יונה בוגלה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
||
בוגלה נולד ב-[[1908]] בכפר היהודי [[וולקה]], הסמוכה לעיר [[גונדר]]. בילדותו היה [[רעית צאן|רועה צאן]] ומאוחר יותר החל ללמוד בבית הכנסת המקומי של [[ברוך אדהנן]] קרוא וכתוב ב[[אמהרית]] ולימודי קודש. ב-1921 ביקרו בכפר ד"ר [[יעקב פייטלוביץ']] ופרופ' [[תאמרת עמנואל]], לאחר עזבו את הכפר, יונה הלך עימם והחל ללמוד בבית הספר העברי שב[[אדיס אבבה]]. ב-[[1923]] נשלח בוגלה יחד עם עוד ארבעה נערים ללמוד ב[[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר תחכמוני]] שב[[ירושלים]], כעבור שנתיים הועבר בוגלה יחד עם [[מקוריה צגיה]] ללמוד ב[[פרנקפורט]] שב[[גרמניה]]. ב-[[1929]] הועבר ל[[מכון אשר]] (Institute Ascher) שב ב-Bex שבקנטון [[וו (קנטון)|וו]] שבירתו [[לוזאן]] שב[[שווייץ]]. לאחר מכן הועבר לבית הספר של [[כי"ח]] שב[[פריז]], [[צרפת]]. |
בוגלה נולד ב-[[1908]] בכפר היהודי [[וולקה]], הסמוכה לעיר [[גונדר]]. בילדותו היה [[רעית צאן|רועה צאן]] ומאוחר יותר החל ללמוד בבית הכנסת המקומי של [[ברוך אדהנן]] קרוא וכתוב ב[[אמהרית]] ולימודי קודש. ב-1921 ביקרו בכפר ד"ר [[יעקב פייטלוביץ']] ופרופ' [[תאמרת עמנואל]], לאחר עזבו את הכפר, יונה הלך עימם והחל ללמוד בבית הספר העברי שב[[אדיס אבבה]]. ב-[[1923]] נשלח בוגלה יחד עם עוד ארבעה נערים ללמוד ב[[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר תחכמוני]] שב[[ירושלים]], כעבור שנתיים הועבר בוגלה יחד עם [[מקוריה צגיה]] ללמוד ב[[פרנקפורט]] שב[[גרמניה]]. ב-[[1929]] הועבר ל[[מכון אשר]] (Institute Ascher) שב ב-Bex שבקנטון [[וו (קנטון)|וו]] שבירתו [[לוזאן]] שב[[שווייץ]]. לאחר מכן הועבר לבית הספר של [[כי"ח]] שב[[פריז]], [[צרפת]]. |
||
ב-[[1931]] שב לאתיופיה כדי לשמש מורה בבית הספר העברי תחת הנהלתו של [[תאמרת עמנואל|עמנואל]].{{הערה|Simon D. Messing, '''The Story of the Falashas: "Black Jews" of Ethiopia''', Brooklyn, 1982, p. 73-74}} |
ב-[[1931]] שב לאתיופיה כדי לשמש מורה בבית הספר העברי תחת הנהלתו של [[תאמרת עמנואל|עמנואל]].{{הערה|Simon D. Messing, '''The Story of the Falashas: "Black Jews" of Ethiopia''', Brooklyn, 1982, p. 73-74}} |
||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
עם קום מדינת ישראל ועלייה ההמונית, החלה הקהילה ללחוץ על עלייה לישראל, בוגלה התנגד לכל רעיון של עליית המונית של ביתא ישראל, משום שלדעתו דבר שכזה עלול להרגיז את הקיסר [[היילה סלאסי, קיסר אתיופיה|היילה סלאסי]].{{הערה|Mitchell G. Bard, '''From Tragedy to Triumph: The Politics Behind the Rescue of Ethiopian Jewry''', 2002, ISBN 9780275970000, p. 14}} בוגלה דיבר גם באופן נחרץ כנגד היהודים שהעלו את הרעיון של עלייה המונית.{{הערה|Messing, p. 75}} |
עם קום מדינת ישראל ועלייה ההמונית, החלה הקהילה ללחוץ על עלייה לישראל, בוגלה התנגד לכל רעיון של עליית המונית של ביתא ישראל, משום שלדעתו דבר שכזה עלול להרגיז את הקיסר [[היילה סלאסי, קיסר אתיופיה|היילה סלאסי]].{{הערה|Mitchell G. Bard, '''From Tragedy to Triumph: The Politics Behind the Rescue of Ethiopian Jewry''', 2002, ISBN 9780275970000, p. 14}} בוגלה דיבר גם באופן נחרץ כנגד היהודים שהעלו את הרעיון של עלייה המונית.{{הערה|Messing, p. 75}} |
||
=== כאיש הסוכנות: 1978-1953 === |
|||
ב-[[1953]] התפטר מתפקידיו בממשלה והחל ללמד [[למען נדחי ישראל|בבית הספר העברי]] שהוקם ב[[אסמרה]] למען [[ביתא ישראל]] ובוגריו הראשונים נשלחו יותר מאוחר ל[[כפר בתיה]]. כאשר חזרו נערי כפר בתיה לאתיופיה, נסגר בית הספר באסמרה ובמקומו קמו בתי ספר בכפרים היהודיים. בוגלה היה המפקח של אותם בתי הספר שקמו. לאחר חיכוכים גוברים עם האוכלוסייה המקומית הועבר בית הספר הראשי לכפר [[אמבובר]]. |
ב-[[1953]] התפטר מתפקידיו בממשלה והחל ללמד [[למען נדחי ישראל|בבית הספר העברי]] שהוקם ב[[אסמרה]] למען [[ביתא ישראל]] ובוגריו הראשונים נשלחו יותר מאוחר ל[[כפר בתיה]]. כאשר חזרו נערי כפר בתיה לאתיופיה, נסגר בית הספר באסמרה ובמקומו קמו בתי ספר בכפרים היהודיים. בוגלה היה המפקח של אותם בתי הספר שקמו. לאחר חיכוכים גוברים עם האוכלוסייה המקומית הועבר בית הספר הראשי לכפר [[אמבובר]]. |
||
בתחילת שנות ה-70 הקימה רשת [[אורט]] בתי ספר באתיופיה ובוגלה שימש כמפקח. ב-[[1974]] פרצה [[מלחמת האזרחים האתיופית]] וארגוני המחתרת, השמרניים והפרו מלוכניים הציבו למטרה את היהודים. ב-[[1979]] הורתה הממשלה האתיופית לסגור את בתי הספר של אורט בטענה של פעילות לאומית-ציונית. מורי בתי הספר היו מבוקשים ורבים מהם יצאו את גבולות המדינה דרך סודאן והגיעו לישראל. |
בתחילת שנות ה-70 הקימה רשת [[אורט]] בתי ספר באתיופיה ובוגלה שימש כמפקח. ב-[[1974]] פרצה [[מלחמת האזרחים האתיופית]] וארגוני המחתרת, השמרניים והפרו מלוכניים הציבו למטרה את היהודים. |
||
=== בישראל: 1987-1979 === |
|||
ב-[[1979]] הורתה הממשלה האתיופית לסגור את בתי הספר של אורט בטענה של פעילות לאומית-ציונית. מורי בתי הספר היו מבוקשים ורבים מהם יצאו את גבולות המדינה דרך סודאן והגיעו לישראל. |
|||
ב[[אוגוסט]] [[1979]] הוציא משרד החוץ הישראלי ויזה דרך השגרירות המקסיקנית בישראל למען יציאתו של בוגלה מאתיופיה.{{הערה|Bard, p. 76}} עם הגעתו לישראל פעלו בה כבר ארגונים למען עליית הקהילה, הצטרפותו של בוגלה לקריאות העלייה רק חיזקו והעלו את המודעות. ב-[[15 בנובמבר]] נאם בוגלה באספה הכללית של הפדרציה היהודית ב[[מונטריאול]] ושבה נכחו כ-2,000 ממנהיגי [[יהדות]] [[צפון אמריקה]] והסביר את הצורך בעלייה המונית דחופה של בני קהילתו.{{הערה|Messing, p. 79}} עם עליית הקהילה משלהי שנות ה-70, עזר בוגלה לעולים החדשים להתאקלם.{{הערה|"[http://www.jta.org/1979/11/20/archive/issues-at-the-cjf-assembly Issues at the CJF Assembly]", [[JTA]], November 20, 1979}} |
ב[[אוגוסט]] [[1979]] הוציא משרד החוץ הישראלי ויזה דרך השגרירות המקסיקנית בישראל למען יציאתו של בוגלה מאתיופיה.{{הערה|Bard, p. 76}} עם הגעתו לישראל פעלו בה כבר ארגונים למען עליית הקהילה, הצטרפותו של בוגלה לקריאות העלייה רק חיזקו והעלו את המודעות. ב-[[15 בנובמבר]] נאם בוגלה באספה הכללית של הפדרציה היהודית ב[[מונטריאול]] ושבה נכחו כ-2,000 ממנהיגי [[יהדות]] [[צפון אמריקה]] והסביר את הצורך בעלייה המונית דחופה של בני קהילתו.{{הערה|Messing, p. 79}} עם עליית הקהילה משלהי שנות ה-70, עזר בוגלה לעולים החדשים להתאקלם.{{הערה|"[http://www.jta.org/1979/11/20/archive/issues-at-the-cjf-assembly Issues at the CJF Assembly]", [[JTA]], November 20, 1979}} |
||
גרסה מ־01:52, 7 בינואר 2016
יונה בוגלה (נקרא גם יונה (בן) נפתלי, 1908 - 1987) היה מחנך ואיש ציבור יהודי-אתיופי שהיה מנהלה של רשת החינוך של ביתא ישראל באתיופיה במשך שנים פעל בחיזוק הקשר בין יהודי התפוצות לקהילת ביתא ישראל ולבין מדינת ישראל . הוא מנהיגה של קהילת ביתא ישראל. סלל את דרך לעליית יהודי אתיופיה דרך סודאן, באסטרטגיה מחושבת הקימה מושבה חקלאית על גבול אתיופיה וסודן , משם פרצו את שערי עלייה לישראל
ביוגרפיה
בוגלה נולד ב-1908 בכפר היהודי וולקה, הסמוכה לעיר גונדר. בילדותו היה רועה צאן ומאוחר יותר החל ללמוד בבית הכנסת המקומי של ברוך אדהנן קרוא וכתוב באמהרית ולימודי קודש. ב-1921 ביקרו בכפר ד"ר יעקב פייטלוביץ' ופרופ' תאמרת עמנואל, לאחר עזבו את הכפר, יונה הלך עימם והחל ללמוד בבית הספר העברי שבאדיס אבבה. ב-1923 נשלח בוגלה יחד עם עוד ארבעה נערים ללמוד בבית הספר תחכמוני שבירושלים, כעבור שנתיים הועבר בוגלה יחד עם מקוריה צגיה ללמוד בפרנקפורט שבגרמניה. ב-1929 הועבר למכון אשר (Institute Ascher) שב ב-Bex שבקנטון וו שבירתו לוזאן שבשווייץ. לאחר מכן הועבר לבית הספר של כי"ח שבפריז, צרפת.
ב-1931 שב לאתיופיה כדי לשמש מורה בבית הספר העברי תחת הנהלתו של עמנואל.[1]
עם כיבוש אתיופיה בידי איטליה ב-1936, סגירת בית הספר ובריחתו של עמנואל, בוגלה הסתובב בכפרי היהודים שבבגמדר ועבד בכל עבודה מזדמנת. עם חזרת השלטון האתיופי כיהן בתפקידים במשרדי האוצר והחינוך האתיופים. בשנת 1942 נישא והקים משפחה ענפה.
עם קום מדינת ישראל ועלייה ההמונית, החלה הקהילה ללחוץ על עלייה לישראל, בוגלה התנגד לכל רעיון של עליית המונית של ביתא ישראל, משום שלדעתו דבר שכזה עלול להרגיז את הקיסר היילה סלאסי.[2] בוגלה דיבר גם באופן נחרץ כנגד היהודים שהעלו את הרעיון של עלייה המונית.[3]
כאיש הסוכנות: 1978-1953
ב-1953 התפטר מתפקידיו בממשלה והחל ללמד בבית הספר העברי שהוקם באסמרה למען ביתא ישראל ובוגריו הראשונים נשלחו יותר מאוחר לכפר בתיה. כאשר חזרו נערי כפר בתיה לאתיופיה, נסגר בית הספר באסמרה ובמקומו קמו בתי ספר בכפרים היהודיים. בוגלה היה המפקח של אותם בתי הספר שקמו. לאחר חיכוכים גוברים עם האוכלוסייה המקומית הועבר בית הספר הראשי לכפר אמבובר.
בתחילת שנות ה-70 הקימה רשת אורט בתי ספר באתיופיה ובוגלה שימש כמפקח. ב-1974 פרצה מלחמת האזרחים האתיופית וארגוני המחתרת, השמרניים והפרו מלוכניים הציבו למטרה את היהודים.
בישראל: 1987-1979
ב-1979 הורתה הממשלה האתיופית לסגור את בתי הספר של אורט בטענה של פעילות לאומית-ציונית. מורי בתי הספר היו מבוקשים ורבים מהם יצאו את גבולות המדינה דרך סודאן והגיעו לישראל.
באוגוסט 1979 הוציא משרד החוץ הישראלי ויזה דרך השגרירות המקסיקנית בישראל למען יציאתו של בוגלה מאתיופיה.[4] עם הגעתו לישראל פעלו בה כבר ארגונים למען עליית הקהילה, הצטרפותו של בוגלה לקריאות העלייה רק חיזקו והעלו את המודעות. ב-15 בנובמבר נאם בוגלה באספה הכללית של הפדרציה היהודית במונטריאול ושבה נכחו כ-2,000 ממנהיגי יהדות צפון אמריקה והסביר את הצורך בעלייה המונית דחופה של בני קהילתו.[5] עם עליית הקהילה משלהי שנות ה-70, עזר בוגלה לעולים החדשים להתאקלם.[6]
נפטר באוגוסט 1987 ונקבר ליד מורו, פרופ' עמנואל.
לקריאה נוספת
- Simon D. Messing, The Story of the Falashas: "Black Jews" of Ethiopia, Brooklyn, 1982
- שמואל ילמה ואחרים, על כנפי היונה - 100 שנה להולדתו של יונה בוגלה: 100 שנות פעילות ציונית באתיופיה, 2008 תשס"ח, גפן בית הוצאות לאור בע"מ
- יונה בוגלה, כללי החגים היהודים, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, תשכ"א (אמהרית)
קישורים חיצוניים
- יונה בוגלה, בתי-הספר של ביתָ ישראל באתיופיה, פעמים 22, תשמ"ה, עמ' 89 - 92
- יונה בוגלה באתר 'אתיופים ברשת'
- איינאו פרדה סנבטו, "הרצל האתיופי" זוכה להכרה בישראל, באתר הארץ, 12.8.2007
הערות שוליים
- ^ Simon D. Messing, The Story of the Falashas: "Black Jews" of Ethiopia, Brooklyn, 1982, p. 73-74
- ^ Mitchell G. Bard, From Tragedy to Triumph: The Politics Behind the Rescue of Ethiopian Jewry, 2002, ISBN 9780275970000, p. 14
- ^ Messing, p. 75
- ^ Bard, p. 76
- ^ Messing, p. 79
- ^ "Issues at the CJF Assembly", JTA, November 20, 1979
| תלמידי יעקב פייטלוביץ' שלמדו מחוץ לאתיופיה | ||
|---|---|---|
| בית הספר בוולקה • בית הספר באדיס אבבה | ||
|
