ממלא מקום שר – הבדלי גרסאות
| שורה 4: | שורה 4: | ||
לפי סעיף 24 לחוק יסוד: הממשלה, במקרה ובו נעדר שר מן הארץ, רשאית [[ממשלת ישראל|הממשלה]] לקבוע כי שר אחר ימלא את מקומו, כאשר הממשלה תקבע האם ממלא המקום ימלא את כל תפקידיו של השר או רק את מקצתם.<ref>לפי סיטואציה זו, ממלא מקום השר אינו יכול להיות ראש הממשלה (המכהן גם כשר).</ref> |
לפי סעיף 24 לחוק יסוד: הממשלה, במקרה ובו נעדר שר מן הארץ, רשאית [[ממשלת ישראל|הממשלה]] לקבוע כי שר אחר ימלא את מקומו, כאשר הממשלה תקבע האם ממלא המקום ימלא את כל תפקידיו של השר או רק את מקצתם.<ref>לפי סיטואציה זו, ממלא מקום השר אינו יכול להיות ראש הממשלה (המכהן גם כשר).</ref> |
||
במידה ושר עוזב את תפקידו או [[נבצרות|נבצר]] ממנו מלמלאו, ימלא את התפקיד במקומו ראש הממשלה או שר אחר שייקבע על ידי הממשלה וזאת למשך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים<ref>לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולשון החוק, אין אפשרות להאריך את תקופת מילוי המקום.</ref>, הנמנים ממועד הנבצרות או סיום התפקיד. בסיום תקופת מילוי המקום, יש צורך |
במידה ושר עוזב את תפקידו או [[נבצרות|נבצר]] ממנו מלמלאו, ימלא את התפקיד במקומו ראש הממשלה או שר אחר שייקבע על ידי הממשלה וזאת למשך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים<ref>לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולשון החוק, אין אפשרות להאריך את תקופת מילוי המקום.</ref>, הנמנים ממועד הנבצרות או סיום התפקיד. בסיום תקופת מילוי המקום, יש צורך למנות שר במשרה קבועה. |
||
סעיף זה, אשר נכנס לתוקפו עם הבחירות [[הכנסת השש עשרה|לכנסת השש עשרה]], ב-[[7 במרץ]] [[2001]], מציג מספר שינויים בהשוואה לסעיף שנכלל בחוק יסוד הממשלה בגרסאותיו הקודמות. |
סעיף זה, אשר נכנס לתוקפו עם הבחירות [[הכנסת השש עשרה|לכנסת השש עשרה]], ב-[[7 במרץ]] [[2001]], מציג מספר שינויים בהשוואה לסעיף שנכלל בחוק יסוד הממשלה בגרסאותיו הקודמות. |
||
גרסה מ־11:08, 4 בנובמבר 2015
ממלא מקום שר הוא אדם (שר או ראש הממשלה) הממונה למלא את מקומו של שר מכהן בשל סיבות שונות המפורטות בחוק יסוד: הממשלה.
מעמדו החוקי של ממלא מקום שר
לפי סעיף 24 לחוק יסוד: הממשלה, במקרה ובו נעדר שר מן הארץ, רשאית הממשלה לקבוע כי שר אחר ימלא את מקומו, כאשר הממשלה תקבע האם ממלא המקום ימלא את כל תפקידיו של השר או רק את מקצתם.[1]
במידה ושר עוזב את תפקידו או נבצר ממנו מלמלאו, ימלא את התפקיד במקומו ראש הממשלה או שר אחר שייקבע על ידי הממשלה וזאת למשך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים[2], הנמנים ממועד הנבצרות או סיום התפקיד. בסיום תקופת מילוי המקום, יש צורך למנות שר במשרה קבועה.
סעיף זה, אשר נכנס לתוקפו עם הבחירות לכנסת השש עשרה, ב-7 במרץ 2001, מציג מספר שינויים בהשוואה לסעיף שנכלל בחוק יסוד הממשלה בגרסאותיו הקודמות.
| הסעיף הישן[3] | הסעיף החדש |
|---|---|
| חובה למנות ממלא מקום לשר הנעדר מן הארץ | רשות למנות ממלא מקום |
| חובה להעביר לממלא מקום השר את מלוא סמכויות השר | ניתן להעביר לממלא המקום את מלוא הסמכויות או את חלקן |
אחת מן הסיבות לשוני בן הסעיפים, היא היכולת הטכנולוגית העומדת כיום לרשות שר המאפשרת לו להמשיך ולנהל את משרדו גם כאשר הוא שוהה בחו"ל. על כן, מילוי המקום נועד לענות על מצבים בהם השר שוהה בחו"ל תקופה ממושכת אשר אינה מאפשרת לו למלא את תפקידו או במקרים בהם נדרשת נוכחות פיזית של שר בארץ.
בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, על אף העובדה כי יש לראות את ממלא מקום השר כשווה במעמדו המשפטי לשר שאת מקומו הוא ממלא, השר השוהה בחו"ל ממשיך לכהן בתפקידו השוטף, ועל כן יש לראות את תפקיד ממלא המקום כמוגבל לעיסוק בנושאים שאינם סובלים דיחוי בעת שהייתו של השר בחו"ל.
דוגמאות למילוי מקום שר
- בשנת 2006, מילא שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית את מקומו של שר המשפטים חיים רמון שפרש מתפקידו בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו.
קישורים חיצוניים
- הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ממלא מקום שר - המעמד והסמכויות, 1 בדצמבר 1985 (עדכון: מאי 2015)
- יובל יועז, שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית ישמש ממלא מקום שר המשפטים במקום חיים רמון, באתר דהמרקר, 23 באוגוסט 2006.
הערות שוליים
- ^ לפי סיטואציה זו, ממלא מקום השר אינו יכול להיות ראש הממשלה (המכהן גם כשר).
- ^ לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולשון החוק, אין אפשרות להאריך את תקופת מילוי המקום.
- ^ ראה סעיף 20 לחוק יסוד: הממשלה, התשכ"ח-1968