שליח ציבור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{אתרישיבה +{{אתר ישיבה)
שורה 17: שורה 17:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=שליח צבור}}
* {{אתר ישיבה| קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=750&id=2556&q=שליח%20ציבור | הרב=אליעזר מלמד | תיאור=החזן (מאמר הלכתי)}}
* {{אתר ישיבה| קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=750&id=2556&q=שליח%20ציבור | הרב=אליעזר מלמד | תיאור=החזן (מאמר הלכתי)}}
* {{קתדרה|זאב וייס|מתי החלו מורידין שליח ציבור לפניה תיבה|55.11|55, מרץ 1990, עמ' 21-8}}
* {{קתדרה|זאב וייס|מתי החלו מורידין שליח ציבור לפניה תיבה|55.11|55, מרץ 1990, עמ' 21-8}}

גרסה מ־21:48, 5 באוקטובר 2015

המונח "ש"ץ" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'ש"ץ (1629‏-1630), ראו ה'ש"ץ, לערכים העוסקים באישים ששם משפחתם ש"ץ, ראו שץ.
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש

שליח ציבורראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

בתקופות מוקדמות יותר של חז"ל ניתן היה לכתוב רק את התורה שבכתב כלומר את התנ"ך ואילו שאר דברי חכמים, פלפולים, הלכות, ברכות ותפילות שתיקנו חז"ל אסור היה להעלות על הכתב. על כן לשליח הציבור היה תפקיד חשוב ביותר בתפילה. שליח הציבור היה מתפלל בקול רם וברור את התפילה כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל או לא ידעו את התפילה בעל פה, וכך היו יכולים לחזור על דבריו או לשמוע אותו ולענות אמן וכך היו יוצאים ידי חובתם.

מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בשונה מפעם כעת מצויים סידורים לרוב בכל בית כנסת ועל כן תפקידו של שליח הציבור נעשה פחות חשוב ומעט שונה ממה שהיה. בקהילות אשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את הקדיש, ברכות וחזרת הש"ץ ואילו שאר התפילה נאמרת בשקט. בקהילות ספרדיות לעומת זאת המנהג השתמר יותר וכל התפילה נאמרת בקול על ידי שליח הציבור. עם הזמן נוספו תפקידים נוספים כגון הנעמת התפילה במנגינות כל עדה לפי מנהגיה.

שליח הציבור ראוי שיהיה מקובל על כל המתפללים כיוון שכשמו כן הוא: שליחם לפני האלוקים. על פי ההלכה היהודית שליח הציבור הוא זכר שעבר את גיל המצווה. ראוי שיהיה אדם ירא שמיים, בעל מידות טובות, עניו, הגון וישר.

המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת שונה בעדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש, והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת. יש שהקצו לו מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "”מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'” (תהלים ק"ל, א)", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.