יורו 2008 – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:תחרויות ספורט באוסטריה באמצעות HotCat |
מ הוספת קטגוריה:תחרויות ספורט בשווייץ באמצעות HotCat |
||
שורה 208: | שורה 208: | ||
[[קטגוריה:אליפויות אירופה בכדורגל]] |
[[קטגוריה:אליפויות אירופה בכדורגל]] |
||
[[קטגוריה:תחרויות ספורט באוסטריה]] |
[[קטגוריה:תחרויות ספורט באוסטריה]] |
||
[[קטגוריה:תחרויות ספורט בשווייץ]] |
גרסה מ־14:36, 12 בדצמבר 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:תחרות כדורגל
פרמטרים [ לוגו, תאריך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מארחת |
אוסטריה שווייץ |
---|---|
תקופת התחרות | 8 ביוני 2008 – 29 ביוני 2008 (3 שבועות ויום) |
מספר משתתפות | 16 |
הזוכה | ספרד |
מספר משחקים | 31 |
מספר שערים | 77 (2.48 בממוצע למשחק) |
מספר צופים | 1,140,902 (36,803 בממוצע למשחק) |
מלך השערים | דוויד וייה |
השחקן המצטיין | צ'אבי |
אליפות אירופה בכדורגל 2008, הידועה גם בשם יורו 2008, היא אליפות אירופה בכדורגל ה-13 שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך באוסטריה ובשווייץ מ-7 ביוני עד ה-29 ביוני 2008. נבחרות אוסטריה ושווייץ העפילו אוטומטית לטורניר כמארחות. שאר 14 הנבחרות עלו מטורנירי מוקדמות שהחלו בספטמבר 2006.
בסך הכל 16 נבחרות שיחקו 31 משחקים בטורניר, כאשר משחק הפתיחה נערך בבזל שבשווייץ ומשחק הגמר נערך בווינה שבאוסטריה. הזוכה באליפות הייתה ספרד אחרי שגברה 0-1 בגמר על גרמניה משערו של פרננדו טורס.
בסך הכל הובקעו במשחקי היורו 77 שערים ב-31 משחקים (ממוצע של 2.48 שערים למשחק). הוועדה הטכנית של אופ"א בחרה בצ'אבי כשחקן המצטיין בטורניר.
מוקדמות
- ערך מורחב – מוקדמות יורו 2008
הגרלת שלב המוקדמות של יורו 2008 נערכה במונטרה בשווייץ ב-27 בינואר 2006. שלב המוקדמות החל בספטמבר 2006, כמה חודשים לאחר מונדיאל 2006. אוסטריה ושווייץ העפילו ליורו אוטומטית כמארחות. פורמט המוקדמות שונה מאז המוקדמות הקודמות. הנבחרות שסיימו במקום הראשון והשני מ-7 בתים העפילו אוטומטית לטורניר. משמע, לא היו משחקי פליי-אוף בין הקבוצות שמסיימות במקום השני. הבית הראשון כלל שמונה קבוצות, ויתר ששת הבתים כללו שבע.
שלב המוקדמות הסתיים ב-21 בנובמבר 2007 והגרלת הבתים לעולות לטורניר נערכה ב-2 בדצמבר באותה שנה.
קביעת הדירוג לקראת הגרלת הבתים ביורו היא כדלקמן:
- דרג א': שווייץ, אוסטריה, יוון והולנד.
- דרג ב': איטליה, קרואטיה, צ'כיה ושוודיה.
- דרג ג': גרמניה, פורטוגל, ספרד ורומניה.
- דרג ד': צרפת, פולין, רוסיה וטורקיה.
אצטדיונים
בזל - שווייץ | ברן - שווייץ | ז'נבה - שווייץ | ציריך - שווייץ |
---|---|---|---|
זנקט יאקוב פארק קיבולת: 42,500 |
סטאד דה סוויס, ונקדורף קיבולת: 32,000 |
סטאד דה ז'נב קיבולת: 30,084 |
אצטדיון לציגרונד קיבולת: 30,000 |
אינסברוק - אוסטריה | קלאגנפורט - אוסטריה | זלצבורג - אוסטריה | וינה - אוסטריה |
אצטדיון טיבולי נוי קיבולת: 30,000 |
היפו ארנה קיבולת: 32,000 |
ואלס זיצנהיים קיבולת: 30,000 |
אצטדיון ארנסט האפל קיבולת: 53,008 |
שלב הבתים
בית א'
שגיאות פרמטריות בתבנית:נבחרת במונדיאל פרמטרים [ הפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
|
|
בית ב'
שגיאות פרמטריות בתבנית:נבחרת במונדיאל פרמטרים [ הפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
|
|
בית ג'
שגיאות פרמטריות בתבנית:נבחרת במונדיאל פרמטרים [ הפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
|
|
בית ד'
שגיאות פרמטריות בתבנית:נבחרת במונדיאל פרמטרים [ הפרש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
|
|
שלב הנוק-אאוט
שלב הנוק-אאוט בטורניר זה היה שונה מהשלב המקביל בטורנירים הקודמים. הקבוצות בבית א' ובבית ב' הופרדו מהקבוצות בבית ג' ובבית ד' עד למשחק הגמר. המטרה העיקרית של סידור זה הייתה להשוות ככל האפשר את זמן המנוחה בין המשחקים לנבחרות שיגיעו לחצי הגמר. כמו כן, בטורניר זה בוצע השינוי המשמעותי כיוון שמשחקי שלב הנוקאאוט התקיימו בשני אצטדיונים בלבד (זנקט יאקוב פארק ואצטדיון ארנסט האפל).
רבע גמר | חצי גמר | גמר | ||||||||
19 ביוני - זנקט יאקוב פארק | ||||||||||
פורטוגל | 2 | |||||||||
25 ביוני - זנקט יאקוב פארק | ||||||||||
גרמניה | 3 | |||||||||
גרמניה | 3 | |||||||||
20 ביוני - אצטדיון ארנסט האפל | ||||||||||
טורקיה | 2 | |||||||||
קרואטיה | 1 (1) | |||||||||
29 ביוני - אצטדיון ארנסט האפל | ||||||||||
טורקיה | 1 (3) | |||||||||
גרמניה | 0 | |||||||||
21 ביוני - זנקט יאקוב פארק | ||||||||||
ספרד | 1 | |||||||||
הולנד | 1 | |||||||||
26 ביוני - אצטדיון ארנסט האפל | ||||||||||
רוסיה | 3 | |||||||||
רוסיה | 0 | |||||||||
22 ביוני - אצטדיון ארנסט האפל | ||||||||||
ספרד | 3 | |||||||||
ספרד | 0 (4) | |||||||||
איטליה | 0 (2) | |||||||||
מלך השערים
פרסים
הועדה הטכנית של אופ"א בחרה את 23 השחקנים הטובים ביותר שהשתתפו בטורניר. הקבוצה של תשעת הבוחרים צפתה בכל משחקי האליפות, לפני שהחליטה על השחקנים לאחר משחק הגמר. תשעה שחקנים מנבחרת ספרד שזכתה בטורניר נכללו בנבחרת היורו, בעוד שלא נבחר אף שחקן שקבוצתו הודחה בשלב הבתים. הוועדה אף בחרה את השחקן המצטיין של יורו 2008, ולקחה בחשבון גם את הצבעותיהם של האוהדים. השחקן המצטיין שנבחר הוא קשר ספרד, צ'אבי. פרס נעל הזהב הוענק לספרדי אחר, דויד וייה שהבקיע ארבעה שערים, שלושה מהם במשחק הראשון של ספרד בטורניר נגד רוסיה.
- נעל הזהב
- דויד וייה (4 שערים)
- השחקן המצטיין של אופ"א
מענקים כספיים
אופ"א הודיעה כי סכום של 184 מיליון אירו (€ 184,000,000) יחולק בין 16 הקבוצות המתחרות בטורניר, סכום הגדול ב-55 מליון אירו מהטורניר הקודם. סך של 7.5 מליון אירו יוענק לכל קבוצה משתתפת, ומענקים נוספים יחולקו לקבוצות בהתאם להישגיהן, כדלקמן:
- בשלב הבתים סך של 0.5 מליון אירו, עבור כל משחק המסתיים בתיקו, וסך של מיליון אירו עבור כל ניצחון.
- רבע-גמר: 2 מיליון אירו.
- חצי-גמר: 3 מיליון אירו.
- סגנית אלופה: 4.5 מיליון אירו.
- אלופה: 7.5 מיליון אירו. מאחר שנבחרת ספרד, אלופת היורו, ניצחה בכל שלושת המשחקים בשלב הבתים, היא גרפה סכום כולל של כ - 23 מיליון אירו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אליפויות אירופה בכדורגל | ||
---|---|---|
טורנירי גמר | צרפת 1960 • ספרד 1964 • איטליה 1968 • בלגיה 1972 • יוגוסלביה 1976 • איטליה 1980 • צרפת 1984 • מערב גרמניה 1988 • שוודיה 1992 • אנגליה 1996 • בלגיה והולנד 2000 • פורטוגל 2004 • אוסטריה ושווייץ 2008 • פולין ואוקראינה 2012 • צרפת 2016 • פאן-אירופאי 2020 • גרמניה 2024 • בריטניה ואירלנד 2028 • איטליה וטורקיה 2032 | |
משחקי גמר | 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 • 2028 • 2032 | |
טורנירי מוקדמות | 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 • 2028 • 2032 |