קרינולינה – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:BLW Cage Crinoline.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלד של קרינולינה, שנת 1868 לערך, [[מוזיאון ויקטוריה ואלברט]]]] |
[[קובץ:BLW Cage Crinoline.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלד של קרינולינה, שנת 1868 לערך, [[מוזיאון ויקטוריה ואלברט]]]] |
||
[[קובץ:1856crnl.gif|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של קרינולינה, [[מגזין פאנץ']] אוגוסט 1856]] |
[[קובץ:1856crnl.gif|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של קרינולינה, [[מגזין פאנץ']] אוגוסט 1856]] |
||
'''קרינולינה''' היא [[שמלה]] אשר החל מ-[[1850]] לערך הפכה לשמלה פופולרית ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]]. על מנת ליצור את מבנה |
'''קרינולינה''' היא [[שמלה]] אשר החל מ-[[1850]] לערך הפכה לשמלה פופולרית ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]]. על מנת ליצור את מבנה השמלה הקשיח נעשה שימוש בבד קשה (העשוי [[שיער]] [[סוס]]) או בשלד עשוי [[פלדה]]. |
||
==מקור השם== |
==מקור השם== |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
==ביקורות== |
==ביקורות== |
||
שמלת הקרינולינה ספגה ביקורת כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19. הקושי ללבוש את השמלה והקושי להתנייד עימה (לעבור מבעד לדלתות או להיכנס ולצאת מ[[כירכרה|כירכרות]]) והקושי לשבת עימה היוו מקור לביקורת ולעג. הפוריטנים ב[[אנגליה]] מתחו ביקורת על השמלה הכולאת את האישה מחד, והבלתי צנועה מאידך (כאשר האישה ישבה או נפלה השמלה המנופחת הראתה את [[תחתונית|תחתוניותיה]]). |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
גרסה מ־11:40, 18 בדצמבר 2015
קרינולינה היא שמלה אשר החל מ-1850 לערך הפכה לשמלה פופולרית באירופה ובארצות הברית. על מנת ליצור את מבנה השמלה הקשיח נעשה שימוש בבד קשה (העשוי שיער סוס) או בשלד עשוי פלדה.
מקור השם
מקור שמה של השמלה בשם הבד הקשיח. שמו של הבד מבוסס על המילה הלטינית crinis שמשמעה "שיער" והמילה lin שמשמעה פשתן. ישנה פרשנות לפיה מקור השם במילה הצרפתית: crin שמשמעה שיער סוס.
היסטוריה
החל משלהי המאה ה-15 הפכו שמלות רחבות ומנופחות כגון הפרת'ינגייל ולימים גם הפנייר הספרדי (החל מראשית המאה ה-18) לשמלות פופולריות שנלבשו על ידי נשות האצולה והחברה הגבוהה. בעקבות המהפיכה הצרפתית ירדה השמלה המנופחת מגדולתה, ורק בשנות ה-50 של המאה ה-19 שבו נשות האצולה והחברה הגבוהה ללבוש שמלות מנופחות כאשר הראשונות בסגנון זה היו שמלות מבד קשיח עשוי שיער סוסים. בהמשך עם גדילת היקף השמלות וגודלן לא יכל הבד הקשיח לשאת את משקלן ונדרש שלד מתכת על מנת לשמור על צורתה של השימלה. שלדים אלה היו בתחילת הדרך עשויים חישוק עץ או עצמות לוויתן גמישות. חצאית החישוק הראשונה נרשמה כפטנט בארצות הברית בשנת 1846[1]. בשנת 1858 נרשם פטנט על שמלה ששלדה היה עשוי רשת של קפיצים וחישוקים[2]. שלד הפלדה הראשון הומצא עם ידי ו.ס. תומסון ונרשם כפטנט בשנת 1858[3]; תומסון רשם פטנט גם בצרפת[4] ובבריטניה[5]. תפוצת העיתונים והמגזינים ומדורי האופנה הביאו לכך שקרינולינות הפכו פופולריות לא רק בקרב החברה הגדולה, אלא גם בקרב מעמדות הביניים, ובעקבות ייצור תעשייתי, גם בקרב מעמדות נמוכים.
גודלן של הקרינוליות הגיע לשיאו בשנות ה-60 של המאה ה-19, וצורתן התפתחתה בשנים שלאחר מכן כאשר במקום חישוק עגול נוצרה שימלת הקרינולט לה חלק מנופח רק בחלקה האחורי של השמלה.
כיום קרינולינות נלבשות לעתים נדירות ביותר, לרוב כחלק משמלת כלה.
ביקורות
שמלת הקרינולינה ספגה ביקורת כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19. הקושי ללבוש את השמלה והקושי להתנייד עימה (לעבור מבעד לדלתות או להיכנס ולצאת מכירכרות) והקושי לשבת עימה היוו מקור לביקורת ולעג. הפוריטנים באנגליה מתחו ביקורת על השמלה הכולאת את האישה מחד, והבלתי צנועה מאידך (כאשר האישה ישבה או נפלה השמלה המנופחת הראתה את תחתוניותיה).