הורקאן (כדורגל) – הבדלי גרסאות

**הורקאן**
**Club Atlético Huracán**
מידע כללי
שם מלא	מועדון אתלטיקה הוראקן
תאריך ייסוד	1 בנובמבר 1908
אצטדיון	אצטדיון תומאס אדולפו דוקו ; (תכולה: 48,314)
נשיא	אלחנדרו נאדור
יו"ר	אלחנדרו נאדור
מאמן	נסטור אפוצו
ליגה	ליגת העל הארגנטינאית
	cahuracan.com
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:52, 1 באוקטובר 2015

שגיאות פרמטריות בתבנית:קבוצת כדורגל
פרמטרים [ תמונה, אליפויות, גביעים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מועדון אתלטיקה הוראקן (ספרדית: Club Atlético Huracán) הוא מועדון ספורט מבואנוס איירס, ארגנטינה. המועדון ידוע בעיקר בגלל קבוצת הכדורגל שלו שמשחקת בליגת העל הארגנטינאית.

המועדון נוסד ב-1 בנובמבר 1908 בשכונת נואבה פומפיה (Nueva Pompeya) שבבואנוס איירס. אצטדיון הקבוצה נמצא היום בשכונת פרקה פטריסיוס (Parque Patricios). שם הקבוצה, סמלה וכינויה "גלובו" (במשמעות של כדור פורח) נובעים מכדור פורח בשם הוראקן שהטיס חורחה ניוברי (Jorge Newbery) ב-1909. המגרש נבנה באתר ששימש בעבר לשריפת אשפה ומכאן כינוי נוסף של הקבוצה - השורפים.

לקבוצה יריבות ספורטיבית היסטורית עם סן לורנסו, והמשחק ביניהן נחשבת ל"קלאסיקו".

בנוסף לכדורגל מפעיל המועדון קבוצות התעמלות מכשירים, איגרוף, הוקי שדה, כדוריד וכדורעף.

היסטוריה

לאחר הקמת הקבוצה, היא שיחקה במגרש ארעי עד שניוברי רכש עבורה קרקעות להקמת מתקני קבע. ב-1912 העפילה הקבוצה לליגה השלישית. היא המשיכה להצליח ולעלות ליגות עד ששנתיים מאוחר יותר, ב-1914, הגיעה לליגת העל שהייתה אז חובבנית. באותה עונה היא סיימה במקום השישי^[1]. בשנים הבאות היא שמרה על מקומות גבוהים בליגה, כולל הגעה למקום השני ב-1920. באותה עונה זכתה גם בתואר ראשון - גביע אסטימולו (Copa Estímulo; מפעל שבוטל לאחר 6 שנים)^[2]. עד תום העידן החובבני היא זכתה ארבע פעמים באליפות הליגה: ב-1921, 1922, 1925 וב-1928 ופעמיים בגביע הלאומי קופה איברגורן, בשנים 1922 ו-1925. באותן שנים שיחקו בשורותיה לואיס פליפה מונטי וגיז'רמו סטאבילה (מלך השערים במונדיאל 1930).

הליגה המקצוענית

ב-1931 הפכה ליגת העל הארגנטינאית למקצוענית ומאז ירד מעמדה של הוראקן. למרות זאת היא תפסה מקום חשוב בכדורגל הארגנטינאי. בשנות הארבעים היא זכתה בשלושה גביעים לאומיים (קופה אסקובר 1942, קופה אסקובר 1943, קופה בריטניקה 1944), ושיחקו בה שחקנים גדולים כמו אלפרדו די סטפנו ב-1946 ואדולפו פדרנרה ב-1948. ב-1949 היא ניצלה מירידת ליגה לאחר שסיימה במקום האחרון, אך עם מספר נקודות זהה ללאנוס. גם במשך שנות ה-50 לא היה מעמדה יציב כאשר הייתה קרובה פעמים רבות לירידת ליגה, אך הגיעה גם למקום השלישי ב-1952.

ב-1971 מונה ססאר לואיס מנוטי למאמן והוא חיזק את הקבוצה. ב-1973 הגיעה הקבוצה בהנהגתו להישג השיא שלה בעידן המקצועני, כאשר זכתה באליפות הליגה^[3]. בקבוצה שיחקו באותן שנים שחקנים כדוגמת מיגל אנחל ברינדיסי, רנה האוסמן, אלפיו באסילה והקפטן חורחה קראסקוסה. בעונה שלאחר מכן הגיעה לחצי גמר גביע ליברטדורס. ב-1975 וב-1976 המשיכה בהצלחתה בליגה והגיעה למקום השני, כאשר כמה משחקני ההרכב שלה שיחקו גם בנבחרת ארגנטינה וזכו במונדיאל 1978.

ב-1986 ירדה הקבוצה בפעם הראשונה לליגת המשנה ושיחקה בה ארבע שנים לפני שחזרה לליגת העל. ב-1994 הגיעה עם המאמן הקטור קופר למקום השני בליגה. ב-1999 ירדה הקבוצה ליגה פעם נוספת, למשך עונה אחת. ב-2003 הובילו אותה קשיים ניהוליים ותקציביים לירידה שלישית, הפעם לארבע שנים. בקלאוסורה 2009 הגיעה הקבוצה למקום השני, אך בעונה העוקבת, אפרטורה 2009 הגיעה כמעט לתחתית הטבלה. ב-2011 ירדה שוב לליגה השנייה.

בעונת 2014/15 זכתה הקבוצה בשני גביעים לאומיים נוספים: בנובמבר 2014 זכתה בגביע ארגנטינה לאחר שניצחה את רוסאריו סנטראל 5-4 בדו-קרב פנדלים, כשהמשחק עצמו הסתיים בתוצאה 0-0^[4]. באפריל 2015 זכתה הקבוצה בסופר קאפ הארגנטינאי לאחר ניצחון 1-0 על ריבר פלייט^[5]. בתווך, בדצמבר 2014, חזרה הקבוצה לליגת הראשונה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הורקאן בוויקישיתוף
האתר הרשמי של הקבוצה

הערות שוליים

[1] באתר RSSSF

[2] באתר RSSSF

[3] באתר RSSSF

[4] הידיעה על המשחק באתר canchallena

[5] באתר canchallena

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 ב-1931 הפכה ליגת העל הארגנטינאית למקצוענית ומאז ירד מעמדה של הוראקן. למרות זאת היא תפסה מקום חשוב בכדורגל הארגנטינאי. בשנות הארבעים היא זכתה בשלושה [[כדורגל בארגנטינה#גביעים לאומיים בעבר ובהווה|גביעים לאומיים]] ([[כדורגל בארגנטינה#גביעים לאומיים בעבר ובהווה|קופה אסקובר]] 1942, קופה אסקובר 1943, [[כדורגל בארגנטינה#גביעים לאומיים בעבר ובהווה|קופה בריטניקה]] 1944), ושיחקו בה שחקנים גדולים כמו [[אלפרדו די סטפנו]] ב-1946 ו[[אדולפו פדרנרה]] ב-1948. ב-1949 היא ניצלה מירידת ליגה לאחר שסיימה במקום האחרון, אך עם מספר נקודות זהה ל[[לאנוס (כדורגל)|לאנוס]]. גם במשך [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] לא היה מעמדה יציב כאשר הייתה קרובה פעמים רבות לירידת ליגה, אך הגיעה גם למקום השלישי ב-1952.
-ב-1971 מונה [[ססאר לואיס מנוטי]] למאמן והוא חיזק את הקבוצה. ב-1973 הגיעה הקבוצה בהנהגתו להישג השיא שלה בעידן המקצועני, כאשר זכתה ב'''[[ליגת העל הארגנטינאית|אליפות הליגה]]'''{{הערה|[http://www.rsssf.com/tablesa/arghist-pro1970s.html#a1973 באתר RSSSF]}}. בעונה שלאחר מכן הגיעה לחצי גמר [[גביע ליברטדורס]]. ב-1975 וב-1976 המשיכה בהצלחתה בליגה והגיעה למקום השני, כאשר כמה משחקני ההרכב שלה שיחקו גם ב[[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]] וזכו ב[[מונדיאל 1978]].
+ב-1971 מונה [[ססאר לואיס מנוטי]] למאמן והוא חיזק את הקבוצה. ב-1973 הגיעה הקבוצה בהנהגתו להישג השיא שלה בעידן המקצועני, כאשר זכתה ב'''[[ליגת העל הארגנטינאית|אליפות הליגה]]'''{{הערה|[http://www.rsssf.com/tablesa/arghist-pro1970s.html#a1973 באתר RSSSF]}}. בקבוצה שיחקו באותן שנים שחקנים כדוגמת [[מיגל אנחל ברינדיסי]], [[רנה האוסמן]], [[אלפיו באסילה]] והקפטן [[חורחה קראסקוסה]]. בעונה שלאחר מכן הגיעה לחצי גמר [[גביע ליברטדורס]]. ב-1975 וב-1976 המשיכה בהצלחתה בליגה והגיעה למקום השני, כאשר כמה משחקני ההרכב שלה שיחקו גם ב[[נבחרת ארגנטינה בכדורגל|נבחרת ארגנטינה]] וזכו ב[[מונדיאל 1978]].
 ב-1986 ירדה הקבוצה בפעם הראשונה ל[[ליגת המשנה הארגנטינאית|ליגת המשנה]] ושיחקה בה ארבע שנים לפני שחזרה לליגת העל.