גלי רדיו – הבדלי גרסאות
שורה 23: | שורה 23: | ||
* [[גלים קצרים]] (SW) בתחום 1.7-30[[MHz]], בהם מקובלות שיטות שידור מגוונות. משמשים בדרך כלל לשידורי תחנות רדיו לטווח רחוק במיוחד (מדינות רבות) ולתקשורת בין [[חובבי רדיו]] |
* [[גלים קצרים]] (SW) בתחום 1.7-30[[MHz]], בהם מקובלות שיטות שידור מגוונות. משמשים בדרך כלל לשידורי תחנות רדיו לטווח רחוק במיוחד (מדינות רבות) ולתקשורת בין [[חובבי רדיו]] |
||
* תג"מ (תדר גבוה מאוד) בתחום 30-88MHz, משמש לתקשורת רדיו טקטית בצה"ל ובצבאות רבים אחרים. |
* תג"מ (תדר גבוה מאוד) בתחום 30-88MHz, משמש לתקשורת רדיו טקטית בצה"ל ובצבאות רבים אחרים. |
||
⚫ | |||
* [[Wi-Fi]] בתקן 802.11n, 802.11a ו-802.11ac בתחום 5[[GHz]] |
* [[Wi-Fi]] בתקן 802.11n, 802.11a ו-802.11ac בתחום 5[[GHz]] |
||
* [[טלוויזיה]] אנלוגית - בתחומים: |
* [[טלוויזיה]] אנלוגית - בתחומים: |
||
שורה 29: | שורה 28: | ||
** UHF: 200-700MHz |
** UHF: 200-700MHz |
||
* רדיו אנלוגי בשיטת אפנון [[אפנון תדר|FM]] בתחום 88-108MHz |
* רדיו אנלוגי בשיטת אפנון [[אפנון תדר|FM]] בתחום 88-108MHz |
||
* [[רדיו דיגיטלי]] - בתחום 174-218MHz (Band III |
* [[רדיו דיגיטלי]] - בתחום ( 174-218MHz (Band III ב-VHF וכן בתחום 1.454-1.492GHz ב- L-Band |
||
* [[טלפון סלולרי]] אנלוגי ודיגיטלי- בסביבות 800-900MHz וכן בסביבות 1800-1900MHz, 2100MHz |
* [[טלפון סלולרי]] אנלוגי ודיגיטלי- בסביבות 800-900MHz וכן בסביבות 1800-1900MHz, 2100MHz |
||
⚫ | |||
* [[לווין]] ו[[מכ"ם]] - סביבות 10GHz ומעלה |
* [[לווין]] ו[[מכ"ם]] - סביבות 10GHz ומעלה |
||
גרסה מ־13:52, 9 בנובמבר 2015
גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שבין 3 קילו-הרץ עד 300 גיגה-הרץ מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי. אורכי הגל של תדרים אלו הם 100 ק"מ עד 1 מילימטר. ככל שאר הגלים המהווים קרינה אלקטרומגנטית, גם גלי רדיו מתפשטים במהירות האור, ונעים בשדות אלקטרומגנטיים המתפשטים בריק.
תדרי רדיו משמשים, בין השאר, לתקשורת אלחוטית. לשם ביצוע תקשורת אלחוטית יש להקצות למשדר תדר שבו ישדר, ורוחב פס מסוים. לכל משדר תדר המוקצב לו, שבו ניתן להאזין לו, ובקשר דו-כיווני - גם לשוחח אתו. כיוון שהרוחב הכולל של גלי הרדיו סופי, ולכל משדר נדרש רוחב פס מינימלי, הרי מספרם הכולל של תדרי הרדיו מוגבל. העובדה שלמשדר יש טווח מסוים, התלוי בעוצמת השידור ובצורת ההתפשטות של גלי הרדיו, מאפשרת להקצות אותו תדר לשני משדרים המרוחקים במידה מספקת, אך בעיית המחסור אינה נפתרת. סוג של פתרון לבעיה הוא העברתו של פס רחב של תדר רדיו בכבלים, פס זה מכיל גם תדרים שנמצאים באוויר ומוקצים לצרכים אחרים. דבר דומה הוא שידור וקליטה באלומות צרות מאוד כמו שידור וקליטה בעזרת לוויינים.
פריצת דרך בתחום ניצול תדרי רדיו לתקשורת אישית הושגה עם המצאת הטלפון הסלולרי. עד להמצאה זו התאפשר קשר אלחוטי אישי רק בטווחים קצרים ביותר, או למטרות בעלות חשיבות לאומית.
בתחום שידורי הרדיו לתקשורת המונים היצע התדרים מצומצם ביותר, ולכן נדרשת הסדרה של הקצאת התדרים למטרה זו, לה אחראי משרד התקשורת. המחסור בתחום זה, יחד עם הרצון לשדר לציבור הרחב, יצרו את תופעת הרדיו הפיראטי. ישנם תחומים נוספים בהם יש מחסור בתדרים; דוגמה לכך הם תדרים בתחום ה-2.4 גיגה-הרץ ששימשו את צה"ל שסירב לפנותם לשימושי שן כחולה הזקוקים לתחום זה. במשך תקופה ארוכה נאסר בישראל שיווק של מכשירים אזרחיים שתומכים בתקן "שן כחולה", עד למציאת הסדר שבמסגרתו פינה צה"ל את תחום התדרים.
שימושים
לגלי הרדיו מספר שימושים, הנפוצים ביניהם -
- קשר רדיו להעברה של שידורי רדיו, טלוויזיה, תקשורת סלולרית ונתונים
- ניווט - הן באמצעות לוויינים (דוגמת GPS) והן באמצעות מערכות מיושנות יותר (דוגמת מערכת לורן או VOR).
- מכ"ם (RADAR / ראדאר) - על ידי שליחת גלי רדיו למרחב ופיענוח האותות המוחזרים ניתן לאתר את מיקומם וכיוון תנועתם של גופים הנעים במרחב.
- אסטרונומיה - תצפית על גרמי השמים
חלוקת סקלת גלי רדיו
גלי רדיו בתדרים שונים מוקצים לטובת שימוש כזה או אחר:
- גלים ארוכים (LW) בתחום שמתחת ל-300Khz. לגלים אלו יכולת עבירות טובה בקרקע, והם מאפשרים כיסוי שטח גבוה בהשוואה לתחומים אחרים. על פי ה-ITU, אזור מס' 1 (הכולל את אירופה, אפריקה, המזרח התיכון, המפרץ הפרסי, ברית המועצות לשעבר, ומונגוליה) יכולים להשתמש בתדרים 148.5 עד 283.5KHz שבתחום זה לטובת שידורי רדיו, שנעשים לרוב ב-AM באמצעות גל נושא בכפולות של 9KHz.
- גלים בינוניים (MW) בתחום 500-1600KHz, לרוב בשידורי AM
- גלים קצרים (SW) בתחום 1.7-30MHz, בהם מקובלות שיטות שידור מגוונות. משמשים בדרך כלל לשידורי תחנות רדיו לטווח רחוק במיוחד (מדינות רבות) ולתקשורת בין חובבי רדיו
- תג"מ (תדר גבוה מאוד) בתחום 30-88MHz, משמש לתקשורת רדיו טקטית בצה"ל ובצבאות רבים אחרים.
- Wi-Fi בתקן 802.11n, 802.11a ו-802.11ac בתחום 5GHz
- טלוויזיה אנלוגית - בתחומים:
- VHF: 70-88MHz, 108-200MHz
- UHF: 200-700MHz
- רדיו אנלוגי בשיטת אפנון FM בתחום 88-108MHz
- רדיו דיגיטלי - בתחום ( 174-218MHz (Band III ב-VHF וכן בתחום 1.454-1.492GHz ב- L-Band
- טלפון סלולרי אנלוגי ודיגיטלי- בסביבות 800-900MHz וכן בסביבות 1800-1900MHz, 2100MHz
- שן כחולה, Wi-Fi בתקנים 802.11b, 802.11g ו-802.11n, טלפונים אלחוטיים ותנורי מיקרוגל בתחום 2.4GHz
- לווין ומכ"ם - סביבות 10GHz ומעלה
גלי הרדיו מעל 1GHz מתאפיינים בדרך כלל בעבירות הדומה מאוד לעבירות של קרני אור, כלומר כל דבר החוסם אור חוסם אותם במידה רבה מאוד. תכונה זו מתגברת ככל שעולה התדירות.
תת-תחומים
תת-תחום בעברית | תת-תחום באנגלית | כינוי | תחום | אורך גל |
---|---|---|---|---|
תדר קיצוני נמוך | Extremely low frequency | ELF | 3 - 30 Hz | 10,000 - 100,000 ק"מ |
תדר סופר נמוך | Super low frequency | SLF | 30 - 300 Hz | 1,000 - 10,000 ק"מ |
תדר אולטרה נמוך | Ultra low frequency | ULF | 300 Hz - 3 kHz | 100 - 1000 ק"מ |
תדר נמוך מאוד | Very low frequency | VLF | 3 - 30 kHz | 10 - 100 ק"מ |
תדר נמוך | Low frequency | LF | 30 - 300 kHz | 1 - 10 ק"מ |
תדר בינוני | Medium frequency | MF | 300 - 3000 kHz | 100 - 1000 מטר |
תדר גבוה | High frequency | HF - ת"ג | 3 - 30 MHz | 10 - 100 מטר (גלים קצרים) |
תדר גבוה מאד | Very high frequency | VHF - תג"מ | 30 - 300 MHz | 1 - 10 מטר |
תדר אולטרה גבוה | Ultra high frequency | UHF - תא"ג | 300 - 3000 MHz | 10 - 100 ס"מ |
תדר סופר גבוה | Super high frequency | SHF | 3 - 30 GHz | 1 - 10 ס"מ |
תדר קיצוני גבוה | Extremely high frequency | EHF | 30 - 300 GHz | 1 - 10 מ"מ |
חלוקה של תדרי הגיגה ומעלה
כינוי | תחום תדר | מקור השם |
---|---|---|
L | 1 - 2 GHz | Long wave |
S | 2 - 4 GHz | Short wave |
C | 4 - 8 GHz | Compromise between S and X |
X | 8 - 12 GHz | ככל הנראה קיצור לכינוי של סימון המטרות במערכת לבקרת אש, אשר בעבר השתמשו בתחום זה. |
Ku | 12 - 18 GHz | Kurz-under |
K | 18 - 27 GHz | Kurz (בגרמנית: קצר) |
Ka | 27 - 40 GHz | Kurz-above |
V | 40 - 75 GHz | |
W | 75 - 110 GHz | |
mm | 110 - 300 GHz |
מקור השם
את השם "רדיו" הגה הפיזיקאי הצרפתי אדוארד בראנלי (Edouard Branly). שם זה מגיע במקור מהמונח "radioconductor" , אשר מבוסס על הפועל להקרין - "to radiate".
גלי רדיו מכונים גם בשם "גלי האתר". כינוי זה מקורו בתאוריה השגויה לפיה גלים אלקטרומגנטיים זקוקים לתווך חומרי כלשהו על מנת לנוע במרחב, בדומה לגלי קול. תאוריה זו הופרכה בעזרת ניסוי מייקלסון-מורלי.
שימוש באנטנות
- ערך מורחב – אנטנה
ניתן ליצור גלי רדיו באמצעות זרם חילופין העובר באנטנה. כאשר גלי רדיו נעים בסביבתו של תיל מוליך, תנועת השדות המגנטיים והחשמליים שלהם גורמת להשראה אלקטרומגנטית היוצרת זרם חילופין ומתח בתיל. אלו יכולים להיות מפוענחים כאותות או נתונים המאפשרים שימוש בגלי הרדיו לתקשורת אלחוטית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קרינת גלי רדיו (RF), באתר תנודע - מרכז ידע לאומי להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות
הספקטרום האלקטרומגנטי | ||
---|---|---|
קרינה אלקטרומגנטית | גלי רדיו • מיקרוגל • תת-אדום • אור נראה • על-סגול • קרני רנטגן • קרני גמא | |
אור נראה (צבע) | אדום • כתום • צהוב • ירוק • כחול • סגול |
התקנים של שידורי הווידאו הדיגיטלי | ||
---|---|---|
תקני DVB (אירופה) | DVB-S (שידור לוויני) • DVB-S2 • DVB-T (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי) • DVB-T2 • DVB-C (שידור בכבלים) • DVB-C2 • DVB-H (שידור נייד) • DVB-SH (שידור לוויני) | |
תקני ATSC (צפון אמריקה\קוריאה) | ATSC (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי/כבלים) • ATSC-M/H (סלולרי\שידור נייד) | |
תקני ISDB (יפן\אמריקה הלטינית) | ISDB-S (שידור לוויני) • ISDB-T • (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי) 1seg (סלולרי\שידור נייד) • ISDB-C (שידור בכבלים) • SBTVD/ISDB-Tb (ברזיל) | |
תקני DTMB (סין) | DTMB-T/H (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי/שידור נייד) • CMMB (שידור נייד) | |
תקני DMB (שידור נייד בקוריאה) | T-DMB (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי) • S-DMB (שידור לוויני) | |
קידודים | וידאו: MPEG-2 • H.264 • AVS שמע: MP2 • MP3 • AC-3 • AAC • HE-AAC | |
גלי רדיו | VHF • UHF • SHF | |
שונות | MediaFLO |