הדרים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 16545880 של 132.73.80.147 (שיחה) לא זו הדרך לקשר
Dima.Pavlenko (שיחה | תרומות)
שורה 48: שורה 48:
{{מיזמים|ויקימילון=פרי הדר|שם ויקימילון=פְּרִי הָדָר|ויקימינים=Citrus|שם ויקימינים=הדרים}}
{{מיזמים|ויקימילון=פרי הדר|שם ויקימילון=פְּרִי הָדָר|ויקימינים=Citrus|שם ויקימינים=הדרים}}
* {{אנציקלופדיה ynet|הדרים|23766|MjM3NjZfNzgwNTE2MDZfMTQ4Njg3MjAw}}
* {{אנציקלופדיה ynet|הדרים|23766|MjM3NjZfNzgwNTE2MDZfMTQ4Njg3MjAw}}
מאמרים
{{-}}
* [http://hebrew-academy.org.il/2014/11/20/פרי-הדר/ אבא בנדויד, '''פרי הדר'''], לשוננו לעם, כרך כח, חוברת ז–ח (תשל"ז), עמ' 215–217, באתר האקדמיה ללשון העברית{{-}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־16:30, 21 באוקטובר 2015

המונח "הדר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו הדר (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןהדרים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: הדרים
שם מדעי
Citrus
ליניאוס, 1753

הדרים (שם מדעי: Citrus) הם סוג עצים ירוקי עד ומניבי פרי ממשפחת הפיגמיים.

היסטוריה

מקור ההדרים בדרום-מזרח אסיה, והם נפוצים בעיקר בארצות שבהן אקלים סובטרופי, באגן הים התיכון ובמקומות אחרים.

לארץ ישראל הגיע פרי ההדר הראשון, האתרוג, בתקופה הפרסית. מקור שמו בעברית הוא בשמו הפרסי (תֻרֻנְג'). המושג "הדר" קדם להגעת פרי זה, ומקורו בפסוק המתייחס למצוות ארבעת המינים: ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל” (ויקרא, כ"ג, מ'). הועלתה השערה שהכוונה הייתה לעץ ששמו "דר" (לפני השם הא הידיעה), אם כי ההנחה הרווחת היא שמקור השם העברי הוא בהדרם של הפירות. הקישור בין הפרי אתרוג לבין המושג "פרי עץ הדר" מארבעת המינים נעשה בתקופת החשמונאים.[1]

עם ההדרים נמנים התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הקלמנטינה, האתרוג, הפומלו, הפומלית, התפוזינה ורבים אחרים. בטבע ידועים חמישה מיני הדרים בלבד: פומלו, אתרוג, קי ליים, מנדרינה ו-Citrus halimii שהתגלה ב-1973. הם צמחו בדרום מזרח אסיה באזור סין והודו ומשם הועברו אל המזרח התיכון, אירופה ואמריקה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו על ידי הכלאה טבעית או מלאכותית של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהכלאה של אתרוג וליים.[2]

מאפיינים

פרי ההדר מתאפיין בשתי קליפות צבעוניות (בדרך כלל בצבעי צהוב או כתום). בפרי 10‏-20 פלחים, המכילים בקבוקוני מיץ ועטופים בקליפה דקה. הגרעינים קרובים למרכז הפרי. טעמם של פירות ההדרים נע בדרך-כלל בין מתוק לחמוץ והם מכילים מיץ רב. כשפירות ההדר אינם בשלים, טעמם חמוץ ומר. שמו המדעי של טיפוס הפרי הוא הספרידיום (Hesperidium) שהוא מין ענבה והוא ייחודי לענף במשפחת הפיגמיים.

עצי ההדר נוחים להרכבה. ניתן להרכיב זנים שונים של הדרים באותו העץ, כך שענף אחד יניב פרי הדר אחד וענף אחר יניב פרי הדר אחר. גובהו של כל עץ נע בין 5 ל-15 מטרים.

המסחר בהדרים

מטעי הדרים נקראים גם פרדסים.

רוב היבול המסחרי של פירות הדר מגודל באמריקה הצפונית (פלורידה וקליפורניה), דרום אמריקה (ברזיל), יפן, ספרד ואיטליה.

על-פי נתוני ענף ההדרים במועצת הצמחים, תושבי מדינת ישראל צורכים 200 אלף טון פרי הדר מדי שנה. נכון ל-2010, פועלים בארץ 2,800 מגדלי פרי הדר והם עושים זאת על-פני 177 אלף דונם .[3]

גלריה

לקריאה נוספת

  • שאול חומסקי, עץ פרי למינהו, הפירות הגדלים בישראל, גבעתיים, 1984, עמודים 42‏-53

קישורים חיצוניים

מאמרים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    אילון גלעד, פירות הדר - לא מה שחשבתם, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2013
  2. ^ Xiaomeng Li et al; The Origin of Cultivated Citrus as Inferred from Internal Transcribed Spacer and Chloroplast DNA Sequence and Amplified Fragment Length Polymorphism Fingerprints; Journal of the American Society for Horticultural Science July 2010 vol. 135 no. 4 341-350
  3. ^ הנתונים על סמך "קחו מספר - ריח הדרים" בשער מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות, 15 בדצמבר 2010