זולו (שפה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
מ בוט החלפות: נורווגי
שורה 21: שורה 21:
מרכזיה העירוניים הראשיים של שפת הזולו הם הערים [[דרבן (דרום אפריקה)|דרבן]] ו[[יוהנסבורג]].
מרכזיה העירוניים הראשיים של שפת הזולו הם הערים [[דרבן (דרום אפריקה)|דרבן]] ו[[יוהנסבורג]].


כיתר קרובותיה ממשפחת שפות-הבנטו, הטמיעה הזולו עם היווצרה צלילים רבים שהגיעו מהקבוצות הילידיות המוקדמות ביותר שאיכלסו את דרום אפריקה – עובדה זו מתבטאת בשימור [[עיצורים מצוצים]] ("קליקים") ייחודיים (ב[[קוסה (שפה)|קוסה]] הם אף נפוצים יותר). בדומה ל[[שפות אפריקניות]] אחרות התקיימה גם הזולו כשפה שבעל-פה עד למפגש עם [[מיסיונר]]ים [[אירופה|אירופים]] בזמן החדש, וספר ה[[דקדוק]] הראשון בשפת הזולו פורסם ב[[נורבגיה]] ב-[[1850]]. ב-[[1883]] הופיע ספר ה[[תנ"ך]] בזולו, והיה למסמך הראשון שנכתב בשפה זו. ב-[[1901]] יצר ג'ון לנגליבללה דובה, איש רוח מ[[קוואזולו-נטאל|נטאל]], את המכון החינוכי-הילידי הראשון במדינה, ובשנת [[1933]] נכתב על ידו ה[[רומן]] הראשון בזולו, כשבעקבותיו באו סופרים נוספים.
כיתר קרובותיה ממשפחת שפות-הבנטו, הטמיעה הזולו עם היווצרה צלילים רבים שהגיעו מהקבוצות הילידיות המוקדמות ביותר שאיכלסו את דרום אפריקה – עובדה זו מתבטאת בשימור [[עיצורים מצוצים]] ("קליקים") ייחודיים (ב[[קוסה (שפה)|קוסה]] הם אף נפוצים יותר). בדומה ל[[שפות אפריקניות]] אחרות התקיימה גם הזולו כשפה שבעל-פה עד למפגש עם [[מיסיונר]]ים [[אירופה|אירופים]] בזמן החדש, וספר ה[[דקדוק]] הראשון בשפת הזולו פורסם ב[[נורווגיה]] ב-[[1850]]. ב-[[1883]] הופיע ספר ה[[תנ"ך]] בזולו, והיה למסמך הראשון שנכתב בשפה זו. ב-[[1901]] יצר ג'ון לנגליבללה דובה, איש רוח מ[[קוואזולו-נטאל|נטאל]], את המכון החינוכי-הילידי הראשון במדינה, ובשנת [[1933]] נכתב על ידו ה[[רומן]] הראשון בזולו, כשבעקבותיו באו סופרים נוספים.


בעוד שעד לביטול ה[[אפרטהייד]] ב-1994 לא היה לזולו כל מעמד חוקי בציבוריות ובמינהל הדרום אפריקניים, הרי שב[[בנטוסטן]] של [[קוואזולו]] השפה שימשה בהיקף נרחב, ומאז תום האפרטהייד היא נהנית מפריחה. החל מ[[שנות ה-80]] ה[[טלוויזיה]] של דרום אפריקה מגישה תוכניות מגוונות בשפת זולו, כמו כן ה[[רדיו]] בשפה זו נהנה מפופולריות ועיתונים שונים יוצאים לאור בזולו, אם כי בעיקר ביוהנסבורג ובנטאל.
בעוד שעד לביטול ה[[אפרטהייד]] ב-1994 לא היה לזולו כל מעמד חוקי בציבוריות ובמינהל הדרום אפריקניים, הרי שב[[בנטוסטן]] של [[קוואזולו]] השפה שימשה בהיקף נרחב, ומאז תום האפרטהייד היא נהנית מפריחה. החל מ[[שנות ה-80]] ה[[טלוויזיה]] של דרום אפריקה מגישה תוכניות מגוונות בשפת זולו, כמו כן ה[[רדיו]] בשפה זו נהנה מפופולריות ועיתונים שונים יוצאים לאור בזולו, אם כי בעיקר ביוהנסבורג ובנטאל.

גרסה מ־17:05, 28 באוקטובר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה

פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

זולו
isiZulu
מדינות דרום אפריקה, זימבבואה, מלאווי, מוזמביק, סוואזילנד
אזורים אפריקה הדרומית
דוברים 26,000,000
שפת אם 10,000,000
כתב אלפבית לטיני
משפחה

בנטו

דרומית
נגוני
זוּנדה
זולו
לאום דרום אפריקה
מוסד מועצת השפה הפאן דרום-אפריקנית
קוד שפה zu עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 zu עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 zul עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 zul עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זולו (isiZulu) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו, לשונם של בני הזולו החיים בדרום אפריקה, ולה כ-10 מיליון דוברים. זוהי השפה הנפוצה ביותר כשפת אם בדרום אפריקה, כשקרוב לרבע מאוכלוסיית המדינה דוברים אותה כשפה ראשונה ועוד למעלה ממחצית מהאוכלוסייה מבינים אותה. השפה, המדוברת בעיקר במזרחה של הרפובליקה, נמנית בין אחת עשרה השפות הרשמיות של המדינה מאז 1994.

מחקר וחלוקה

זולו משתייכת לענף הדרום-מזרחי של שפות בנטו (נגוני), וכרבות מאחיותיה למשפחת השפות היא נכתבת באלפבית הלטיני. קרובתה המובהקת ביותר היא שפת הקוסה, ודוברי שתי השפות נחשבים כמבינים אלה את אלה. מלבד החבלים קוואזולו-נטאל, מפומלנגה וחאוטנג – בהם היא שפה עיקרית, מדוברת הזולו בחבלים השכנים - המדינה החופשית, הפרובינציה הצפון מערבית ואחרים סמוכים, וקהילות נודדות לקחו אותה אף אל ארצות שכנות ובראשן זימבבואה (שם היא קרויה נדבלה צפונית).

מרכזיה העירוניים הראשיים של שפת הזולו הם הערים דרבן ויוהנסבורג.

כיתר קרובותיה ממשפחת שפות-הבנטו, הטמיעה הזולו עם היווצרה צלילים רבים שהגיעו מהקבוצות הילידיות המוקדמות ביותר שאיכלסו את דרום אפריקה – עובדה זו מתבטאת בשימור עיצורים מצוצים ("קליקים") ייחודיים (בקוסה הם אף נפוצים יותר). בדומה לשפות אפריקניות אחרות התקיימה גם הזולו כשפה שבעל-פה עד למפגש עם מיסיונרים אירופים בזמן החדש, וספר הדקדוק הראשון בשפת הזולו פורסם בנורווגיה ב-1850. ב-1883 הופיע ספר התנ"ך בזולו, והיה למסמך הראשון שנכתב בשפה זו. ב-1901 יצר ג'ון לנגליבללה דובה, איש רוח מנטאל, את המכון החינוכי-הילידי הראשון במדינה, ובשנת 1933 נכתב על ידו הרומן הראשון בזולו, כשבעקבותיו באו סופרים נוספים.

בעוד שעד לביטול האפרטהייד ב-1994 לא היה לזולו כל מעמד חוקי בציבוריות ובמינהל הדרום אפריקניים, הרי שבבנטוסטן של קוואזולו השפה שימשה בהיקף נרחב, ומאז תום האפרטהייד היא נהנית מפריחה. החל משנות ה-80 הטלוויזיה של דרום אפריקה מגישה תוכניות מגוונות בשפת זולו, כמו כן הרדיו בשפה זו נהנה מפופולריות ועיתונים שונים יוצאים לאור בזולו, אם כי בעיקר ביוהנסבורג ובנטאל.

השפה האנגלית (ובעקבותיה גם עברית) קלטה לתוכה מספר מלים מזולו, ובהן ממבה ואימפלה, ואנגלית דרום אפריקנית ספגה מלים רבות אחרות - בהן "אובונטו", שמשמעה חמלה, אנושיות - ושהושאלה על ידי יוצרי מערכת הפצת הלינוקס הפופולרית.

קישורים חיצוניים