מד'הב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 2: שורה 2:
{{אסלאם}}
{{אסלאם}}
[[קובץ:Madhhab Map2-heb.png|שמאל|ממוזער|300px|העולם המוסלמי]]
[[קובץ:Madhhab Map2-heb.png|שמאל|ממוזער|300px|העולם המוסלמי]]
'''מד'הב''' (ב[[ערבית]]: '''مذهب'''), הוא מושג ב[[ערבית]] שפירושו [[אסכולה]] [[אסלאם|אסלאמית]] ב[[תאולוגיה|מחשבה דתית]] או ב[[שריעה|הלכה]] ([[פיקה]]). ב־150 השנים הראשונות לאסלאם היו אסכולות רבות, והבולטות שביניהן נעשו לאסכולת [[דמשק]] (שנקראה פעמים רבות "אווזאעיה", أوزاعية), [[כופה]], [[בצרה]] ואסכולת [[אל-מדינה]], ששרדה כ[[האסכולה המאליכית|אסכולה המאלכית]], ואילו האסכולות ה[[עיראק|עיראקיות]] התגבשו כ[[האסכולה החנפית|אסכולה החנפית]]. האסכולות ה[[האסכולה השאפעית|שאפעית]], [[האסכולה החנבלית|החנבלית]], [[האסכולה הט'אהרית|הט'אהרית]] ו[[האסכולה הג'רירית|הג'רירית]] הן מאוחרות יותר.
'''מד'הב''' (ב[[ערבית]]: '''مذهب'''), הוא מושג בערבית שפירושו [[אסכולה]] [[אסלאם|אסלאמית]] ב[[תאולוגיה|מחשבה דתית]] או ב[[שריעה|הלכה]] ([[פיקה]]). ב־150 השנים הראשונות לאסלאם היו אסכולות רבות, והבולטות שביניהן נעשו לאסכולת [[דמשק]] (שנקראה פעמים רבות "אווזאעיה", أوزاعية), [[כופה]], [[בצרה]] ואסכולת [[אל-מדינה]], ששרדה כ[[האסכולה המאליכית|אסכולה המאלכית]], ואילו האסכולות ה[[עיראק]]יות התגבשו כ[[האסכולה החנפית|אסכולה החנפית]]. האסכולות ה[[האסכולה השאפעית|שאפעית]], [[האסכולה החנבלית|החנבלית]], [[האסכולה הט'אהרית|הט'אהרית]] ו[[האסכולה הג'רירית|הג'רירית]] הן מאוחרות יותר.


רבים רואים בהלכה ה[[שיעה|שיעית]] אסכולה נפרדת, הנקראת [[האסכולה הג'עפרית]], שנוסדה על ידי ה[[אימאם]] השישי [[ג'עפר א-צאדק]].
רבים רואים בהלכה ה[[שיעה|שיעית]] אסכולה נפרדת, הנקראת [[האסכולה הג'עפרית]], שנוסדה על ידי ה[[אימאם]] השישי [[ג'עפר א-צאדק]].


ארבע האסכולות ה[[סונה|סוניות]] לא נחשבות כ[[כת|כתות]] או [[עדה (אנתרופולוגיה)|עדות]] נפרדות, מכיוון שהייתה הרמוניה רבה בין המלומדים מהאסכולות השונות במשך ההיסטוריה המוסלמית. ההבדל ביניהן הוא בפרשנות ל[[חדית']], איך מפרשים את דברי הנביא. בנוסף להן התפתחה מיסטיקה, השמה את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה, ה[[סופיות]].
ארבע האסכולות ה[[סונה|סוניות]] לא נחשבות כ[[כת]]ות או [[עדה (אנתרופולוגיה)|עדות]] נפרדות, מכיוון שהייתה הרמוניה רבה בין המלומדים מהאסכולות השונות במשך ההיסטוריה המוסלמית. ההבדל ביניהן הוא בפרשנות ל[[חדית']], איך מפרשים את דברי הנביא. בנוסף להן התפתחה מיסטיקה, השמה את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה, ה[[סופיות]].


*אימאם [[אבו חניפה]] היה ה"מייסד" של האסכולה החנפית, וחי ב[[כופה]] שעיראק, בשנים 767-699. על פי המסורת, הוא למד אצל האימאם [[ג'עפר א-צאדק]].
*אימאם [[אבו חניפה]] היה ה"מייסד" של האסכולה החנפית, וחי ב[[כופה]] שעיראק, בשנים 767-699. על פי המסורת, הוא למד אצל האימאם [[ג'עפר א-צאדק]].
שורה 12: שורה 12:
*אימאם [[מאלכ בן אנס]] נולד זמן קצר לאחר מכן, וחי בעיר [[מדינה]]. ישנם דיווחים כי הם חיו באותו הזמן, ולמרות שמאלכ היה צעיר בהרבה, הכבוד ההדדי שלהם ידוע. למעשה, אחד מהתלמידים החשובים של אבו חניפה, שעל תורותיו מבוססת הרבה מהאסכולה ה[[חנאפית]], למד גם הוא ממאלכ.
*אימאם [[מאלכ בן אנס]] נולד זמן קצר לאחר מכן, וחי בעיר [[מדינה]]. ישנם דיווחים כי הם חיו באותו הזמן, ולמרות שמאלכ היה צעיר בהרבה, הכבוד ההדדי שלהם ידוע. למעשה, אחד מהתלמידים החשובים של אבו חניפה, שעל תורותיו מבוססת הרבה מהאסכולה ה[[חנאפית]], למד גם הוא ממאלכ.


*אימאם [[מוחמד אבן אידריס א-שאפעי|א-שאפעי]] למד גם הוא אצל תלמידים של אבו חניפה ומאלכ, והיה לו כבוד רב לשניהם. אל שאפיעי חי בין השנים 767-820, שהיה המלומד הכי חשוב של עולם האסלאם. חשיבותו הייתה גדולה מאוד כיוון שהיה בן לשבט קורייש ומצד אביו הייתה לו קרבה למשפחת הנביא.
*אימאם [[מוחמד אבן אידריס א-שאפעי|א-שאפעי]] למד גם הוא אצל תלמידים של אבו חניפה ומאלכ, והיה לו כבוד רב לשניהם. אל שאפיעי חי בין השנים 767–820, שהיה המלומד הכי חשוב של עולם האסלאם. חשיבותו הייתה גדולה מאוד כיוון שהיה בן לשבט קורייש ומצד אביו הייתה לו קרבה למשפחת הנביא.


*אימאם [[אחמד אבן חנבל]] למד עם א-שאפעי. אבן חנבל נחשב לבר סמכא ב[[חדית'|מסורת המוסלמית]] וספר המסורות שלו, "מוסנד אחמד" (مسند أحمد), זוכה למעמד רם בקרב המוסלמים הסונים.
*אימאם [[אחמד אבן חנבל]] למד עם א-שאפעי. אבן חנבל נחשב לבר סמכא ב[[חדית'|מסורת המוסלמית]] וספר המסורות שלו, "מוסנד אחמד" (مسند أحمد), זוכה למעמד רם בקרב המוסלמים הסונים.

גרסה מ־23:16, 11 באוקטובר 2015

העולם המוסלמי

מד'הבערבית: مذهب), הוא מושג בערבית שפירושו אסכולה אסלאמית במחשבה דתית או בהלכה (פיקה). ב־150 השנים הראשונות לאסלאם היו אסכולות רבות, והבולטות שביניהן נעשו לאסכולת דמשק (שנקראה פעמים רבות "אווזאעיה", أوزاعية), כופה, בצרה ואסכולת אל-מדינה, ששרדה כאסכולה המאלכית, ואילו האסכולות העיראקיות התגבשו כאסכולה החנפית. האסכולות השאפעית, החנבלית, הט'אהרית והג'רירית הן מאוחרות יותר.

רבים רואים בהלכה השיעית אסכולה נפרדת, הנקראת האסכולה הג'עפרית, שנוסדה על ידי האימאם השישי ג'עפר א-צאדק.

ארבע האסכולות הסוניות לא נחשבות ככתות או עדות נפרדות, מכיוון שהייתה הרמוניה רבה בין המלומדים מהאסכולות השונות במשך ההיסטוריה המוסלמית. ההבדל ביניהן הוא בפרשנות לחדית', איך מפרשים את דברי הנביא. בנוסף להן התפתחה מיסטיקה, השמה את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה, הסופיות.

  • אימאם מאלכ בן אנס נולד זמן קצר לאחר מכן, וחי בעיר מדינה. ישנם דיווחים כי הם חיו באותו הזמן, ולמרות שמאלכ היה צעיר בהרבה, הכבוד ההדדי שלהם ידוע. למעשה, אחד מהתלמידים החשובים של אבו חניפה, שעל תורותיו מבוססת הרבה מהאסכולה החנאפית, למד גם הוא ממאלכ.
  • אימאם א-שאפעי למד גם הוא אצל תלמידים של אבו חניפה ומאלכ, והיה לו כבוד רב לשניהם. אל שאפיעי חי בין השנים 767–820, שהיה המלומד הכי חשוב של עולם האסלאם. חשיבותו הייתה גדולה מאוד כיוון שהיה בן לשבט קורייש ומצד אביו הייתה לו קרבה למשפחת הנביא.
  • אימאם אחמד אבן חנבל למד עם א-שאפעי. אבן חנבל נחשב לבר סמכא במסורת המוסלמית וספר המסורות שלו, "מוסנד אחמד" (مسند أحمد), זוכה למעמד רם בקרב המוסלמים הסונים.

הסונים מאמינים כי לכל ארבע האסכולות יש את ההדרכה הנכונה, וכי ההבדלים ביניהם אינם ביסודות אמונתם, אלא הם הבדלים דקים יותר בהלכה ובשיפוט, שהם תוצאה של החשיבה העצמאית של ארבעת האימאמים והמלומדים אחריהם. בגלל המתודולוגיות השונות בפרשנות ובהבנה של המקורות הראשוניים, הם הגיעו למסקנות שונות לגבי נושאים רבים. לדוגמה, ישנם הבדלים דקים בין שיטות התפילה בארבע האסכולות, אך ההבדל אינו גדול עד כדי כך שלא ניתן להתפלל יחד. למעשה, כל מוסלמי השייך לאסכולה אחת יכול להתפלל עם אימאם של אסכולה אחרת ללא בלבול.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.