כפל לשון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ + ראו גם אמפיבוליה
כלל הערך: קישורים פנימיים, הגהה ושיפור משמעותי בתמונות הצד, כולל כיתוב. מחיקת: "כיום, רק מעריב ממשיך להציג חידות כאלו מדי שבוע.". זה לא נכון.
שורה 1: שורה 1:
'''כפל לשון''' הוא שם כולל ל[[חידה|חידות]] הכוללות איורים בהם חבויה משמעות כפולה ("תרתי-משמע"), בסגנון החידות ב[[תשבץ היגיון|תשבצי היגיון]]. כפל המשמעות יכול להתבסס על [[הומוגרף|כתיב]] או על [[הומופון|שמיעה]], במדויק או במקורב. כך, למשל, התפרסם בעבר כפל לשון המציג דגים המצפים לאוכל שהוא בעצם פתיון של [[דיג|דייגים]], ופתרונו הוא "יש למה לחכות", שנשמע בקירוב כ"יש למעלה חכות".
'''כפל לשון''' הוא שם כולל ל[[חידה|חידות]] הכוללות [[איור|איורים]], בהן חבויה משמעות כפולה ("תרתי-משמע"), בסגנון החידות ב[[תשבץ היגיון|תשבצי היגיון]]. כפל המשמעות יכול להתבסס על [[הומוגרף|כתיב]] או על [[הומופון|שמיעה]], במדויק או במקורב. כך, למשל, התפרסם בעבר כפל לשון, המציג [[דג|דגים]] המצפים ל[[מזון|אוכל]], שהוא בעצם [[פתיון]] של [[דיג|דייגים]], ופתרונו הוא "יש למה לחכות", שנשמע בקירוב כ"יש למעלה חכות".


==תפוצה והיסטוריה בישראל==
==תפוצה והיסטוריה בישראל==
חידות כפל הלשון נפוצות מאוד בישראל. שיא הפופולריות שלהן היה בשנות התשעים, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל, [[ידיעות אחרונות]] ו[[מעריב]]. כיום רק [[מעריב]] ממשיך להציג חידות כאלו מדי שבוע.
חידות כפל הלשון נפוצות מאוד ב[[ישראל]]. שיא הפופולריות שלהן היה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני ה[[עיתון|עיתונים]] הנפוצים בישראל [[ידיעות אחרונות]] ו[[מעריב]].


===שילונדע===
===שילונדע===
[[קובץ:שילונדע.jpg|שמאל|120px]]
[[קובץ:שילונדע.jpg|120px|thumb|שילונדע; יגאל שילון, [[ידיעות ספרים|הוצאת ידיעות אחרונות]], [[2005]]]]
החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי [[יגאל שילון]], ואת הציורים צייר ה[[מאייר]] [[שי צ'רקה]]. המדור שהציג חידות אלו נקרא "שילונדע" – [[משחק מילים]], בסגנון [[לשון נופל על לשון]], בין יגאל שילון ל[[ניב (ביטוי)|ביטוי]] "שלא נדע". הציורים שהופיעו בו הזכירו תמונות מתוך [[קומיקס]], שלרוב מכיל דמויות אנושיות ואף [[קריקטורה|קריקטורות]] של דמויות ידועות, ומ"בועות" קומיקס עם מלל כלשהו, המיוחס לאחת או יותר מהדמויות. עם ירידת הפופולריות שלהן, נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל להתפרסם ב[[דצמבר]] [[1991]], והופיע במדור "[[7 לילות]]" ולאחר מכן ב[[שבועון]] [[פנאי פלוס]]. יוצרי שילונדע הוציאו [[ספר|ספרים]] עם מיטב מחידות המדור, שנקרא על שם המדור.
[[קובץ:כףלשון.jpg|שמאל|120px]]
החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי [[יגאל שילון]], ואת הציורים צייר המאייר [[שי צ'רקה]]. המדור שהציג חידות אלו נקרא שילונדע, משחק מילים בסגנון [[לשון נופל על לשון]] בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". הציור בו כלל המזכיר תמונה מתוך [[קומיקס]], שלרוב מכיל דמויות אנושיות ואף קריקטורות של דמויות ידועות ומ"בועות" קומיקס שמכילות מלל כלשהו המיוחס לאחת או יותר מהדמויות. עם ירידת הפופולריות שלהן נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל לפעול ב[[דצמבר]] [[1991]], והופיע במדור "[[7 לילות]]" ולאחר מכן ב[[שבועון]] [[פנאי פלוס]]. יוצרי שילונדע הוציאו ספרים עם מיטב מחידות המדור שנקרא על שם המדור (בתמונה העליונה).


===כףלשון===
===כףלשון===
[[קובץ:כףלשון.jpg|120px|thumb|כףלשון; עדי ואבי גבעון, הוצאת עופרים בע"מ, [[2004]]]]
במעריב המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים המשלב בין כפל לשון ל[[הנאה|כיף]], אף שעל פי חוקי ה[[עברית]] התקנית אין לכתוב כיף ב[[כתיב חסר]]. כותבי המדור הם החידונאים אבי ועדי גבעון.
הקריקטוריסט [[זאב (קריקטוריסט)|זאב]] (יעקב פרקש) צייר את החידות עד מותו ב[[2004]]. החידות התפרסמו בעבר במוסף סוף השבוע, וכיום הן במוסף התשבצים המיוחד של מעריב, "המשבצת".
בעיתון מעריב, המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים, המשלב בין כפל לשון ל[[הנאה|כיף]], אף שעל פי חוקי ה[[עברית]] התקנית, אין לכתוב "כיף" ב[[כתיב חסר]]. כותבי המדור הם ה[[חידונאי|חידונאים]] עדי ואבי גבעון. ה[[קריקטוריסט]] [[זאב (קריקטוריסט)|זאב]] (יעקב פרקש) צייר את החידות עד מותו ב-[[2004]]. החידות התפרסמו בעבר ב[[מוסף (עיתונות)|מוסף]] סוף השבוע, וכיום הן מתפרסמות במוסף ה[[תשבץ|תשבצים]] המיוחד של מעריב, "המשבצת".


גם יוצרי חידות הכףלשון הוציאו ספר עם חידות נבחרות מהמדור שנקרא על שם המדור (בתמונה התחתונה). הכנסות ספר זה מוקדשות להנצחת זכרו של יעקב פרקש.
גם יוצרי חידות הכףלשון הוציאו ספר עם חידות נבחרות מהמדור, שנקרא על שם המדור. [[הכנסה|הכנסות]] ספר זה מוקדשות להנצחת זכרו של יעקב פרקש.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־18:11, 28 בספטמבר 2015

כפל לשון הוא שם כולל לחידות הכוללות איורים, בהן חבויה משמעות כפולה ("תרתי-משמע"), בסגנון החידות בתשבצי היגיון. כפל המשמעות יכול להתבסס על כתיב או על שמיעה, במדויק או במקורב. כך, למשל, התפרסם בעבר כפל לשון, המציג דגים המצפים לאוכל, שהוא בעצם פתיון של דייגים, ופתרונו הוא "יש למה לחכות", שנשמע בקירוב כ"יש למעלה חכות".

תפוצה והיסטוריה בישראל

חידות כפל הלשון נפוצות מאוד בישראל. שיא הפופולריות שלהן היה בשנות ה-90, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל – ידיעות אחרונות ומעריב.

שילונדע

שילונדע; יגאל שילון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005

החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי יגאל שילון, ואת הציורים צייר המאייר שי צ'רקה. המדור שהציג חידות אלו נקרא "שילונדע" – משחק מילים, בסגנון לשון נופל על לשון, בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". הציורים שהופיעו בו הזכירו תמונות מתוך קומיקס, שלרוב מכיל דמויות אנושיות ואף קריקטורות של דמויות ידועות, ומ"בועות" קומיקס עם מלל כלשהו, המיוחס לאחת או יותר מהדמויות. עם ירידת הפופולריות שלהן, נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל להתפרסם בדצמבר 1991, והופיע במדור "7 לילות" ולאחר מכן בשבועון פנאי פלוס. יוצרי שילונדע הוציאו ספרים עם מיטב מחידות המדור, שנקרא על שם המדור.

כףלשון

כףלשון; עדי ואבי גבעון, הוצאת עופרים בע"מ, 2004

בעיתון מעריב, המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים, המשלב בין כפל לשון לכיף, אף שעל פי חוקי העברית התקנית, אין לכתוב "כיף" בכתיב חסר. כותבי המדור הם החידונאים עדי ואבי גבעון. הקריקטוריסט זאב (יעקב פרקש) צייר את החידות עד מותו ב-2004. החידות התפרסמו בעבר במוסף סוף השבוע, וכיום הן מתפרסמות במוסף התשבצים המיוחד של מעריב, "המשבצת".

גם יוצרי חידות הכףלשון הוציאו ספר עם חידות נבחרות מהמדור, שנקרא על שם המדור. הכנסות ספר זה מוקדשות להנצחת זכרו של יעקב פרקש.

ראו גם

אמפיבולה