סוואנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שימוש בתווים ײ װ ױ שלא בהקשר יידיש |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|שפת אם=כ-15,000 |
|שפת אם=כ-15,000 |
||
|כתב=[[אלפבית גאורגי]] |
|כתב=[[אלפבית גאורגי]] |
||
|משפחה=[[שפות באזור הקווקז| |
|משפחה=[[שפות באזור הקווקז|קווקזית]] |
||
:[[שפות קווקזיות דרומיות|דרומית]] |
:[[שפות קווקזיות דרומיות|דרומית]] |
||
::''' |
::'''סוואנית''' |
||
|לאום=אין |
|לאום=אין |
||
|מוסד=אין |
|מוסד=אין |
||
}} |
}} |
||
''' |
'''סוואנית''' ('''ლუშნუ ნინ/შკა̈ნ''' - לוּשנוּ נין; [[גאורגית]]: '''სვანური ენა''' - סוואנוּרי אֶנה) היא ה[[שפה]] המדוברת בצפון-מערב [[גאורגיה]]. לשפה זו אין מעמד רשמי במדינה ורוב דובריה שולטים גם ב[[גאורגית]]. |
||
==תפוצה== |
==תפוצה== |
||
הסוואנית היא שפתם של כ-30,000 [[סוואנים]] שהם [[אתניות|אתנית]] [[גאורגים]], ומתגוררים ב[[:קטגוריה:גאורגיה: מחוזות היסטוריים|מחוז ההיסטורי]] ההררי, [[סוואנתי]], ב[[נפות גאורגיה|נפות]] [[נפת מסטיה|מסטיה]] ו[[נפת לנטחי|לנטחי]], לאורך ה[[:קטגוריה:גאורגיה: נהרות|נהרות]], [[אנגורי (נהר)|אנגורי]], [[צחניסצקאלי]] ו[[קודורי (נהר)|קודורי]]. חלק מדוברי הסוואנית מתגוררים ברפובליקה הבדלנית [[אבחזיה]] הגובלת המחוז ההיסטורי. [[הסכסוך הגאורגי-אבחזי|קשה לאמוד]] את מספר דוברי הסוואנית באבחזיה, יש הטוענים כי מספר זה נע סביב 2,500 איש. |
|||
לשפה אין תקן כתוב או מעמד רשמי. רוב דובריה דוברים גם [[גאורגית]], השפה הרשמית [[גאורגיה]], ומשתמשים |
לשפה אין תקן כתוב או מעמד רשמי. רוב דובריה דוברים גם [[גאורגית]], השפה הרשמית [[גאורגיה]], ומשתמשים בסוואנית בשפה הספרותית והתקשורת העסקית. אין בנמצא ספר הדרכה לשפה הסוואנית, ומספר דובריה נמצא בירידה עקב פיזור האוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והפיתוח התחבורתי המקטין את הבידוד של ההתײשבות ב[[סוואנתי]]. השפה צוינה כשפה בסכנת הכחדה, כיון שבקיאות בה היא נחלת מעטים. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
השפה |
השפה הסוואנית נבדלת מיתר ה[[שפות כרתווליות|שפות הכרתװליות]] ולא ניתן להבינה ביתרן ([[גאורגית]], [[לאזית]] ו[[מגרלית]]). הסברה הרװחת היא כי השפה נפרדה מהשפה הפרוטו-כרתװלית המשותפת ב[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף השני לפני הספירה]] או מוקדם יותר (כאלף שנה בטרם התפצלה השפה הלאזית-מגרלית מהגאורגית וכ-3,000 שנה לפני שזו האחרונה התפצלה לשתי שפות נפרדות). |
||
==[[פונולוגיה| |
==[[פונולוגיה|הגיית השפה]] וכתיבתה== |
||
לא ברור לגמרי אם היה אלפבית |
לא ברור לגמרי אם היה אלפבית סוואניתי, אולם כיום משמש ה[[אלפבית גאורגי|אלפבית הגאורגי]] לכתיבה. |
||
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: right;" |
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: right;" |
||
|+פונמות בסואנית |
|+פונמות בסואנית |
||
| שורה 118: | שורה 118: | ||
|- |
|- |
||
| colspan=7 {{כ}}|<span style="color:red;">'''*'''</span> תוספת פונמה בהתאמה |
| colspan=7 {{כ}}|<span style="color:red;">'''*'''</span> תוספת פונמה בהתאמה |
||
*הנטויות |
*הנטויות קיימות בכל הניבים |
||
|} |
|} |
||
{{-}} |
{{-}} |
||
| שורה 126: | שורה 126: | ||
==ניבים== |
==ניבים== |
||
הסוואנית מחולקת לניבים ולתת-הניבים הבאים: |
|||
*באלית עלית (כ-15,000 דוברי הניב): [[אושגולי|אושגולית]], קאלאית, איפארית, מולאכֿית, [[מסטיה|מסטית]], לנזרית, לאטאלית. |
*באלית עלית (כ-15,000 דוברי הניב): [[אושגולי|אושגולית]], קאלאית, איפארית, מולאכֿית, [[מסטיה|מסטית]], לנזרית, לאטאלית. |
||
*באלית תחתית (כ-12,000 דוברי הניב): בצ'וית, צכֿומרית, אצרית, פארית, צ'ובכֿית, לאכֿאמית |
*באלית תחתית (כ-12,000 דוברי הניב): בצ'וית, צכֿומרית, אצרית, פארית, צ'ובכֿית, לאכֿאמית |
||
| שורה 135: | שורה 135: | ||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
* |
*קווין טואיטה (1997), '''[http://books.google.com/books?id=9PhOAAAACAAJ&dq=Svan%3B%22Kevin+Tuite%22 סוואנית]''', ISBN 3895861545, {{אנגלית}} |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
*[http://www.ethnologue.com/show_language.asp?code=sva |
*[http://www.ethnologue.com/show_language.asp?code=sva סוואנית], באתר אתנולוג |
||
*[http://titus.fkidg1.uni-frankfurt.de/armazi/armaziII/svan/svan.htm |
*[http://titus.fkidg1.uni-frankfurt.de/armazi/armaziII/svan/svan.htm סוואנית], במסד נתונים TITUS |
||
*[http://titus.fkidg1.uni-frankfurt.de/ecling/ecling02.htm פרויקט שפות כרתװליות בסכנת הכחדה], כולל קטעי וידאו של דיבור בשפה |
*[http://titus.fkidg1.uni-frankfurt.de/ecling/ecling02.htm פרויקט שפות כרתװליות בסכנת הכחדה], כולל קטעי וידאו של דיבור בשפה |
||
*[http://www.meshveliani.com/index_en.html |
*[http://www.meshveliani.com/index_en.html סוואנית: סוואנית, ושירים בסוואנית], אתר של מרינה קויצ'ינדזה |
||
*הוליסקי, |
*הוליסקי, קווין טואיטה והווארד איזק ארונסון (2003), '''[http://books.google.com/books?id=REPC96ddSc0C&pg=PA373&dq=Svan%3B%22Kevin+Tuite%22&sig=9pkn7T98auk2NQiU1R4LUA1eC4Y מגמות עכשויות בבלשנות הקװקז, מזרח אירופה, ואסיה הפנימית]''', עמ' 373, ISBN 1588114619, <SMALL>([[אנגלית]])</SMALL> |
||
*[http://linguarium.iling-ran.ru/publications/caucas/alw_cau_kartv.shtml אטלס השפות |
*[http://linguarium.iling-ran.ru/publications/caucas/alw_cau_kartv.shtml אטלס השפות הקווקזיות] |
||
[[קטגוריה:גאורגיה: שפות]] |
[[קטגוריה:גאורגיה: שפות]] |
||
גרסה מ־16:39, 28 בספטמבר 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה
פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| מדינות | גאורגיה |
|---|---|
| אזורים | סוואנתי, אבחזיה |
| דוברים | כ-30,000 |
| שפת אם | כ-15,000 |
| כתב | אלפבית גאורגי |
| משפחה |
|
| לאום | אין |
| מוסד | אין |
| קוד ISO 639-3 |
sva  |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
סוואנית (ლუშნუ ნინ/შკა̈ნ - לוּשנוּ נין; גאורגית: სვანური ენა - סוואנוּרי אֶנה) היא השפה המדוברת בצפון-מערב גאורגיה. לשפה זו אין מעמד רשמי במדינה ורוב דובריה שולטים גם בגאורגית.
תפוצה
הסוואנית היא שפתם של כ-30,000 סוואנים שהם אתנית גאורגים, ומתגוררים במחוז ההיסטורי ההררי, סוואנתי, בנפות מסטיה ולנטחי, לאורך הנהרות, אנגורי, צחניסצקאלי וקודורי. חלק מדוברי הסוואנית מתגוררים ברפובליקה הבדלנית אבחזיה הגובלת המחוז ההיסטורי. קשה לאמוד את מספר דוברי הסוואנית באבחזיה, יש הטוענים כי מספר זה נע סביב 2,500 איש.
לשפה אין תקן כתוב או מעמד רשמי. רוב דובריה דוברים גם גאורגית, השפה הרשמית גאורגיה, ומשתמשים בסוואנית בשפה הספרותית והתקשורת העסקית. אין בנמצא ספר הדרכה לשפה הסוואנית, ומספר דובריה נמצא בירידה עקב פיזור האוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והפיתוח התחבורתי המקטין את הבידוד של ההתײשבות בסוואנתי. השפה צוינה כשפה בסכנת הכחדה, כיון שבקיאות בה היא נחלת מעטים.
היסטוריה
השפה הסוואנית נבדלת מיתר השפות הכרתװליות ולא ניתן להבינה ביתרן (גאורגית, לאזית ומגרלית). הסברה הרװחת היא כי השפה נפרדה מהשפה הפרוטו-כרתװלית המשותפת באלף השני לפני הספירה או מוקדם יותר (כאלף שנה בטרם התפצלה השפה הלאזית-מגרלית מהגאורגית וכ-3,000 שנה לפני שזו האחרונה התפצלה לשתי שפות נפרדות).
הגיית השפה וכתיבתה
לא ברור לגמרי אם היה אלפבית סוואניתי, אולם כיום משמש האלפבית הגאורגי לכתיבה.
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | שִנִּי | שפתי (־שִנִּי) | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | n | m | ||||||||||||||
| סותם | ʔ | qʰ/ʼ | g | kʰ/ʼ | d | tʰ/ʼ | b | pʰ/ʼ | ||||||||
| מחוכך | ʤ | ʧʰ/ʼ | ʣ | ʦʰ/ʼ | ||||||||||||
| חוכך | h | x ɣ | ʒ | ʃ | z | s | v | f | ||||||||
| מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||||||||
| l | ||||||||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||||||
| * תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט | ||||||||||||||||
| אחורית | מרכזית | קדמית | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סגורה | uː | yː | iː | |||
| חצי-סגורה | ə | eː | ||||
| חצי-פתוחה | ɔː | œː | ɛː | |||
| פתוחה | aː | æː | ||||
* תוספת פונמה בהתאמה
| ||||||
אפיוני השפה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ניבים
הסוואנית מחולקת לניבים ולתת-הניבים הבאים:
- באלית עלית (כ-15,000 דוברי הניב): אושגולית, קאלאית, איפארית, מולאכֿית, מסטית, לנזרית, לאטאלית.
- באלית תחתית (כ-12,000 דוברי הניב): בצ'וית, צכֿומרית, אצרית, פארית, צ'ובכֿית, לאכֿאמית
- לאשחית
- לנטכֿית: כֿלדית, כֿופורית, רצכֿמלורית, צ'ולורית
האזורים בהם נהוג ניב הבאלית (עלית ותחתית) הם: נפת מסטיה, מעלה אגן אינגורי, צפון מזרח אבחזיה ומעלה ומרכז ערוץ קודורי.
לקריאה נוספת
- קווין טואיטה (1997), סוואנית, ISBN 3895861545, (באנגלית)
קישורים חיצוניים
- סוואנית, באתר אתנולוג
- סוואנית, במסד נתונים TITUS
- פרויקט שפות כרתװליות בסכנת הכחדה, כולל קטעי וידאו של דיבור בשפה
- סוואנית: סוואנית, ושירים בסוואנית, אתר של מרינה קויצ'ינדזה
- הוליסקי, קווין טואיטה והווארד איזק ארונסון (2003), מגמות עכשויות בבלשנות הקװקז, מזרח אירופה, ואסיה הפנימית, עמ' 373, ISBN 1588114619, (אנגלית)
- אטלס השפות הקווקזיות