עזקה – הבדלי גרסאות
הוספתי תוכןן תגיות: אמוג'י עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 2.52.182.205 (שיחה) לעריכה האחרונה של אמיר מלכי-אור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שני ריפס המושלמת💜💜 |
|||
{{מיקום מפורט בישראל|שם=עזקה|רוחב=31.7009791|אורך=34.9356716|כותרת=כן}} |
{{מיקום מפורט בישראל|שם=עזקה|רוחב=31.7009791|אורך=34.9356716|כותרת=כן}} |
||
[[תמונה:Azeka22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תל עזקה]] |
[[תמונה:Azeka22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תל עזקה]] |
||
[[קובץ:Tel Azeka (1).JPG|250px|ממוזער|שמאל |
[[קובץ:Tel Azeka (1).JPG|250px|ממוזער|שמאל|תצפית תל עזקה עם פסוקים הקשורים למלחמת דוד בגוליית]] |
||
על פי המתואר ב[[תנ"ך]], '''עֲזֵקָה''' (כיום '''תֵּל עֲזֵקָה''' או '''תל זְכַרְיָה''' - ב[[ערבית]]: '''תל זכאריה''') הייתה עיר ב[[שפלת יהודה]]. |
על פי המתואר ב[[תנ"ך]], '''עֲזֵקָה''' (כיום '''תֵּל עֲזֵקָה''' או '''תל זְכַרְיָה''' - ב[[ערבית]]: '''תל זכאריה''') הייתה עיר ב[[שפלת יהודה]]. |
||
המקום הקרוי כיום "תל עזקה" הוא [[תל]] בגובה 347 מ' מעל פני הים, המצוי על אם הדרך המובילה מ[[עמק האלה]] לכיוון דרום, בחלקו הצפוני של [[פארק בריטניה]], דרומית למושב [[זכריה (מושב)|זכריה]]. |
המקום הקרוי כיום "תל עזקה" הוא [[תל]] בגובה 347 מ' מעל פני הים, המצוי על אם הדרך המובילה מ[[עמק האלה]] לכיוון דרום, בחלקו הצפוני של [[פארק בריטניה]], דרומית למושב [[זכריה (מושב)|זכריה]]. |
||
נא לא לתקן |
|||
במסגרת חפירות ארכאולוגיות שניהלו [[פרדריק בליס]] ו[[רוברט מקאליסטר]] בשנים 1898-1900, נחשפו בתל שרידי חומות ומגדלים המיוחסים לעיר עזקה, [[חותמות "למלך"]], וממצאים נוספים. כמו כן התגלו באתר [[מערכות המסתור של בר כוכבא|מערכות מסתור]] מתקופת [[מרד בר כוכבא]]. |
במסגרת חפירות ארכאולוגיות שניהלו [[פרדריק בליס]] ו[[רוברט מקאליסטר]] בשנים 1898-1900, נחשפו בתל שרידי חומות ומגדלים המיוחסים לעיר עזקה, [[חותמות "למלך"]], וממצאים נוספים. כמו כן התגלו באתר [[מערכות המסתור של בר כוכבא|מערכות מסתור]] מתקופת [[מרד בר כוכבא]]. |
||
גרסה מ־19:48, 31 בדצמבר 2015
.JPG)
על פי המתואר בתנ"ך, עֲזֵקָה (כיום תֵּל עֲזֵקָה או תל זְכַרְיָה - בערבית: תל זכאריה) הייתה עיר בשפלת יהודה. המקום הקרוי כיום "תל עזקה" הוא תל בגובה 347 מ' מעל פני הים, המצוי על אם הדרך המובילה מעמק האלה לכיוון דרום, בחלקו הצפוני של פארק בריטניה, דרומית למושב זכריה.
במסגרת חפירות ארכאולוגיות שניהלו פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר בשנים 1898-1900, נחשפו בתל שרידי חומות ומגדלים המיוחסים לעיר עזקה, חותמות "למלך", וממצאים נוספים. כמו כן התגלו באתר מערכות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא.
העיר בתנ"ך
העיר מוזכרת לראשונה בספר יהושע כאחת מערי האמורי שנכבשו על ידי יהושע, לאחר שצבא העיר הושמד בברד. בהמשך ניתנה העיר לשבט יהודה. בספר שמואל מסופר על כוחות הפלשתים שנאספו בעזקה, ועל הקרב בין דוד לגוליית שנערך סמוך לשם. העיר עזקה נהרסה בעת הכיבוש הבבלי של ממלכת יהודה קודם לנפילת ירושלים, והייתה אחת הערים אשר שוקמו במהלך שיבת ציון בתקופת נחמיה:
זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ, וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם.
העיר בתעודות חוץ מקראית
העיר מוזכרת בחרס מס' 4 מ"מכתבי לכיש":
כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה
— מכתבי לכיש, חרס מס' 4
על־פי הארכאולוג יגאל ידין הכוונה בבטוי "אל משואות לכיש" הוא "על" משואות לכיש: כלומר משמר העיר מדווח כי המשוּאות בעזקה, העיר הסמוכה - כבו, וכי נבוכדנצר מלך בבל כבש את העיר, וכל שנותר למגני לכיש לעשות הוא להוסיף ולהתבצר בעירם.
היישוב מופיע במפת מידבא כ"בית זכריה" עם ציור של כנסייה.
משלחת לאוטנשלגר לחפירות עזקה
בקיץ 2012 החלה לפעול משלחת לאוטנשלגר לחפירות עזקה מטעם אוניברסיטת היידלברג ואוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' עודד ליפשיץ מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב .[1]
קישורים חיצוניים
- תל שקלון תל עזקה - מסלול טיול מפורט מאתר טיולים בארץ
- אתר משלחת לאוטנשלגר לחפירות עזקה
- דרך ההגעה לתל עזקה