יון זליה קודריאנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:35, 22 באוקטובר 2015

יון זליה קודריאנו (ברומנית: Ion Zelea Codreanu)‏ 1871 - 1941 היה מורה ומחנך רומני, פוליטיקאי ימני קיצוני אנטישמי, חבר בפרלמנט הרומני, חסיד של אלכסנדרו קונסטנטין קוזה, אביו של קורנליו זליה קודריאנו וחמיו של יון מוצה.

יון זליה קודריאנו נולד בצ'רנוביץ בשם יון זלינסקי והיה בנו של יערן ומכאן השם "קודריאנו" - איש היער. ב-1902 שינה את שמו ליון זליה קודריאנו, שם בעל צליל יותר רומני. ב-1903 השלים בהצלחה לימודי ספרות באוניברסיטת יאשי. הוא נשא לאישה את אליזה בראונר ולזוג נולדו שבעה ילדים, הבכור קורנליו זליה קודריאנו. קודריאנו לחם בצבא רומניה במלחמת העולם הראשונה והתקדם מדרגת סגן משנה לדרגת מאיור (מקביל לרב סרן).

קודריאנו עבד כמורה לרומנית ולגרמנית בבית הספר התיכון של חוש והיה פעיל פוליטית בליגת ההגנה הלאומית נוצרית כתומך נלהב של המצע האנטישמי של פרופסור קוזה וב-1926 נבחר מטעמה לפרלמנט הרומני מטעם רדאוץ. קודריאנו היה מעורב במזימות אלימות דוגמת הקשר בגבעת ספירי ורצח מנצ'יו, אך לא הורשע.

מינואר 1930 הצטרף למפלגתו של בנו, התנועה הלגיונרית. בתחילת 1932 מת שר המשפטים הרומני והתפנה מקום בפרלמנט מטעם אזור הבחירה טוטובה. התנועה הלגיונרית החליטה לנסות לכבוש מקום זה והציגה כמועמד את יון זליה קודריאנו. בגלל מחסור בכסף התנועה חיפשה גימיקים זולים, שימשכו אליה את תשומת הלב ולפי הצעת קורנליו זליה קודריאנו הכריזו על מסע רגלי של 300 קילומטרים מבוקרשט לברלאד וקבוצת לגיונרים בהנהגת מיכאיל סטלסקו ביצעה זאת תוך עשרה ימים, חרף התנכלויות לאורך הדרך מצד ז'נדרמים. יון זליה קודריאנו ניהל מערכת בחירות מבוססת על מתקפות נגד היהודים וזכה ב-5,200 קולות מול 4,344 שקיבל המועמד הליברלי^[1] והיה לחבר הפרלמנט השני מטעם "קבוצת קורנליו זליה קודריאנו", השם בו השתמשה התנועה הלגיונרית.

ב-1932, בבחירות הכלליות, נבחר שוב כנציג ברלאד והיה אחד מחמשת חברי הפרלמנט של התנועה הלגיונרית. לאחר שהניקדורים רצחו את ראש ממשלת רומניה, יון גאורגה דוקה, נעצר ב-1934 יחד עם יתר הנהגת התנועה הלגיונרית והועמד למשפט, אך זוכה. ב-1937 נבחר שוב לפרלמנט הרומני ברשימת הגלגול החדש של התנועה הלגיונרית, "הכל למען המולדת". בשנים 1938 - 1939, כשהלגיונרים נרדפו על ידי השלטון, היה במחנה מעצר.

הלך לעולמו בעקבות ניתוח לא מוצלח.

קישורים חיצוניים

ION ZELEA CODREANU (ברומנית)
תמונה של יון זליה קודריאנו (במרכז) בחברת בנו, קורנליו זליה קודריאנו וחתנו, יון מוצה (ברומנית)

^ סיסמאות אנטישמיות מנצחות בבחירות, דבר, 12 במאי 1932

[1] סיסמאות אנטישמיות מנצחות בבחירות, דבר, 12 במאי 1932

[1]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 קודריאנו עבד כמורה ל[[רומנית]] ול[[גרמנית]] בבית הספר התיכון של [[חוש (עיר)|חוש]] והיה פעיל פוליטית ב[[ליגת ההגנה הלאומית נוצרית]] כתומך נלהב של המצע האנטישמי של פרופסור קוזה וב-1926 נבחר מטעמה לפרלמנט הרומני מטעם [[רדאוץ]]. קודריאנו היה מעורב במזימות אלימות דוגמת [[קורנליו זליה קודריאנו#הקשר בגבעת ספירי|הקשר בגבעת ספירי]] ו[[קורנליו זליה קודריאנו#רצח מנצ'יו והמשפט בטורנו סברין|רצח מנצ'יו]], אך לא הורשע.
+מינואר 1930 הצטרף למפלגתו של בנו, [[התנועה הלגיונרית]]. בתחילת 1932 מת שר המשפטים הרומני והתפנה מקום בפרלמנט מטעם אזור הבחירה טוטובה. התנועה הלגיונרית החליטה לנסות לכבוש מקום זה והציגה כמועמד את יון זליה קודריאנו. בגלל מחסור בכסף התנועה חיפשה גימיקים זולים, שימשכו אליה את תשומת הלב ולפי הצעת קורנליו זליה קודריאנו הכריזו על מסע רגלי של 300 קילומטרים מ[[בוקרשט]] ל[[ברלאד]] וקבוצת לגיונרים בהנהגת [[מיכאיל סטלסקו]] ביצעה זאת תוך עשרה ימים, חרף התנכלויות לאורך הדרך מצד ז'נדרמים. יון זליה קודריאנו ניהל מערכת בחירות מבוססת על מתקפות נגד היהודים וזכה ב-5,200 קולות מול 4,344 שקיבל המועמד הליברלי{{הערה|{{דבר||סיסמאות אנטישמיות מנצחות בבחירות|1932/05/12|00201}}}} והיה לחבר הפרלמנט השני מטעם "קבוצת קורנליו זליה קודריאנו", השם בו השתמשה התנועה הלגיונרית.
-מינואר 1930 הצטרף למפלגתו של בנו, [[התנועה הלגיונרית]] ונבחר מטעמה לפרלמנט הרומני כנציג [[טוטובה]] וב-1932 כנציג [[ברלאד]]. לאחר שה[[ניקדור]]ים רצחו את ראש ממשלת רומניה, [[יון גאורגה דוקה]], נעצר ב-1934 יחד עם יתר הנהגת התנועה הלגיונרית והועמד למשפט, אך זוכה. ב-1937 נבחר שוב לפרלמנט הרומני ברשימת הגלגול החדש של התנועה הלגיונרית, "הכל למען המולדת". בשנים 1938 - 1939, כשהלגיונרים נרדפו על ידי השלטון, היה במחנה מעצר.
+ב-1932, בבחירות הכלליות, נבחר שוב כנציג [[ברלאד]] והיה אחד מחמשת חברי הפרלמנט של התנועה הלגיונרית. לאחר שה[[ניקדור]]ים רצחו את ראש ממשלת רומניה, [[יון גאורגה דוקה]], נעצר ב-1934 יחד עם יתר הנהגת התנועה הלגיונרית והועמד למשפט, אך זוכה. ב-1937 נבחר שוב לפרלמנט הרומני ברשימת הגלגול החדש של התנועה הלגיונרית, "הכל למען המולדת". בשנים 1938 - 1939, כשהלגיונרים נרדפו על ידי השלטון, היה במחנה מעצר.
 הלך לעולמו בעקבות ניתוח לא מוצלח.