טנזין גיאטסו – הבדלי גרסאות
הגהה, עריכה קלה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|כיתוב=טנזין גיאטסו, 2013 |
|כיתוב=טנזין גיאטסו, 2013 |
||
|שם בשפת המקור=[[טיבטית]]: <big>བསྟན་འཛིན་རྒྱ་མཚོ་</big> |
|שם בשפת המקור=[[טיבטית]]: <big>བསྟན་འཛིན་རྒྱ་མཚོ་</big> |
||
|מדינה= |
|מדינה={{דגל|טיבט||+}} |
||
|מקום קבורה= |
|מקום קבורה= |
||
|תאריך לידה=[[6 ביולי]] [[1935]] |
|תאריך לידה=[[6 ביולי]] [[1935]] |
||
גרסה מ־23:33, 17 בדצמבר 2015
ג'אמפהאל נגאוואנג יישה טֵנְזִין גְיָאטְסו (בטיבטית: བསྟན་འཛིན་རྒྱ་མཚོ་) (נולד ב-6 ביולי 1935), הדלאי לאמה הארבעה-עשר והנוכחי. טנזין גיאטסו הוא איש הדת הבכיר ביותר בבודהיזם הטיבטי ומנהיגם של מיליוני בודהיסטים ברחבי העולם. הדלאי לאמה משמש מאז שנת 1950 כמנהיג הרוחני של העם הטיבטי, והיה גם למנהיג הפוליטי של הטיבטים במאבקם למען שחרור חבל טיבט וראש ממשלת טיבט הגולה עד מרץ 2011, אז הודיע כי הוא מוותר על סמכויותיו הפוליטיות.
גיאטסו אימץ את רעיון הסאטיאגרהא, והוא מתנגד לפעולות אלימות נגד הכיבוש הסיני של טיבט. הוא מעדיף מחאה דיפלומטית, הסברתית ורעיונית. גולים מטיבט וצעירים טיבטים רבים אינם שותפים לגישתו הפציפיסטית ודבקותו באי-אלימות.
גיאטסו נחשב לאדם לבבי וכריזמטי, לנואם מצוין (הוא שולט היטב באנגלית) ולאישיות מוערכת בקרב הציבור. הוא הדלאי לאמה הראשון שביקר במערב, ובין היתר גם בישראל. במישור הפוליטי פעל לא רק נגד דיכוי הטיבטים, אלא גם להשכנת שלום במוקדי סכסוך שונים ברחבי העולם. בשנת 1989 הוענק לגיאטסו פרס נובל לשלום על פועלו בתחום המאבק הלא-אלים לשחרור ארצו.
ממשלת סין מחרימה את הדלאי לאמה ה-14 ומסרבת לחלוטין לשאת ולתת עמו, בשל היותו סמל למאבק לשחרור טיבט. החזקה של כתבים, תמונות או סרטים הקשורים לדלאי לאמה נחשבת בסין לעבירה פלילית חמורה שעונש כבד בצדה.
ביוגרפיה
נעוריו
הדלאי לאמה ה-14 נולד ב-6 ביולי 1935 בשם לאמו תונדאפ (Lhamo Thondup) כחמישי מבין 16 ילדים, למשפחה שהתפרנסה ממקצועות מסורתיים, בעיקר חקלאות, בכפר טקסטר. הכפר עמד על גבעה הצופה על עמק רחב ידיים שבמחוז אמדו בצפון-מזרח טיבט. הוריו, צ'וקיונג ודקאי טסרינג, היו אמידים יחסית לכפר, שמנה כעשרים משפחות, חלקן האן. משפחתו, כמו הכפר כולו, התפרנסה מגידולי שעורה, קטניות ותפוחי אדמה.
בהיותו בן שלוש, משלחת מהמסדר הבודהיסטי גלוקפה ("הכובעים הצהובים") הגיעה לאזור שבו חי כדי למצוא את ממשיך דרכו והתגלמות נשמתו של הדלאי לאמה הקודם (לפי הבודהיזם הטיבטי, לאחר שנפטר הדלאי לאמה, מתגלגלת רוחו בילד הנולד באזור כלשהו, בדיוק בשעת מותו). לפני שמת הדלאי לאמה ה-13, הוא אמר כי ממשיך דרכו והתגלגלות נשמתו ייוולד במחוז אמדו. לאחר צאת המשלחת, סיפר אחד מהחברים הבכירים בה כי חלם חלום נבואי, שבו ראה עמק ובית מסוים, שם גר ממשיך דרכו של הדלאי לאמה. כאשר הגיע לביתו של תונדאפ, קבע שזהו הבית שראה בחלומו, ובו גר מי שעתיד להיות הדלאי לאמה ה-14.
כעבור זמן מה נקבע במבדקים מסורתיים שתונדאפ הוא טוּלקוּ (גלגול הנשמה) של הדלאי לאמה ה-13 ושל בודהה. בעקבות הגילוי, בהגיעו לגיל שש, הובא עם משפחתו אל להאסה בירת טיבט כדי לקבל חינוך בודהיסטי שיכשיר אותו לתפקיד מנהיגו הרוחני והפוליטי של העם הטיבטי.
בלאהסה החל חינוכו הרוחני של לאמו הצעיר. הוא נלקח ממשפחתו (שהורשתה לבקרו לעתים) למנזר, בו למד לימודי בודהיזם ולימודי החיים כנזיר מגיל 6 עד גיל 25, אז קיבל תואר המקביל לדוקטורט בבודהיזם.
לאחר ההכרזה עליו כמי שעתיד להיות הדלאי לאמה הבא, שונה שמו, ומאז הוא נקרא "ג'אטסאן ג'אמפהאל נגאוואנג לובסאנג אייש טנזין גיאטסו דלאי לאמה" (בתרגום חופשי: קודש האלוהים, עדין תהילה, רחמן, מגן האמונה, טנזין גיאטסו, אוקיינוס של חוכמה) או בקיצור - טנזין גיאטסו. בודהיסטים טיבטים בדרך כלל מתייחסים אליו כ'קאנדאן', שפירושו פשוט 'נוכחות' או 'נוכחות עליונה'. במדינות המערב גיאטסו מכונה לעתים קרובות 'הוד קדושתו הדלאי לאמה'. בסגנון זה הוא מכונה גם באתר האינטרנט הרשמי שלו.
כדלאי לאמה בטיבט
כמנהיג פוליטי טיבטי וכבעל המעמד המשפיע והחשוב ביותר בבודהיזם הטיבטי, קיימת מסורת מזה זמן רב שלפיה הדלאי לאמה נעשה לראש המדינה של טיבט. ב-17 בנובמבר 1950, בהיותו בן חמש עשרה בלבד, נעמד מול אפשרות של התנגשות אפשרית עם ממשלת הרפובליקה העממית של סין, והוכתר על ידי ממשלת טיבט לראש המדינה ולמנהיגה הרוחני הרשמי.
כהונתו בתפקיד זה לא האריכה ימים. בחודש אוקטובר של אותה השנה, בעקבות המינוי שסין התנגדה לו מאוד, פלשו כוחות הצבא הסיני לטיבט והחלו להתקדם לעומק המדינה כדי לכובשה, ללא הפרעה מצד כוחות צבא טיבטיים. לבסוף, נעצר צבא הרפובליקה העממית של סין בגבול שבין טיבט למחוז ההיסטורי שִׂיקַאנְג והסכים לשאת ולתת עם הממשלה הטיבטית בדבר מינויו של טנזין גיאטסו כראש מדינה. בתגובה, שלח הדלאי לאמה ה-14 משלחת לבייג'ינג, שנשאה ונתנה עם השלטונות הסיניים עד שנת 1959.
בניסיון אחרון לפתרון המשבר בלי שייאלץ לצאת את טיבט, פנה גיאטסו לראש ממשלת הודו דאז, ג'ווהרלל נהרו, בבקשה שארצו תפעיל לחץ דיפלומטי על סין וממשלתה, כדי שטיבט תוכרז כשטח אוטונומי ללא שליטת סין, והוא יוכל להישאר במושבו. ניסיון זה כשל, בין השאר מפני שנהרו לא היה מעוניין ליצור מתח בין ארצו לבין היריבה הגדולה סין, אבל הוא עודד את גיאטסו להמשיך בנסיונותיו לשאת ולתת עם סין.
כדלאי לאמה בגלות
בהיכשל המשא ומתן וההתנגדות הטיבטית לכיבוש הסיני, ולאחר ניסיון התנקשות כושל של סין בגיאטסו, הוא ברח לדרמסאלה, צפון הודו, ב-17 במרץ 1959. הוא נכנס להודו ב-31 במרץ, מלווה באלפי חסידיו, ושם הוא שוהה עד היום. בהודו הקים את הממשלה הגולה של טיבט למען שחרור ארצו, והקפיד לשמר את התרבות והחינוך הטיבטיים בקרב עשרות אלפי הפליטים והגולים שליוו אותו. הדלאי לאמה עצמו ורוב חסידיו מתגוררים במקלאוד גאנג' (McLeod Ganj), עיירה הנמצאת במעלה הרכס מעל דרמסאלה, שלעתים קרובות מכונה "לאהסה הקטנה" בשל הריכוז הגדול של מאמיניו וחסידיו בתחומה.
לאחר הקמת הממשלה הגולה והתאקלמותו בהודו, ניסה גיאטסו לשקם ולסייע לפליטים שהלכו אחריו להודו ולעם הטיבטי בכמה דרכים: בשנת 1959, מיד לאחר ההגעה להודו, הקים מערכת חינוך כדי ללמד את הנוער הטיבטי את שפתו, תרבותו, דתו ואת ההיסטוריה של טיבט. לאחר מכן, הוקם "מכון לאומניות העם הטיבטי" ו"מרכז המחקרים הטיבטי הגבוה" שהייתה לאוניברסיטה הראשונה שפעלה בטיבט. הוא תמך בבנייתם מחדש של כ-200 מנזרים ומקדשים כדי לשמר, לדבריו, את ההוראה והחינוך הבודהיסטי ואת אורח החיים הטיבטי.
לאחר זמן מה, כשראה שמאמציו הדיפלומטיים עד כה לשחרור טיבט אינם נושאים פירות, עתר גיאטסו לאו"ם כנגד כיבוש טיבט על ידי סין והחזקתה בידיה. עתירתו נידונה בשלוש אספות - בשנת 1959, 1961 ו-1965. הערעור והדיון בדברו לא הניבו תוצאות של ממש, להוציא הכרזה של האו"ם בדבר דרישתו מסין לכבד את זכויות האדם של העם הטיבטי ולשקול את בקשתם לאוטונומיה שבראשה יוכל לעמוד הדלאי לאמה.
בשנת 1963 הכריז גיאטסו על חוקה דמוקרטית לטיבט, המבוססת על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. בנוסף, נבחרו חברים לפרלמנט הטיבטי, במסגרת הממשלה הגולה הטיבטית, מתוך קהל הפליטים וחסידיו של גיאטסו. הוא עצמו נבחר באופן דמוקרטי על ידי הפרלמנט הטיבטי. ממשלת סין לא הכירה בכל המהלכים האלה, שכן על-פי עמדתה אין לגיאטסו השוהה בהודו שום סמכות על הנעשה בטיבט, הנשלטת בידי סין.
בקונגרס זכויות האדם שהתקיים בוושינגטון בשנת 1987, הציע גיאטסו תוכנית בת חמישה שלבים, שאיננה דורשת עצמאות מלאה אלא מתן אוטונומיה לחבל. עיקרי התוכנית היו הפיכת אזור טיבט כולו לאזור שוחר שלום, וכן פירוז סין וארצות האזור מנשק גרעיני (על פי טענות שונות, סין משתמשת בטיבט כ"סל אשפה גרעיני" ומטמינה בה פסולת גרעינית מסוכנת). הוא הציע אפשרות שסינים שיחפצו בכך, יוכלו לגור בטיבט. התוכנית עסקה גם בכיבוד זכויות האדם משני הצדדים. לפי התוכנית, לאחר שכל התנאים האלה ימולאו, ייערך משא ומתן ענייני בדבר עתיד טיבט. תוכנית דומה הוצעה על ידו בשטרסבורג ב-15 ביוני 1988. התוכנית הראשונה נדחתה על ידי סין, ולבסוף ביטלה הממשלה הטיבטית הגולה את ההצעה השנייה ב-1991, לאחר שנראה כי אין סיכוי שהסינים יסכימו לדון בה. באוקטובר 1991 פנה גיאטסו אל הממשלה הסינית בבקשה לחזור לטיבט, בטענה שהעם הטיבטי זקוק לו. לאחר זמן מה ביטל את הבקשה, לנוכח חששו מהתפרעויות אלימות של טיבטים אם תידחה ההצעה. נכון להיום, סין עודנה מסרבת לחזרת גיאטסו לארצו.
בשנת 1989 הוענק לטנזין גיאטסו פרס נובל לשלום על פועלו בקירוב לבבות ויישוב סכסוכים ברחבי העולם ועל מחאתו הלא-אלימה כנגד סין. יושב ראש הוועדה שהחליטה על מתן הפרס אמר בנאומו כי "הדלאי לאמה ה-14, טנזין גיאטסו, הוא ממשיך דרכו הרוחני של מוהנדס קרמצ'נד גאנדי". ב-18 באפריל 2005 בחר ה"טיים מגזין" בגיאטסו כאחד מ-100 האישים המשפיעים ביותר בעולם.
בשנת 1995 הכריז גיאטסו על גנדן צ'ואקי ניאמה, בן ה-6 ותושב טיבט, כגלגול ה-11 של הפאנצ'ן לאמה (התואר השני בחשיבותו בבודהיזם הטיבטי). בעקבות חוסר שביעות רצון של השלטון הסיני מהבחירה, נאסרו ניאמה ובני משפחתו, ומאז לא נודע מה עלה בגורלם. כתחליף, בחרו הסינים את גיאנסיאן נורבו (Gyaincain Norbu) כפאנצ'ן לאמה מטעמם, אף שמרבית הטיבטים אינם מכירים בבחירה זו.
ב-6 ביולי 2005 חגג טנזין גיאטסו את יום הולדתו השבעים. בחגיגות השתתפו יותר מ-10,000 פליטים טיבטים, נזירים, אנשי דת ואישים פוליטיים (כולל נשיא טיוואן, צ'ן שואי-ביאן) וכן תיירים זרים שנאספו בביתו וסביב לו.
במרץ 2011 הודיע גיאטסו כי בכוונתו לפרוש מתפקידו כמנהיג הפוליטי של העם הטיבטי, ולהישאר בגדר סמכות רוחנית בלבד. [1] ב-27 באפריל 2011 נבחר כמנהיג הפוליטי החדש ראש ממשלת טיבט, לובסנג סנגיי.[2]
פעילות דיפלומטית
גיאטסו היה לדלאי לאמה הראשון שביקר במדינות המערב וקיים עמן יחסים דיפלומטיים. עד לתקופתו, הייתה טיבט סגורה כלפי העולם המודרני. למרות זאת, מדינות רבות אינן מסכימות להזמינו לביקור רשמי או להיפגש אתו, בעיקר בשל חשש מהרעת היחסים עם סין, המפגינה את מורת רוחה לאחר כל ביקור רשמי שלו במדינות השונות.
החל משנת 1967, יזם הדלאי לאמה נסיעות וביקורים דיפלומטיים לארבעים ושש מדינות וחבלי ארץ שונים, חלקם במוקדי סכסוך. מטרת רבים מהביקורים הללו הייתה להשכין שלום בסכסוכים בינלאומיים שונים. הוא נועד יחד עם האפיפיור פאולוס השישי בותיקן בשנת 1973. בשנים שלאחר מכן, נפגש גיאטסו עם יוחנן פאולוס השני שש פעמים, החל משנת 1980 ועד 2003.
הוא נפגש עם הארכיבישוף מקנטרברי, ד"ר רוברט רוניס, ועם מנהיגים מהכנסייה האנגליקנית בלונדון. בביקורו בלונדון גם נועד יחד עם מנהיגים יהודיים וקתולים. כיום, יש לו ולממשלתו הגולה יחסים טובים עם הכנסייה האורתודוקסית הנוצרית.
במסגרת שהייתו הארוכה בהודו, גיבשו גיאטסו וממשלתו יחסים דיפלומטיים טובים עם מדינה זו. בנוסף לכך, הוא נפגש בשנת 2001 עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש. באופן לא רגיל, סירב גיאטסו לבקר בקוריאה הדרומית בשנת 2001. באותה שנה נפגש גיאטסו עם שגרירים סיניים ושוחח איתם על עתיד טיבט והסכסוך, בפגישה שזכתה לתמיכה בינלאומית. יחד עם זאת, לא סוכם בפגישה על הסכם אמיתי כלשהו או תחילת הידברות ממשית.
ב-15 ביולי 2005 שוחח הדלאי לאמה עם מנהיגי ה-G8 (קבוצת שמונת המדינות המתועשות הגדולות) בדבר דרכים לפתרון בעיות הרעב ברחבי העולם, בעיקר במדינות העולם השלישי.
הדלאי לאמה ביקר חמש פעמים במדינת ישראל. ב-15 בפברואר 2006 הגיע לביקור שנמשך חמישה ימים, שבהם הטיף לסובלנות, הידברות, שמירת זכויות אדם, ויישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרכי שלום. ביקור זה, כמו שאר ביקוריו בישראל, לא היה ביקור רשמי, בגלל חששה של ישראל מפגיעת היחסים עם סין. ב-10 ביוני 2010 הגיע הדלאי לאמה לביקור נוסף בן חמישה ימים בישראל.
השקפותיו
הדלאי לאמה הנוכחי הוא בעל השפעה גדולה מאוד בקרב טיבטים ובודהיסטים בכל רחבי העולם. למרות זאת, השקפותיו ודעותיו באשר לעניינים שונים השנויים במחלוקת אינן מייצגות את כלל הבודהיסטים או הטיבטים, ורבים מהם חולקים על דעתו.
תנועת ההתנגדות הטיבטית
משנת 1951 ועד בריחתו להודו ב-1959, תמך גיאטסו בתנועת ההתנגדות הטיבטית, שפעלה באופן אלים כנגד הסינים, וזאת בניגוד למשנתו המאוחרת התומכת באי-אלימות. יש הטוענים שלא הייתה לו ברירה אחרת, משום שכל ניסיון להידברות עם סין עלה על שרטון. אחיו נסע בשליחותו לקלימפונג (Kalimpong) שבהודו, ושם, בעזרת הממשלה ההודית וארצות הברית, ארגן את המחתרת כנגד סין וכן עסק בהברחת כלי נשק לתוך טיבט.
התנועה נאבקה בסינים וניסתה לבולמם מלהיכנס אל תוככי טיבט, אולם ללא הצלחה, והמחתרת התפרקה. לאחר הצלחת הסינים כנגד המחתרת והבסתה, שינה גיאטסו את דרכו ומאז נעשה לפציפיסט התומך בפתרון דמוקרטי המושג בדרכי שלום, בתקווה שלבסוף יוביל לעצמאות טיבט ולהפיכתה לאוטונומיה.
בנושאים פוליטיים
גיאטסו מתנגד לשימוש ושימור נשק בלתי קונבנציונלי ותומך בפירוז כלל עולמי מנשק גרעיני. כאמור, בשנת 1998 הוא הציע את תמיכתו בסין בתנאי שכל האזור, כולל סין עצמה, יפורז מנשק גרעיני. גיאטסו גם מתנגד באופן כללי למלחמות, אך אין הוא מתנגד נחרצות לשימוש בכוח, בכל מצב. לדעתו, מלחמות מסוימות צודקות ונכונות, משום שהן מקדמות את זכויות האדם ומשפרות את חיי האדם ואת הדמוקרטיה, כמו למשל פעילות כוחות הברית במלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה וכן מלחמת אפגניסטן, ששחררה את אפגניסטן מעול הטליבאן. כך גם לא יצא כנגד מלחמת עיראק, באומרו שכעת מוקדם מדי בשביל לקבוע האם המלחמה הייתה מוצדקת או לא והאם ארצות הברית סייעה בבניית דמוקרטיה באזור.
בנושאים חברתיים
ברוב הנושאים החברתיים נחשב הדלאי לאמה לליברל, יחסית לאנשי דת אחרים. הוא ייסד והקים את "קרן הדלאי לאמה", שמטרתה לקדם שלום וערכי זכויות אדם, מוסר ודמוקרטיה ברחבי העולם. גיאטסו הצהיר שהוא מאמין שהגילויים המדעיים המודרניים נכונים ומהימנים יותר מאשר העמדות הדתיות הישנות (בנושאים כגון בריאת העולם וכדומה).[3]
לגבי הומוסקסואליות, אמר הדלאי לאמה כי "אם שני אנשים לא קיבלו על עצמם נדרי צניעות, אולם גם לא הזיקו לאף אחד, מדוע זה צריך להישמע ולעורר בעיות?" הוא מדגיש שוב ושוב שלדעתו, הומוסקסואליות צריכה להתקבל על ידי החברה ולא להידחות על ידה. למרות זאת, אמר כי לדעתו, התנהגות הומוסקסואליות של בודהיסטים ונזירים היא בלתי ראויה. לטענתו, אין בהתנהגות זו כל רע, אולם היא לא צריכה להיות אצל אנשי דת, כפי שהוא מסביר בספרו 'מעבר למוסכמות':
- "הומוסקסואליות, בין אם היא בין גברים לגברים ובין אם בין נשים לנשים, אינה דבר רע בפני עצמה. הדבר הרע הוא שימוש בדברים שונים כרקע להומוסקסואליות".
כשנשאל מה הוא חושב על העובדה שעמדותיו בנושא זה סותרות את כתבי הקודש, הוא אמר כי "יכול להיות, כי כמה מההוראות והחוקים הכתובים בכתבי הקודש נכתבו בהקשר היסטורי או תרבותי מסוים ואינם נכונים לכל מצב שהוא".
באשר להפלה מלאכותית, עמדתו המסורתית היא כי אסור לבצע הפלה, אולם עמדתו זו אינה מוחלטת, כפי שהסביר לניו יורק טיימס (28 בנובמבר 1993):
- "מנקודת המבט הבודהיסטית הפלה היא מעשה הרג שלילי, אך בימינו התרת ביצוע הפלה תלויה בפרטי המקרה: אם הילד שעתיד להיוולד יסבול מפיגור שכלי או יסבול מבעיות גנטיות שונות, או כאשר הלידה תגרום לבעיות רציניות מאוד אצל ההורה, יש מקום לשקול לבצע הפלה. אני חושב שהפלה צריך לשלול או לאשר לפי התנאים".
ביקורת
ממשלת סין מציגה זה שנים רבות את פעילותו של גיאטסו כחתרנית ומסוכנת, ומנסה להפעיל את השפעתה על מנת למנוע את ביקוריו במדינות שונות, במטרה לבודד אותו. הסינים טוענים כי גיאטסו מעוניין להחזיר את טיבט למשטר הפיאודלי הנוקשה שהיה קיים בה בטרם הכיבוש הסיני, ולהחיל מחדש את מערכת העונשין הטיבטית שכללה ענישה גופנית ועונש מוות. כאשר ביקר גיאטסו בישראל, ב-1999 וב-2006, מתחה על כך ממשלת סין ביקורת חריפה. סין גם מחתה על תמיכתו בעצמאות טיוואן, שאותה הביע בזמן ביקורו במדינה בשנת 2001.
מנגד, טיבטים בדלנים קיצוניים יותר מוחים כנגד גישתו הפציפיסטית, וטוענים כי היא זו שהובילה לחוסר ההתקדמות במאבק לשחרור טיבט. לשיטתם, על העם הטיבטי לפתוח במרד אלים כנגד הכיבוש הסיני, במטרה לגרשם מטיבט.
כמו כן, אינטלקטואלים טיבטים וכן אנשים מרחבי העולם, סבורים כי על העם הטיבטי לנטוש את השלטון המסורתי של הדלאי לאמה, ולעבור לשלטון דמוקרטי לגמרי, המנוהל על ידי חברי פרלמנט ואנשי ממשל ולא אנשי דת.
יש הטוענים כי גיאטסו נגוע בשחיתות, ולראיה מציגים כי בחודש אוקטובר 1998, הודה גיאטסו שקיבל 1.7 מיליוני דולרים במשך כל שנות ה-60 מסוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, ה-CIA, כתמיכה ועידוד להתנגדותו לסין.
העיתונאי הבריטי כריסטופר היטצ'נס (Christopher Hitchens) פרסם בשנת 1988 כתבה ביקורתית כנגדו, שבה האשים אותו על כך שהוא תומך בהחזקת נשק גרעיני בידי הודו, אף שעמדתו היא כי יש לפרז נשק זה. כן נמתחה ביקורת על הליברליות שלו ואמירותיו באשר לזנות, שלפיהן אין מדובר בתופעה פסולה כל כך. בנוסף נמתחה ביקורת על כך שקיבל תרומה גדולה מאוד מכת האום שינריקיו, שהייתה אחראית להתקפת הסארין על הרכבת התחתית של טוקיו. התרומה, למעשה, נתקבלה שנים אחדות לפני פיגוע הטרור.
פציפיסטים שונים מחו על כך שלמרות התנגדותו למלחמות, הדלאי לאמה לא השמיע קולו נגד המלחמה בעיראק, לדבריהם מתוך רצונו שלא לפגוע ביחסיו עם מדינות המערב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- טנזין גיאטסו, חירות בגלות, הוצאת מודן, 2000. אוטוביוגרפיה.
- טנזין גיאטסו, תמצית החוכמה,הוצאת כנרת, 2006.
קישורים חיצוניים
אתרים רשמיים
- אתרו הרשמי של טנזין גיאטסו, הדלאי לאמה המכהן
- האוטוביוגרפיה של טנזין כיאטסו (אתר רשמי)
- דעותיו של הדלאי לאמה - באתרו הרשמי
ראיונות
- מליסה מתיסון, ראיון פרישה עם הדלאי לאמה, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2011
- ראיון - שנערך ב-5 בספטמבר 2003
- ראיון - שנערך ב-7 ביוני 2004
- ראיון -שנערך ב-16 באפריל 2004
כתבות
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים שחר שילוח, פאסיביות שנויה במחלוקת, באתר nrg, 2 בינואר 2006 - על דרכו הפציפיסטית של הדלאי לאמה
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שחר שלוח, קדוש שנוי במחלוקת, באתר nrg, 9 בינואר 2005
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שחר שילוח, נזיר פשוט, באתר nrg, 6 ביולי 2004
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נטע סלע, הדלאי למה: כשהדת פוגשת בפוליטיקה נולדת אלימות, באתר ynet, 15 בפברואר 2006 - על ביקורו בישראל של הדלאי לאמה ה-14 באתר האינטרנט של עיתון ידיעות אחרונות
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ynet, הדלאי לאמה מפתיע: סין טובה לטיבט, באתר ynet, 18 באוקטובר 2004
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אריאנה מלמד, ביוגרפיה חדשה: דלאי מאמא, באתר ynet, 19 ביוני 2000
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים שחר שילוח. צילום וידאו: אלירן חיאט, אוקיאנוס של חוכמה, באתר nrg, 17 בפברואר 2006 - כתבה ממצה מאוד על סיפור חייו ודעותיו של הדלאי לאמה
ציטוטים
- אמרות חכמה של הדלאי לאמה - ציטוטים מתוך הבלוג "אהבת חינם"
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים עטיפת הספר, תמצית החוכמה, באתר nrg, 15 בפברואר 2006 - ציטוטים מתוך ספרו של הדלאי לאמה
ביקורת והתנגדות
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סבר פלוצקר, מוסר טיבטי כפול, באתר ynet, 21 בפברואר 2006 - מאמר ביקורת
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בנדיקט קארי; ניו יורק טיימס, חוקרי מוח נגד הדלאי לאמה, באתר וואלה!, 27 באוקטובר 2005 - כתבה על התנגדות מדענים לתמיכתו של גיאטסו בחקר המדיטציה באופן מדעי
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סוכנויות הידיעות, הדלאי לאמה: פורש מהנהגת העם הטיבטי, באתר nrg, 10 במרץ 2011 - ^ טיבט: מנהיג פוליטי חדש במקומו של הדלאי לאמה, באתר וואלה!, 27 באפריל 2011
- ^ Boston.com / News / The Boston Globe / Ideas / The Buddha of suburbia
שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| הקודם: טובטן גיאטסו |
דלאי לאמה 1950 עד ימינו |
הבא: - |
