גן החיות התנ"כי – הבדלי גרסאות
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בעקבות [[מלחמת העצמאות]] והפיכתו של הר הצופים למובלעת, עבר גן החיות שוב, בשנת [[1950]], לגבעת קומונה (מצפון ל[[תל ארזה]]) במקביל לרחוב ירמיהו הראשי, שם נקבע מקומו עד למעבר למשכנו הנוכחי. ב-[[1967]] ביום הראשון של [[מלחמת ששת הימים]], לפני פריצת כוחות צה"ל למזרח ירושלים, גן החיות הופגז מירי של חילים ירדנים, ו-90 בעלי חיים נהרגו{{הערה|1=[[תום שגב]], '''[[1967 - והארץ שינתה את פניה]]''', הוצאת כתר, תל אביב, 2005, עמ' 362}}. |
בעקבות [[מלחמת העצמאות]] והפיכתו של הר הצופים למובלעת, עבר גן החיות שוב, בשנת [[1950]], לגבעת קומונה (מצפון ל[[תל ארזה]]) במקביל לרחוב ירמיהו הראשי, שם נקבע מקומו עד למעבר למשכנו הנוכחי. ב-[[1967]] ביום הראשון של [[מלחמת ששת הימים]], לפני פריצת כוחות צה"ל למזרח ירושלים, גן החיות הופגז מירי של חילים ירדנים, ו-90 בעלי חיים נהרגו{{הערה|1=[[תום שגב]], '''[[1967 - והארץ שינתה את פניה]]''', הוצאת כתר, תל אביב, 2005, עמ' 362}}. |
||
בשנים [[1991]]-[[1993]] היה הגן סגור, לקראת |
בשנים [[1991]]-[[1993]] היה הגן סגור, לקראת העברתו ופתיחתו החגיגית המחודשת במיקומו הקבוע, בגן המשודרג והייעודי בו הוא שוכן כיום. החל משנת 1993, עת עבר למשכנו החדש, [[מנכ"ל|מנהלו הכללי]] של גן החיות הוא שי דורון. דורון, מנהל ציבורי בהכשרתו, ניהל קודם לתפקידו הנוכחי את לשכתו של [[טדי קולק]] בקדנציה האחרונה של זה ב[[עיריית ירושלים]]{{הערה|שם=mamon}}. |
||
==מבנה== |
==מבנה== |
||
גרסה מ־01:10, 25 בספטמבר 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:מרכז זואולוגי
פרמטרים [ דף הבית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| קופים בגן החיות התנ"כי | |
| מיקום |
ירושלים, ישראל |
|---|---|
| כתובת | דרך אהרון שולוב 1 ירושלים |
| תקופת הפעילות | 1940–הווה (כ־84 שנים) |
| שטח | כ-250 דונם[1] |
| מייסדים | אהרון שולוב |
| מספר מינים | כ-270 |
| מספר פרטים | 2,200 |
| קואורדינטות | 31°44′58″N 35°10′37″E / 31.74944444°N 35.17694444°E |
| https://www.jerusalemzoo.org/en/biblical-zoo, https://www.jerusalemzoo.org/ru/biblical-zoo, https://www.jerusalemzoo.org/ar/biblical-zoo האתר הרשמי | |
  | |
גן החיות התנ"כי הוא גן חיות השוכן ברחוב דרך אהרון שולוב 1 בירושלים, על מדרונותיו הצפוניים של נחל רפאים בקרבת מעיין עין יעל ועין לבן. ייחודו של גן החיות הוא בהצגת אוסף זואולוגי של חיות ארץ ישראליות שחלקן אף הוזכרו בתנ"ך. גן החיות שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.
גן זה הוא אחד מארבעת גני החיות החברים בארגון גני החיות הישראלי. בשנת 2007 ביקרו בגן כ-700 אלף מבקרים והוא מדורג כבר מספר שנים כאתר התיירות בתשלום הפופולרי ביותר בישראל (על-פי דירוג "דן אנד ברדסטריט"). תקציבו השנתי של הגן לשנת 2008 עמד על 16,825,000 ש"ח[2].
היסטוריה
את גן החיות התנ"כי הקים הזואולוג פרופ' אהרון שולוב בשנת 1940. המקום הראשון בו נבנה הגן היה ברחוב הרב קוק במרכז ירושלים, והגן היה למעשה "פינת חי" קטנה ממש במרכז העיר. בשנת 1941 עבר הגן לשכונת שמואל הנביא עקב מטרדי רעש וריח ובגלל צורך בשטח גדול יותר. שש שנים לאחר מכן הועבר הגן שוב, הפעם להר הצופים, לשטחה של האוניברסיטה העברית.
בעקבות מלחמת העצמאות והפיכתו של הר הצופים למובלעת, עבר גן החיות שוב, בשנת 1950, לגבעת קומונה (מצפון לתל ארזה) במקביל לרחוב ירמיהו הראשי, שם נקבע מקומו עד למעבר למשכנו הנוכחי. ב-1967 ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, לפני פריצת כוחות צה"ל למזרח ירושלים, גן החיות הופגז מירי של חילים ירדנים, ו-90 בעלי חיים נהרגו[3].
בשנים 1991-1993 היה הגן סגור, לקראת העברתו ופתיחתו החגיגית המחודשת במיקומו הקבוע, בגן המשודרג והייעודי בו הוא שוכן כיום. החל משנת 1993, עת עבר למשכנו החדש, מנהלו הכללי של גן החיות הוא שי דורון. דורון, מנהל ציבורי בהכשרתו, ניהל קודם לתפקידו הנוכחי את לשכתו של טדי קולק בקדנציה האחרונה של זה בעיריית ירושלים[2].
מבנה
הגן בנוי בצורה ייחודית ומציג את בעלי החיים תוך השתלבות בנוף. הגן תוכנן על ידי האדריכל לני רביב ממשרד האדריכלים "מילר–בלום"[4], במטרה להעניק לבעלי החיים תנאים דומים ככל האפשר לתנאים שבטבע. החיות אינן מצויות בכלובים, ובין הקהל לבעלי החיים ישנם חפירים עמוקים המונעים מגע בין החיות למבקרים. הגן מחולק למספר אזורים כאשר בכל אזור ישנן חיות לפי קטגוריה מסוימת (לדוגמה לפי היבשת ממנה הגיעו החיות).
סמוך לגן ממוקמת תחנת הרכבת גן החיות התנ"כי שהחלה לפעול בשנת 2005.
באזור גן החיות נערכו חפירות ארכאולוגיות והתגלו שרידים של חוות חקלאיות החל מהאלף השלישי לפני הספירה. מרבית המוצגים שהתגלו באזור, מקורם בתקופת הברונזה התיכונה (המחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה).
בעלי-חיים
חלק מהחיות בגן קשורות לארץ ישראל או מוזכרות בתנ"ך, בהן אריה אסייתי, דוב חום סורי, נמר פרסי ותנין יאור. חיות אחרות מייצגות אזורי גידול אחרים כגון אפריקה (בקצה הגן פארק גדול הכולל אגם ובו היפופוטם, ג'ירפות, זברות וקרנפים) דרום אמריקה, אוסטרליה (ציפורים, עטלפים וקנגורו) וחיות מים (התצוגה "סיפורה של טיפה" המוקדש לחיסכון במים וכולל אקווריומים ובהם דגים). בנוסף, הגן כולל תצוגת חיות קטנות: מיני נחשים, תנינים צעירים וקטנים, דו-חיים, חילזון אפריקאי ענק (מין פולש ומזיק במיוחד), זוחלים, מכרסמים וכן כלובי ציפורים בהם מוצגים תוכאים ועופות דורסים.
בגן מספר גרעיני רבייה של בעלי חיים שנכחדו מנופי ארץ ישראל, כגון ראם לבן, במטרה להחזירם אל הטבע. גן החיות מנהל פרויקט השבה לטבע של אוכלוסיית היחמורים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, כשבשלב ראשון הם מועברים ל"מכלאת אקלום" בנחל שורק ובהמשך משוחררים לטבע. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, ישנם מספר פרטים המשוחררים באזור וכבר נצפו עופרים שנולדו אחרי השחרור.
בשטחו של הגן נמצא מרכז הדגרה ארצי לדורסי ישראל. במהלך התקופה הרלוונטית בשנה, מגיעים ביצי דורסים מהטבע, בחסות רשות הטבע והגנים, וצוות גן החיות מלווה את ההדגרה עד לבקיעה.
גלריית תמונות
|
לקריאה נוספת
- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996, עמ' 228
קישורים חיצוניים
- גן החיות התנ"כי - אתר האינטרנט של הגן
- יהונתן ליס, דגים מהמקורות, באתר הארץ, 21 במאי 2010
תמונות של חיות בגן החיות, באתר "תמונות ירושלים"
הערות שוליים
- ^ http://jerusalemzoo.org.il/apage/10224.php
- ^ 1 2 על פי צחי כהן, "אין חיה כזאת", מוסף "ממון", ידיעות אחרונות, 25 ביולי 2008
- ^ תום שגב, 1967 - והארץ שינתה את פניה, הוצאת כתר, תל אביב, 2005, עמ' 362
- ^ הרחבת גן החיות התנ"כי, באתר גן החיות התנ"כי
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יגאל מוסקו, יומולדת לגן החיות התנ"כי, באתר ynet, 6 ביולי 2003 - האדריכל לני רביב עבר במרוצת השנים ממשרד מילר-בלום למשרד רביב-טל