תחנת הרכבת סמח (צמח) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:47, 26 באוקטובר 2015

תחנת הרכבת סמח' הייתה תחנת הרכבת של העיירה הערבית‏‏ סמח' (سمخ) שהייתה בדרומה של הכנרת עד למלחמת העצמאות^[1]. התחנה היא שריד לרכבת העמק שהוקמה על ידי הסולטאן הטורקי עבדול חמיד השני במטרה לקשר את העיר דמשק עם חוף הים התיכון. שרידי התחנה מצויים כיום במרכז האזורי צמח מדרום לכביש 98 בקטע מ"צומת צמח" ל"צומת מעגן".

היסטוריה

בניית מסילת הברזל והתחנה

תוכנית בניית מסילת הברזל ראשיתה בשנת 1900. סולטאן האימפריה העות'מאנית עבדול חמיד השני החליט לבנות מסילת ברזל בין חוף הים התיכון ובין העיר דמשק שהייתה הבירה המנהלית האזורית הטורקית, במטרה להגביר את שליטתו באזור ולהחליש את ניסיונות המעצמות האירופיות באותה עת להגביר את שליטתן באזור (באמצעות קפיטולציות). המקטע המחבר את חיפה לדמשק היה חלק ממיזם גדול ושאפתני יותר - מסילת הרכבת החיג'זית, שתוכננה להגיע מדמשק ועד מכה שבערב הסעודית.

באוקטובר 1905 הסתיימה הקמת המסילה בין העיר חיפה, דרך עמק יזרעאל אל סמח', ובמקום הוקמה תחנה. מסילת הרכבת המשיכה דרך עמק נהר הירמוך לדמשק. בארץ ישראל נקרא נתיב זה בלשון העם: "רכבת העמק".

מבנה התחנה מבנה בן שתי קומות הבנוי אבן לבנה ובראשו גג רעפים (אשר לא נשתמר). כמו כן נבנו במקום מחסנים ומבנה של בריכת מים העשוי אבני בזלת. בתחנה נבנתה גם חוגת רכבות (מסובב קטרים) כדי לאפשר החלפת קטרים בין קטע הקו חיפה - צמח שהצריך קטר פשוט, לקטע הקו צמח - דמשק שהצריך קטר חזק מאוד שיוכל לעמוד בתנאי הדרך^[2].

התחנה שימשה למעשה תחנת הרכבת של העיר טבריה. עד לסלילת הכביש בין טבריה וסמח' בשנת 1921, הגיעו הנוסעים מטבריה לתחנת הרכבת בשייט בסירות על הכנרת - מצפון לתחנה נבנה מזח ושירות סירות סדיר הסיע נוסעים אל התחנה, בראשם הספינה "מקס נורדאו" לשעבר ספינה גרמנית. התחנה נחנכה במאי 1906.

ימי מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי

במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה תחנת הרכבת אתר אסטרטגי בעל חשיבות רבה בשל היותו נקודות מפתח השולטת על מסילות הברזל האזוריות, והחיילים הטורקיים הצטוו להגן על התחנה בכל מחיר. כיבוש התחנה בליל ה-24 בספטמבר 1918 הסב הן לחיילים האוסטרליים והן לחיילים הטורקיים אבידות רבות. הקרב נערך בתוך התחנה מחדר לחדר, והכוחות הטורקיים הנסוגים לא הצליחו בניסיון להימלט בסירות על גבי הכנרת.

בתקופת המנדט הבריטי היוותה התחנה נקודת גבול בין ארץ-ישראל לבין סוריה שהייתה תחת מנדט צרפתי. הגבול בין שני שטחי המנדט היה 7 ק"מ מזרחית לסמח', המכס היה בדלהמייה ובגשר ומעבר הגבול עצמו בסמח'. בסמוך לתחנה הקימו הבריטים מחנה צבאי.

תחנת הרכבת הייתה צומת מסחרי מרכזי של כל יישובי האזור, שדרכו עברו יבולים מכפרי הסביבה, דגים שנדוגו בכנרת, וכן חלב ממחלבות הקיבוצים אשר נשלחו לחיפה ולדמשק.

מימי מלחמת השחרור

במלחמת השחרור, במהלך קרבות עמק הירדן, נהרסו חלק מהמבנים שסביב התחנה. מאז קום המדינה היו מבני התחנה שנותרו חלק ממחנה צבאי. המועצה לשימור מבנים ואתרים מתכננת לשקם את המבנה ולהפכו למוזיאון.

בסוף שנת 2011, החלו עבודות הצלה, שימור ושחזור של מבני האבן הנטושים^[3]. אלה הפכו בספטמבר 2015 ל"קמפוס דרום" של המכללה האקדמית כנרת^[4]. המתחם כולל בתוכו מרכז ללימודי ארץ ישראל, כיתות לימוד, מרכז מבקרים ייחודי, אשר יחיה את מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית^[5] ומעונות לכ-250 סטודנטים. במהלך קיץ 2015 הובאו שני קרונות, שוחזר תוואי המסילה ומגדל המים שוקם^[6].

לקריאה נוספת

זלמן וינוגרדוב, תחנת הרכבת של צמח, ספר הכנרת, חלק ב': חופים ואתרים בעריכת יצחקי גל, משרד הביטחון, ההוצאה לאור.
מאיר שפירא - מחקר: "רכבת-העמק - תחנות וסיפורים".
ארנון חפץ - בין שימור לשימוש: מתחם תחנת הרכבת בצמח, אתרים: לגעת בעבר ולשמרו למחר, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, גיליון 55 , אפריל 2015

תחנת הרכבת בצמח בשנת 1928. ניתן להבחין בתמונה במגדל המים של התחנה.
קרון רכבת משוקם בתחנת צמח, אוגוסט 2015. ברקע ניתן לראות את מגדל המים המשוקם בתחנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תחנת הרכבת סמח בוויקישיתוף

עיינו גם בפורטל:
	פורטל אתרי מורשת בישראל

תמונת תחנת הרכבת והעיירה סמח' בשנות ה-40
תחנת סמח - Samakh Station, באתר על מסילת הרכבת החיג'אזית (באנגלית)

הערות שוליים

^ ‏ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, הערך צמח עמ' 1058
^ אלי אשכנזי, משוגעים לרכבת העמק: תגלית בצפון מרגשת היסטוריונים חובבים, באתר הארץ, 20 בינואר 2014
^ אלי אשכנזי, התחנה בצמח משתקמת, האוסטרלים מברכים, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
^ אלי אשכנזי‏, "רגע מרגש": תחנת הרכבת המיתולוגית בצמח מתעוררת לחיים, באתר וואלה!‏, 15 באוגוסט 2015
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עדי חשמונאי, רכבת העמק שוב כאן: התחנה בצמח חוזרת לחיים, באתר nrg‏, 29 במאי 2011
^ מגדל המים המיתולוגי של תחנת הרכבת בצמח מחדש פניו | חדשות ועדכונים, באתר www.kinneret.ac.il

[1] ‏ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, הערך צמח עמ' 1058

[2] אלי אשכנזי, משוגעים לרכבת העמק: תגלית בצפון מרגשת היסטוריונים חובבים, באתר הארץ, 20 בינואר 2014

[3] אלי אשכנזי, התחנה בצמח משתקמת, האוסטרלים מברכים, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011

[4] אלי אשכנזי‏, "רגע מרגש": תחנת הרכבת המיתולוגית בצמח מתעוררת לחיים, באתר וואלה!‏, 15 באוגוסט 2015

[5] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עדי חשמונאי, רכבת העמק שוב כאן: התחנה בצמח חוזרת לחיים, באתר nrg‏, 29 במאי 2011

[6] מגדל המים המיתולוגי של תחנת הרכבת בצמח מחדש פניו | חדשות ועדכונים, באתר www.kinneret.ac.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 ב[[מלחמת השחרור]], במהלך [[קרב עמק הירדן|קרבות עמק הירדן]], נהרסו חלק מהמבנים שסביב התחנה. מאז קום המדינה היו מבני התחנה שנותרו חלק ממחנה צבאי. המועצה לשימור מבנים ואתרים מתכננת לשקם את המבנה ולהפכו ל[[מוזיאון]].
-בסוף שנת 2011, החלו עבודות הצלה, שימור ושחזור של מבני האבן הנטושים{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|התחנה בצמח משתקמת, האוסטרלים מברכים|1.1531251|26 באוקטובר 2011}}}}. אלה עתידים להפוך בספטמבר 2015 ל"קמפוס דרום" של [[המכללה האקדמית כנרת]]{{הערה|{{וואלה!|אלי אשכנזי|"רגע מרגש": תחנת הרכבת המיתולוגית בצמח מתעוררת לחיים|2881909|15 באוגוסט 2015|}}}}. המתחם יכלול בתוכו מרכז ללימודי ארץ ישראל, כיתות לימוד, מרכז מבקרים ייחודי, אשר יחיה את מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית{{הערה|{{nrg|עדי חשמונאי|רכבת העמק שוב כאן: התחנה בצמח חוזרת לחיים|245/291|29 במאי 2011||54|2}}}} ומעונות לכ-200 סטודנטים. במהלך קיץ 2015 הובאו שני קרונות, שוחזר תוואי המסילה ומגדל המים שוקם<ref>{{קישור כללי|כותרת = מגדל המים המיתולוגי של תחנת הרכבת בצמח מחדש פניו {{!}} חדשות ועדכונים|כתובת = http://www.kinneret.ac.il/Web/About/News/11837.aspx|אתר = www.kinneret.ac.il|תאריך_וידוא = 2015-08-20}}</ref>, לקראת פתיחת המתחם לציבור בחודשים הקרובים.
+בסוף שנת 2011, החלו עבודות הצלה, שימור ושחזור של מבני האבן הנטושים{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|התחנה בצמח משתקמת, האוסטרלים מברכים|1.1531251|26 באוקטובר 2011}}}}. אלה הפכו בספטמבר 2015 ל"קמפוס דרום" של [[המכללה האקדמית כנרת]]{{הערה|{{וואלה!|אלי אשכנזי|"רגע מרגש": תחנת הרכבת המיתולוגית בצמח מתעוררת לחיים|2881909|15 באוגוסט 2015|}}}}. המתחם כולל בתוכו מרכז ללימודי ארץ ישראל, כיתות לימוד, מרכז מבקרים ייחודי, אשר יחיה את מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית{{הערה|{{nrg|עדי חשמונאי|רכבת העמק שוב כאן: התחנה בצמח חוזרת לחיים|245/291|29 במאי 2011||54|2}}}} ומעונות לכ-250 סטודנטים. במהלך קיץ 2015 הובאו שני קרונות, שוחזר תוואי המסילה ומגדל המים שוקם<ref>{{קישור כללי|כותרת = מגדל המים המיתולוגי של תחנת הרכבת בצמח מחדש פניו {{!}} חדשות ועדכונים|כתובת = http://www.kinneret.ac.il/Web/About/News/11837.aspx|אתר = www.kinneret.ac.il|תאריך_וידוא = 2015-08-20}}</ref>.
 ==לקריאה נוספת==
 * זלמן וינוגרדוב, תחנת הרכבת של צמח, '''ספר הכנרת''', חלק ב': חופים ואתרים בעריכת [[יצחקי גל]], משרד הביטחון, ההוצאה לאור.
 * מאיר שפירא - מחקר: '''"רכבת-העמק - תחנות וסיפורים"'''.
-* ארנון חפץ - '''בין שימור לשימוש: מתחם תחנת הרכבת בצמח''', אתרים: לגעת בעבר ולשמרו למחר, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, גליון 55 , אפריל 2015,
+* ארנון חפץ - '''בין שימור לשימוש: מתחם תחנת הרכבת בצמח''', [http://www.shimur.org/uploads/atarim%2055%20internet%20new.pdf אתרים: לגעת בעבר ולשמרו למחר], מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, גיליון 55 , אפריל 2015
 {| align=center