כפל לשון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה: הוספת שורת רווח בקוד המקור.
שורה 16: שורה 16:
==ראו גם==
==ראו גם==
[[אמפיבולה]]
[[אמפיבולה]]

==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=כפל לשון}}
{{מיזמים|ויקימילון=כפל לשון}}



[[קטגוריה:חידות]]
[[קטגוריה:חידות]]

גרסה מ־14:55, 6 באוקטובר 2015

כפל לשון הוא שם כולל לחידות הכוללות איורים, בהן חבויה משמעות כפולה ("תרתי-משמע"), בסגנון החידות בתשבצי היגיון. כפל המשמעות יכול להתבסס על כתיב או על שמיעה, במדויק או במקורב. כך, למשל, התפרסם בעבר כפל לשון, המציג דגים המצפים לאוכל, שהוא בעצם פתיון של דייגים, ופתרונו הוא "יש למה לחכות", שנשמע בקירוב כ"יש למעלה חכות".

תפוצה והיסטוריה בישראל

חידות כפל הלשון נפוצות מאוד בישראל. שיא הפופולריות שלהן היה בשנות ה-90, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל – ידיעות אחרונות ומעריב.

שילונדע

שילונדע; יגאל שילון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005

החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי יגאל שילון, ואת הציורים צייר המאייר שי צ'רקה. המדור שהציג חידות אלו נקרא "שילונדע" – משחק מילים, בסגנון לשון נופל על לשון, בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". הציורים שהופיעו בו הזכירו תמונות מתוך קומיקס, שלרוב מכיל דמויות אנושיות ואף קריקטורות של דמויות ידועות, ומ"בועות" קומיקס עם מלל כלשהו, המיוחס לאחת או יותר מהדמויות. עם ירידת הפופולריות שלהן, נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל להתפרסם בדצמבר 1991, והופיע במדור "7 לילות" ולאחר מכן בשבועון פנאי פלוס. יוצרי שילונדע הוציאו ספרים עם מיטב מחידות המדור, שנקרא על שם המדור.

כףלשון

כףלשון; עדי ואבי גבעון, הוצאת עופרים בע"מ, 2004

בעיתון מעריב, המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים, המשלב בין כפל לשון לכיף, אף שעל פי חוקי העברית התקנית, אין לכתוב "כיף" בכתיב חסר. כותבי המדור הם החידונאים עדי ואבי גבעון. הקריקטוריסט זאב (יעקב פרקש) צייר את החידות עד מותו ב-2004. החידות התפרסמו בעבר במוסף סוף השבוע, וכיום הן מתפרסמות במוסף התשבצים המיוחד של מעריב, "המשבצת".

גם יוצרי חידות הכףלשון הוציאו ספר עם חידות נבחרות מהמדור, שנקרא על שם המדור. הכנסות ספר זה מוקדשות להנצחת זכרו של יעקב פרקש.

ראו גם

אמפיבולה

קישורים חיצוניים