ישראל ליפשיץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים **
שורה 29: שורה 29:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=תפארת ישראל על המשנה|שם ויקיטקסט=פירוש תפארת ישראל על המשנה|ימין}}
{{מיזמים|ויקיטקסט=תפארת ישראל על המשנה|שם ויקיטקסט=פירוש תפארת ישראל על המשנה|ימין}}
*{{HebrewBooks|הרב ישראל ליפשיץ|תפארת ישראל על סדר זרעים|4111|1862|}}
* {{HebrewBooksPage|[[ש"י פין]]|'''הר"ר ישראל בהר"ר גדליה ליפשיץ'''|44836|בספרו '''כנסת ישראל''', ורשה תרמ"ז, עמ' 397|397}}
* {{אוצר ישראל|ו|56|לִיפְּשִׁיץ, ישראל בר' גדליה|עמוד=48}}
;מכתביו
* {{HebrewBooks|הרב ישראל ליפשיץ|תפארת ישראל על סדר זרעים|4111|1862|}}


{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1782|מספר שנים=79}}
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1782|מספר שנים=79}}

גרסה מ־11:25, 30 באוקטובר 2015

ישראל ליפשיץ

הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג ג' תשרי ה'תרכ"א 1860 היה מגדולי חכמי אשכנז. רב בגרמניה ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. נכדו של הרב ישראל ליפשיץ מסדר הגט מקליווא ואבי משפחת ליפשיץ. כיהן כאב"ד בוורונקי, חזדייש ובדאנציג.

פירושו למשנה "תפארת ישראל"

פירושו למשנה נצמד לפשט ולהלכה, אך יש בו גם חידושים מקוריים. הוא גם תרגם מילים שונות לגרמנית.

בפירושו נהג כדרכו של הרמב"ם בפירושו, והוסיף הקדמות וסיכומי עניינים מסודרים לכמה סדרים ומסכתות:

  • בסדר זרעים הוסיף מאמר על הלכות כלאים ושעטנז בשם "בתי כלאים".
  • בסדר מועד הקדים הקדמה על מלאכות השבת בשם "כלכלת שבת", והוסיף חיבור על ענייני קידוש החודש ועיבור השנה בשם "שבילי רקיע".
  • בסדר נשים הוסיף חיבור של אביו, הרב גדליה ליפשיץ, של הלכות אישות בשם "אבי עזר", קיצור של חיבורו על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
  • בסדר נזיקין הוסיף הקדמה לפרק חלק ממסכת סנהדרין, העוסקת בהשארות הנפש ותחיית המתים בשם "דרוש אור החיים".
  • בסדר קדשים הקדים מאמר על עבודת הקרבנות בשם "חומר בקודש", ולמסכת מידות הקדים מאמר על מבנה בית המקדש בשם "צורת בית המקדש".
  • בסדר טהרות הקדים מאמר על דיני טומאה וטהרה בשם "יבקש דעת", ו"מראה כהן" על הלכות נגעים.

הפירוש יצא במהדורה שנייה על ידי בנו של הרב ישראל ליפשיץ בשנת 1862 ונחלק לשני חלקים שנקראו "יכין" ו"בועז" על שם יכין ובועז, שני העמודים שהיו בבית המקדש, ונקראו בשמות אלה:

  • חלק הפשט - נקרא "יכין".
  • חלק החידושים - נקרא "בועז".

הרב ישראל ליפשיץ הכניס לפרושו נתונים מדעיים רבים מחידושי המדע של זמנו. בתוך פרושיו ישנם מאמרים בנושאים שונים. הידועים בהם הם דרשת "אור החיים" המודפסת במהדורות של היום בסוף סדר נזיקין א'. במסה זו הרב ליפשיץ מתאר את הדינוזאורים, ומיישב את הממצאים הארכיאולוגיים כמתאימים ליהדות. מסה שנייה משמעותית שלו היא המסה "אתם קרויים אדם" המצויה בפרושו לאבות ג, יד. במסה זו הוא טוען שיש צדדים שבהם לגויים יש מעלה על מדרגת היהודים (אם כי יש צדדים שבהם ליהודים יש עדיפות).

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מרדכי מאיר, הרב ישראל ליפשיץ - תולדותיו, כתביו ודיון ראשוני בשיטתו הפרשנית בחיבורו "תפארת ישראל", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (2004).
  • משה וינשטוק, אמונה והלכה בעולם המודרני: מפעליהם והגותם של ר' ישראל ובנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תמוז תשס"ח.
  • שלום רוזנברג, משה וינשטוק, "כתבים של ר' ישראל ור' ברוך יצחק ליפשיץ שנעלמו מן העין", דעת 61 (תשס"ז), עמ' 112-97.

קישורים חיצוניים

מכתביו


תקופת חייו של הרב ישראל ליפשיץ על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן