נישיקאווה סוקנובו

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: הסברים בדף השיחה של הערך.

סוקנובו - טקס הבובה

נישיקאווה סוקנובו (西川 祐信, נהגה Nishikawa Sukenobu;‏ 1671 - 20 באוגוסט 1750) היה אמן הדפסי עץ יפני שחי בתקופת אדו, בין השנים 1750-1671. יצירותיו של סוקנובו השפיעו רבות על התפתחות הזרם האמנותי אוקיו-אה.

ביוגרפיה

סוקנובו חי בקיוטו בין השנים 1750-1671. הוא השתייך לזרם האומנותי של האוקיו-אה, שפירושו המילולי הוא "תמונות מהעולם החולף". בניגוד לשאר אומני האוקיו-אה שגרו בעיר אדו (טוקיו של ימינו), סוקנובו גר בעיר קיוטו ופעל בה. העיר קיוטו הייתה מרכז תרבותי חשוב לפני מעבר הקיסרות לעיר אדו, ולכן הייתה בה מסורת של פעילות תרבותית רחבה. סוקנובו למד ציור אצל קאנו איינו (Kano Eino;‏ 1631-97) מייסד אסכולת קאנו ויש המשערים שגם אצל האמן הנחשב טוסה מיצוסוקה (Tosa Mitsusuke), מייסד אסכולת טוסה. ספר האיורים הראשון של האמן, משנת 1699, היה מוקדש לחגיגות של המוציא לאור ג'ישו האצ'ימונז'יאה (Hachimonjiya Jishō) בעיר קיוטו.

הסופר בן תקופתו בבה בונקו (Baba Bunkõ;‏ 1759-1715) תיאר את סוקנובו בכתביו כצייר האוקיו-אה הטוב ביותר. כמוהו גם אמן האוקיו-אה קייסיי אייסאן (Keisai Eisen;‏ 1848-1790), שהעריך מאוד את עבודתו של סוקנובו. סוקנובו השכיל להשתמש בחומרים מהאמנות היפנית המסורתית ולצקת לתוכם תוכן עדכני ועכשווי התואם לתקופתו. כך לדוגמה הוא יצר איזכור שנון לאנתולוגיה הקלאסית של המשורר פוג'יווארה טייקה (Fujiwara;‏ 1275-1198) ״מאה שירים מאת מאה משוררים״ בכותרת לספרו "מאה נשים יפניות".

היקף פעילותו האמנותית

סקנובו אייר כ-200 ספרים ehon-picture book מ-70 סוגים שונים. הכמות הרבה של הספרים שהודפסו והופצו בתפוצה רחבה בתקופתו מעידים על הפופולאריות הרבה של עבודתו האמנותית.

התפתחותו האמנותית

עבודות האמנות המוקדמות ביותר המיוחסות לסקנובו קשורות דווקא בעולם התיאטרון:

• Yakusha kuchijamisen - איורים של שחקני תיאטרון (Actor humming shamisen tune).
• Yakusha hyōbanki - תיעוד רפרטואר ההצגות של שחקנים שהעיד על המוניטין שלהם בתחום. התיעוד כלל תיאור מפורט של חזותם הפיזית של שחקני התיאטרון (Record of the reputation of actors; a discussion of actors’ performances and appearance).
• סקנובו אף כתב תסריט למחזה^{[דרושה הבהרה]} קבוקי הנקרא "midagaike Shin Teramachi hinagatabon".

בעשור הראשון של המאה ה-18 סקנובו פעל בשיתוף עם בית ההוצאה לאור של ג'ישו האצ'ימונז'יאה ואייר כמה ספרי דוגמאות לקימונו הנקראים הינגאטבון (kimono pattern sample books) על פי אׂפנות מתחלפות של התקופה: אׂפנת שוטוקו (Shōtoku hinagata), אׂפנת קיוהו (Kyōho hinagata), ואׂפנת נישיקוואה (Nishikawa hinagata) שיש להניח כי נקראה על שמו.

• Nichijō seikatsuzu - איורי סצנות מחיי יום יום. סקנובו אייר ספר סצנות מחיי היום יום (‘scenes of everyday life’) של נשים הבוחרות דוגמאות לקימונו לצד הדוגמאות עצמן.
• shinasadame - בשנת 1723 יצא ספרו 'הערצת מאה הנשים' (‘Appreciating 100 women’). בספר הוא מאייר נשים יפות מכל המעמדות, ממעמד הקיסרות ועד האישה הפשוטה ביותר, העוסקות בפעולות שונות מחיי היום יום של כל אישה בתקופת אדו. הספר זכה להצלחה רבה והודפס בתפוצה רחבה.

בין עבודותיו הרבות

• Yakusha kuchijamisen - איורים של שחקני תיאטרון הקבוקי.
• hinagatabon - ספרי דוגמאות לקימונו.
• Ehon yamato waranbe – ספר איורים לילדים (‘Picture book of Japanese children’).^{[דרושה הבהרה]}
• ehon - איורי נשים יפות (picture book - nichijō seikatsuzu) סצנות מחיי היום יום.
• Fūryū bijinsō - פרודיות המציגות נשים יפות באופנה עכשווית בסצנות מתוך השירה היפנית המסורתית הקדומה (‘Collection of elegant beauties’).
• shunga - איורים ארוטיים שהיו חלק מהמסורת של חיי המשפחה היפנית בתקופת אדו.
• orihon - ספרים מתקפלים שונים (folded books).
• musha ehon‏ (‘warrior’s picture books’) - סקנובו אייר שלושה ספרי לוחמים (Ehon yūja kagami;‏ ‘Picture book of warrior’s mirror’) הכוללים סיפורי מופת של לוחמים בהקשר חינוכי של מידות טובות ברוח הקונפוציוניזם.

סקנובו תואר כצייר וירטואוז של Ukiyo-e ו-makura-e‏ ("pillow pictures").

לקריאה נוספת

• Amaury A. García Rodríguez, "Nishikawa Sukenobu: One Hundred Women, Two Stories, and a Reconsideration",International Research Centre for Japanese Studies, National Institute for the Humanities, Review, No. 26, Shunga: Sex and Humor in Japanese Art and Literature , 2013

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נישיקאווה סוקנובו בוויקישיתוף