חשוון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[ילקוט שמעוני]] מצוין [[גלגל המזלות|מזלו]] של חודש חשוון - [[מזל עקרב|עקרב]]. |
ב[[ילקוט שמעוני]] מצוין [[גלגל המזלות|מזלו]] של חודש חשוון - [[מזל עקרב|עקרב]]. |
||
==שם |
==שם חודש חשוון== |
||
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי [[חז"ל]] הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני [[גט]]), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש חשוון בקיצור, כמפורט בהמשך. |
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי [[חז"ל]] הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני [[גט]]), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש חשוון בקיצור, כמפורט בהמשך. |
||
גרסה מ־15:25, 13 באוקטובר 2015
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ב אין ל' בחשוון
בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בחשוון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חשוון, או מרחשוון, הוא החודש הנמצא בין החודשים תשרי וכסלו בלוח השנה העברי. חשוון הוא החודש השני לפי ספירת החודשים המתחילה מתשרי, והחודש השמיני לפי הלוח העברי הקדום המתחיל מחודש ניסן. אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום.
א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.
בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.
שם חודש חשוון
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש חשוון בקיצור, כמפורט בהמשך.
מקורו של השם מרחשוון הוא במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[1].
בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":
- חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
- כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”[2]).
ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.
בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”[3]. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול.
אירועים
- בימים שני שלאחר ראש חודש, חמישי ושני שאחריו - ימי צום כחלק מתענית בה"ב
- ז' בחשוון - מתחילים בארץ ישראל לבקש גשמים בברכת השנים שבתפילת שמונה עשרה
- י"א בחשוון - מצוין יום פטירתה של רחל אימנו
- י"ב בחשוון - חל יום הזיכרון ליצחק רבין
- י"ז בחשוון - על פי המסורת החל המבול
- כ"ט בחשוון - חמישים יום בדיוק מיום כיפור - חוגגים היהודים חברי ביתא ישראל את חג הסיגד (מעין "חג משיח"). לפני עלייתם ארצה היה זה יום צום ותפילה בתקווה לגאולה ולעליה ארצה. כיום הוא נחוג כחג הודיה על העלייה לישראל ולבקשת גאולה ומשיח. הטקס העיקרי נערך בטיילת בתלפיות, המקום שלפי המסורת ממנו ראה אברהם אבינו לראשונה את הר המוריה.
קישורים חיצוניים
- ש"ז כהנא, מר חשוון
- מר-חשוון במסורת ישראל, שמואל חגי
- חודש מרחשוון בספר התודעה, אליהו כי טוב
- תכנים לחודש חשוון במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה.
- חשוון ומרחשוון, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
הערות שוליים
| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
