יוזף פראונהופר – הבדלי גרסאות

יוזף פראונהופר
Joseph von Fraunhofer
לידה	6 במרץ 1787; שטראובינג, נסיכות הבוחר מבוואריה, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה	7 ביוני 1826 (בגיל 39); מינכן, ממלכת בוואריה, הקונפדרציה הגרמנית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום קבורה	בית הקברות הדרומי העתיק במינכן
מוסדות	אוניברסיטת מינכן; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
פרסים והוקרה	אזרח כבוד של מינכן
תרומות עיקריות
	המציא את הספקטרוסקופ; גילה את קווי פראונהופר; המציא את סריג העקיפה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:32, 13 בנובמבר 2015

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יוזף פון פְרַאוּנהוֹפֶר (בגרמנית: Joseph von Fraunhofer‏; 6 במרץ 1787 – 7 ביוני 1826) היה פיזיקאי ואופטיקאי גרמני.

ביוגרפיה

פראונהופר התייתם בגיל 11, והחל אז לעבוד כשוליה אצל נפח זכוכית בשם פיליפ אנטון ויכלסברגר.

ב-1801 התמוטט הבית שבו שהה עם בני משפחתו, שנקברו תחת ההריסות, כך גם הוא^[1]. פראונהופר היה היחידי שחולץ חיי^[1]. על החילוץ פיקד הנסיך הבוחר מקסימיליאן יוזף הרביעי מבוואריה (לימים מקסימיליאן הראשון מבוואריה). הנסיך לקח את פראונהופר תחת חסותו, סיפק לו ספרים ודרש ממעסיקו לתת לנער גם זמן ללימודים.

לאחר שמונה חודשי לימודים, נסע פראונהופר לעבוד במכון האופטי במנזר בנדיקטביורן, מנזר בנדיקטיני שעבר חילון ויושביו עסקו בליטוש עדשות. שם למד כיצד ליצור את הזכוכית האופטית הטובה בעולם, ושיטות מדויקות ביותר למדידת נפיצה.

ב-1818 הפך לראש המכון האופטי. הודות למכשירים האופטיים האיכותיים שפיתח עלתה חשיבותה של בוואריה כמרכז עולמי בתחום האופטיקה על זו של אנגליה שהייתה עד אז המרכז לתעשייה זו. הזכוכית שייצר עלתה באיכותה אף על זו של מייקל פאראדיי שנחשב למומחה בתחום.

ב1814 המציא פראונהופר את הספקטרוסקופ וגילה 574 קווים כהים בספקטרום השמש. רוברט בונזן וגוסטב קירכהוף הראו ב-1859 כי הקווים הם תוצאה של בליעה אטומית. עד היום מכונים לעתים קווים אלה על שמו - קווי פראונהופר.

פראונהופר המציא גם את סריג העקיפה, ובכך הפך את הספקטרוסקופיה משיטה איכותית לכמותית. הוא הראה כיצד ניתן למדוד את אורך גל האור במדויק. פראונהופר גילה כי קיים שוני בספקטרום האור הנפלט מסיריוס ומכוכבי שבת אחרים מסדר ראשון (כמו השמש) ובכך ייסד את מדע הסקפטרוסקופיה הכוכבית.

חרף כל זאת, מושא העניין המרכזי של פראונהופר נותר האופטיקה השימושית, והוא צוטט כאומר כי "בכל ניסויי, עקב קוצר הזמן, לא יכולתי להתרכז אלא בנושאים אלו שיש להם נגיעה לאופטיקה שימושית".

הקריירה המרשימה של פראונהופר זיכתה אותו לבסוף בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ארלנגן ב-1822. ב-1842 זכה לתואר כבוד והפך לאציל (מה שגרר את הוספת התואר "פון" לשמו). כמו כן קיבל תואר "אזרח כבוד" של העיר מינכן. כמו אחרים בזמנו שעסקו בייצור זכוכית, פראונהופר נפטר בגיל צעיר יחסית כתוצאה ממחלת השחפת^[2]^[3]. הוא מת בשנת 1826, בגיל 39. סבורים כי טכניקות ייצור הזכוכית החשובות ביותר שפיתח נטמנו עמו.

ראו גם

לקריאה נוספת

Aller, Lawrence H., Atoms, Stars and Nebulae, 3rd ed., Cambridge University Press, 1991, ISBN 052-1-32-512-9

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ¹ ² א. דובניקוב, "מגלי היסודות", עמ, 100-120
^ יוזף פראונהופר באתר www.fraunhofer.de
^ יוזף פראונהופר באתר אוניברסיטת אריזונה.

[מגלים-1] ¹ ² א. דובניקוב, "מגלי היסודות", עמ, 100-120

[2] יוזף פראונהופר באתר www.fraunhofer.de

[3] יוזף פראונהופר באתר אוניברסיטת אריזונה.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 ב-[[1818]] הפך לראש המכון האופטי. הודות למכשירים האופטיים האיכותיים שפיתח עלתה חשיבותה של [[בוואריה]] כמרכז עולמי בתחום האופטיקה על זו של [[אנגליה]] שהייתה עד אז המרכז לתעשייה זו. הזכוכית שייצר עלתה באיכותה אף על זו של [[מייקל פאראדיי]] שנחשב למומחה בתחום.
-ב[[1814]] המציא פראונהופר את ה[[ספקטרוסקופ]] וגילה 574 קווים כהים בספקטרום השמש. [[רוברט בונזן]] ו[[גוסטאב קירכהוף]] הראו ב-[[1859]] כי הקווים הם תוצאה של בליעה אטומית. עד היום מכונים לעתים קווים אלה על שמו - '''[[קווי פראונהופר]]'''.
+ב[[1814]] המציא פראונהופר את ה[[ספקטרוסקופ]] וגילה 574 קווים כהים בספקטרום השמש. [[רוברט בונזן]] ו[[גוסטב קירכהוף]] הראו ב-[[1859]] כי הקווים הם תוצאה של בליעה אטומית. עד היום מכונים לעתים קווים אלה על שמו - '''[[קווי פראונהופר]]'''.
 פראונהופר המציא גם את סריג ה[[עקיפה]], ובכך הפך את הספקטרוסקופיה משיטה איכותית לכמותית. הוא הראה כיצד ניתן למדוד את אורך גל האור במדויק. פראונהופר גילה כי קיים שוני בספקטרום האור הנפלט מ[[סיריוס]] ומכוכבי שבת אחרים מסדר ראשון (כמו השמש) ובכך ייסד את מדע הסקפטרוסקופיה הכוכבית.