האומה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:45, 3 בדצמבר 2015

האומה, במה למחשבה לאומית, לתיעוד ולספרות, הוא כתב עת, רבעון, הרואה אור על ידי מסדר ז'בוטינסקי בישראל מאז 1962.

היסטוריה

העורך הראשון היה דוד ניב, ההיסטוריון של האצ"ל ועורך דברי הכנסת. אחריו ערכו: חיים מילקוב, משה גולד, אברהם הלר, משה בלע, יוסף כרוסט ואפרים אבן. מאז 1999 עורך אותו יוסי אחימאיר, שהוא גם מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי.

"האומה" עוסק במנעד שאלות עיוניות ואידאולוגיות, במורשת זאב ז'בוטינסקי, הגות, עיון, מחקר, ביקורת וספרות. מאמרים ואיגרות רבים של ז'בוטינסקי פורסמו ומתפרסמים לראשונה בעברית ב"האומה".

עד דצמבר 2012 יצאו לאור 188 גיליונות, שנה שבה צוין 50 שנה להופעתו הרצופה של "האומה". כתב העת מופץ למנויים, לספריות, לחוקרים ולאנשי אקדמיה ותקשורת.

בכל גיליון משתתפים בין 20 ל-30 כותבים - חוקרים, פובליציסטים, אנשי רוח ועיתונאים, וכן נכללים מדורים קבועים: "בפתח הגיליון" הכולל ענייני אקטואליה ובעיות שעל סדר יומה של הציבוריות היהודית ומדינת ישראל, בימת קוראים, ביקורת ספרים חדשים, וספרים שנתקבלו במערכת.

מפעם לפעם מוקדש גיליון של "האומה" לנושא אחד, למשל באביב תש"ע 2010, ראה אור גיליון שהוקדש לזאב ז'בוטינסקי. כל גיליון כולל כ-128-144 עמודים.

"האומה" ראה אור גם בשפה הרוסית, וזאת במטרה לתרום לקליטה התרבותית-חברתית של העולים מחבר העמים. יצאו לאור ארבעה גליונות, בשנים 1991, 1992, 1993 ו-2002, תחת השם "נאש נארוד".

להלן מתוך דבר המערכת במלאת שנה ל"האומה", שפורסם בגיליון 4, ניסן תשכ"ב, מרץ 1963:

"...הנחנו מסד לבימה, שעיקרה ההגות הלאומית על כל גוני ביטוייה, ולא ברתחנות של פולמוס אלא במידת ההתבוננות וביסוד המחשבה. הדברים שניתנו בארבע החוברות הראשונות של 'האומה' באו אלינו מסיעה גדולה של מספרים, משוררים ומבקרים, אנשי מדע, עיון ומעשה, כל אחד בתחומו שלו, כל אחד על סגנונו וצביונו. ואולם ביקשנו שיהא חוט-שני עובר בכול, שיחוזקו במיוחד כמה יסודות, שחשיבותם גדולה לאומה ולחברה.

ביקשנו לחזק את המאחד בתוכנו ולהחליש את המפריד... ביקשנו לטפח את ערכי המוסר והגבורה של העם בעבר הרחוק והקרוב. טיפוחם של אלה אפשר שהוא גורלי ממש בימים אלה של רפיון-מתח מוסרי, מבוכה רוחנית ועייפות-גיבורים. ולא פחותה בחשיבות גם הבלטתם של אותם קניינים לאומיים, קנייני-רוח וקנייני-מעש, שכותבי היסטוריה 'רשמיים' נוהגים בהם מידת-העלמה ביודעים. נוסיף גם להבא לחשוף אמיתות, להשרישן בתודעת הציבור ולקוות, שקניינים ואמיתות אלה יסייעו בידיהאומהלהשלים את תהליך תחייתה המדינית והרוחנית.

ביקשנו את טוהר הוויכוח. עודדנו אף המרצנו את המשתתפים ברבעוננו להאיר שורשי-דברים, לחזור ולבדוק עיקרים, לנתח מוסכמות. אבל ראינו בטוהר הוויכוח, בנקיות הלשון, בכיבוד דעת הזולת, בהיעדר הפנייה האישית ובביטוי התרבותי – ערך בונה לעצמו. אנו מקווים שאף להבא נשכיל ליתן חלקנו לעידונו של סגנון הוויכוח הציבורי במדינתנו.

ביקשנו להקנות לקוראים דעת היהדות וערכיה, ועם זאת לקרבם לגילויים הגדולים של המחשבה והיצירה האנושית-הכללית. נשקוד להביא גם להבא דברי עיון ומחקר בחכמת ישראל וכן תרגומים ממבחר הטוב והיפה שבאוצר התרבות העולמית – להרחיב דעת, להטעים מן הנשגב, לשם עילוי היחיד והציבור.

יסודות אלה מעוגנים כולם במורשת הגדולה, שנחלנו מן המורה זאב ז'בוטינסקי, אוהב-העם, הלוחם אמיץ-הרוח לתחייה ולשיחרור, איש-ההדר, העברי המשלים עבריותו כל ימיו, האדם שכל טוב וכל יפה בתרבות האנושית לא היה זר לו. מורשתו הרבגונית בשאלות האומה והיחיד, התרבות והמשק, המוסר והנוי, עוד כוחה עימה להפרות ולהתסיס גם את מחשבת ימינו. ראויה היא אפוא שנוסיף לטפחה ולסגלה לצורות-חיינו החדשות".

קישורים חיצוניים

אתר כתב העת

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 "האומה" עוסק במנעד שאלות עיוניות ו[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]], במורשת זאב ז'בוטינסקי, הגות, עיון, מחקר, ביקורת וספרות. מאמרים ואיגרות רבים של ז'בוטינסקי פורסמו ומתפרסמים לראשונה בעברית ב"האומה".
-עד דצמבר [[2012]] יצאו לאור 188 גיליונות, שנה שבה צוין 50 שנה להופעתו הרצופה של "האומה". כתב העת מופץ למנויים, לספריות, לחוקרים ולאנשי אקדמיה ותקשורת. הגיליון ה-200 יצא לאור בדצמבר 2015 והוא הגדול בהיקפו ובמספר עמודיו ומשתתפיו מכל גיליונות "האומה" ב-53 שנות הופעתו הרצופה.
+עד דצמבר [[2012]] יצאו לאור 188 גיליונות, שנה שבה צוין 50 שנה להופעתו הרצופה של "האומה". כתב העת מופץ למנויים, לספריות, לחוקרים ולאנשי אקדמיה ותקשורת.
-בכל גיליון משתתפים  בין 20 ל-30 כותבים - חוקרים, פובליציסטים, אנשי רוח ועיתונאים, וכן נכללים מדורים קבועים: "בפתח הגיליון" הכולל ענייני אקטואליה ובעיות שעל סדר יומה של הציבוריות היהודית ומדינת ישראל, בימת קוראים, ביקורת ספרים חדשים, וספרים שנתקבלו במערכת. בגיליון 200 לא פחות מ-256 עמודים ומספר המשתתפים 40, ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ששלח ברכה מיוחדת ובה נאמר:
+בכל גיליון משתתפים  בין 20 ל-30 כותבים - חוקרים, פובליציסטים, אנשי רוח ועיתונאים, וכן נכללים מדורים קבועים: "בפתח הגיליון" הכולל ענייני אקטואליה ובעיות שעל סדר יומה של הציבוריות היהודית ומדינת ישראל, בימת קוראים, ביקורת ספרים חדשים, וספרים שנתקבלו במערכת.
+מפעם לפעם מוקדש גיליון של "האומה" לנושא אחד, למשל באביב [[תש"ע]] [[2010]], ראה אור גיליון שהוקדש ל[[זאב ז'בוטינסקי]]. כל גיליון כולל כ-128-144 עמודים.
-"אני שמח לברך אתכם לכבוד צאת הגיליון ה-200 של 'האומה' – כתב-עת איכותי ועשיר, שתרומתו הבולטת להפריית המחשבה הלאומית נמשכת זה למעלה מ-53 שנים רצופות.
-כשהופיע הגיליון הראשון של 'האומה' באביב 1962 היו פני המדינה, והעולם כולו, שונים במידה ניכרת מאשר היום. ישראל – בגבולותיה המצומצמים – נשלטה בידי מפא"י למרות הזעזועים שחוללה 'הפרשה', הצורר אדולף אייכמן הוצא להורג, והמלחמה הקרה בין ברית המועצות וארצות הברית התלהטה לעתים תכופות. 'חרות' בהנהגתו של מנחם בגין הייתה מפלגה אופוזיציונית שלא הצליחה לקעקע את ההגמוניה של מפלגות הפועלים.
- אך הולדתו של 'האומה' סימלה את התעצמות הרוח הלאומית ואת קבלת רעיונותיו של ז'בוטינסקי, שבחלוף הזמן עתידים למשוך יותר ויותר תומכים. יכולתה של ישראל לעמוד במבחנים מורכבים – בזירה הפנימית והחיצונית כאחת – מסתייעת בתודעה לאומית מוצקה, שבמרכזה האמונה בצדקת דרכה של הציונות.
-מבין דפי 'האומה' בוקעת רוח גדולה שמצרפת למכלול אחד פנינים מחכמת ישראל, הגות יהודית, היסטוריה ציונית ורוויזיוניסטית, מסות בשאלות אקטואליות, פובליציסטיקה מנומקת היטב, דברי ספרות ושירה. למרות השינויים מרחיקי הלכת במציאות החיים בישראל, הרלוונטיות של הדברים בעינה עומדת.
-'האומה' הוא נכס תרבותי רב-חשיבות, שאלפים מצפים להופעתו מדי רבעון. אני זוכר את אבי, פרופ' בנציון נתניהו ז"ל, מעיין בקביעות בביטאון מראשיתו ועד סופו ודולה ממנו רעיונות ותובנות. מעת לעת דבריו התפרסמו בו. כמוהו אף אני מברך על הנגשתה של תורת ז'בוטינסקי לרבים, מתוך מטרה לחזק את תודעת זכותנו על הארץ ואת עמידתנו הנחושה על משמר מדינת ישראל והגנת תושביה.
-הופעתו הסדירה של כתב-העת, שתוכנו מדבר אל הלב ועיצובו מושך את העין, אינה מובנת מאליה. המאמץ שמושקע בכך גדול, ולאנשים בחזית העשייה – בראשם העורך יוסי אחימאיר – מגיעים מלוא השבחים. אני מאחל לכם שתמשיכו בשליחותכם החשובה עוד שנים רבות".
- מפעם לפעם מוקדש גיליון של "האומה" לנושא אחד, למשל באביב [[תש"ע]] [[2010]], ראה אור גיליון שהוקדש ל[[זאב ז'בוטינסקי]]. כל גיליון כולל כ-128-144 עמודים.
 "האומה" ראה אור גם בשפה הרוסית, וזאת במטרה לתרום לקליטה התרבותית-חברתית של העולים מחבר העמים. יצאו לאור ארבעה גליונות, בשנים 1991, 1992, 1993 ו-2002, תחת השם "נאש נארוד".
@@ שורה 31: / שורה 19: @@
 :"...הנחנו מסד לבימה, שעיקרה ההגות הלאומית על כל גוני ביטוייה, ולא ברתחנות של פולמוס אלא במידת ההתבוננות וביסוד המחשבה. הדברים שניתנו בארבע החוברות הראשונות של 'האומה' באו אלינו מסיעה גדולה של מספרים, משוררים ומבקרים, אנשי מדע, עיון ומעשה, כל אחד בתחומו שלו, כל אחד על סגנונו וצביונו. ואולם ביקשנו שיהא חוט-שני עובר בכול, שיחוזקו במיוחד כמה יסודות, שחשיבותם גדולה לאומה ולחברה.
-:ביקשנו לחזק את המאחד בתוכנו ולהחליש את המפריד... ביקשנו לטפח את ערכי המוסר והגבורה של העם בעבר הרחוק והקרוב. טיפוחם של אלה אפשר שהוא גורלי ממש בימים אלה של רפיון-מתח מוסרי, מבוכה רוחנית ועייפות-גיבורים. ולא פחותה בחשיבות גם הבלטתם של אותם קניינים לאומיים, קנייני-רוח וקנייני-מעש, שכותבי היסטוריה 'רשמיים' נוהגים בהם מידת-העלמה ביודעים. נוסיף גם להבא לחשוף אמיתות, להשרישן בתודעת הציבור ולקוות, שקניינים ואמיתות אלה יסייעו בידי האומה להשלים את תהליך תחייתה המדינית והרוחנית.
+:ביקשנו לחזק את המאחד בתוכנו ולהחליש את המפריד... ביקשנו לטפח את ערכי המוסר והגבורה של העם בעבר הרחוק והקרוב. טיפוחם של אלה אפשר שהוא גורלי ממש בימים אלה של רפיון-מתח מוסרי, מבוכה רוחנית ועייפות-גיבורים. ולא פחותה בחשיבות גם הבלטתם של אותם קניינים לאומיים, קנייני-רוח וקנייני-מעש, שכותבי היסטוריה 'רשמיים' נוהגים בהם מידת-העלמה ביודעים. נוסיף גם להבא לחשוף אמיתות, להשרישן בתודעת הציבור ולקוות, שקניינים ואמיתות אלה יסייעו בידיהאומהלהשלים את תהליך תחייתה המדינית והרוחנית.
 :ביקשנו את טוהר הוויכוח. עודדנו אף המרצנו את המשתתפים ברבעוננו להאיר שורשי-דברים, לחזור ולבדוק עיקרים, לנתח מוסכמות. אבל ראינו בטוהר הוויכוח, בנקיות הלשון, בכיבוד דעת הזולת, בהיעדר הפנייה האישית ובביטוי התרבותי – ערך בונה לעצמו. אנו מקווים שאף להבא נשכיל ליתן חלקנו לעידונו של סגנון הוויכוח הציבורי במדינתנו.