודת הסניגוריה במחוז. מעמדם של הסניגורים עובדי המדינה הוא כמעמדם של עובדי פרקליטות המדינה.

כיום מועסקים בלשכות הסניגוריה הציבורית כ-110 עורכי-דין וצוות מינהלי התומך בהם. לצידם מועסקים בכל רחבי הארץ כ-860 סניגורים "חיצוניים", הנשכרים לפי הצורך.

העילות למינוי סניגור ציבורי

תנאי הזכאות לייצוג על ידי סניגור ציבורי קבועים בחוק הסניגוריה הציבורית ובחוק סדר הדין הפלילי. ישנן עילות מינוי התלויות בחומרת העבירה או בחומרת התוצאה האפשרית של ההליך המשפטי (למשל: מאסר בפועל, מעצר עד תום ההליכים, הסגרה, אשפוז כפוי, החזקה בתנאי הפרדה), או כאלה המתייחסות להליכים שיש בהם סדרי דין חריגים (למשל: דיון מקדמי, עדות מוקדמת). קבוצה נוספת של עילות מינוי קשורות במאפיינים מיוחדים של הנאשם או החשוד, כגון מצב כלכלי קשה, מוגבלות פיזית או נפשית, קטינות ועוד.

בנוסף לרשימת מקרים זו, לבתי-המשפט קיימת סמכות כללית להורות על מינוי סניגור גם אם לא מתקיימת אחת מעילות המינוי האחרות, וזאת כאשר בית המשפט סבור "שאינו יכול לנהל את המשפט כאשר הנאשם אינו מיוצג".

היקף הפעילות

בשנים שחלפו מאז הקמתה חל גידול משמעותי בהיקפי הפעילות של הסניגוריה הציבורית. בשנת 2006 ייצגה הסניגוריה הציבורית על חמשת מחוזותיה, בכ-76,000 הליכים פליליים חדשים, בשנת 2010 פעלה הסניגוריה הציבורית במתן ייצוג בכ-87,000 הליכים פליליים, ואילו בשנת 2014 ייצגה הסניגוריה הציבורית בכ-115,000 הליכים^[3].

הסניגוריה הציבורית מייצגת את הנאשמים במרבית ההליכים הפליליים הנדונים בבתי המשפט בישראל. על פי ההערכה ובהתבסס על נתוני הנהלת בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית מייצגת כ-41% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים, כ-57% מהנאשמים בבתי משפט השלום וכ-76% מהקטינים בבתי המשפט לנוער‏^[4]. בשנת 2014 שולמו מקופת המדינה כשכר טרחה לסניגורים ציבוריים כ-180 מיליון ש"ח‏^[5].

תפקידים מוסדיים

בנוסף לייצוג לקוחותיה הזכאים לכך על פי חוק, לסניגוריה הציבורית תפקיד חשוב כגוף מוסדי במערכת המשפט הישראלית. כך למשל מציגה הסניגוריה הציבורית עמדה עצמאית בהליכי חקיקה, משתתפת בוועדות מקצועיות, מבצעת ביקורים רשמיים בבתי סוהר ובמתקני מעצר ומפרסמת דו"חות על תנאי הכליאה בישראל^[4].

הסניגוריה הציבורית הייתה הגוף הראשון שזכה למעמד של "ידיד בית המשפט", והיא מצטרפת לדיון בתיקים עקרוניים כצד חיצוני המחווה את דעתו ותורם ממומחיותו הייחודית בתחום המשפט הפלילי.

הסניגוריה הציבורית עורכת כנסים והשתלמויות בתחום המשפט הפלילי והיא שותפה בהוצאה לאור של כתב העת המקצועי "הסניגור". חלק מאנשי הסניגוריה גם נוטלים חלק פעיל בהנחיית קליניקות משפטיות לייצוג פלילי הפועלות בבתי-הספר למשפטים ברחבי ישראל.

ראו גם

האגף לסיוע משפטי (יחידה במשרד המשפטים המספקת סיוע משפטי בהליכים אזרחיים).

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית
חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995
ערכי הסניגוריה הציבורית
יובל יועז, הסנגורית הציבורית: השופטים דווקא לא רחמנים ועונשי המאסר מוגזמים, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2007
סניגור‏, הסניגוריה רוצה עצמאות ממשרד המשפטים, באתר וואלה!‏, 16 בדצמבר 2005
ניר חסון, בלי עו"ד: הסכים לעסקת טיעון ונשלח לכלא, באתר הארץ, 9 בינואר 2007
רונן ליבוביץ`, ממצאים קשים של הסנגוריה הציבורית על תנאי הכליאה בישראל, באתר nana10‏, 27 ביולי 2008

חן שליטא, ‏הסנגוריה הציבורית הפכה לאופציית ייצוג מועדפת על עבריינים, באתר גלובס, 4 במאי 2013‬
אתר כל האמת על הסניגוריה הציבורית, מטה המאבק נגד מונופול הסניגוריה הציבורית בהליכים הפליליים בישראל
וידאו: דיון בהשתתפות עו"ד אורנה אליגון-דר, ד"ר לימור זר-גוטמן, פרופ' קנת מן, ד"ר יואב ספיר:
- הסניגוריה הציבורית חלק א, באתר הערוץ האקדמי
- הסניגוריה הציבורית חלק ב, באתר הערוץ האקדמי

הערות שוליים

^ ראו, למשל, בש"פ 353/87 מדינת ישראל נ' אפרגן, פ"ד מא(4) 147, וכן ע"פ 134/89 אברג'יל נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 203.
^ תומר זרחין, הסנגור הציבורי הבא: ד"ר יואב ספיר, באתר הארץ, 15.9.11
^ דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנים 2008-2009, בעמ' 132.
^ דו"ות תנאי כליאה באתר הסניגוריה הציבורית.

[1] ראו, למשל, בש"פ 353/87 מדינת ישראל נ' אפרגן, פ"ד מא(4) 147, וכן ע"פ 134/89 אברג'יל נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 203.

[2] תומר זרחין, הסנגור הציבורי הבא: ד"ר יואב ספיר, באתר הארץ, 15.9.11

[3] דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנים 2008-2009, בעמ' 132.

[4] דו"ות תנאי כליאה באתר הסניגוריה הציבורית.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''הסניגוריה הציבורית''' היא יחידה ב[[משרד המשפטים]] שתפקידה להעניק הגנה משפטית לנאשמים או חשודים ב[[משפט פלילי|פלילים]] הזכאים לכך על פי חוק. הייצוג המשפטי על ידי הסניגוריה הציבורית ניתן ללא תמורה, ושכר טרחתם של [[עורך דין|עורכי הדין]] משולם להם ישירות מקופת המדינה, על פי תעריף קבוע שנקבע אף הוא בחוק.
+'''הסניגוריה הציבורית''' היא יחידה ב[[משרד המשפטים]] המעניקה ייצוג משפטי לנאשמים ולחשודים מחוסרי אמצעים ולזכאים לכך על פי החוק. הייצוג המשפטי על ידי הסניגוריה הציבורית ניתן ללא תמורה, ושכר טרחתם של [[עורך דין|עורכי הדין]] משולם להם ישירות מקופת המדינה, על פי תעריף קבוע שנקבע אף הוא בחוק.
+הסניגוריה הציבורית מעניקה ייצוג משפטי בכל שלבי ההליך הפלילי, החל ממתן ייעוץ לחשודים עצורים במהלך החקירה המשטרתית, דרך ייצוגם באולמות המעצרים, לרבות במסגרת בקשות למעצר עד תום ההליכים, עובר לייצוגם בשלבי בירור האשמה והטיעון לעונש בתיקים הפליליים, ולהגשת ערעורים, בקשות רשות ערעור, בקשות לדיון נוסף ובקשות למשפט חוזר בעניינם, וכלה בייצוג אסירים בפני ועדות השחרורים, בייצוג עברייני מין בהליכים לפי חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין ובייצוג חולי נפש המאושפזים בכפייה בפני ועדות פסיכיאטריות.
 ייצוג נאשמים במימון המדינה מקובל במרבית המדינות הדמוקרטיות, והוא מהווה ערובה חשובה לקיומו של הליך משפטי הוגן ולעשיית צדק, במיוחד ב[[השיטה האדברסרית|שיטת המשפט האדוורסרית]], המבוססת על שוויון בין הצדדים.
@@ שורה 14: / שורה 16: @@
 הסניגוריה הציבורית הוקמה כישות סטטוטורית עצמאית, שאינה כפופה ל{{ה|יועץ המשפטי לממשלה}}. על פעילותה מפקחת ועדת הסניגוריה הציבורית, ועדה עצמאית הכוללת את [[שר המשפטים]], שופט בית המשפט העליון בדימוס, שני עורכי דין העוסקים בייצוג נאשמים ומומחה למשפט פלילי. [[קובץ:Inbal_rubinstein_and_yoav_sapir.JPG|שמאל|ממוזער|230px|הסניגורית הציבורית הארצית לשעבר, עו"ד ענבל רובינשטיין והסניגור הציבורי הראשי הנוכחי ד"ר יואב ספיר (2011)]]
-בראש הסניגוריה הציבורית עומד הסניגור הציבורי הארצי ותחתיו מכהנים סניגורים ציבוריים מחוזיים. תקופת כהונתו של הסניגור הציבורי הארצי היא חמש שנים וניתן להאריכה בחמש שנים נוספות. תפקידו של הסניגור הציבורי הארצי לנהל את הסניגוריה הציבורית, להתוות את מדיניותה, לדאוג להדרכת עובדיה ולפקח על רמתם המקצועית של כל עורכי-הדין הפועלים מטעמה. הסניגור הציבורי הארצי ממונה על הסניגורים הציבוריים המחוזיים, הפועלים במחוזות [[מחוז תל אביב|תל אביב]] [[מחוז המרכז|מרכז]], [[מחוז ירושלים|ירושלים]], [[מחוז הדרום|דרום]], [[מחוז הצפון|צפון]] ו[[מחוז חיפה|חיפה]].
+בראש הסניגוריה הציבורית עומד הסניגור הציבורי הארצי ותחתיו מכהנים סניגורים ציבוריים מחוזיים. תקופת כהונתו של הסניגור הציבורי הארצי היא חמש שנים וניתן להאריכה בחמש שנים נוספות. תפקידו של הסניגור הציבורי הארצי לנהל את הסניגוריה הציבורית, להתוות את מדיניותה, לדאוג להדרכת עובדיה ולפקח על רמתם המקצועית של כל עורכי-הדין הפועלים מטעמה. הסניגור הציבורי הארצי ממונה הן על הסניגורים הציבוריים המחוזיים, הפועלים במחוזות [[מחוז תל אביב|תל אביב]], [[מחוז המרכז|מרכז]], [[מחוז ירושלים|ירושלים]], [[מחוז הדרום|דרום]], [[מחוז הצפון|צפון]] ו[[מחוז חיפה|חיפה]], והן על יחידת הסניגוריה הארצית. על פי החוק, מעמדו של הסניגור הארצי הוא כשל מעמדו של פרקליט המדינה.
+הסניגוריה הארצית כוללת את לשכת הסניגור הארצי, מחלקה אדמיניסטרטיבית ומחלקת תיקי בית-משפט עליון. בנוסף מרכזת הסניגוריה הארצית נושאים שונים, ובהם: משפטים חוזרים, ייצוג אסירים ועצורים, ייצוג נוער, חקיקה וכיו"ב.
-הסניגורים הציבוריים המחוזיים אחראים לניהול העבודה השוטפת של הסניגוריה במחוזות. הם נושאים באחריות הכוללת לייצוג הניתן על ידי כל אחד מעורכי-הדין הפנימיים והחיצוניים במחוז, ואחראים על הרכבת רשימת עורכי הדין, מינוי סניגורים ציבוריים, חלוקה ותיאום של עבודתם, פיקוח מקצועי על עבודת עורכי-הדין ומתן ייעוץ משפטי, אישור תשלומי [[שכר טרחה|שכר הטרחה]], ועוד. בכל אחד ממחוזות הסניגוריה פועלות מחלקות ייעודיות לענייני [[מעצר]]ים, נוער, ייעוץ ופיקוח ועוד.
+הסניגורים הציבוריים המחוזיים אחראים לניהול העבודה השוטפת של הסניגוריה במחוזות. הם נושאים באחריות הכוללת לייצוג הניתן על ידי כל אחד מעורכי-הדין הפנימיים והחיצוניים במחוז, ואחראים על הרכבת רשימת עורכי הדין, מינוי סניגורים ציבוריים, חלוקה ותיאום של עבודתם, פיקוח מקצועי על עבודת עורכי-הדין ומתן ייעוץ משפטי, אישור תשלומי [[שכר טרחה|שכר הטרחה]], ועוד. בכל אחד ממחוזות הסניגוריה פועלות מחלקות ייעודיות לענייני [[מעצר]]ים, נוער, ייעוץ ופיקוח, אסירים, פסיכיאטריה ובעלי מוגבלויות ועוד.
-שיטת ההפעלה של הסניגוריה הציבורית היא [[הפרטה]] חלקית: השירות המשפטי ניתן ברובו על עורכי דין פרטיים המועסקים כסניגורים "חיצוניים", ומשובצים לייצוג הלקוחות על פי שיקול דעתה של הסניגוריה הציבורית. בסניגוריה הציבורית מועסקת קבוצה מצומצמת של סניגורים ציבוריים עובדי המדינה (סניגורים "פנימיים"), אשר פרט לביצוע תפקידיהם בייצוג נאשמים וחשודים הם מפקחים על פעולתם של הסניגורים ה"חיצוניים". מעמדם של הסניגורים עובדי המדינה הוא כמעמדם של עובדי [[פרקליטות המדינה]].
+שיטת ההפעלה של הסניגוריה הציבורית היא במודל מעורב של "מיקור חוץ": השירות המשפטי ניתן ברובו על עורכי דין פרטיים המועסקים כסניגורים "חיצוניים", ומשובצים לייצוג הלקוחות על פי שיקול דעתה של הסניגוריה הציבורית. בסניגוריה הציבורית מועסקת קבוצה מצומצמת יותר של סניגורים ציבוריים עובדי המדינה (סניגורים "פנימיים"), אשר פרט לביצוע תפקידיהם בייצוג נאשמים וחשודים הם מפקחים על פעולתם של הסניגורים ה"חיצוניים" ומרכזים מקצועית תחומים מסויימים בעבודת הסניגוריה במחוז. מעמדם של הסניגורים עובדי המדינה הוא כמעמדם של עובדי [[פרקליטות המדינה]].
-כיום מועסקים בלשכות הסניגוריה הציבורית כ-80 עורכי-דין וצוות מינהלי התומך בהם. לצידם מועסקים בכל רחבי הארץ כ-700 סניגורים "חיצוניים", הנשכרים לפי הצורך.
+כיום מועסקים בלשכות הסניגוריה הציבורית כ-110 עורכי-דין וצוות מינהלי התומך בהם. לצידם מועסקים בכל רחבי הארץ כ-860 סניגורים "חיצוניים", הנשכרים לפי הצורך.
 ==העילות למינוי סניגור ציבורי==
-תנאי הזכאות לייצוג על ידי סניגור ציבורי קבועים בחוק הסניגוריה הציבורית ובחוק סדר הדין הפלילי. ישנן עילות מינוי התלויות בחומרת ה[[עבירה]] או בחומרת התוצאה האפשרית של ההליך המשפטי (למשל: מאסר בפועל, מעצר עד תום ההליכים, [[הסגרה]], [[אשפוז כפוי]]), או כאלה המתייחסות להליכים שיש בהם סדרי דין חריגים (למשל: דיון מקדמי, [[עדות מוקדמת]], עדות בווידאו). קבוצה נוספת של עילות מינוי קשורות במאפיינים מיוחדים של הנאשם או החשוד, כגון מצב כלכלי קשה, מוגבלות פיזית או נפשית, קטינות ועוד.
+תנאי הזכאות לייצוג על ידי סניגור ציבורי קבועים בחוק הסניגוריה הציבורית ובחוק סדר הדין הפלילי. ישנן עילות מינוי התלויות בחומרת ה[[עבירה]] או בחומרת התוצאה האפשרית של ההליך המשפטי (למשל: מאסר בפועל, מעצר עד תום ההליכים, [[הסגרה]], [[אשפוז כפוי]], החזקה בתנאי הפרדה), או כאלה המתייחסות להליכים שיש בהם סדרי דין חריגים (למשל: דיון מקדמי, [[עדות מוקדמת]]). קבוצה נוספת של עילות מינוי קשורות במאפיינים מיוחדים של הנאשם או החשוד, כגון מצב כלכלי קשה, מוגבלות פיזית או נפשית, קטינות ועוד.
 בנוסף לרשימת מקרים זו, לבתי-המשפט קיימת סמכות כללית להורות על מינוי סניגור גם אם לא מתקיימת אחת מעילות המינוי האחרות, וזאת כאשר בית המשפט סבור "שאינו יכול לנהל את המשפט כאשר הנאשם אינו מיוצג".
@@ שורה 30: / שורה 34: @@
 ==היקף הפעילות==
 [[קובץ:משרדי הסניגוריה הציבורית, תל אביב.jpg|שמאל|ממוזער|230px|משרדי הסניגוריה הציבורית בתל אביב]]
-בשנים שחלפו מאז הקמתה חל גידול משמעותי בהיקפי הפעילות של הסניגוריה הציבורית. בשנת [[2001]] ייצגה הסניגוריה הציבורית על חמשת מחוזותיה, בכ-50,000 הליכים פליליים חדשים, בשנת [[2004]] פעלה הסניגוריה הציבורית במתן ייצוג בכ-65,000 הליכים פליליים, ואילו בשנת [[2009]] ייצגה הסניגוריה הציבורית בכ-85,000 הליכים{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/64718AEB-9665-4B48-B229-C0FA5C7F426F/23873/דוחשנתי20082009.pdf דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנים 2008-2009], בעמ' 132.}}.
+בשנים שחלפו מאז הקמתה חל גידול משמעותי בהיקפי הפעילות של הסניגוריה הציבורית. בשנת [[2006]] ייצגה הסניגוריה הציבורית על חמשת מחוזותיה, בכ-76,000 הליכים פליליים חדשים, בשנת [[2010]] פעלה הסניגוריה הציבורית במתן ייצוג בכ-87,000 הליכים פליליים, ואילו בשנת [[2014]] ייצגה הסניגוריה הציבורית בכ-115,000 הליכים{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/64718AEB-9665-4B48-B229-C0FA5C7F426F/23873/דוחשנתי20082009.pdf דו"ח הסניגוריה הציבורית לשנים 2008-2009], בעמ' 132.}}.
-הסניגוריה הציבורית מייצגת את הנאשמים במרבית ההליכים הפליליים הנדונים בבתי המשפט בישראל. כך, למשל, בשנת 2009 היו מיוצגים על ידי סניגור ציבורי שני שלישים מהנאשמים ב[[בית משפט מחוזי|בתי המשפט המחוזיים]], מחצית הנאשמים ב[[בית משפט השלום|בתי משפט השלום]] ו-80% מהקטינים ב[[בית המשפט לנוער]]{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/64718AEB-9665-4B48-B229-C0FA5C7F426F/23873/דוחשנתי20082009.pdf שם.]}}. בשנה זו שולמו מקופת המדינה כשכר טרחה לסניגורים ציבוריים 136 מיליון ש"ח{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/64718AEB-9665-4B48-B229-C0FA5C7F426F/23873/דוחשנתי20082009.pdf שם], בעמ' 145.}}.
+הסניגוריה הציבורית מייצגת את הנאשמים במרבית ההליכים הפליליים הנדונים בבתי המשפט בישראל. על פי ההערכה ובהתבסס על נתוני הנהלת בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית מייצגת כ-41% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים, כ-57% מהנאשמים בבתי משפט השלום וכ-76% מהקטינים בבתי המשפט לנוער‏<sup>[4]</sup>. בשנת 2014 שולמו מקופת המדינה כשכר טרחה לסניגורים ציבוריים כ-180 מיליון ש"ח‏<sup>[5]</sup>.
 ==תפקידים מוסדיים==
-בנוסף לייצוג לקוחותיה הזכאים לכך על פי חוק, לסניגוריה הציבורית תפקיד חשוב כגוף מוסדי במערכת המשפט הישראלית. כך למשל מציגה הסניגוריה הציבורית עמדה עצמאית בהליכי [[החקיקה בישראל|חקיקה]], משתתפת בוועדות מקצועיות, מבצעת ביקורות שוטפות ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] ומפרסמת דו"חות על תנאי הכליאה בישראל{{הערה| [http://www.justice.gov.il/MOJHeb/SanegoriaZiborit/DohotRishmi/ דו"ות תנאי כליאה באתר הסניגוריה הציבורית.]}}.
+בנוסף לייצוג לקוחותיה הזכאים לכך על פי חוק, לסניגוריה הציבורית תפקיד חשוב כגוף מוסדי במערכת המשפט הישראלית. כך למשל מציגה הסניגוריה הציבורית עמדה עצמאית בהליכי [[החקיקה בישראל|חקיקה]], משתתפת בוועדות מקצועיות, מבצעת ביקורים רשמיים ב[[בית סוהר|בתי סוהר]] ובמתקני מעצר ומפרסמת דו"חות על תנאי הכליאה בישראל{{הערה| [http://www.justice.gov.il/MOJHeb/SanegoriaZiborit/DohotRishmi/ דו"ות תנאי כליאה באתר הסניגוריה הציבורית.]}}.
 הסניגוריה הציבורית הייתה הגוף הראשון שזכה למעמד של "[[ידיד בית המשפט]]", והיא מצטרפת לדיון בתיקים עקרוניים כצד חיצוני המחווה את דעתו ותורם ממומחיותו הייחודית בתחום המשפט הפלילי.
-הסניגוריה הציבורית עורכת כנסים והשתלמויות בתחום המשפט הפלילי והיא שותפה בהוצאה לאור של הירחון המקצועי "[[הסניגור (כתב עת)|הסניגור]]". רבים מאנשי הסניגוריה גם נוטלים חלק פעיל בהוראה ב[[קליניקה משפטית|קליניקות משפטיות]] לייצוג פלילי הפועלות בבתי-הספר למשפטים ברחבי ישראל.
+הסניגוריה הציבורית עורכת כנסים והשתלמויות בתחום המשפט הפלילי והיא שותפה בהוצאה לאור של כתב העת המקצועי "[[הסניגור (כתב עת)|הסניגור]]". חלק מאנשי הסניגוריה גם נוטלים חלק פעיל בהנחיית [[קליניקה משפטית|קליניקות משפטיות]] לייצוג פלילי הפועלות בבתי-הספר למשפטים ברחבי ישראל.
 ==ראו גם==