התנועה לחופש המידע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


לטענת התנועה, חוק חופש המידע הוא חוק חשוב הסובל מתת-יישום חמור, הנובע מחוסר מודעות של הציבור הרחב, ארגונים חברתיים וכלי תקשורת לזכויות המובטחות להם בחוק. כמו כן, התנועה טוענת שפקידי הממשל בישראל אינם מעוניינים שהציבור יקבל מידע על פעולותיהם ועל כן הם מערימים קשיים שונים ומשונים על הפונים לקבל מידע, ומצליחים לרוקן את החוק מתוכנו. אנשי התנועה סוברים שתרבות אמיתית של חופש מידע חיונית כדי לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, כדי להגביר את מעורבות הציבור בפוליטיקה ובחברה, כדי להעצים את כוחם של ארגונים הנאבקים לשינוי חברתי ולשפר את איכות השלטון והמינהל המשרתים את הציבור.
לטענת התנועה, חוק חופש המידע הוא חוק חשוב הסובל מתת-יישום חמור, הנובע מחוסר מודעות של הציבור הרחב, ארגונים חברתיים וכלי תקשורת לזכויות המובטחות להם בחוק. כמו כן, התנועה טוענת שפקידי הממשל בישראל אינם מעוניינים שהציבור יקבל מידע על פעולותיהם ועל כן הם מערימים קשיים שונים ומשונים על הפונים לקבל מידע, ומצליחים לרוקן את החוק מתוכנו. אנשי התנועה סוברים שתרבות אמיתית של חופש מידע חיונית כדי לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, כדי להגביר את מעורבות הציבור בפוליטיקה ובחברה, כדי להעצים את כוחם של ארגונים הנאבקים לשינוי חברתי ולשפר את איכות השלטון והמינהל המשרתים את הציבור.



התנועה מגישה מדי שנה עשרות בקשות לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי. במקרים בהם נתקלת התנועה בסרוב לא מוצדק לדעתה, התנועה מגישה בהתאם לחוק עתירה ל[[בית משפט לעניינים מנהליים|בית המשפט לעניינים מנהליים]], ובמקרה הצורך מגישה ערעור על פסק-הדין לבית המשפט העליון. כמו כן, התנועה מפעילה [[קליניקה משפטית]] ב{{ה|מסלול האקדמי המכללה למינהל}} ב[[ראשון לציון]], במסגרתה מתוודעים סטודנטים לחוק חופש המידע וחשיבותו. התנועה גם מפרסמת, מאז שנת [[2006]], את מדד חופש המידע, שמטרתו להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות.
התנועה מגישה מדי שנה עשרות בקשות לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי. במקרים בהם נתקלת התנועה בסרוב לא מוצדק לדעתה, התנועה מגישה בהתאם לחוק עתירה ל[[בית משפט לעניינים מנהליים|בית המשפט לעניינים מנהליים]], ובמקרה הצורך מגישה ערעור על פסק-הדין לבית המשפט העליון. כמו כן, התנועה מפעילה [[קליניקה משפטית]] ב{{ה|מסלול האקדמי המכללה למינהל}} ב[[ראשון לציון]], במסגרתה מתוודעים סטודנטים לחוק חופש המידע וחשיבותו. התנועה גם מפרסמת, מאז שנת [[2006]], את מדד חופש המידע, שמטרתו להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות.
שורה 26: שורה 25:
{{קצרמר|חוק ומשפט}}
{{קצרמר|חוק ומשפט}}


[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:ישראל: ארגוני סיוע משפטי]]
[[קטגוריה:חופש הביטוי]]
[[קטגוריה:חופש הביטוי]]
[[קטגוריה:ישראל: עמותות]]
[[קטגוריה:ישראל: עמותות]]

גרסה מ־08:48, 4 בנובמבר 2015

התנועה לחופש המידע היא עמותה שהוקמה בשנת 2004, ביוזמתם של העיתונאי רביב דרוקר והמשפטנים פרופ' יורם רבין וד"ר יובל קרניאל, במטרה לקדם את חופש המידע, ובאופן ספציפי להביא לישומו המלא של חוק חופש המידע, שנחקק בשנת 1998. עו"ד אלונה וינוגרד, הינה מנכ"ל התנועה נכון להיום לאחר רועי פלד ועורך הדין אילן יונש שקדם לו בתפקיד.

חברי הנהלת התנועה: רביב דרוקר, רועי פלד, פרופ' יורם רבין, פרופ' קרין נהון, עמית סגל, דקלה אברגיל, עו"ד מורן סיתאלכול, ד"ר ליאב אורגד, רן מלמד ועו"ד רוני שוקן.

לטענת התנועה, חוק חופש המידע הוא חוק חשוב הסובל מתת-יישום חמור, הנובע מחוסר מודעות של הציבור הרחב, ארגונים חברתיים וכלי תקשורת לזכויות המובטחות להם בחוק. כמו כן, התנועה טוענת שפקידי הממשל בישראל אינם מעוניינים שהציבור יקבל מידע על פעולותיהם ועל כן הם מערימים קשיים שונים ומשונים על הפונים לקבל מידע, ומצליחים לרוקן את החוק מתוכנו. אנשי התנועה סוברים שתרבות אמיתית של חופש מידע חיונית כדי לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, כדי להגביר את מעורבות הציבור בפוליטיקה ובחברה, כדי להעצים את כוחם של ארגונים הנאבקים לשינוי חברתי ולשפר את איכות השלטון והמינהל המשרתים את הציבור.

התנועה מגישה מדי שנה עשרות בקשות לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי. במקרים בהם נתקלת התנועה בסרוב לא מוצדק לדעתה, התנועה מגישה בהתאם לחוק עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ובמקרה הצורך מגישה ערעור על פסק-הדין לבית המשפט העליון. כמו כן, התנועה מפעילה קליניקה משפטית במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון, במסגרתה מתוודעים סטודנטים לחוק חופש המידע וחשיבותו. התנועה גם מפרסמת, מאז שנת 2006, את מדד חופש המידע, שמטרתו להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות.

תורמיה הקבועים של התנועה הינם: הקרן החדשה לישראל, קרן סבא שמואל, קרן יד הנדיב וקרן אס סי בי פי.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.