פובליציסטיקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הקודם עדיף, המסר מובן ואין צורך בהדגשות וצעקות
ר' דף שיחה
שורה 31: שורה 31:
* '''[[רחל כצנלסון-שזר]]''' - יסדה את [[כתב עת|ביטאון]] מועצת הפועלות (לימים [[נעמת]]): "[[דבר הפועלת]]", שאותו ערכה במשך 25 שנים.
* '''[[רחל כצנלסון-שזר]]''' - יסדה את [[כתב עת|ביטאון]] מועצת הפועלות (לימים [[נעמת]]): "[[דבר הפועלת]]", שאותו ערכה במשך 25 שנים.


* '''[[גדעון לוי]]''' - בעל טור בשם "[[גדעון לוי#אזור הדמדומים|אזור הדמדומים]]" במוסף השבועי של "[[הארץ]]". לוי מרבה לסקר את הסבל הנגרם ל[[פלסטינים]] עקב פעולותיה של ישראל ובעיקר פעולותיהם של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] וה[[מתנחלים]]. לרוב מביע לוי דעות [[אנטי-ציונות|אנטי-ציוניות]] בטוריו. כתיבתו הפובליציסטית עוסקת בעיקר ביחסי יהודים-ערבים, אך גם במגוון נושאים נוספים. לעתים קרובות הוא מבטא בכתיבתו עמדות [[נונקונפורמיות|נון-קונפורמיסטיות]], כגון הגנה על זכויות ה[[חרדים]] ב[[רמת אביב]], זכויות האסיר [[יגאל עמיר]], תמיכה במעשהו של החייל חננאל דיין שבחר שלא [[לחיצת יד|ללחוץ את ידו]] של [[הרמטכ"ל]] ועוד.
* '''[[גדעון לוי]]''' - בעל טור בשם "[[גדעון לוי#אזור הדמדומים|אזור הדמדומים]]" במוסף השבועי של "[[הארץ]]". לוי מרבה לסקר את הסבל הנגרם ל[[פלסטינים]] עקב פעולותיה של ישראל ובעיקר פעולותיהם של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] וה[[מתנחלים]]. כתיבתו הפובליציסטית עוסקת בעיקר ביחסי יהודים-ערבים, אך גם במגוון נושאים נוספים. לעתים קרובות הוא מבטא בכתיבתו עמדות [[נונקונפורמיות|נון-קונפורמיסטיות]], כגון הגנה על זכויות ה[[חרדים]] ב[[רמת אביב]], זכויות האסיר [[יגאל עמיר]], תמיכה במעשהו של החייל חננאל דיין שבחר שלא [[לחיצת יד|ללחוץ את ידו]] של [[הרמטכ"ל]] ועוד.


* ד"ר '''[[שמריהו לוין]]''' - כתב בעיתונים "[[הארץ]]", "[[על המשמר]]", "[[פלסטיין פוסט]]", "[[מערכות]]" ובעלוני הפלמ"ח.
* ד"ר '''[[שמריהו לוין]]''' - כתב בעיתונים "[[הארץ]]", "[[על המשמר]]", "[[פלסטיין פוסט]]", "[[מערכות]]" ובעלוני הפלמ"ח.

גרסה מ־18:14, 23 באוקטובר 2015

פּוּבְּליציסטיקה היא סוגה עיתונאית. פובליציסט מביע את דעותיו האישיות על הנושא ולא מתיימר לסקר אותו מנקודת מבט נייטרלית.

"אני מאשים" מאת אמיל זולא

ז'אנר זה חופשי מאוד ומאפשר נימה אישית, צינית או הומוריסטית, בהתאם לרצונו של הכותב. מאמרים פובליציסטיים הם לרוב ארוכים יחסית ומנומקים. בדרך כלל הם עוסקים בפוליטיקה או בנושא אחר שעל סדר היום הציבורי. כיוון שהפובליציסטיקה עוסקת בענייני דיומא, היא מתפרסמת בעיקר בעיתונים היומיים ובשבועונים.

מאמרים פובליציסטיים נכתבים בעיקר על ידי עיתונאים שמקצועם בכך, חברי מערכת העיתון, אך גם על ידי אישים שונים, הכותבים בעיקר בנושאים הקשורים לתחומי התמחותם. בין הפובליציסטים יש העוסקים רק בכך, ויש העושים זאת בנוסף לכתיבת דיווחי חדשות. בין הפובליציסטים, רבים הם בעלי טור קבוע, ויש המפרסמים את מאמריהם באופן פחות סדיר, בעמודי הדעות של העיתון.

מאמר פובליציסטי מיוחד הוא זה הקרוי "מאמר המערכת", ועוסק בנושא העיקרי שעל סדר היום (כפי שהמערכת או העורך רואים זאת). פעמים רבות כותב העורך הראשי את מאמר המערכת. בעיתון "ידיעות אחרונות", למשל, עסק בכך במשך שנים רבות ד"ר הרצל רוזנבלום, שהיה העורך הראשי. בעיתונים מסוימים, כדוגמת "הארץ", מאמר המערכת אינו חתום.

פובליציסטים נודעים בישראל

  • אבירמה גולן - כתבה טור שבועי במוסף "דבר השבוע" של העיתון "דבר". מ־1987 הייתה חברה במערכת "דבר" והצטרפה ל"הארץ" ב־1991. מאז 1996 הייתה חברה בהנהלת מערכת העיתון. כותבת מאמרי פובליציסטיקה בנושאי חברה ומגדר.
  • ב. מיכאל - בעל טור סאטירי בעיתון הארץ ולאחר מכן בעל טור שבועי ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות"; כמו כן כתב בעבר מספר תוכניות טלוויזיה. מיכאל מחזיק בדעות שמאלניות, המתנגדות לכיבוש, להתנחלויות ולקנאות הדתית. מאמריו מאופיינים בחריפות, מקוריות רעיונית, שפה גבוהה, תחכום רב ועוקצנות. במלאת 56 שנים למדינת ישראליום העצמאות 2004), פרסם מיכאל מאמר ארוך במיוחד, בו הוא חוזה את חורבנה הפיזי הקרב של המדינה כתוצאה מ'הכיבוש'.
  • שמואל שניצר - כתב במשך שנים רבות מאמרים פובליציסטיים ב"מעריב" ואף התמנה לעורך הראשי של העיתון. מועמדותו לפרס ישראל על עבודתו זו נפסלה עקב מאמר בשם "ייבוא של מוות" בו תקף את העלאתם של בני פלאשמורה לישראל. במאמר מעורר סערה נוסף הציע להגביל בחקיקה את הילודה המותרת לערביי ישראל.

הערות שוליים