אומץ לסרב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הקורא הנאור יבין לבד
מאין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
תנועת "אומץ לסרב" הוקמה בינואר [[2002]], כאשר 51 חיילים וקצינים במילואים חתמו על מכתב שכונה '''מכתב הלוחמים''' בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. מאז חתמו על המכתב עוד כמעט 650 לוחמים וקצינים במילואים.
תנועת "אומץ לסרב" הוקמה בינואר [[2002]], כאשר 51 חיילים וקצינים ב[[מילואים]] חתמו על מכתב שכונה '''מכתב הלוחמים''' בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. מאז חתמו על המכתב עוד כמעט 650 לוחמים וקצינים במילואים.


את "מכתב הלוחמים" חיברו [[דוד זונשיין]] ו[[יניב איצקוביץ']], שני [[סגן|סגנים]] במילואים. ביוני 2002 עתר זונשיין ל[[בג"ץ]] על מנת שיורה למדינה ולצה"ל לאפשר לו להישפט על עבירת הסירוב בבית דין צבאי במקום בדין משמעתי, אף שהעונש המרבי שבית דין יכול להטיל על מעשהו חמור יותר, אך עומדת בפני נאשם בו אפשרות להביא עדים, כך היה יכול לבסס הגנה הטוענת שהשירות בשטחים הכבושים אינו חוקי ולפיכך חובתם המוסרית של חיילי צה"ל היא לסרב לשרת מעבר ל{{ה|קו הירוק}}. העתירה נדחתה, וזונשיין, שנשפט בדין משמעתי, ישב 35 יום ב[[כלא צבאי]] על סירובו לשרת בשטחים.
את "מכתב הלוחמים" חיברו [[דוד זונשיין]] ו[[יניב איצקוביץ']], שני [[סגן|סגנים]] במילואים. ביוני 2002 עתר זונשיין ל[[בג"ץ]] על מנת שיורה למדינה ולצה"ל לאפשר לו להישפט על עבירת הסירוב ב[[בית דין צבאי]] במקום ב[[דין משמעתי]], אף שהעונש המרבי שבית דין יכול להטיל על מעשהו חמור יותר, אך עומדת בפני נאשם בו אפשרות להביא עדים, כך היה יכול לבסס הגנה הטוענת שהשירות בשטחים הכבושים אינו חוקי ולפיכך חובתם המוסרית של חיילי צה"ל היא לסרב לשרת מעבר ל{{ה|קו הירוק}}. העתירה נדחתה, וזונשיין, שנשפט בדין משמעתי, ישב 35 יום ב[[כלא צבאי]] על סירובו לשרת בשטחים.


==אידאולוגיה==
==אידאולוגיה==
תנועת "אומץ לסרב" מכירה בצורך של השירות ב[[צה"ל]], ומתפארת בכך שרבים מחבריה הם קצינים ולוחמים שנאמנותם למדינה ולצה"ל אינה מוטלת בספק ואשר מוכנים ברצון לשרת בצבא, אך לא ביהודה, שומרון וחבל עזה. הטענה המרכזית של חברי התנועה היא שדווקא כלוחמים אשר שרתו בשטחים הם יודעים כי רבות מפעולות הצבא בשטחים - אין דבר בינן לביטחון המדינה, וכל תכליתן היא דיכוי [[פלסטינים|העם הפלסטיני]], ולכן הם מסרבים לקחת חלק בפעולות אלה.
תנועת "אומץ לסרב" מכירה בצורך ב[[שירות בצה"ל]], ומתפארת בכך שרבים מחבריה הם קצינים ולוחמים שנאמנותם למדינה ולצה"ל אינה מוטלת בספק ואשר מוכנים ברצון לשרת בצבא, אך לא ביהודה, שומרון וחבל עזה. הטענה המרכזית של חברי התנועה היא שדווקא כלוחמים אשר שרתו בשטחים הם יודעים כי רבות מפעולות הצבא בשטחים - אין דבר בינן לביטחון המדינה, וכל תכליתן היא דיכוי [[פלסטינים|העם הפלסטיני]], ולכן הם מסרבים לקחת חלק בפעולות אלה.
סיסמאות התנועה מקפלות בתוכן את ההרעיון שסירוב אינו סותר את הציונות, לדוגמה: "מסרבים למען ישראל", "סירוב לכיבוש זו ציונות" או "ישראלי. ציוני. לוחם. סרבן".
סיסמאות התנועה מקפלות בתוכן את הרעיון שסירוב אינו סותר את הציונות, לדוגמה: "מסרבים למען ישראל", "סירוב לכיבוש זו ציונות" או "ישראלי. ציוני. לוחם. סרבן".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־23:42, 17 בדצמבר 2015

לוגו התנועה

אומץ לסרב היא תנועת סרבנות המעודדת סירוב לשרת בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון על רקע השליטה הישראלית באותם שטחים.

היסטוריה

תנועת "אומץ לסרב" הוקמה בינואר 2002, כאשר 51 חיילים וקצינים במילואים חתמו על מכתב שכונה מכתב הלוחמים בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. מאז חתמו על המכתב עוד כמעט 650 לוחמים וקצינים במילואים.

את "מכתב הלוחמים" חיברו דוד זונשיין ויניב איצקוביץ', שני סגנים במילואים. ביוני 2002 עתר זונשיין לבג"ץ על מנת שיורה למדינה ולצה"ל לאפשר לו להישפט על עבירת הסירוב בבית דין צבאי במקום בדין משמעתי, אף שהעונש המרבי שבית דין יכול להטיל על מעשהו חמור יותר, אך עומדת בפני נאשם בו אפשרות להביא עדים, כך היה יכול לבסס הגנה הטוענת שהשירות בשטחים הכבושים אינו חוקי ולפיכך חובתם המוסרית של חיילי צה"ל היא לסרב לשרת מעבר לקו הירוק. העתירה נדחתה, וזונשיין, שנשפט בדין משמעתי, ישב 35 יום בכלא צבאי על סירובו לשרת בשטחים.

אידאולוגיה

תנועת "אומץ לסרב" מכירה בצורך בשירות בצה"ל, ומתפארת בכך שרבים מחבריה הם קצינים ולוחמים שנאמנותם למדינה ולצה"ל אינה מוטלת בספק ואשר מוכנים ברצון לשרת בצבא, אך לא ביהודה, שומרון וחבל עזה. הטענה המרכזית של חברי התנועה היא שדווקא כלוחמים אשר שרתו בשטחים הם יודעים כי רבות מפעולות הצבא בשטחים - אין דבר בינן לביטחון המדינה, וכל תכליתן היא דיכוי העם הפלסטיני, ולכן הם מסרבים לקחת חלק בפעולות אלה. סיסמאות התנועה מקפלות בתוכן את הרעיון שסירוב אינו סותר את הציונות, לדוגמה: "מסרבים למען ישראל", "סירוב לכיבוש זו ציונות" או "ישראלי. ציוני. לוחם. סרבן".

קישורים חיצוניים