ספורט בישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיווג תבניות עדכון/שכתוב/השלמה*
שורה 245: שורה 245:


===כדורעף נכים===
===כדורעף נכים===
{{ערך מורחב|כדורעף במשחקים הפאראלימפיים}}
נבחרת הגברים של ישראל בכדורעף נכים בעמידה זכתה 3 פעמים ברציפות במדליית הזהב: 1976, 1980 ו-1984 ובמדליית כסף בשנת 1988.
נבחרת הגברים של ישראל בכדורעף נכים בעמידה זכתה 3 פעמים ברציפות במדליית הזהב: 1976, 1980 ו-1984 ובמדליית כסף בשנת 1988.



גרסה מ־18:01, 4 בנובמבר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרים [ נושא3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הספורט בישראל, מהווה חלק חשוב מן התרבות הלאומית במדינת ישראל. תרבות הספורט הישראלית דומה בהיבטים רבים לזו של מדינות אירופה (מלבד ההישגים הנמוכים למדיי ביחס למדינות האירופאיות), בה היא מתחרה על רקע סירובן של מדינות אסיאתיות ערביות להתחרות מול ספורטאים ישראלים. האתלטיקה הישראלית הייתה קיימת עוד לפני קום המדינה. כדורגל וכדורסל נחשבים לענפי הספורט הפופולריים ביותר בישראל. כמו כן צמחו בישראל מספר לוחמי ג'ודו, שחקני טניס, אתלטים וספורטאים ימיים ישראלים אשר זכו להצלחה בינלאומית.

סקירה כללית לפי ענפים

אופניים

מרוץ אופני הכביש הראשון נערך בשנת 1932, ברחובות תל אביב וניצח בו שלמה צבי מהפועל תל אביב. העלייה מצפון אפריקה בשנות ה-50 הביאה להתקדמות בספורט לאחר שמספר רוכבים בולטים ממרוקו (חלקם היו אף אלופי מרוקו), אשר היו בעלי ניסיון במרוצים במרוקו, תוניסיה, אלג'יריה ואף צרפת, עלו לישראל. מאותן שנים ועד סוף שנות ה-70, התמקד חלק גדול מהפעילות באזור הדרום: רמלה, אשקלון ובאר שבע, מקום מגוריהם של חלק מאותם רוכבים עולים.

בשנת 1958 נרשמה ישראל לאיגוד הבינלאומי לאופניים וב-1960 נשלחו בפעם הראשונה והיחידה רוכבי אופני כביש למשחקים האולימפיים, לאולימפיאדת רומא. במרוץ הכביש האולימפי ל-175 קילומטר, ייצגו את ישראל יצחק בן דוד והנרי אוחיון. שני הרוכבים סבלו מתקלות ולא סיימו את המרוץ.

בתחילת שנות ה-70, הגיע לישראל המאמן עקיבא רזניק שהיה מאמן בעל ניסיון רב מברית המועצות. הוא הקים קבוצת רכיבה בנצרת עילית ועפולה והנחיל בה שיטות אימון ממזרח אירופה. רוכבי הקבוצה כבשו את כל התארים בשנות ה-70 ובשנות ה-80 והצליחו גם בתחרויות בזירה האירופית. לשיא הגיע עם יהודה גרשוני שרכב בקבוצה מקצוענית.

רוכבי אופניים שזכו במרב התארים באליפות ישראל הם:

אתלטיקה

ג'ודו

מתוך שבע המדליות האולימפיות בהן זכתה ישראל במסגרת המשחקים האולימפיים, שלוש הגיעו מתחום הג'ודו, על ידי הג'ודוקא יעל ארד (ברצלונה 1992, כסף), אורן סמדג'ה (ברצלונה 1992, ארד) ואריק זאבי (אתונה 2004, ארד).

ירדן ג'רבי היא אלופת עולם (2013) וסגנית אלופת עולם (2014) ובכך הייתה לג'ודוקא הישראלית הראשונה והיחידה עד כה שזכתה במדליית זהב באליפות עולם.

באליפויות העולם זכו יעל ארד, אורן סמדג'ה ואריק זהבי כל אחד במדליית כסף אחת, אליס שלזינגר וגולן פולק זכו במדליית ארד כל אחד.

הג'ודו החל בפריצתו הגדולה בישראל עם העלייה הגדולה של שנות ה-50, אז הקימו צעירים שעסקו בג'ודו בארצות מולדתם מועדונים להדרכת ועיסוק בג'ודו.[1] הג'ודו הוכנס למכביה השישית (1961) אך עדיין לא כענף מן המנין. ב-1965 הוקמה ה"התאחדות הישראלית לג'ודו", ונערכו תחרויות לקביעת הייצוג במכביה, שהתפתחו לאליפויות ישראל בג'ודו. ב-1972 מוזגה התאחדות הישראלית לג'ודו אל ההתאחדות לספורט בישראל. במחצית השנייה של שנות השבעים הופיעו הישגים בינלאומיים ראשונים, כולל מדליות באליפויות בריטניה, בלגיה, סקנדינביה וארצות הברית, מה שהגיע בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים לשתי המדליות שהביאו יעל ארד ואורן סמדג'ה מאולימפיאדת ברצלונה. הג'ודו הישראלי ממשיך להגיע גם היום להישגים בינלאומיים מרשימים, תוך השגת מדליות רבות.

התעמלות אמנותית

ערך מורחב – נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית

בשנים האחרונות מתעמלות מישראל, כדוגמת אור טוקייב, קטיה פיסצקי, אירה ריסנזון ונטע ריבקין התקדמו מאוד ביחס לרמה הכללית בעולם ונבחרת ישראל הצטרפה לנבחרות החזקות ביותר בעולם.

באליפות העולם בהתעמלות אמנותית שנערכה ב-2007 סיימה נבחרת ישראל במקום השישי בתרגיל הקבוצתי, באולימפיאדת בייג'ינג (2008) סיימה הנבחרת, בהשתתפות קטיה פיסצקי, רחלי ויגדורצ'יק, ורוניקה ויטנברג, מריה סבנקוב ואלונה דבורניצ'נקו במקום השישי, באליפות העולם שנערכה ב-2009 סיימה הנבחרת במקום החמישי ובאליפות העולם שנערכה במוסקבה ב-2010 סיימה נבחרת ישראל במקום רביעי בתרגיל הקבוצתי. נבחרת ישראל כללה את מרינה שולץ, אליאורה זולקובסקי, פולינה זקלוז'ני, מורן בוזובסקי, נועה פלצ'י והמחליפה ויקטוריה קושל.

באליפות העולם שנערכה ב-2011 זכתה ישראל לראשונה במדליות. נטע ריבקין זכתה במדליית ארד בתרגיל עם חישוק, ונבחרת ישראל (שולץ, זולוקובסקי, ז'קולז'ני, פלצ'י, קושל ובוזובסקי) זכתה במדליית ארד בתרגיל משולב של חישוקים וסרטים. קודם לכן באותה שנה, זכתה ריבקין במדליית כסף בתרגיל עם אלות באליפות אירופה.

ריבקין זכתה בהישג השיא של ישראל לאחר שדורגה במקום שביעי באולימפיאדת לונדון (2012) ונבחרת ישראל סיימה במקום שמיני באותם משחקים.

סגנית אלופת עולם

נבחרת ישראל שכללה את יקטרינה לבינה, קרינה ליחבר, אידה מיירין, יובל פילו, אלונה קושבצקי וליהי שוחטוביץ', זכתה לראשונה, במדליית ארד באליפות אירופה בתחרות הקרב רב, ביוני 2014 ובספטמבר אותה שנה זכתה בהישג השאי שלה במדליית הכסף באליפות העולם בתרגיל האלות ובמקום חמישי בתחרות הקרב רב.

התעמלות מכשירים

אלכס שטילוב, הוא המתעמל הישראלי הטוב בכל הזמנים. הוא אלוף אירופה, בעל שתי מדליות ארד באליפות העולם בהתעמלות ופעמיים ברציפות השתתף בשלב הגמר בתרגיל קרקע בשתי אולימפיאדות (אולימפיאדת בייג'ינג (2008) - מקום שמיני ואולימפיאדת לונדון (2012) - מקום שישי). נוסף לכך, הוא עלה לשלב הגמר בתחרות הקרב-רב אישי וסיים במקום 12 הכללי באולימפיאדת לונדון (2012).

טניס

נבחרת גביע הדייויס של ישראל, 2009

ענף הטניס זוכה בשנות ה-2000 להצלחה וכתוצאה מכך לעלייה בפופולריות, בעקבות עלייתם לצמרת העולמית של שחר פאר, דודי סלע והצמד אנדי רם ויוני ארליך.

רם וארליך אף זכו בטורניר גראנד סלאם, אליפות אוסטרליה הפתוחה, בשנת 2008. אלו נחשבים לממשיכי דרכם של שלמה גליקשטיין, עמוס מנסדורף, גלעד בלום ואנה סמשנובה.

הישג בולט נוסף הוא העפלת נבחרת ישראל בטניס גברים לבית העליון של גביע דיוויס והעפלת נבחרת ישראל בטניס נשים לבית העליון בגביע הפדרציה.

כדורגל

ערך מורחב – כדורגל בישראל

הישג השיא של הכדורגל הוא הזכייה באליפות אסיה בשנת 1964 והעפלת הנבחרת למונדיאל ב-1970. הישגים נוספים בולטים ברמת הנבחרת הם הניצחון על נבחרת צרפת 3-2 בשנת 1994 בפארק דה פראנס, והניצחון על נבחרת אוסטריה 5-0 באצטדיון רמת גן, בשנת 1999. בנובמבר 2008 דורגה נבחרת ישראל במקום ה-15 בעולם (לפי דרוג פיפ"א), המיקום הגבוה בתולדותיה.

הישגי הקבוצות הבולטים היו העפלתה של הפועל תל אביב לשלב רבע גמר גביע אופ"א בעונת 2002 והעפלותיהן של מכבי חיפה (פעמיים), מכבי תל אביב (פעמיים) והפועל תל אביב (פעם אחת) לשלב הבתים של ליגת האלופות. הכדורגל ייצר מספר שחקנים בינלאומיים שנחשבו ונחשבים בעולם לשחקנים זרים מן השורה הראשונה, כמו שמואל רוזנטל, רוני רוזנטל, חיים רביבו, אייל ברקוביץ', יוסי בניון וטל בן-חיים.

ליגת הכדורגל וליגת הכדורסל מכונות שתיהן כיום "ליגת העל". הקבוצות משתייכות בעיקר למועדונים מאגודות מכבי והפועל, כשהאגודות הבולטות אחריהן היא בית"ר (אליו משתייכת למעשה קבוצה גדולה אחת בלבד, בית"ר ירושלים) ואליצור, שקבוצותיו בולטות בעיקר בתחום הכדורסל.

כדוריד

בארץ ישראל החלו לשחק כדוריד בשנת 1927 בעיקר בליגות בתי ספר וגם במסגרת טורנירי המכביה וכינוס הפועל. הכדוריד הישראלי מנוהל על ידי איגוד הכדוריד בישראל שנוסד בשנת 1956, 8 שנים לאחר קום המדינה. נבחרת ישראל בכדוריד העפילה פעם אחת לאליפות אירופה בכדוריד בשנת 2002 והודחה כבר בשלב הבתים לאחר שהפסידה בכל שלושת משחקיה. כיום הקבוצות הבכירות מהעיר ראשון לציון, מכבי, והפועל הן הקבוצות המובילות בליגת העל בכדוריד ומחזיקות במירב התארים בכדוריד הישראלי כאשר הפועל ראשון לציון מחזיקה במירב אליפויות המדינה בכדוריד.

כדורסל

ערך מורחב – כדורסל בישראל

באופן מסורתי, הכדורגל הוא ספורט פופולרי יותר בישראל מהכדורסל, למרות שהכדורסל הישראלי זכה להצלחות רבות יותר בזירה הבינלאומית. נבחרת הכדורסל הגיעה להישג השיא של ישראל ברמת הנבחרות, הגעה למשחק הגמר של אליפות אירופה ב-1979, בה זכתה במדליית הכסף. ברמת הקבוצות, קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב שזכתה ב-6 אליפויות אירופה בין 1977 ל-2014 היא הקבוצה הישראלית המצליחה ביותר, בכל ענפי הספורט. גם קבוצת הפועל ירושלים זכתה בשנים האחרונות להצלחה באירופה, כאשר השיא היה זכייה בגביע יול"ב בעונת 2003/2004, לאחר ניצחון על ריאל מדריד. גם קבוצת כדורסל הנשים של אליצור רמלה עשתה הישג מדהים בכדורסל האירופי כאשר בשנת 2011 זכתה ביורוקאפ לנשים.

מיקי ברקוביץ', טל ברודי, דורון ג'מצ'י, עדי גורדון ודורון שפר, הישראלי הראשון שנבחר בדראפט ה-NBA, הינם בין הכדורסלנים הישראלים הבולטים. ב-2009 היה עומרי כספי לראשון השחקנים הישראליים בליגת ה-NBA, בקבוצת סקרמנטו קינגס. ישראל הצמיחה גם מאמני כדורסל מצליחים שהגיעו להכרה בינלאומית, ביניהם רלף קליין פיני גרשון ודייויד בלאט.

כדורעף

את משחק הכדורעף משחקים בישראל עוד משנות ה-20 של המאה ה-20.

גברים

נבחרת ישראל בכדורעף

נבחרת ישראל לגברים השתתפה בסך הכל 3 פעמים בטורנירי גמר אליפות אירופה בכדורעף, בשנת 1951 בצרפת, חמש שנים לפני פתיחת ליגת הכדורעף וסיימה במקום עשירי והאחרון, בשנת 1967 באיסטנבול, שבטורקיה היא סיימה במקום 11 מתוך 16 נבחרות עם חמישה ניצחונות ושני הפסדים ובשנת 1971 במילאנו שבאיטליה היא סיימה במקום 12 והאחרון.

נוסף לאליפויות אירופה בכדורעף הגיעה הנבחרת הלאומית שלוש פעמים לטורניר גמר אליפות העולם. בשנת 1952 במוסקבה, שבברית המועצות סיימה ישראל במקום עשירי מתוך אחת עשרה נבחרות לפני לבנון, בשנת 1956, בצרפת סיימה הנבחרת במקום 16 מתוך 20 נבחרות ובשנת 1962 במוסקבה סיימה הנבחרת במקום 15 מתוך 20 נבחרות עם חמישה ניצחונות וארבעה הפסדים.

ליגת העל בכדורעף

הליגה בכדורעף גברים בישראל החלה בשנת 1956 והאלופה הרשמית הראשונה בכדורעף, הייתה הפועל בית זרע/אפיקים האליפות היחידה בתולדותיה. הליגה הייתה לנחלתן של קבוצות ההתיישבות העובדת במשך עשרים שנים רצופות, בהן זכו הפועל המעפיל (9 אליפויות), הפועל עין המפרץ/כפר מסריק (4 אליפויות) והפועל עין שמר (4 אליפויות).

בשנת 1976 מכבי תל אביב הייתה לקבוצה העירונית הראשונה שזכתה בתואר אלופת ישראל בכדורעף. למרות זאת, שלטון הקיבוצים בליגת הכדורעף נמשך, כשהפועל המעפיל מוסיפה עוד חמש זכיות למאזנה הכולל והופכת לקבוצה המעוטרת ביותר בכדורעף הישראלי לגברים עד היום (14), האליפות האחרונה בשנת 1985 וזכתה ב-12 גביע המדינה.

מאז המחצית השנייה של שנות ה-80, הפועל מטה אשר הפכה לקבוצה החזקה מנציגות הקיבוצים, לאחר שזכתה באליפות המדינה 10 פעמים מ-1987 כשהפעם האחרונה ב-2003 הייתה זו אליפות חמישית בשש שנים, ב-7 גביעי המדינה ו-6 פעמים בדאבל.

מכבי תל אביב שלטה בענף לאחר שזכתה 5 פעמים ברציפות בדאבל מאז שנת 2008 ובסך הכל זכתה ב-10 אליפויות וב-7 גביעי המדינה.

הפועל מטה אשר היא אלופת המדינה המכהנת ומחזיקת גביע המדינה פעמיים ברציפות (2013 ו-2014).

נשים

נבחרת ישראל בכדורעף נשים

בשנת 1967 הוביל המאמן אריה זלינגר את נבחרת ישראל בכדורעף לנשים לראשונה להשתתפות בטורניר גמר אליפות אירופה שנערך איסטנבול. הנבחרת סיימה במקום שמיני. בשנת 1971 הנבחרת הגיעה לאותו מעמד באיטליה וסיימה במקום 11 מתוך 12 קבוצות. בשנת 2011 השתתפה נבחרת ישראל באליפות אירופה וסיימה במקום האחרון.

נבחרת ישראל לנשים השתתפה פעם אחת בטורניר גמר אליפות העולם שנערך בשנת 1956 בצרפת וסיימה במקום 14.

ליגת העל בכדורעף לנשים

ליגת הנשים נפתחה בשנת 1961. הליגה הייתה לנחלתן של קבוצות ההתיישבות העובדת במשך עשרים ושש שנים רצופות.

הפועל עין שמר זכתה באליפות הראשונה והיחידה נוסף על שלוש פעמים זכייה בגביע המדינה. הפועל נעמן זכתה ב-9 אליפויות מדינה, 8 גביעי המדינה וב-7 דאבלים.

בשנת 1987 זכתה הפועל בת ים בדאבל הראשון בתולדותיה והייתה האלופה העירונית הראשונה. הפועל עירוני קריית אתא זכתה ב-11 אליפויות מדינה, 10 גביעי מדינה וב-6 דאבלים.

הפועל המעפיל זכתה ב-7 אליפויות מדינה ו-7 גביעי מדינה והפועל מטה אשר/נעמן זכתה ב-15 אליפויות מדינה וב-14 גביעי מדינה ובכך הייתה לקבוצה המעוטרת ביותר בכדורעף הישראלי לנשים.

שחייה

בשנותיה הראשונות של המדינה השחיינים הבולטים היו נחום בוך שהיה השחיין הישראלי הראשון שהשתתף במשחקים האולימפיים באולימפיאדת הלסינקי (1952), שושנה ריבנר שהשתתפה באולימפיאדת מלבורן (1956) ויורם שניידר, גרשון שפע, יצחק לוריא, ועמירם טראובר שייצגו את המדינה באולימפיאדת רומא (1960).

במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק בשנת 1966, זכה שפע בשתי מדליות כסף ואחת ארד, אברהם מלמד זכה בשתי מדליות כסף, איבונה טוביס זכתה בשתי מדליות (כסף וארד) ושלומית ניר זכתה בשתי מדליות כסף במשחקי אסיה שנערכו אף הם בבנגקוק בשנת 1970. דן ברנר היה השחיין הישראלי הראשון והיחידי שזכה במדליית זהב במשחקי אסיה, במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי בטהראן 1974 ובמדליית ארד במרחק הכפול.

את הישג השיא של השחייה הישראלית ניתן לזקוף לזכותו של יונתן קופלב שזכה במדליית זהב באליפות אירופה בשחייה (דברצן 2012), לראשונה בתולדות המדינה ולצידו זכה במדליית ארד גיא ברנע ובסך הכל זכו שחייני ישראל בעוד 3 מדליות ארד באותה אליפות.

שחייה במשחקים האולימפיים

ההישג הישראלי המשמעותי ביותר בענף השחייה במשחקים האולימפיים היה באולימפיאדת לונדון (2012), שבו סיים יעקב טומרקין במקום שביעי במשחה ל-200 מטר גב. איתן אורבך היה השחיין הישראלי הראשון שהגיע לשלב הגמר באולימפיאדה במשחה אישי, באולימפיאדת סידני (2000), במשחה ל-100 מטר גב. לראשונה בתחרויות השחייה באולימפיאדה הייתה לישראל נציגות במשחה הגמר באולימפיאדת אטלנטה (1996), שבו הגיעה הרביעייה הישראלית במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (איתן אורבך, ודים אלכסייב דן קטלר ויואב ברוק) לשלב הגמר, בשיא ישראלי חדש.

הישג השיא של נבחרת השליחים של ישראל, היה המקום החמישי באליפות אירופה בשחייה 1997, במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (אורבך, אלכסייב ערן גרומי וברוק).

נשים

בין השחייניות הישראליות שהגיעו להישגים בינלאומיים משמעותיים ניתן למנות את:

גברים

בין השחיינים הישראלים שהגיעו להישגים בינלאומיים משמעותיים ניתן למנות את:

שחמט

ערך מורחב – שחמט בישראל

השחמט בישראל בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות.

השחמטאים המובילים בשנותיה הראשונות של המדינה היו ד"ר מנחם אורן, משה צ'רניאק, יוסף פורת ויצחק אלוני. בשנת 1964 נערכה אולימפיאדת השחמט ה-16 בתל אביב. ב-1970 נערכה אולימפיאדת הסטודנטים העולמית בחיפה. ב-1976 נערכה בחיפה אולימפיאדת השחמט ה-22. אולימפיאדה זו נערכה בארץ חרף התנגדותן של מדינות רבות ובשל כך נעדרו מדינות רבות מהגוש המזרחי ומדינות ערב. היעדרותן של מדינות אלו סייעה לזכייתה במדליית זהב של נבחרת ישראל באולימפיאדת הנשים.

בשנות השבעים עלו לישראל שחמטאים רבים מברית המועצות ביניהם מספר רבי אמנים ואמנים אשר חיזקו את ישראל, בין הבולטים שבהם נמנים ולדימיר ליברזון, רומן ג'ינג'יחשווילי ואלה קושניר. נוסף אליהם עלו גם מספר מאמני שחמט, בהם אליהו לבנט שאימן את קבוצת השחמט של באר שבע.

בשנת 1980 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. עם זאת, במהלך שנות השמונים ירדו מספר שחמטאים חזקים מהארץ וכתוצאה מכך התדרדרה ישראל בהישגיה באולימפיאדות וירדה לעשירייה השנייה. מצבה של נבחרת הנשים היה עגום עוד יותר כאשר ב-1982 אף התדרדרה למקום ה-30. בשנת 1985 זכה עפר קומאי באליפות העולם לפתרון בעיות שחמט. בשנת 1989 נערכה בחיפה אליפות אירופה לאומות.

עם העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הגיעו לארץ שחקני שחמט חזקים רבים, ביניהם: לב פסחיס, ליאוניד יודסין, איליה סמירין, בוריס אלתרמן ואלכסנדר חוזמן. בשנים 1996, 1997, 1998, 2001 ו-2004 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט.

בשנים 2002, 2004 ו-2006 זכתה תוכנה ישראלית באליפות העולם לתוכנת מחשב. בשנים 2003 ו-2005 זכתה נבחרת השחמט הישראלית במדליית כסף באליפות אירופה. בשנת 2005 נערך בבאר שבע גמר הגביע העולמי בשחמט לנבחרות, "מונדיאל השחמט". ב-2006 ניצחה ולריה דותן באליפות אירופה לנשים (סניוריות).

בשנת 2007 זכה בוריס גלפנד בתואר סגן אלוף העולם בשחמט במקסיקו סיטי, ההישג הגדול ביותר של שחמטאי ישראלי. ב-2008 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית כסף באולימפיאדת השחמט 2008 שנערכה בדרזדן וב-2010 היא זכתה במדליית ארד באולימפיאדת השחמט 2010 שנערכה בחנטי-מנסייסק. כמו כן, בשנת 2012 בוריס גלפנד הוא סגן-אלוף העולם בשחמט מאחר שזכה בטורניר המועמדים בשנת 2011. הוא התמודד מול וישוואנתן אנאנד באליפות העולם בשחמט. במהלך המשחקים, גלפנד הצליח לשמור על שוויון מול אנאנד במשך שנים עשר משחקים, והפסיד רק במשחקים המהירים שלאחר מכן[2].

שיט

ענף השיט בישראל, זכה להישגים הספורטיבים הגדולים ביותר מכל ענפי הספורט. מתוך שבע המדליות האולימפיות בהן זכתה ישראל במסגרת המשחקים האולימפיים, שלוש הגיעו מתחום השיט, כולל מדליית הזהב היחידה עד כה.

גל פרידמן, הוא הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בישראל, בעל שתי מדליות, מדליית זהב (אתונה 2004) ומדליית ארד (אטלנטה 1996) ושחר צוברי בעל מדליית ארד (בייג'ינג 2008).

שיט מפרשיות

גלישת גלים

  • עמית ענבר, זכה 3 מדליות כסף באליפות העולם, 3 מדליות באליפות אירופה מהן 2 זהב ו-1 כסף, בשיט גלשנים מדגם מיסטרל.
  • גל פרידמן, זכה במדליית זהב (אתונה 2004) ובמדליית ארד (אטלנטה 1996), ב-3 מדליות באליפות העולם אחת מכל סוג (אלוף עולם בשנת 2002), וב-4 מדליות באליפות אירופה (2 כסף ו-2 ארד) בשיט גלשנים מדגם מיסטרל.
  • לי קורזיץ זכתה 4 פעמים באליפות עולם, מהן 3 פעמים ברציפות בשיט גלשנים מדגם ניל פרייד RS:X.
  • שחר צוברי זכה במדליית ארד בבייג'ינג 2008, במדליית ארד באליפות העולם (ניו זילנד 2008) ובשתי מדליות זהב ברציפות באליפות אירופה (2009, 2010) בשיט גלשנים מדגם ניל פרייד.
  • נמרוד משיח זכה ב-3 מדליות באליפות עולם אחת כסף ושתיים ארד, בשיט גלשנים מדגם ניל פרייד.
  • מעיין דוידוביץ', זכתה במדליית ארד באליפות העולם בשנת 2013 (במדליית זהב זכתה לי קורזיץ), במדליית זהב בגביע העולם ובמדליית כסף באליפות אירופה, בשיט גלשנים מדגם ניל פרייד.

המכביה

משחקי המכביה השנייה, 1935
ערך מורחב – המכביה

משחקי המכביה הם אירוע ספורטיבי יהודי בינלאומי הדומה במתכונתו לאולימפיאדה ומתקיים בישראל מדי ארבע שנים. המכביה הראשונה התקיימה ב-1932, כשהמטרה המוצהרת היא גרימה לעלייתם של הספורטאים לארץ. המכביות תרמו לפיתוח הספורט בישראל וכן הצליחו כאירוע יהודי כלל עולמי. חלק מהספורטאים שלקחו חלק במכביה זכו לאחר מכן בהצלחה באולימפיאדה כשהדוגמה הבולטת היא השחיין מארק ספיץ שזכה לאחר השתתפותו במכביה בשבע מדליות אולימפיות. דוגמה אחרת היא טל ברודי שלאחר ששחק בטורניר הכדורסל של המכביה בנבחרת ארצו חזר לאחר מכן לארץ לצמיתות והפך להיות עמוד התווך של נבחרת ישראל בכדורסל ואגודת מכבי תל אביב ותרם להצלחתן במישורים הבינלאומיים.

על מסורת המכביות העיב אסון המכביה, שבו התמוטט גשר מעל הירקון בעת טקס הפתיחה של המכביה ה-15, אירוע טראגי שכמעט וגרם לנתק של מסורת קיום המכביות.

ישראל במשחקים האולימפיים

גל פרידמן, הספורטאי הישראלי הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית
שחר צוברי עם מדליית הארד בה זכה באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
ערך מורחב – ישראל במשחקים האולימפיים

ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקים האולימפיים, החל משנת 1952 באולימפיאדת הלסינקי (מלבד אולימפיאדת מוסקבה ב-1980 מכיוון שהצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על פלישת ברית המועצמות לאפגניסטן). לאחר הישגים נמוכים בארבעת העשורים הראשונים, הצליחה ישראל להעמיד מספר הצלחות במשחקים האולימפיים מאז שנות ה-90.

עד היום זכו ספורטאי ישראל בשבע מדליות אולימפיות, כשההישג השיא של ישראל במשחקים האולימפיים הוא זכיית גל פרידמן במדליית זהב באולימפיאדת אתונה בשנת 2004. באולימפיאדת החורף החלה ישראל להשתתף ב-1994 ומאז היא משתתפת בקביעות.

על הישגים אלו העיב אירוע טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972, בו רצחו טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים מן המשלחת הישראלית לאולימפיאדה.

מדליות אולימפיות של ישראל

ערך מורחב – ישראל במשחקים האולימפיים

מדליית זהב

מדליית כסף

מדליות ארד

ספורט נכים

ערך מורחב – ישראל במשחקים הפאראלימפיים

הישגי ענפי ספורט הנכים הישראליים במשחקים הפאראלימפיים ניכרים. לאחר משחקים הפאראלימפיים בבייג'ינג (2008), הספורטאים הישראלים זכו ב-333 מדליות, מתוכן 113 מדליות זהב. היא מדורגת במקום ה-13 הכללי בכל הזמנים. ישראל בלטה בעיקר במשחקים שנערכו בתל אביב (1968) ובטורונטו (1976), בהן דורגה במקום השלישי בטבלת המדליות.

עיקר ההצלחות של ישראל במשחקים הפראלימפיים היו בתחום השחייה. ישראל הצטיינה בעבר גם בתחום האתלטיקה וטניס שולחן.

ספורטאים מצטיינים

  • צפורה רוזנבאום היא הספורטאית המעוטרת ביותר מישראל בספורט הנכים. היא זכתה ב-21 מדליות: 11 מדליות זהב, 4 מדליות כסף ו-6 מדליות ארד
  • אורי ברגמן - זכה ב-12 מדליות: 11 מדליות זהב ו-1 ארד
  • ברוך חגאי - זכה ב-9 מדליות: 8 מדליות זהב ו-1 ארד
  • משה לוי - זכה ב-10 מדליות: 6 מדליות זהב, 2 מדליות כסף ו-2 מדליות ארד
  • אורה אנלין - זכתה ב-13 מדליות: 4 מדליות זהב, 5 מדליות כסף ו-4 מדליות ארד
  • מלכה פוטשניק - זכתה ב-9 מדליות: 4 מדליות זהב, 4 מדליות כסף ו-1 ארד
  • קרן לייבוביץ' - זכתה ב-7 מדליות: 4 מדליות זהב, 2 מדליות כסף ו-1 ארד
  • רון בולוטין - זכה ב-11 מדליות: 3 מדליות זהב, 5 מדליות כסף ו-3 מדליות ארד
  • בתיה משעני - זכתה ב-11 מדליות: 3 מדליות זהב, 5 מדליות כסף ו-3 מדליות ארד
  • אריה רובין - זכה ב-9 מדליות: 3 מדליות זהב, 5 מדליות כסף ו-1 ארד

כדורסל נכים

  • נבחרת הגברים של ישראל בכדורסל נכים זכתה פעמיים במדליית זהב (1968 ו-1980), פעמיים במדליית כסף (1972 ו-1976) ו-3 פעמים במדליית ארד (1960, 1964-שתי מדליות בשתי דרגות).
  • נבחרת הנשים של ישראל בכדורסל נכים זכתה פעמיים במדליית זהב (1968 ו-1976), פעמיים במדליית כסף (1980 ו-1984) ופעם אחת במדליית ארד (1972).

כדורעף נכים

ערך מורחב – כדורעף במשחקים הפאראלימפיים

נבחרת הגברים של ישראל בכדורעף נכים בעמידה זכתה 3 פעמים ברציפות במדליית הזהב: 1976, 1980 ו-1984 ובמדליית כסף בשנת 1988.

ספורט אתגרי

תקצוב הספורט

סיקור תקשורתי

ערך מורחב – תקשורת הספורט בישראל

תקשורת הספורט בישראל מסקרת במדיות שונות בתקשורת הכתובה ובתקשורת האלקטרונית ענפי ספורט שונים ובראשם הכדורגל והכדורסל. עוד לפני קום המדינה, הקדישה העיתונות העברית בארץ עמודים לסיקור הספורט בישראל. עם השנים החלו חלק מהעיתונים להפיץ מוסף לעיתון המוקדש כולו לסיקור ענפי ספורט. בתקשורת האלקטרונית, הרדיו בישראל מקדיש אף הוא פינות בתוכניות השונות לסיקור חדשותי של הספורט בישראל, ומשנות השבעים של המאה העשרים אף משדר תחרויות ספורט שונות בשידורים חיים. גם ערוצי הטלוויזיה בישראל מקדישים זמן שידור לתחרויות ספורט, חלקם אף נוהגים לרכוש זכויות שידור של תחרויות בולטות ולשדרן בפריים טיים. מ-1990 אף משדר בישראל ערוץ הספורט המקדיש אף הוא את רוב שעות השידור בו ובערוצי הבת שלו לספורט הישראלי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמוס גלעד, תולדות הג'ודו בישראל. מתוך הספר "דרך הגמישות"
  2. ^ מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏גלפנד הפסיד בגמר אליפות העולם בשחמט, באתר ‏מאקו‏, 3 ביולי 2012