כס

כס המלכות של קרלוס השלישי, מלך ספרד

מאחור - כסיהם של המלכה אליזבת השנייה ושל בעלה, דוכס אדינבורו, בסנאט הקנדי שבאוטווה. בטקס פתיחת מושב הסנאט יושבים על הכסים הללו המושל הכללי של קנדה ורעייתו (או המושלת הכללית ובעלה). הכיסא שבחזית מיועד ליוש בתוך תחת של ילדים אחרים אנסים צעיריםזינים גדוליב ראש הסנאט.

כס הוא מושבו הרשמי של מונרך בטקסים ובאירועים ממלכתיים. לעתים משמעותו של המונח מורחבת למקום מושבו של אדם רם מעלה, למשל שופט. בהשאלה, כס הוא ביטוי מטונימי למונרכיה או למונרך, בדומה לכתר.

העת העתיקה

במזרח הקדום תוארו לא אחת מלכים ואלים כישובים על כסיהם. המילה היוונית לכס, θρόνος (תרונוס), שימשה בביטוי Διὸς θρόνους שתיאר את משען השמיים, ולאחר מכן גם את כסו של זאוס. לפי הומרוס, האכאים היו ידועים בכך שהציבו כסים נוספים בארמונות ובמקדשים כדי שאלים יוכלו להתיישב בהם כרצונם. המפורסם בכסים אלה הוא כסו של אפולו באמיקלס.

לרומאים היו שני סוגי כסים, אחד לקיסר ואחד לאלה רומא שפסליה הוצבו על הכס, אשר הפך למקום פולחן.

יהדות

במקרא המילה "כִּסֵּא" משמשת במשמעות של כס. כך מתואר בכור פרעה היושב על כיסא: ”וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה.” (שמות יא ה). כן מתואר הכיסא של דוד ושלמה כסמל למלכות ישראל. כס מלוכה גשמי מובא בסיפור על אודות בניית כסאו שלמה המלך: ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז. שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת.” (מלכים א י יח-יט)

בנוסף לכיסאות המלכים, הכיסא במקרא משמש גם לתיאור מושבו של אלוהים, למשל בתהילים או בחזונות של הנביא ישעיהו: ”וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל.” (ישעיהו ו א).

נצרות

כסי כמורה

ערך מורחב – קתדרה (נצרות)

מאז ימי ראשית הנצרות היו הבישופים מהכנסייה הקתולית, מהכנסייה האורתודוקסית מהכנסייה האנגליקנית ומזרמים נוספים שבהם משרה המקבילה לבישוף, ישובים באופן רשמי על כס שנקרא קתדרה. כס זה ממוקם באופן מסורתי בכנסייה ליד המזבח, והוא מסמל את סמכותו של הבישוף ללמד את האמונה הנוצרית מכסו. משום כך, כנסייה שבראשה עומד בישוף נקראת קתדרלה. לעתים גם אבות מנזר ואמהות מנזר יושבים על כסים, אם כי צנועים יותר.

בישופים ואנשי כמורה בעלי דרגה גבוהה יותר בהיררכיה הכנסייתית הקתולית רשאים להציב חופה מעל לכסם, כאשר הם נושאים בתפקיד כנסייתי מסוים. בכנסייה היוונית אורתודוקסית כולל עיצוב הכס מאפיינים של קתיסמה יחד עם אביזרים השאולים מעיצוב חצר המלוכה הביזנטי, כמו צמד אריות לרגלי הכס.

כס האפיפיור

כסו של האפיפיור ממוקם באפסיס של בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו, הקתדרלה של האפיפיור מתוקף היותו הבישוף של רומא. באפסיס של בזיליקת פטרוס הקדוש, מעל מזבח הכיסא, עומד כס אשר לפי האמונה ישב עליו פטרוס בעצמו, כמו גם מספר אפיפיורים אחריו. שריד זה מצופה בארד והוא מהווה חלק ממונומנט שעיצב ג'אן לורנצו ברניני. כיום אין לאפיפיור קתדרה קבועה בבזיליקת פטרוס הקדוש, וכס ארעי מוצב כל אימת שישנו טקס שאותו מנהל האפיפיור. הכס הקדוש, שם נרדף לדיוקסיה של רומא, הוא מטונימיה לאפיפיור, ולעתים אף לקריית הוותיקן, אם כי זו ישות מדינית, בניגוד לדיוקסיה שהיא ישות דתית.

בעבר, נישא האפיפיור לעתים על כס אפריון בשם סדיה ג'סטטוריה, שעוטר בצמד מניפות מנוצות יען. האפיפיור יוחנן פאולוס הראשון זנח את השימוש בסדיה, אך חזר להשתמש בה, ללא המניפות, על מנת שיוכל להיראות בקלות רבה יותר על ידי הקהל. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביטל את השימוש בסדיה לטובת הפופמוביל.

ימי הביניים

במדינות אירופה הפיאודליות היו המונרכים במרבית המקרים ישובים על כסים, אשר התבססו ככל הנראה על כס המלכות הרומי. כסים אלה היו במקור די פשוטים, במיוחד בהשוואה למקבילותיהם מאסיה. אחד הכסים הגדולים והחשובים ביותר היה כסו של איוואן הרביעי, אשר מתוארך לאמצע המאה ה-16 ונשא צורה של כס בעל משענת גבוהה ומסעדים. כס זה עוטר בלוחות שנהב ועצמות ניבתן שגולפו בהם סצנות מיתולוגיות, הרלדיות ומהחיים. הכס של האימפריה הביזנטית כלל בובה מכנית מורכבת של ציפורים מצייצות.

בהודו היה המונח "גאדי" שמור לכסי הנסיכים השליטים, דוגמת הרג'ה, בעוד שהשליטים המוסלמים ישבו על "מוסנד", אף שלשניהם הייתה צורה דומה. במחוזות מסוימים של האימפריה העות'מאנית נקרא הכס "כורסי", אשר יכול להיות מתורגם גם לכיסא.

העת החדשה

בתקופת האימפריה הרוסית נחשב הכס באולם גאורגיוס הקדוש בארמון החורף בסנקט פטרבורג לכס בה"א הידיעה של רוסיה. כס זה יושב על במה בגובה שבע מדרגות מהרצפה כשמעליו קשת פרוסניום ובגבו סמל המשפחה הקיסרית – עיט דו-ראשי. הכס בחדר פטר הגדול הוא צנוע יותר ביחס לכס שבאולם גרגוריוס הקדוש. הוא יוצר עבור הקיסרית אנה איבנובה בלונדון.

בחלק מן המדינות שבהן עדיין קיימת מונרכיה יש לכסים משמעות סמלית וטקסית חשובה. אחד מהכסים הידועים הללו שעדיין בשימוש הוא כס אדוארד הקדוש, שעליו מוכתר המונרך הבריטי. בבתי פרלמנט במדינות כאלה גם כן מוצב כס, המשמש את המונרך למתן הנאום מן הכס.

ישנן רפובליקות העושות שימוש בכיסאות דמויי כס באירועים ממלכתיים ועליהם יושבים ראשי המדינה, למשל נשיאים.