אפוקליפסה ופוסט-אפוקליפסה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\[\[(.+)\|\1\]\] +\1) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Apocalypse-Albert_Goodwin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האפוקליפסה מתוארת גם בציור, לדוגמה בציורו של אלברט גודווין מ-1903.]] |
[[קובץ:Apocalypse-Albert_Goodwin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האפוקליפסה מתוארת גם בציור, לדוגמה בציורו של אלברט גודווין מ-1903.]] |
||
'''אפוקליפסה בדיונית''' היא תת-[[סוגה]] של [[מדע בדיוני]] ו[[סרט אימה|אימה]] אשר מתארת את [[ |
'''אפוקליפסה בדיונית''' היא תת-[[סוגה]] של [[מדע בדיוני]] ו[[סרט אימה|אימה]] אשר מתארת את [[קץ הציוויליזציה]]. אפוקליפסה זו מוצגת בדרך כלל כתוצאה מאסון שעלול להיות סיכון קיומי כגון אפוקליפסת [[זומבים]], [[מלחמה גרעינית]], [[מגפה]], פלישת [[חייזרים]], אירוע פגיעת [[אסטרואיד]], השתלטות [[רובוט|רובוטים]], [[סינגולריות טכנולוגית]], אירוע [[על-טבעי]], [[אסכטולוגיה]], שינויי אקלים קיצוניים, דלדול משאבים, קריסה אקולוגית או [[אסון]] אחר. |
||
'''פוסט-אפוקליפסה בדיונית''' מתקיימת בעולם או ציוויליזציה לאחר שאסון הרס את העולם. מסגרת הזמן עשויה להיות מידית לאחר האסון, בהתמקדות בתלאות הניצולים, או בזמן מאוחר יותר, לעתים לאחר שכבר שכחו את הציוויליזציה שהתקיימה קודם לאסון. סיפורים פוסט-אפוקליפטים מתארים לרוב עולם עתידי שאינו טכנולוגי, או עולם שבו נותרו רק שרידי טכנולוגיה. |
'''פוסט-אפוקליפסה בדיונית''' מתקיימת בעולם או ציוויליזציה לאחר שאסון הרס את העולם. מסגרת הזמן עשויה להיות מידית לאחר האסון, בהתמקדות בתלאות הניצולים, או בזמן מאוחר יותר, לעתים לאחר שכבר שכחו את הציוויליזציה שהתקיימה קודם לאסון. סיפורים פוסט-אפוקליפטים מתארים לרוב עולם עתידי שאינו טכנולוגי, או עולם שבו נותרו רק שרידי טכנולוגיה. |
||
גרסה מ־16:48, 31 באוקטובר 2015
אפוקליפסה בדיונית היא תת-סוגה של מדע בדיוני ואימה אשר מתארת את קץ הציוויליזציה. אפוקליפסה זו מוצגת בדרך כלל כתוצאה מאסון שעלול להיות סיכון קיומי כגון אפוקליפסת זומבים, מלחמה גרעינית, מגפה, פלישת חייזרים, אירוע פגיעת אסטרואיד, השתלטות רובוטים, סינגולריות טכנולוגית, אירוע על-טבעי, אסכטולוגיה, שינויי אקלים קיצוניים, דלדול משאבים, קריסה אקולוגית או אסון אחר.
פוסט-אפוקליפסה בדיונית מתקיימת בעולם או ציוויליזציה לאחר שאסון הרס את העולם. מסגרת הזמן עשויה להיות מידית לאחר האסון, בהתמקדות בתלאות הניצולים, או בזמן מאוחר יותר, לעתים לאחר שכבר שכחו את הציוויליזציה שהתקיימה קודם לאסון. סיפורים פוסט-אפוקליפטים מתארים לרוב עולם עתידי שאינו טכנולוגי, או עולם שבו נותרו רק שרידי טכנולוגיה.
הסוגה צברה פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר האפשרות למלחמה גרעינית הגיעה לתודעת הציבור. יחד עם זאת, רומנים אפוקליפטיים היו קיימים כבר בתחילת המאה ה-19, כאשר מרי שלי פרסמה את "האדם האחרון" (אנ').