יהדות קוצ'ין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 154: שורה 154:
* הפטרת ת"ב (ניגון איכה). בחו"ל הייתה נקראת עם תרגום (באותו ניגון) למליאלם.
* הפטרת ת"ב (ניגון איכה). בחו"ל הייתה נקראת עם תרגום (באותו ניגון) למליאלם.
*קריאה של נביאים ללימוד (כגון חוק לישראל, פסוקים של "ויתן לך" במוצ"ש, תיקון ליל שבועות וכו').
*קריאה של נביאים ללימוד (כגון חוק לישראל, פסוקים של "ויתן לך" במוצ"ש, תיקון ליל שבועות וכו').
*שבת חתן - '''החתן עולה''' מפטיר וקורא ''ואברהם זקן בא בימים'' (פרשת חיי שרה) כאשר החזן סומך לו וקורא התרגום. לאחר מכן החתן קורא הפטרה ''שוש אשיש'' (ישעיהו פרק סא'-סב')


למרות המיקום המבודד של הקהילה, בזכות היותה של קוצ'ין עיר נמל נמשך קשר רציף עם שאר הקהילות היהודיות בארצות אחרות, ישנן איגרות שנשלחו על ידי חכמי קוצ'ין לחכמי [[ירושלים]] ו[[קהיר]] בענייני [[הלכה]].
למרות המיקום המבודד של הקהילה, בזכות היותה של קוצ'ין עיר נמל נמשך קשר רציף עם שאר הקהילות היהודיות בארצות אחרות, ישנן איגרות שנשלחו על ידי חכמי קוצ'ין לחכמי [[ירושלים]] ו[[קהיר]] בענייני [[הלכה]].

גרסה מ־17:18, 26 באוקטובר 2015

משפחה של יהודי קוצ'ין. צילום מסביבות 1900

יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות, אשר מהוות חלק מיהדות הודו והתגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין - כיום בשטחה של מדינת קרלה. בשיאה היא מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל בין השנים 1950-1962, ונכון לשנת 2000 מתגוררים בישראל כ-8,000 איש מבני הקהילה וצאצאציה. בקרלה נותרו כיום כ-50 יהודים בלבד, מתוכם כ-20 בעיר קוצ'ין (קוצ'י).

רק חלק מבני הקהילה חיו בעיר קוצ'ין עצמה. יתרתם חיו ביישוב ארנקולם ובכפרים מאלה, פארור, צ'אנמאנגאלם וכפרים נוספים באזור.

קהילות

פנים בית הכנסת הקוצ'יני בנבטים

קהילת יהודי קרלה אינה קהילה אחידה מבחינת מנהגים ומוצא ומתחלקת לשלוש קהילות היסטוריות שונות.

  • דסים ("חומים") - הם הקהילה המקורית שהתיישבה באזור.
  • מינצ'רים ("שחורים") - יהודים אשר הגיעו לאזור מממלכת פרס לאחר כיבושה בידי המוסלמים במאה ה-7.

שתי הקהילות הראשונות מכונות לעתים "מלברים". על שם האזור בו התגוררו – חוף מלבר במדינת קרלה. או מהמילה הטאמילית "malaindun" שפירושה "ארץ הגבעות".

היסטוריה

תבנית:שכתוב

הגעתם של היהודים לקוצ'ין

יש מספר גרסאות לגבי זמן הגעתם של ראשוני היהודים לקוצ'ין:

  • על פי סיפורי העם המקומיים, היהודים שהגיעו למלבר בספינות בתקופת שלמה המלך היו הסוחרים ששלח שלמה המלך להביא שנהבים ותוכים לבית המקדש הראשון, ולצורכי המסחר הקימו מושבה במקום. ישנם חוקרים שרצו להביא סיוע עכ"פ לקיומו של מסחר זה מדמיון של שמות של מוצרים, שיובאו מהודו בתאמיל ובלשון הקודש.[2]יש הטוענים שאזור דרום מערב הודו שבו נמצאת קוצ'ין הוא המקום המכונה "אופיר" בתנ"ך שלשם הגיעו ספינותיו של שלמה המלך. זו המסורת היותר נפוצה בקרב יהודי קוצ'ין.[דרוש מקור]
  • היהודים גלו בגלות שלמנאסר והגיעו למלבר (דרך תימן). זו הגרסה ב"ספר דברי הימים" שפרסם נ. ויזל ב"מגיד חדשות" ב"המאסף" ו'(שנת תק"ן) עמ' קכט-קס, ב"ספר הברית"(לר' פנחס מווילנה)מאמר ט פרק טז[3], ובמכתב שנשלח מזקני ארנכולם ל"ראשי ממשלת ישראל" בשנת תשי"ג[4]. גרסה דומה לזו מוזכרת בדברי האברבנאל בפירושו לירמיה ג/יח[5].
  • היהודים הגיעו למלבר עם חורבן בית שני. גרסה זו הייתה נפוצה בעיקר בקרב הפרדסים[6], אם כי הייתה קיימת גם בקרב המלברים[7].

ייתכן שהמסורות הללו אינן סותרות, אלא משלימות, ואכן היהודים הגיעו לקוצ'ין בכמה זמנים שונים[8].

יהודי קראנגנור

ע"פ המסורת שבקרב יהודי קוצ'ין ישבו היהודים לראשונה בקראנגנור, עיר נמל השוכנת כ-100 ק"מ מערבית לעיר קוצ'ין[9]. העיר נקראה בפי היהודים "שינגילי", ושם לפי המסורת הייתה ליהודים אוטונומיה עצמאית[10]. בספרו של פישל "היהודים בהודו" עמ' 15 מובאים דברי נוסעים המחזקים זאת: דימשקי(1305)-"בשינקאלי רוב תושביה יהודים", ומציין עוד שאוכלוסיית פ'לאנדרינה כוללת בעיקר יהודים הודים ומוסלמים והנוצרים מועטים יותר במספרם. בטיטוטה(1342)-"קונג'ה קארי שמקומה בראש גבעה מיושבת יהודים שיש להם נסיך (אמיר) משלהם: הם מעלים מס (ג'יזיה-מס גולגלת)לסולטאן של חאולם (קילון)".

הדבר ידוע שבתקופת קראנאגנור היו שני בתי כנסת שם,אם כי אין על כך עדויות ברורות לבד שרידים מועטים שטרם נבדקו. ידועים שמותיהם ("טיקומבאגום"-שפירושו דרומית לנהר, "קדאמבאגום"-שפירושו צפונית לנהר). בשמות אלו נקראו בתי הכנסת שהוקמו בקוצ'ין ובארנקולם אף שלא הייתה להם שום משמעות במקומם החדש[11]. מילים מן השפה העתיקה תאמיל שהייתה מדוברת בקראנאגנור (ולא בקוצ'ין –שם דברו "מליאלאם") שימשו בבתי הכנסת בקוצ'ין למונחים הקשורים בהווי ביהכ"נ[12].

בידינו נשתמר פיוט שהוא כל הנראה מאותה תקופה: נאמר שירה השירים/משבח שיר השירים/עיניך כעיני תורים/ברוך ברוך ה': סמוכה את בלבבי/כמו כסף וזהבי/בזכות משה הנביא/שהוא עבד ה': יקרה את כנפשי/עבדך אני לא חופשי/מכרה אותי ככושי/אברך את שם ה': מספרד הלכתי נסעתי/עיר שינגלי שמעתי/ישראל מלך תאבתי/אותו ראו עיני:[13].

ג'ונסון[14] מונה מס' גורמים לעזיבת היהודים את קראנגנור:

  1. ב-1341 שיטפון שינה את פני השטח ונוצר הנמל בקוצ'ין, ומאידך הנמל הטבעי בקראנגנור נסתם. דבר זה עודד עזיבה של סוחרים. (ובאמת סמוך לזמן זה נוסד ביה"כ אנגנדי בקוצ'ין 1345 . בר גיורא ספונות ב' עמ' רכג; קודר עמ' 138). עכ"פ קראנאגנור נשארה ברמה מסוימת מעורה בסחר התבלינים עוד כמאתיים שנה אחרי כן.
  2. קרבות על קראנגנור בין הראג'ה לבין מלכות קליקוט המוסלמית (נקראו זמורין או סמורי), מהם סבלו גם היהודים.
  3. בשנת 1504 הפורטוגזים בראשות סורז דה מנדז כבשו את קראנגנור. "הפורטוגזים הניחו את בתי הנוצרים וחנויותיהם אבל הם בזזו את בתי היהודים והמוסלמים".
  4. ההתקפה של הזמורנים על קראנגנור ב-1524: "לפי ההיסטוריון המוסלמי זן-עוד-דין 'היהודים הרגו מוסלמי אחד ומלחמה התלקחה'.מוסלמי קראנגנור קבלו עזרה מאחיהם באזור מלבר (הוא מזכיר 10 או 11 ערים) ש:'התארגנו בצי של כ-100 סירות והפליגו לקודנגלור שם הם הרגו יהודים רבים. אלו שנמלטו נסו לכפר סמוך ממזרחה של קונ'.המוסלמים שרפו את בתיהם [של היהודים] ואת בתי הכנסת שלהם. בשלב שני נפנו להצית באש את בתי הנוצרים וכנסיותיהם. הם גם הוציאו להורג כמה נייארים שהתעמתו עם המוסלמים. כתוצאה מכך לא היה עוד ביטחון למוסלמים בקונ' והם נאלצו לעבור לעיירות אחרות'. לאור העובדה שמקור זה נכתב בערך בשנת 1583, מקור זה הוא קרוב למדי לזמן ההתרחשויות אבל הוא מאוד פרו-מוסלמי".

אומנם היא מוסיפה שהדבר ברור ממקורות אחרים שלא היהודים ולא המוסלמים עזבו את קראנגנור לגמרי בשנה ההיא, אך זה בוודאי היה גורם להגירת חלק גדול מהיהודים.

  1. בשנת 1565 הביסו הזמורינים את צבא הראג'ה בקרב שהיה "בקראנגנור או לידה". זו השנה בה, לפי הכרוניקות שנכתבו על ידי יהודי קוצ'ין עצמם, עזבו היהודים את קראנגנור סופית.

באותה השנה הפורטוגזים חיזקו את אחיזתם בקראנגנור כנראה בתגובה לתבוסת בעל בריתם בקוצ'ין.

עדויות מוקדמות

הרב לוי יצחק (לואיס) רבינוביץ' בספר Far east mission עמ' 95 ואילך מתמצת את כלל הידיעות המוקדמות אודות יהודי קוצ'ין:

1. שבתאי שמואל קודר, בקובץ India and Israel, מאי 1951, כותב כי מצא בשיר חתונה של הנוצרים העתיקים במלבר שם מוזכר סוחר יהודי בשם Habban שהגיע לקראנגנור בשנת 55 לספירת הנוצרים יחד עם סינט תומאס. שהגיע עם בקשה של המלך לבנות מקדש. יתר מכן, מסופר על תומאס בעצמו שהתקבל בהגעתו לחוף מלבר על ידי נערה יהודיה מחללת בחליל. הוא נשאר ברובע היהודי של העיר בביתו של אדם בשם הרב פאול, והצליח בהעברה על דת של ארבעים יהודים.

2. מקור נוסף שמביא קודר: לפי קטע מספר בשם History in Kerala שנכתב על ידי K. K. Menon -ספינת מסחר רומאית המפליגה בין הים האדום לבין חוף מלבר מצאה שם מושבה יהודית במאה ה-2 לספירת הנוצרים.

3. כתב הזכויות המפורסם שניתן ממלך מלבר ליוסף רבן החקוק על שני הצדדים של שני לוחות נחושת השמורים בקפידה בביהכ"נ הפרדסי ב- Jewtown בקוצ'ין. [15]. הלוחות מכילים 72 סעיפים המפרטים את זכויותיהם של התושבים היהודים - בהן חופש פולחן, פטור ממסים, הרשות לנהוג כמנהג הקסטה השלטת (הזכות להשתמש באפריון, לגבות מסים מיוחדים, להעניק פטור ממסים ולתקוע בחצוצרה) וכן זכויות כלכליות עודפות ובעיקרן קבלת אחוזים מהמסחר שהיה בכפרים ובמחוז בו הם התגוררו:

"ברכת שלום, ושגשוג! המתנות הבאות הוענקו בנדיבות על ידי אותו שזכה לתואר מלך המלכים, הוד מלכותו המלך סרי פרקאראן איראוי וונמאר, אשר אבותיו אוחזים בשרביט זה מאות אלפי שנים, בשנה השלושים ושש אחר השנה השנייה, ביום שוכנו במיוריקוט(Muricote) שמח להעניק את המתנות הבאות.

אנחנו מזכים מארמון ממשלתנו במוריאקוט בשנת השלושים ושש לימי חיינו ובשנה השנייה לממשלתנו וגם מאות שנים אחרינו, מזכים אנחנו מהיום ומעלה את הנכבד בשמו יוסף רבן, ונותנים לו לתשורה את ארץ אנזיוורנוס (קרנגנור) גם הזכויות להשתמש ביריה מהכלי תותח הגדול ולהשתמש בקולות ומצלצלות בחצוצרות ובשופרות, והזכות לפסוע על בגדים לבנים מוצעות, ולשאת לפניו אבוקות באור היום, ולשאת השמשיה העגולה ולהכות בתוף הפיל, ולהשתמש בצרורות פרחים לפני החתן והכלה-והזכות לשאת הענף ברחובות בהליכה בסך-כן מזכים אנחנו אותו להיות חופשי ממסים וארנוניות ואחוזת אדמה לבנות שנים ושבעים בתים, וגם מקום רחב ידיים למסחר, וחפשי מכל מיני מסים וארנוניות ולהיותו לראש על עדת ישראל ועל בתי הכנסיות בארצות ממשלתנו. כל הזכויות האלו נתונות הן ליוסף רבן בעל אחוזת אניוורנוס,לו ולבניו ולבני בניו, לחתניו ולכלותיו ולכל בני משפחתו. עד עולם כל עוד הירח ישלוט ברקיע. ורשומים הדברים על לוח נחושת.- נכתב ונחתם בפני העדים: קובורטהן מרטנהדהן (מושל בוונד), קיטהי שוריקנדן (מושל בנוונדפיו), מינוויר מדיווין (מושל ערליי), עדיירנא שטאן (מושל ווילווא), קוטהוי ראווי (מושל וודמביל ואראנד), שומר ראש המושל שייער מורקן שסאן- נכתב בכתב יד טוטרום הכותב פנדלורכירי קנקילאפא".

התאריכים שניתנים לכתיבת מסמך מפורסם זה נעים בין השנה 379 כפי שיהודי קוצ'ין מתעקשים לטעון, לבין 1020 כפי שמקובל במחקר[16].

4. לוח שניתן על ידי המלך של קרלה לכנסייה הסורית של מלבר בשנה 824 וחתומים עליה כעדים [בין היתר] ארבעה יהודים באותיות עבריות, אשר הן השריד השני בעתיקותו של כתב אשורי שנמצא[17].

הסופר הערבי אבן ווהאב מזכיר את יהודי קראנגנור במאה ה-9.

5. הנוסע היהודי המפורסם בנימין מטודלה בן המאה ה-12 מזכיר את יהודי מלבר. בכותבו על קאולם (קילון) המפרץ הימי של מלבר בימי הביניים הוא מציין: "וביניהם בכל האי כמו אלף (נ"א מאה) מישראל. וכל בעלי הארץ ההיא שחורים והיהודים כמו כן. והם יהודים טובים בעלי מצוות וביניהם תורת משה והנביאים ודבר מועט מתלמוד והלכה"[18].

מאה שנה מאוחר יותר מרקו פולו עדין מוצאם שם[19].

6.במסע שליחות לאוסטרליה ולתימן הגיע ר' יעקב ספיר בסוף הקיץ של שנת תר"כ (1860) לקוצ'ין אשר על חוף מלבר בדרום-הודו, ואף שם נזדמן לחתונת בנו של אחד מנכבדי הקהילה, וראה שטקסי-הנישואין שבתימן הם כאין וכאפס לעומת סדרי-הנישואין המפורטים בקהילה קדומה ונידחת זו, כי זה הכלל: ככל שהעדה נידחת יותר, ומספר היהודים מבוטל לעומת מספר בני-העם שבתוכו הם יושבים, כן ירבו טקסי-הנישואין ותגדל השמחה בהם. ר' יעקב ספיר הרגיש בכוח ליכוד-העם שבטקס הנישואין, ולאחר שהרבה לתאר את טקסי-הנישואין הארוכים בין יהודי קוצ'ין, הוסיף דברי התנצלות אלה: "הנה הוגעתיך ידידי הקורא... למען הראותך קדושת דת משה ומנהגי ישראל בכל דור ובכל מקום שהם... למען תתבונן איך יקר וקדוש לישראל עם קדוש דרכי הנישואין לעשותם על טהרת הקודש, לשם ה' לתת חלק כבוד ויקר למי שעשה לנו את הנפש הזאת ולא כמשפטי הגוים בארצות הקדם וכעלילותיהם המתהללים בהוללות ושכלות כל פה דובר נבלה וכל שיריהם עגבים". ואילו בין היהודים בארצות ההן, אף שלא כל שירי-החתונה שלהם היו לפי טעמו, הרי רוב השירים היו שירי כיסופי-גאולה, ושירי תפילה לשיבת ציון.(אברהם יערי)

במאה ה-16 הגיעו לדרום-מערב תת היבשת ההודית יהודים מספרד ופורטוגל (בעקבות גירוש ספרד) וכמו כן מעיראק, תימן וגרמניה[20]. אלה נקראו בפי הקהילה "פארדסים", כלומר "זרים" בשפת המלאיאלאם המקומית. היו קשרים מועטים בין המלברים והפרדשים. התקיים קשר בין ראשי הקהילות שעזרו אחד לשני, הן בנושאי דת והן בשתדלנות.

מסורת יהודי קוצ'ין

במאה ה-18 היו בקרלה שמונה בתי כנסת, ויהודי קרלה זכו לכינוי "יהודי קוצ'ין". כל אחת משמונה הקהילות שנוצרו סביב לבתי הכנסת הייתה יחידה שיתופית, שהחברות בה עברה מאב לבנו. מסורת ביד יהודי קוצ'ין שכל בתי הכנסת נבנו במתכונת בתי הכנסת בקראנגנור. סימוכין למסורת זו יש מן העובדה שכל בתי הכנסת בנויים בסגנון אחיד[21]. נוסח התפילה והמנהגים של הקהילה ברובו הוא כמנהג קהילות הספרדים ועדות המזרח[22] אולם התפילה שזורה בהרבה פיוטים בלחנים הייחודיים לעדה כמו כן ישנם מנהגים קדומים ייחודיים שנשמרו על ידי העדה כמו בניית ה"מנרה" (חופה) בבית הכנסת בשמחת תורה או קריאת נוסח קידוש הכלה על ידי החתן (ולא על ידי הרב), קבורת המתים בארון מיוחד (פתוח למטה כנדרש בהלכה) ועוד. מסורת הקריאה בתורה עשירה ביותר[23].

ישנם מספר ניגונים שונים לקריאת התורה:

  • קה"ת של שבת שחרית וחגים[24].
  • קה"ת של חול ושל מנחה בשבת, קריאה זו דומה למדי לקריאה של שבת אלא שהיא מהירה ממנה.
  • פרשות מיוחדות: בראשית "ויכלו השמים והארץ", ויחי "ברכות יעקב" (כולל שלושה ניגונים שונים-אחד כמו קה"ת של חול רק שיותר איטי ומסולסל, שני ייחודי, שלישי ייחודי), בשלח "שירת הים"(דומה לנגינה השנייה שבויחי), יתרו עשרת הדברות (שלושה ניגונים שונים. משמשים גם בפרשת ויחי. ואפ"ל ארבעה (-קריאת עשרת הדברות עצמם, שהיא יותר חגיגית מאשר הקריאה הראשונה של ויחי ובעלת "סוף פסוק" מיוחד), במדבר ברכת כהנים מ"אמור להם, יברכך ה' וישמרך". פרשת וזאת הברכה (שני ניגונים-ייחודיים לפרשה זו- מתחילת הפרשה עד "ויעל משה" ,ומ"ויעל משה" ועד הסוף (הקטע השני נקרא גם עם תרגום:ח"ת קורא וחתן בראשית מתרגם, ובקריאת חתן בראשית-להפך). [*חלק מהקריאות שבסעיף ג' מתייחסות רק למפסיקים העיקריים].

כך גם בקריאות ההפטרה:

  • קריאת הפטרה רגילה.
  • קריאת הפטרה של חגים (ובפסוקי הסיום הנגינה משתנה לנגינה אחרת)
  • 3 קריאות הפטרות התוכחה (ג' דפורענותא)של ימי בין המצרים.
  • הפטרת ת"ב (ניגון איכה). בחו"ל הייתה נקראת עם תרגום (באותו ניגון) למליאלם.
  • קריאה של נביאים ללימוד (כגון חוק לישראל, פסוקים של "ויתן לך" במוצ"ש, תיקון ליל שבועות וכו').
  • שבת חתן - החתן עולה מפטיר וקורא ואברהם זקן בא בימים (פרשת חיי שרה) כאשר החזן סומך לו וקורא התרגום. לאחר מכן החתן קורא הפטרה שוש אשיש (ישעיהו פרק סא'-סב')

למרות המיקום המבודד של הקהילה, בזכות היותה של קוצ'ין עיר נמל נמשך קשר רציף עם שאר הקהילות היהודיות בארצות אחרות, ישנן איגרות שנשלחו על ידי חכמי קוצ'ין לחכמי ירושלים וקהיר בענייני הלכה.

גדול חכמי העדה היה רבי נחמיה בן אברהם אשר נקרא בשפה המקומית "נמיה מוטא" (נחמיה הזקן). לפי המסורת הגיע רבי נחמיה מתימן כדי ללמד תורה והתקבל בחום על ידי אנשי הקהילה. הרב נחמיה נפטר בנר ראשון של חנוכה שנת ש"נ. על מצבת קבורתו נחקק : "נח נפש/של המקובל המפורסם ס"ק (סבא קדישא) אשר שפעת אור/תורתו זורח בכל תפוצות/החכם השלם החסיד הא-לוהי/ כמוהר"ר נחמיה 'ן כמהר"ר/החכם היקר אברהם מוטא/זצוק"ל ושבק חיים לרבנן ביום כ"ה לחודש כסליו שנת הושל"ם ליצירה/(1621) תנצב"ה זיע"א[25]". ביום פטירתו בנר ראשון של חנוכה מקיימים בני העדה עד היום סעודת מצווה לזכרו, על שמו הוקם בית הכנסת "היכל נחמיה" במושב גבעת כח (ממזרח לעיר יהוד).

העלייה לישראל

ההחלטה לעלות לישראל נתקבלה בקהילה ב-1918, בעקבות רצון לשפר את תנאי חייהם ובעיקר מתוך אידאליזם ציוני ותחושת שליחות.

המשורר בן הקהילה יצחק משה רובי ביטא תחושה זו בשירו מתחילת המאה העשרים: ”תקוותנו, תקווה עתיקת -יומין/ לחזור לארץ שהנחילנו אלוהינו האחד/ עוד לא פסה”.

בשנת 1930 הגיע לקוצ'ין ד"ר עמנואל אולסבנגר על מנת לעודד אותם לעלות לישראל.

עם הקמת מדינת ישראל מנתה הקהילה כ-2000 נפש. ראשי הקהילה מצנמנגולום, פארור מאלה, ארנקולום, קוצ'ין פנו לראש ממשלת ישראל בבקשה לעלות לישראל. תשובת ממשלת ישראל באמצעות הסוכנות היהודית הייתה שעל הקהילה לשלם ממקורותיה את עלות העלייה, כרטיסי טיסה וכן את כל העלויות הנלוות. יהדות קוצ'ין הייתה מהקהילות הבודדות ששילמו מכספם הפרטי את הוצאות העלייה (וייתכן שהייתה זו הקהילה היחידה שנאלצה לשלם עבור עלייתה אחרי קום מדינת ישראל).

אחרי ניסיון שלא הצליח עקב תקלה במטוס, עלתה הקבוצה הראשונה של בני העדה ב-5 בינואר 1950 והועברה לשער העלייה. במהלך 1950 הגיעו עוד 40 משפחות, עד סוף 1952 עלו כ-300 נפש. ב-1954 עלו כ-800 נפש. עד 1957 הועלו 600 נפש נוספים. עד סוף 1965 עלו לישראל כ-85% מהקהילה.

יהודי קוצ'ין השתקעו במושבים שונים ברחבי הארץ, שחמישה מהם מהווים עד ליום זה את מרכזי הקהילה: נבטים, מסילת-ציון, תעוז, אביעזר גבעת כ"ח וכפר יובל. ב-1982 התגוררו 75% מבני הקהילה בישראל באחד מחמשת המושבים האלה. ריכוזים נוספים של בני הקהילה ניתן למצוא בקריית ביאליק, מושב שחר, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע ורכסים.

היהודים הפארדסים בקוצ'ין עלו לישראל בשנות ה-80 כשהם מונים כ-200 נפשות, והם פזורים ברחבי הארץ. מרכז הקהילה הפארדסית בבנימינה שם גם בית הכנסת אוהל יעקב המנוהל בסגנון פארדסי קוצ'יני. נוסח התפילה הוא יהודי ספרדי עם נעימות יהודיות ייחודיות לקהילה. בית הכנסת נבנה על ידי גאורגים בני המקום אך אומץ על ידי הקוצ'ינים הפארדסיים והתפילה משותפת לשתי העדות ומנוהלת בנוסח קוצ'ין וגאורגיה. הישיבה בבית הכנסת כנהוג בקוצ'ין והתפילה מנוהלת על ידי ראש הקהילה.

בית הכנסת במושב נבטים נבנה בסגנון המסורתי של יהדות קרלה, והוא מהווה את המרכז למורשת יהדות קוצ'ין. בית הכנסת שוחזר ועוצב בשיתוף פעולה בין האדריכל גרשון שבח והאמן המנוח בני וינקלר.

כיום (2009) נותר בית כנסת פעיל אחד בקרלה שהוא גם אתר תיירותי והוא ממוקם ברחוב jew town במטאנצ'רי קוצ'ין. את בית הכנסת מנהלים יהודים תושבי המקום בעזרת בית חב"ד המקומי אשר נפתח ב-2009, והוא פעיל בחודשי החורף בתפילות השבת, ובעיקר בחגי תשרי, אז מצטרפים לתפילות תיירים ישראלים ואנשי עסקים מהמזרח הרחוק.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Indian Jewish Heritage: Ritual, Art and Life-Cycle / Dr. Shalva Weil (ed)Mumbai: Marg Publications
  • שם טוב גאגין, חיי היהודים בקוטשין, ראמסגט, 1953
  • שלום זרביב, ממנהגיהם של יהודי קוצ'ין, בתוך: ילקוט מנהגים ממנהגיהם של שבטי ישראל, מהדורה שלישית ירושלים 1996
  • שלוה וייל, הודו בסדרת "העליות הגדולות מארצות המזרח, דפי מידע ומקורות", מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח ומשרד החינוך, מנהל חברה ונוער תחום מורשת יהדות המזרח, ירושלים התש"ס, 40 עמ'

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לא היה קשר בינם לבין הקהילה היהודית, שלמעשה עכ"פ במאות השנים האחרונות כלל לא ידעה על קיומם. על אודותם ראה L. Rabinovich/Far est mission.
  2. ^ ראו ברברה ג'ונסון, Shingili or Jewish Cranganore in the cotchin jews of India pp. 11
  3. ^ "...והיהודים אשר שם הם שמה מעת גלות אשור אשר הגלה שלמנאסר מלך אשור בימי הושע בן אלה,כי בעוונם גלו בראש גולים עם עשרת השבטים ולא ראו חורבן בית ראשון ולא בנין בית שני ולא חורבנו, והנה הם שם בתוך הגולה באותן המדינות הרבה יותר מאשר אנחנו בגלות החל הזה במדינות אלה ובכל זאת המה סובלים אורך זמן גלותם ומצדיקים עליהם את הדין בלב שלם ומתפללים לה' תמיד על הגאולה ובה' א-להי ישראל בטח לבם כי לא יטוש ה' אותם שמה בעבור שמו הגדול ומחכים לביאת משיח צדקינו בככל יום.כו'".
  4. ^ "מבחר מקורות לתולדות הציונות בארצות המזרח" תיק ז מסמך 39: "היום יום ה' ד' לחודש אדר שנת התשי"ג לפ"ק ארנאכולם בארץ הודו והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול אחדש"י כדבע"י" לקראת מעלת ראשי הממשלה הנכבדים והגאונים שלומי אמוני ישראל בארץ ישראל. מאת ק"ק בתי כנסיות כדכאמבאגם תכומבאגם בעיר אירנאכולם בהודו דרום באנו להודיע לאחינו בני ישראל חובבי תורתנו הקדושה הממונים על ענייני עליה אשר בארץ הקדושה הנה אנחנו כל אנשי הקהילות הנזכרות לעייל הסכמנו וגמרנו בלבב שלם ותשוקה גדולה לעלות לארץ ישראל ולקבוע דירתנו בארצנו ארץ הצבי כמבואר בספר חרדים דף ט"ל וזה לשונו: וצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תחילת עונינו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנו בה שנאמר וימאסו בארץ חמדה ובפדיון נפשנו מהרה יהיה כתוב כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו ושם נאמר אתה תקום תרחם ציון•וגם מבואר שם על פסוק מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה הנה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה• מוטב ללון במדברות של ארץ ישראל ולא ללון בפלטריות של חוצה לארץ• ועוד על פסוק והיה כי תבואו אל הארץ והיה הוא אחד משנים עשר צירופין של השם הקדוש רמז כי הדר בארץ ישראל דבק בה' הפך הדר בח"ל היינו הישראל שדומה למי שאין לו א-לוה••עיין שם•עכ"ל•וכתב בספר גאולת ישראל כי התאוו כל ישראל ונביאים וחסידים ימות המשיח כדי שינוחו משיעבוד מלכיות•שהגלות אין מניח להם לעסוק בתורה ומצוות כהוגן וכמרז"ל אוירא דארץ ישראל מחכים•למפורסם אין צריך ראיה•וארז"ל כל הדר בארץ ישראל כמי שיש לו א-לוה וגם דעו נא אחינו הרחמנים כי המצב הרכוש של קהילתנו הולכים הלוך וחסור יום יום מבלי דעת מה יהיה באחריתנו כי צרת העניות רוחפת על ראשינו•כל המשתכר משתכר אל צרור נקוב•כי אמרו רז"ל כי העוני מעבירו על דעת קונו•והנה באמת לנו לקונן על המצב הרעה הזאת אשר אנחנו עומדים עתה על האדמה הזאת זה כמה מאות שנים בעו"הר אנחנו יושבים בארצות הנכרים כי מעת גלות אשר הגלה (שלמנאסר) מלך אשור בימי הושע בן אלה גלינו מארצנו בראש גולים לא ראינו חורבן בית ראשון ולא בנין בית שני ולא חורבנו•ובכל זאת אנחנו סובלים אורך זמן הגלות ומצדיקים עלינו את הדין בלבב שלם ומתפללים לה' תמיד על הגאולה ובה' א-להי ישראל אנחנו בוטחים כי לא יטוש את עמו בעבור שמו הגדול ומחכים לביאת משיח צדקנו בכל יום לכן עשינו שליח את ד"ר א"ב סאלם על כל הדברים שצריכים לעניין עליה הן של מצות הליכת ארץ ישראל הן על מצות ישוב בארץ ישראל לעשות כל הדברים בזריזות וחריצות כיד ה' הטובה עליו וידו כידינו ופיו כפינו•ושאר הדברים (הוא) הוא יגיד לכם על פה•וגם נתננו בידו שטר הרשאה הזאת לזכות ולאות ולראיה וה' ישלם שכרו• ולכן אנחנו מבקשים ממעלתכם שתעשו כל החסדים וכל הטובות עמנו אחיכם שבגולה על פי דברי השליח ששלחנו אצלכם וכפי מה שיגיד לכם•ועינינו תלויות לחסדכם ולעזרתכם• וה' השוכן בציון ירים ויגדיל את ממשלת ישראל ותהיה מתקיימת לעד ולנצח נצחים•וה' הטוב יגן בעדכם ויאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים• ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים ובבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון• עוד אין להאריך כי אם בשלומתכם וטובתכם " זקני הקהל כדכום"באגם זקני הקהל תכום"באגם אליהו חי בן משה אליהו בן אברהם אליהו בן אליה מרדכי בן אבירם אברהם חי בן משה יוחנן בן אברהם אברהם חי בן אליהו אברהם בן אפרים ".
  5. ^ "...ואומנם אומרו בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל הוא זר מאוד. והנה בימים האלה אשר כתבתי זה ראיתי בכתב אמיתי שהביאו בני המערב ההולכים היום ממלכות פורט"ו גאל לארץ הודו להביא הבשמים שהעידו שראו שמה יהודים הרבה והביאו כתב מיד חכם אחד מהם והם אומרים שהמה מבני יהודה ובנימין מאותם שגלה סנחריב מערי יהודה קודם חורבן ירושלים על ידי נבוכדנצר כמו שנזכר בסדר עולם ושהניח אותם אחרי הררי חשך ושהם לא שבו בבית שני ואמרתי אני אל לבי שלהיותם שמה קרובים במושבותם לי' שבטים שהגלה סנחריב לכן ניבא פה ירמיהו ועליהם אמר שבשוב ה' את שיבת ציון יתחברו שמה אלו לאלו וזהו ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי וגומר".
  6. ^ ראו גונסון שם. וראו עוד Semetic Studies,ברלין 1897.עמ' 427-428. נספח 1 -The Jews of Malbar to the Jews of New York)מכתב מקוצ'ין לניו יורק משנת 1790 (לערך): "אלו המעשה של היהודים שבאו לארץ מלב"ר מגלות בית שני תו"בב שהיה בשנת ג' אלף תתכ"ח ליצירה יצאו הרבה יהודים איש ואשה ובאו לארץ מלב"ר ונתיישבו בד' מקומות ואלה שמותם כ"גנור.. פא"קלור.. מדי פולוטה..ורובם היה בכנגנור הנקרא שינגילי והיה תחת ממשלת שיר"ה פרימ"אל...".
  7. ^ ראו "יהודי הודו", מוזיאון ישראל, ירושלים תשנ"ה (עמ' 31) תצלום לוח שנה מביהכ"נ תכום באגם קוצ'ין (כת"י) משנת תרכ"ז(1886/7).
  8. ^ ראו רבקה דניאל, "זכרונות מקוצ'ין" (נאות מרדכי תשמ"ז 1987) עמ' 9: "לפי המסורת חיו יהודים במלבר עוד בימי המלך שלמה. הם הגיעו כסוחרים בזהב, שן הפיל ונוצות בנות יענה שנמצאו באזור של טרוונקור (היום טרוונקור וקוצ'ין מאוחדים ומהווים את מדינת קרלה). הימצאותם של סוחרים יהודים במקום הייתה אולי הסיבה שאחרי חורבן ביהמ"ק נמשכו פליטים יהודיים למקום. לא כל היהודים הגיעו לקוצ'ין באותו הזמן. היו קבוצות שונות ממדינות שונות שהגיעו בזמנים שונים וכל אחת מהן הביאה איתה את תרבותה ואת קשריה. על כן היהודים לא היו מנותקים מהעם בכללו. כ-10,000 משפחות יהודיות הגיעו לפי המסורת לקוצ'ין. איפה הם,מה עלה בגורלם? בשנת 1940 מנתה הקהילה כאלפיים נפש. ייתכן שהתבוללו, ואולי עזבו;איש אינו יודע".
  9. ^ ג'ונסון (פעמים 13 עמ' 74) מזכירה עוד מקומות בהם שכנו היהודים אותה תקופה-פאלור, מדאי, קליקוט, מוטאם (או מוטאת) ואולי גם מקומות נוספים בחוף מלבר. וראו עוד לקמן בעניין בתי הכנסת בקוצ'ין
  10. ^ בר גיורא, מסע להודו עמ' 20. ועוד.
  11. ^ נ. בר גיורא, "לתולדות בתי הכנסת בקוג'ין", ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח ב' עמ' ריד; ושם בהערה 1 מציין ש"לפי לוחות הנחושת שקבל יוסף רבן הייתה הרשות בידו לקיים באנג'וום מוסדות דת, אבל לא נאמר במפורש בית כנסת. במקומות שונים בחוף מלבר מצביעים הודים על חורבות של יישובים יהודיים ובייחוד בתי קברות עתיקים"
  12. ^ שם. ובמאמרו שם מביא דוגמאות לעניין זה
  13. ^ "ארשת שפתינו" (קובץ פיוטים למועדים ולשמחות, בו כ-380 פיוטים) הוצ' ביהכ"ס "שומר ישראל" אשדוד,תש"מ עמ' 258. כץ וגולדברג "The last jews of cochin" מייחסים פיוט זה לר"ן (?1310-?1375), אולם ג'ונסון (עמ' 108) כ' על סברה זו שאין לכך שום ראיה, ושאין לנו שום עדות על כך שהר"ן עזב את ספרד בזמן מהזמנים.
  14. ^ Shingili or Jewish Cranganore in the cotchin jews of India pp. 28
  15. ^ נוסחם מופיע גם (בעברית) בשינויי נוסח "קדמוניות היהודים במלבר" עמ' 12-13, וכן אצל סגל A Histry of the jews Of Cochin pp. 9 . סגל (עמ' 9 ) מוסיף מקצת הערות בהקשר ללוחות הללו- 1-מלומדים מסכימים שאוונג'נאם אינו שם אזור אלא שם של תאגיד מסחר. 2-נותן הזכויות היה תושב מוציריס (מויריקודו) היא קראנאגנור. 3-פעיליותיו לש יוסף היו נודעות על פני אזור נרחב אחר והעדים באים מהאזורים של: טראוואנקור (וונדו),קליקוט (אראלאנאדו) ופאלגאט (נדומופוראיורנאדו)
  16. ^ The Jewish Way Of Life in Cochin מאת דוד מנדלבאום ב-JQR כרך 1.
  17. ^ ביתר הרחבה מופיע עניין זה אצל סגל, A HISTORY OF THE JEWS OF COCHIN,עמ' 8: "...לוחות הנחושת (ישנם שני לוחות נחושת בידי הנוצרים בקרלה) נכתבו ככל הנראה במאות ה-8 וה-9. הם נשמרים בידי הנוצרים בטירוואלה וקוטאם. המסמך הראשון הוא לוח כתוב משני עבריו. הוא הוענק על ידי אירווי קורטאן שהיה, נוסף לעוד כמה זכויות,גם השליט של מאניגראמאם. המסמך השני הינו סדרה של 5 לוחות-כולם, חוץ מאחד, כתובים משני עבריהם - וידועים בשם "לוחות קילון" (the Quilon plates). מסמך זה נכתב בשנה החמישית למלכותו של המלך סטאונו ראווי והעניק זכויות רבות ל"טרישה פאלי" (הכנסייה האורתודוקסית), כולל שטח אדמה מוגדר בכולם (קילון). בשישה קטעים בטקסט מוזכר שזכויות אלה יהיו מוגנות ושמורות על ידי אנג'וואנאם ומאניגראמאם;. השנייה הייתה קבוצה נוצרית; הראשונה, כפי שאתאר בהמשך, מזוהה כקבוצה של יהודים סביב קראנגנור כמאה או מאתיים שנה מאוחר יותר. ישנו אפילו קשר מוצק יותר ליהודים במסמך קילון. בצד אחד של הלח החמישי ישנה של עדים כתובים ב Kufic Arabic(ערבית קופית);בצד השני ישנה רשימת עדים נוספת בצורת Pahlavi כתובה באותיות עבריות שנכתבו על ידי לבלר שלא היה בקי בכתב זה(ignorant of the script) (סגל אינו מסביר על סמך מה מניח זאת)[סגל מביא את השורות הנ"ל מתורגמות לאנגלית]: Herby I Hasan 'Ali/to it am eitness/Herby,I Isaac/ben Michael to it/am witness.Herby I/Abraham ben ... /am witness.Herby I,/Y...am witness. בזאת אני חסן עלי/לזאת אני עד. בזאת אני יצחק בן מיכאל לזאת/אני עד. בזאת אני/אברהם בן.../אני עד. בזאת אני/י... אני עד".
  18. ^ מסעות ר' בנימין מטודלה, מהד' אדלר עמ' נח-נט. זיהוי המקום חאולם מזוהה עם העיר קילון של זמננו על ידי החוקרים א. אשר (בהערותיו לספר מסעות ר' בנימין מהדורתו) ומ. אדלר (כנ"ל מהדורתו) מבוסס על איזכור שמה של העיר חאולם בתיאור מסעותיו של מרקו פולו (שכותב בפרוש שהיא במלבר). וכן ביומן מסעותיו של הנוסע הערבי אבן בטוטה שג"כ מזכירה. זאת נוסף לתיאורי האקלים ושדות הפלפל שנזכרים בדברי ר' בנימין שמתאימים למלבר שידוע שהיא הייתה המקור לפלפל ושאר תבלינים (דבר שגרם לשגשוג הסחר עימה עוד מתקופת הרומאים ועוד לפני כן),כמו גם לתאורה על ידי מרקו פולו ואבן בטוטה. וזוהי הדעה הרווחת הן בקרב החוקרים שעוסקים בתיאור תולדות קוצ'ין/יהודי קוצ'ין והן בעוסקים בחקר מסעות ר' בנימין (וכן בקרב יהודי קוצ'ין עצמם, ראו כת"י ששון 880.
  19. ^ "...בבואך לממלכת קולם (קילון)..תראה גם נוצרים וגם יהודים". שלוה וייל, כרונולוגיה של ציטוטים ממקורות שונים, "מקוצ'ין לארץ ישראל", עמ' 4.
  20. ^ בשנת 1683 היה בקוצ'ין הסוחר משה פריירה די פאיוה. פריירה, שעמד בראש משלחת שמונתה בידי יהודי הולנד. הלה כתב דין וחשבון מעניין ומדויק שנדפס במלואו בלשון הספרדית על ידי החכם יצחק אבוהב באמסטרדם בשנת 1687. דו"ח זה נתרגם לשפה האנגלית ונתפרסם על ידי שמואל שבתי קודר (מראשי ק"ק פרדשי בשנות ה-50 ) במאמר Saga of the jews of cochin"" בתוך הספר "Jews in India ושם עמ' 125 מובאת רשימת בעלי המשפחות של קהילת פרדסי: 1. חכם חיים בליליה- סבו הגיע מצפת. 2. דוד לוי מולדיאר- סבו הגיע מגרמניה. 3. חיים בליליה, חזן וסופר מהיר- סבו הגיע מחלב. 4. דוד רבי- מחלב. 5 . חכם חי פינטו- מדמשק. 6. אליה דוד קשטיאל- סבו הגיע מקסטלה (ספרד). 7. יהודה ודוד אשכנזי- סבם הגיע מגרמניה. 8. שם טוב קשטיאל- אשר עבר ל[קהילה ב]פארור. 9. משה חליבה- סבו מחלב. 10-11. יוסף וזכריה זכאי- צאצאי המשפחות הראשונות מקראנגנור. סבם הוא החכם המפורסם שלמה זכאי. 12. שמואל בריוטי- סבו מקונסטנטינופול (קושטא). 13. דוד בליליה- סבו מירושלים. 14. אליה רעואלי (רבי) סבו מירושלים, והיה הזר הראשון בקוצ'ין. 15-16. יצחק ואברהם חליבה- סבם מחלב. 17. ששון מיכאל משיראז שבפרס. 18. יוסף שושני (גר) משושן הבירה. 19. אהרון מקראנגנור, מהמשפחות הראשונות. 20. יצחק טובי מברבריה (מרוקו) 21-22. משה ומאיר, צאצאים מצד אמם של בית המלוכה של קראנגנור. 23. יוסף אשורי מבבל. וראה עוד: נפתלי בר גיורא (אחד משליחי הסוכנות לקוצ'ין) בספרו "מסע בהודו" עמ' 25: "על הרכב הקהילה החדשה מעיד ספר הנפטרים הנמצא בידי מר ס. ס. קודר לפיו באו המשפחות רחבי וחליגווא מארם צובא, וורקין מקושתא, קנדיל מתימן (צנעה). המשפחות קודיר (קצר) ואפרים כהן מבאגדד, אברהם כהן מתימן, צעדה מצעדה בתימן צרפתי מצרפת ואשכנזי מאשכנז (פרנקפורט?) קשטיאל מספרד"
  21. ^ בר גיורא, ספונות ב',עמ' ריט
  22. ^ הסידור שהיה נפוץ בשימוש הקהילה היה סידור תפלת החדש בנוסח ליוורנו
  23. ^ תיעוד חלקי של קה"ת ישנו במכון הצליל הלאומי בספריה הלאומית רשומות Y03616- טעמים, קריאות חול, שבת,ויחי (חלקי),שירת הים (חלקה הגדול). Y1480-קריאת התורה ועשרת הדברות, Y6619-מגילת אסתר. וראה עוד בעניין זה שלום זרביב,"ממנהגי יהדות קוצ'ין", בתוך:ילקוט מנהגים הוצ' משרד החינוך אגף החינוך הדתי; אליהו ברמוט,"בעקבות השורשים-היסטוריה ופלורקלור של יהודי קוצ'ין",עמ' 28-30
  24. ^ טעמים אלו דומים להפליא לטעמי המקרא בנוסח ההראתי שבמסורת יהודי אפגניסתן ראה http://www.afghanim.co.il/pages/435/%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D. מעניין לציין שישנם פיוטים ייחודיים שמשותפים (זהים בטקסט שונים בניגון) לשתי העדות, דבר שלכאורה מעיד על קשרים היסטוריים נסתרים
  25. ^ בר גיורא, מסע להודו,עמ' 26-27