אפסלאוטדייק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה, עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:Zuiderzeeworks.png|300px|ממוזער|שמאל|מפת הים הפנימי. סוללת אפסלאודייק נראית בקצהו הצפוני]]
[[קובץ:Zuiderzeeworks.png|300px|ממוזער|שמאל|מפת הים הפנימי. סוללת אפסלאודייק נראית בקצהו הצפוני]]
'''אפסלאודייק''' היא סוללת כביש בצפון מערב הולנד, הנטויה בגבולו של הזאודרזי (Zuiderzee, הים הפנימי של הולנד) ומפרידה בינו לבין [[ים ואדן]]. הסוללה, שאורכה 32 קילומטרים, מהווה חלק מרכזי ב'''עבודות הזאודרזי''' - פרויקט סכירת הים הפנימי, המתקת מימיו וייבוש חלקים ממנו.
'''אפסלאודייק''' היא סוללת כביש בצפון מערב הולנד, הנטויה בגבולו של האיסלמיר (Ijsselmeer - הים הפנימי של הולנד) ומפרידה בינו לבין [[ים ואדן]]. הסוללה, שאורכה 32 קילומטרים, מהווה חלק מרכזי ב'''עבודות הזאודרזי''' (Zuiderzee, שמו הקודם של הים הפנימי) - פרויקט סכירת הים הפנימי, המתקת מימיו וייבוש חלקים ממנו.


האפסלאודייק נבנתה בין חוף פרובינציות [[פריסלנד]] לבין חוף פרובינציית [[צפון הולנד]]. רוחבה הוא 90 מטרים וגובהה המקורי מעל פני הים היה 7.25 מטרים.
האפסלאודייק נבנתה בין חוף פרובינציות [[פריסלנד]] לבין חוף פרובינציית [[צפון הולנד]]. רוחבה הוא 90 מטרים וגובהה המקורי מעל פני הים היה 7.25 מטרים.


==בניית הסוללה==
==בניית הסוללה==
בניית הסוללה החלה בשנת 1927 בארבע נקודות - ליד שני קצותיה המיועדים ובשתי נקודות נוספות שנבחרו לאורך נתיב הסוללה המיועד. בעקבות נסיון שהצטבר בעבודות דומות נבחר חרסית מסוג מסוים (Boulder clay) כחומר הבנייה העיקרי של הסוללה. ספינות החלו לשפוך לים את החרסית בשני קווים מקבילים שהתמשכו מארבע נקודות הבנייה. החלל שבין שתי הסוללות המקבילות מולא בחול, וכאשר נערמה שכבת החול עד מעל לקו המים נערם עליה [[טיל (משקע)|טיל]]. דפנות הסוללה שתחת פני המים חוזקו באמצעות סלעים ומחצלות מעץ ערבה שהונחו עליהן. הסוללה הוגבהה לגובהה הסופי על ידי שכבות של חול, והציפוי העליון שלה הורכב שוב מחרסית, שעליה נשתל עשב.
בניית הסוללה החלה בשנת 1927 בארבע נקודות - בשני קצותיה המיועדים ובשתי נקודות נוספות שנבחרו לאורך נתיב הסוללה המיועד, שבהן הוקמו תחילה איים מלאכותיים. כחומרי הבנייה העיקריים של הסוללה נבחרו [[טיל (משקע)|טיל]], שנחפר מקרקעית הזאודרזי, חול וכן חרסית מסוג מסוים (Boulder clay). ספינות החלו לשפוך לים את הטיל בשני נתיבים מקבילים שהתמשכו מארבע נקודות הבנייה. החלל שבין שתי הסוללות המקבילות מולא בחול, וכאשר נערמה שכבת החול עד מעל לקו המים נערם עליה עוד טיל דפנות הסוללה שתחת פני המים חוזקו באמצעות סלעים ומחצלות מעץ ערבה שהונחו עליהן. הסוללה הוגבהה לגובהה הסופי על ידי שכבות של חול, והציפוי העליון שלה הורכב מחרסית, שעליה נשתל עשב.


לאורך נתיב העבודה נמצאו מספר שוחות תת-מימיות שזרמים חזקים בהן היו צפויים להקשות על הבנייה. למרות זאת התקדמה העבודה התקדמה מהר מהמצופה והסוללה הושלמה לכל אורכה המיועד ב-28 במאי 1932. מאותו מועד נקרא הזאודרזי '''איסלמיר''' (Ijsselmeer). לאחר מועד זה נמשכו העבודות להגבהת הסוללה ולסלילת כביש עליה וכן להתקנת תאי שיט לספינות בכל אחד משני קצות הסוללה וכן 25 שערים לשיחרור מים מהאיסלמיר לים ואדן. שיחרור המים לים ואדן היה חיוני כיוון שמפלס האיסלמיר עלה באופן קבוע עקב זרימת נהרות לתוכו ועקב עבודות ייבוש השטחים שנערכו בשוליו.
לאורך נתיב העבודה נמצאו מספר שוחות תת-מימיות שזרמים חזקים בהן היו צפויים להקשות על הבנייה. למרות זאת התקדמה העבודה התקדמה מהר מהמצופה והסוללה הושלמה לכל אורכה המיועד ב-28 במאי 1932. מאותו מועד נקרא הזאודרזי בשם איסלמיר. לאחר מועד זה נמשכו העבודות להגבהת הסוללה ולסלילת כביש (כיום כביש A7) עליה וכן להתקנת תאי שיט לספינות בכל אחד משני קצות הסוללה וכן 25 שערים לשיחרור מים מהאיסלמיר לים ואדן. שיחרור המים לים ואדן היה חיוני כיוון שמפלס האיסלמיר עלה באופן קבוע עקב זרימת נהרות לתוכו ועקב עבודות ייבוש השטחים שנערכו בשוליו.


ב-25 בספטמבר 1933 נפתחה הסוללה באופן רשמי. בסך הכל נעשה שימוש במהלך בנייתה בכ-37.5 מיליון מטרים מעוקבים של חומרים. בכל אחד מימי הבנייה עבדו בפרויקט 4,000 עד 5,000 עובדים, ועל ידי כך הוקלה השפעת משבר [[השפל הגדול]] בהולנד.
ב-25 בספטמבר 1933 נפתחה הסוללה באופן רשמי, ופסל המציין את המאורע הוצב באתר שבו היא הושלמה. בסך הכל נעשה שימוש במהלך בנייתה בכ-37.5 מיליון מטרים מעוקבים של חומרים. בכל אחד מימי הבנייה עבדו בפרויקט 4,000 עד 5,000 עובדים, ועל ידי כך הוקלה השפעת משבר [[השפל הגדול]] בהולנד.


הסוללה נבנתה באופן שאיפשר סלילת מסילת רכבת עליה, אך המסילה לא נסללה בשל העלות הכרוכה בכך ובשל שיקולי כדאיות. במקום זאת שימש השטח שנשמר למסילה בשנות ה-70 לסלילת כביש נוסף על גבי הסוללה, באופן שכביש הדו-סטרי שעליו הוא בעל שני נתיבים לכל כיוון.
הסוללה נבנתה באופן שאיפשר סלילת מסילת רכבת עליה, אך המסילה לא נסללה בשל העלות הכרוכה בכך ובשל שיקולי כדאיות. במקום זאת שימש השטח שנשמר למסילה בשנות ה-70 לסלילת כביש נוסף על גבי הסוללה, באופן שכביש הדו-סטרי שעליו הפך לבעל שני נתיבים לכל כיוון.

בשנת 2012 החליטה ממשלת הולנד שלא להחליף את תאי השיט שבסוללה אלא לשפצם. צפוי שיהיה צורך להחליפם באחרים עד לשנת 2050.


[[קטגוריה:הולנד: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:הולנד: גאוגרפיה]]

גרסה מ־22:03, 27 באוקטובר 2015

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מפת הים הפנימי. סוללת אפסלאודייק נראית בקצהו הצפוני

אפסלאודייק היא סוללת כביש בצפון מערב הולנד, הנטויה בגבולו של האיסלמיר (Ijsselmeer - הים הפנימי של הולנד) ומפרידה בינו לבין ים ואדן. הסוללה, שאורכה 32 קילומטרים, מהווה חלק מרכזי בעבודות הזאודרזי (Zuiderzee, שמו הקודם של הים הפנימי) - פרויקט סכירת הים הפנימי, המתקת מימיו וייבוש חלקים ממנו.

האפסלאודייק נבנתה בין חוף פרובינציות פריסלנד לבין חוף פרובינציית צפון הולנד. רוחבה הוא 90 מטרים וגובהה המקורי מעל פני הים היה 7.25 מטרים.

בניית הסוללה

בניית הסוללה החלה בשנת 1927 בארבע נקודות - בשני קצותיה המיועדים ובשתי נקודות נוספות שנבחרו לאורך נתיב הסוללה המיועד, שבהן הוקמו תחילה איים מלאכותיים. כחומרי הבנייה העיקריים של הסוללה נבחרו טיל, שנחפר מקרקעית הזאודרזי, חול וכן חרסית מסוג מסוים (Boulder clay). ספינות החלו לשפוך לים את הטיל בשני נתיבים מקבילים שהתמשכו מארבע נקודות הבנייה. החלל שבין שתי הסוללות המקבילות מולא בחול, וכאשר נערמה שכבת החול עד מעל לקו המים נערם עליה עוד טיל דפנות הסוללה שתחת פני המים חוזקו באמצעות סלעים ומחצלות מעץ ערבה שהונחו עליהן. הסוללה הוגבהה לגובהה הסופי על ידי שכבות של חול, והציפוי העליון שלה הורכב מחרסית, שעליה נשתל עשב.

לאורך נתיב העבודה נמצאו מספר שוחות תת-מימיות שזרמים חזקים בהן היו צפויים להקשות על הבנייה. למרות זאת התקדמה העבודה התקדמה מהר מהמצופה והסוללה הושלמה לכל אורכה המיועד ב-28 במאי 1932. מאותו מועד נקרא הזאודרזי בשם איסלמיר. לאחר מועד זה נמשכו העבודות להגבהת הסוללה ולסלילת כביש (כיום כביש A7) עליה וכן להתקנת תאי שיט לספינות בכל אחד משני קצות הסוללה וכן 25 שערים לשיחרור מים מהאיסלמיר לים ואדן. שיחרור המים לים ואדן היה חיוני כיוון שמפלס האיסלמיר עלה באופן קבוע עקב זרימת נהרות לתוכו ועקב עבודות ייבוש השטחים שנערכו בשוליו.

ב-25 בספטמבר 1933 נפתחה הסוללה באופן רשמי, ופסל המציין את המאורע הוצב באתר שבו היא הושלמה. בסך הכל נעשה שימוש במהלך בנייתה בכ-37.5 מיליון מטרים מעוקבים של חומרים. בכל אחד מימי הבנייה עבדו בפרויקט 4,000 עד 5,000 עובדים, ועל ידי כך הוקלה השפעת משבר השפל הגדול בהולנד.

הסוללה נבנתה באופן שאיפשר סלילת מסילת רכבת עליה, אך המסילה לא נסללה בשל העלות הכרוכה בכך ובשל שיקולי כדאיות. במקום זאת שימש השטח שנשמר למסילה בשנות ה-70 לסלילת כביש נוסף על גבי הסוללה, באופן שכביש הדו-סטרי שעליו הפך לבעל שני נתיבים לכל כיוון.

בשנת 2012 החליטה ממשלת הולנד שלא להחליף את תאי השיט שבסוללה אלא לשפצם. צפוי שיהיה צורך להחליפם באחרים עד לשנת 2050.