סקרנות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Cat investigates washing machine 2003-07-03.png|ממוזער|שמאל|250px|[[חתול]] סקרן]]
[[קובץ:Cat investigates washing machine 2003-07-03.png|ממוזער|שמאל|250px|[[חתול]] סקרן]]


'''סקרנות''' היא [[התנהגות]] של [[בעלי חיים]] ו[[בני אדם]], אשר [[הנעה|מניעה]] [[מחקר]] ו[[למידה]].
'''סקרנות''' היא [[התנהגות]] של [[בעלי חיים]] ו[[בני אדם]], אשר [[הנעה|מניעה]] [[מחקר]] ו[[למידה]].


הסקרנות נחשבת תופעה מולדת.
הסקרנות נחשבת תופעה מולדת.
לא ניתן לסווג את הסקרנות כ[[אינסטינקט]], משום שאינה דפוס פעולה קבוע ובלתי גמיש, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות.
לא ניתן לסווג את הסקרנות כ[[אינסטינקט]], משום שאינה דפוס פעולה קבוע ובלתי גמיש, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות.


==סקרנות בעולם החי==
==סקרנות בעולם החי==
[[File:Hairy and curious bull.jpg|thumb|250px|הסקרנות קיימת גם אצל בעלי חיים]]
[[קובץ:Hairy and curious bull.jpg|ממוזער|250px|הסקרנות קיימת גם אצל בעלי חיים]]
כאמור, הסקרנות היא תופעה אוניברסלית הן בקרב בני האדם האדם והן בקרב בעלי חיים אחרים{{הערה|שם=גובנוביק|Jovanovic, V., & Brdaric, D. (2012). Did curiosity kill the cat? Evidence from subjective well-being in adolescents. Personality and Individual Differences,52(3), 380-384.}}.
כאמור, הסקרנות היא תופעה אוניברסלית הן בקרב בני האדם האדם והן בקרב בעלי חיים אחרים{{הערה|שם=גובנוביק|Jovanovic, V., & Brdaric, D. (2012). Did curiosity kill the cat? Evidence from subjective well-being in adolescents. Personality and Individual Differences,52(3), 380-384.}}.
לחלק ניכר של ה[[יונקים]] יש רצון ואמצעים לחקור את סביבתם המיידית והרחוקה, לאגור את המידע, לעבד אותו ולתת לו משמעות. איסוף המידע מתבצע על ידי [[חוש|החושים]].
לחלק ניכר של ה[[יונקים]] יש רצון ואמצעים לחקור את סביבתם המיידית והרחוקה, לאגור את המידע, לעבד אותו ולתת לו משמעות. איסוף המידע מתבצע על ידי [[חוש|החושים]].
חקרנות היא פעילות שמבצעים בעלי חיים אף על פי שאינה מתגמלת על ידי סיפוק מיידי של צורך פיזיולוגי. דוגמה להתנהגות חקרנית היא חקר הסביבה שמבצע בעל חיים, לצורך סיפוק הסקרנות (מה יש מעבר לפינה), חקרנות זו והממצאים שבעקבותיה גורמים לסיפוק יצר הסקרנות לגבי הנושא הנחקר.
חקרנות היא פעילות שמבצעים בעלי חיים אף על פי שאינה מתגמלת על ידי סיפוק מיידי של צורך פיזיולוגי. דוגמה להתנהגות חקרנית היא חקר הסביבה שמבצע בעל חיים, לצורך סיפוק הסקרנות (מה יש מעבר לפינה), חקרנות זו והממצאים שבעקבותיה גורמים לסיפוק יצר הסקרנות לגבי הנושא הנחקר.
שורה 16: שורה 16:


===סקרנות והתפתחות קוגניטיבית===
===סקרנות והתפתחות קוגניטיבית===
[[File:Children using a computer canaima Kiwix.JPG|thumb|250px|הסקרנות היא תכונה שקיימת באדם מילדות]]
[[קובץ:Children using a computer canaima Kiwix.JPG|ממוזער|250px|הסקרנות היא תכונה שקיימת באדם מילדות]]
הסקרנות היא היבט חשוב של [[התפתחות קוגניטיבית]]{{הערה|שם=ג'רוט|Jirout, J., & Klahr, D. (2012). Children’s scientific curiosity: In search of an operational definition of an elusive concept. Developmental Review, 32(2), 125-160.}} ומנבא של [[רווחה נפשית]] חיובית{{הערה|שם=גובנוביק}}. בהתאם לכך, בתרבויות רבות, ובכללן ה[[העולם המערבי|חברה המערבית]], נחשבת כתכונה שראוי לעודדה ולטפחה בקרב ילדים.
הסקרנות היא היבט חשוב של [[התפתחות קוגניטיבית]]{{הערה|שם=ג'רוט|Jirout, J., & Klahr, D. (2012). Children’s scientific curiosity: In search of an operational definition of an elusive concept. Developmental Review, 32(2), 125-160.}} ומנבא של [[רווחה נפשית]] חיובית{{הערה|שם=גובנוביק}}. בהתאם לכך, בתרבויות רבות, ובכללן ה[[העולם המערבי|חברה המערבית]], נחשבת כתכונה שראוי לעודדה ולטפחה בקרב ילדים.
למעשה, העדרה של סקרנות וחוסר עניין ב[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] מעידים על [[פתולוגיה]]{{הערה|שם=לדעת}}.
למעשה, העדרה של סקרנות וחוסר עניין ב[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] מעידים על [[פתולוגיה]]{{הערה|שם=לדעת}}.


===סקרנות ומחקר===
===סקרנות ומחקר===
לאדם יש [[צורך]] [[ידיעה|לדעת]] ולהבין{{הערה|שם=לדעת|Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.}}.
לאדם יש [[צורך]] [[ידיעה|לדעת]] ולהבין{{הערה|שם=לדעת|Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.}}.
הסקרנות האינטלקטואלית היא מאפיין הכולל [[אינטליגנציה]], התלהבות ורעב לידע ולחידושים{{הערה|שם=המוח הרעב}}.
הסקרנות האינטלקטואלית היא מאפיין הכולל [[אינטליגנציה]], התלהבות ורעב לידע ולחידושים{{הערה|שם=המוח הרעב}}.
סקרנות היא גורם מרכזי לחקרנות ולכן היא נמצאת בין התכונות שתרמו תרומה מכרעת ל[[היסטוריה של המדע|התפתחות המדע]].
סקרנות היא גורם מרכזי לחקרנות ולכן היא נמצאת בין התכונות שתרמו תרומה מכרעת ל[[היסטוריה של המדע|התפתחות המדע]].


==סקרנות בחינוך ולמידה==
==סקרנות בחינוך ולמידה==
[[File:Baby look at horses.jpg|thumb|250px|להורים יש השפעה על התפתחות הסקרנות של ילדם]]
[[קובץ:Baby look at horses.jpg|ממוזער|250px|להורים יש השפעה על התפתחות הסקרנות של ילדם]]
[[File:Fotothek df roe-neg 0006447 014 Kleines Mädchen, durch ein Loch in einer Bretter.jpg|thumb|250px|[[ילדות|ילדה]] סקרנית.]]
[[קובץ:Fotothek df roe-neg 0006447 014 Kleines Mädchen, durch ein Loch in einer Bretter.jpg|ממוזער|250px|[[ילדות|ילדה]] סקרנית.]]


בתחום ה[[חינוך]] הסקרנות באה לידי ביטוי במידה שבה הלומד להוט ונרגש לדעת ולהבין את חומר הלימוד{{הערה|שם=Katuk|Katuk, N., Kim, J., & Ryu, H. (2013). Experience beyond knowledge: Pragmatic e-learning systems design with learning experience. Computers in Human Behavior, 29(3), 747-758.}}. מקורה של סקרנות זו הוא בתכונה טבעית המתפתחת כבר בילדות המוקדמת.
בתחום ה[[חינוך]] הסקרנות באה לידי ביטוי במידה שבה הלומד להוט ונרגש לדעת ולהבין את חומר הלימוד{{הערה|שם=Katuk|Katuk, N., Kim, J., & Ryu, H. (2013). Experience beyond knowledge: Pragmatic e-learning systems design with learning experience. Computers in Human Behavior, 29(3), 747-758.}}. מקורה של סקרנות זו הוא בתכונה טבעית המתפתחת כבר בילדות המוקדמת.


ילדים נולדים כ[[מדען|מדענים]]{{הערה|שם=ג'רוט}}. כבר בגיל הרך [[ינקות|הפעוטות]] חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת [[הנעה|נכונותם]] להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה{{הערה|שם=הגיונות|צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.}}.
ילדים נולדים כ[[מדען|מדענים]]{{הערה|שם=ג'רוט}}. כבר בגיל הרך [[ינקות|הפעוטות]] חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת [[הנעה|נכונותם]] להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה{{הערה|שם=הגיונות|צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.}}.
שורה 41: שורה 41:


==מוח וסקרנות==
==מוח וסקרנות==
הניסיון תורם להתפתחות ה[[מוח‏]] הודות ל[[הפלסטיות של מערכת העצבים|פלסטיות של מערכת העצבים]], המאפשרת [[למידה]] ושינוי ב[[התנהגות]] בעקבות מפגשים עם ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}.
הניסיון תורם להתפתחות ה[[מוח]] הודות ל[[הפלסטיות של מערכת העצבים|פלסטיות של מערכת העצבים]], המאפשרת [[למידה]] ושינוי ב[[התנהגות]] בעקבות מפגשים עם ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}.
הסקרנות תורמת להתפתחות זו בכך שהיא מעודדת את האדם להיחשף ל[[גירוי]]ים חדשים.
הסקרנות תורמת להתפתחות זו בכך שהיא מעודדת את האדם להיחשף ל[[גירוי]]ים חדשים.



גרסה מ־09:50, 12 בדצמבר 2015

חתול סקרן

סקרנות היא התנהגות של בעלי חיים ובני אדם, אשר מניעה מחקר ולמידה.

הסקרנות נחשבת תופעה מולדת. לא ניתן לסווג את הסקרנות כאינסטינקט, משום שאינה דפוס פעולה קבוע ובלתי גמיש, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות.

סקרנות בעולם החי

הסקרנות קיימת גם אצל בעלי חיים

כאמור, הסקרנות היא תופעה אוניברסלית הן בקרב בני האדם האדם והן בקרב בעלי חיים אחרים[1]. לחלק ניכר של היונקים יש רצון ואמצעים לחקור את סביבתם המיידית והרחוקה, לאגור את המידע, לעבד אותו ולתת לו משמעות. איסוף המידע מתבצע על ידי החושים. חקרנות היא פעילות שמבצעים בעלי חיים אף על פי שאינה מתגמלת על ידי סיפוק מיידי של צורך פיזיולוגי. דוגמה להתנהגות חקרנית היא חקר הסביבה שמבצע בעל חיים, לצורך סיפוק הסקרנות (מה יש מעבר לפינה), חקרנות זו והממצאים שבעקבותיה גורמים לסיפוק יצר הסקרנות לגבי הנושא הנחקר.

סקרנות אנושית

אצל האדם, סקרנות היא היפוכה של אדישות. היא אופיינית לגיל הילדוּת ונחשבת לתכונה רצויה של האדם הבוגר[2].

סקרנות והתפתחות קוגניטיבית

הסקרנות היא תכונה שקיימת באדם מילדות

הסקרנות היא היבט חשוב של התפתחות קוגניטיבית[2] ומנבא של רווחה נפשית חיובית[1]. בהתאם לכך, בתרבויות רבות, ובכללן החברה המערבית, נחשבת כתכונה שראוי לעודדה ולטפחה בקרב ילדים. למעשה, העדרה של סקרנות וחוסר עניין בסביבה מעידים על פתולוגיה[3].

סקרנות ומחקר

לאדם יש צורך לדעת ולהבין[3]. הסקרנות האינטלקטואלית היא מאפיין הכולל אינטליגנציה, התלהבות ורעב לידע ולחידושים[4]. סקרנות היא גורם מרכזי לחקרנות ולכן היא נמצאת בין התכונות שתרמו תרומה מכרעת להתפתחות המדע.

סקרנות בחינוך ולמידה

להורים יש השפעה על התפתחות הסקרנות של ילדם
ילדה סקרנית.

בתחום החינוך הסקרנות באה לידי ביטוי במידה שבה הלומד להוט ונרגש לדעת ולהבין את חומר הלימוד[5]. מקורה של סקרנות זו הוא בתכונה טבעית המתפתחת כבר בילדות המוקדמת.

ילדים נולדים כמדענים[2]. כבר בגיל הרך הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת נכונותם להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה[6]. ניתן לראות את הסקרנות כרכיב משמעותי בהתפתחות קוגניטיבית. זאת משום שהסקרנות מתחילה כמצב תודעתי של רעב לידע המעורר את הצורך לחקור ומתגבשת בהדרגה לבגרות אינטלקטואלית[4].

עם זאת, הסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה[3]. עם הזמן מחליטים המבוגרים שעליהם להתערב ולקבוע במה על הילד לעסוק. בתחילה מדובר בהורים ולאחר מכן בגגנות והמורים. כאשר מטילים על הילד לעסוק במה שאינו מעניין אותו הוא לומד עד מהרה שהלמידה היא טורח שאינו מפצה ומתנהג בהתאם. מהתנהגותו האפאטית של הילד המבוגרים עלולים להסיק שאין לסמוך על סקרנותו, אלא יש להכריחו ללמוד בין אם הוא מעוניין בכך ובין אם הוא לא. ככל שאמצעי הענישה מופעלים בתדירות ובעוצמה רבה יותר, כך הולכת ומתמעטת סקרנותו של הילד. דבר זה מוכיח למבוגרים את צידקת הנחתם כי אין להשתית את הלמידה על הסקרנות לבדה וכי יש להשתית משמעת ולהחדיר את רגש החובה, עד שהם תופסים את מקומה של הסקרנות[6].

היבט נוסף הוא שבעוד שהסקרנות יכולה להוביל להישגים אקדמיים גבוהים, הביטוי ההתנהגותי שלה בכיתה עשויה להתקבל בהתנגדות מצד המורים. זאת משום שבמקרים רבים הסקרנות גורמת לכך שאותו תלמיד אשר יגיש עבודה מבריקה, יהיה גם זה שישאל הרבה שאלות מטרידות ומאתגרות במהלך השיעור[4]. אחד הפתרונות לכך הוא שילוב מידענות בתהליכי ההוראה של כל אחד מתחומי הדעת הנלמדים בבית הספר. זאת משום שבמידה ועולה בכיתה בעיה או דילמה, שאינה מבין נושאי הלימוד שבתוכנית הלימודים, היא יכולה לעורר סקרנות ולשמש כנקודת מוצא לתהליך מידעני[7].

מוח וסקרנות

הניסיון תורם להתפתחות המוח הודות לפלסטיות של מערכת העצבים, המאפשרת למידה ושינוי בהתנהגות בעקבות מפגשים עם הסביבה[8]. הסקרנות תורמת להתפתחות זו בכך שהיא מעודדת את האדם להיחשף לגירויים חדשים.

מבחינת הפעילות המוחית, נמצא כי אנשים מפעילים גרעינים ואזורים מוגדרים בשתי אונות המוח, למשל הן את אזור ברוקה באונה השמאלית והן את גרעיני הבסיס באונה הימנית.[דרוש מקור] הסקרנות מעוררת פעילות גם באזורי זיכרון במוח, בעיקר בהיפוקמפוס.[דרוש מקור]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Jovanovic, V., & Brdaric, D. (2012). Did curiosity kill the cat? Evidence from subjective well-being in adolescents. Personality and Individual Differences,52(3), 380-384.
  2. ^ 1 2 3 Jirout, J., & Klahr, D. (2012). Children’s scientific curiosity: In search of an operational definition of an elusive concept. Developmental Review, 32(2), 125-160.
  3. ^ 1 2 3 Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.
  4. ^ 1 2 3 Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.
  5. ^ Katuk, N., Kim, J., & Ryu, H. (2013). Experience beyond knowledge: Pragmatic e-learning systems design with learning experience. Computers in Human Behavior, 29(3), 747-758.
  6. ^ 1 2 צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.
  7. ^ משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.
  8. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.