אדישות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 149.78.151.186 (שיחה) לעריכה האחרונה של רחל1 |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אדישות''' (בלעז: '''אפתיה''') היא מונח [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] למצב שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. אדישות קלינית היא דרגה גבוהה של אפתיה. דרגה בינונית של אדישות עשויה להיות התגלמות של [[דיכאון]], דרגה קיצונית של אדישות עשויה להיות מאובחנת כ[[מוגבלות דיסוציאטיבית]]. ההיבט הפיזי של האדישות, אשר כרוך בהתדרדרות פיזית, אובדן מסת [[שריר]] וחוסר אנרגיה, מכונה [[עייפות]]. |
'''אדישות''' (בלעז: '''אפתיה''') היא מונח [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] למצב שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. אדישות קלינית היא דרגה גבוהה של אפתיה. דרגה בינונית של אדישות עשויה להיות התגלמות של [[דיכאון]], דרגה קיצונית של אדישות עשויה להיות מאובחנת כ[[מוגבלות דיסוציאטיבית]]. ההיבט הפיזי של האדישות, אשר כרוך בהתדרדרות פיזית, אובדן מסת [[שריר]] וחוסר אנרגיה, מכונה [[עייפות]]. |
||
אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או [[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]. היא מהווה תגובה שכיחה ל[[דחק]] פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"[[חוסר אונים נרכש]]" אשר קשור לרוב ב[[דיכאון קליני]]. האדישות עשויה לשקף חוסר עניין, שאינו פתולוגי, בעניינים בהם הפרט אינו מוצא חשיבות. |
אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או [[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]. היא מהווה תגובה שכיחה ל[[דחק]] פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"[[חוסר אונים נרכש]]" אשר קשור לרוב ב[[דיכאון קליני]]. האדישות עשויה לשקף חוסר עניין, שאינו פתולוגי, בעניינים בהם הפרט אינו מוצא חשיבות. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
גרסה מ־23:50, 11 בינואר 2016
אדישות (בלעז: אפתיה) היא מונח פסיכולוגי למצב שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. אדישות קלינית היא דרגה גבוהה של אפתיה. דרגה בינונית של אדישות עשויה להיות התגלמות של דיכאון, דרגה קיצונית של אדישות עשויה להיות מאובחנת כמוגבלות דיסוציאטיבית. ההיבט הפיזי של האדישות, אשר כרוך בהתדרדרות פיזית, אובדן מסת שריר וחוסר אנרגיה, מכונה עייפות.
אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או סביבה. היא מהווה תגובה שכיחה לדחק פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"חוסר אונים נרכש" אשר קשור לרוב בדיכאון קליני. האדישות עשויה לשקף חוסר עניין, שאינו פתולוגי, בעניינים בהם הפרט אינו מוצא חשיבות.
היסטוריה
אטימולוגית המילה אפתיה מקורה ביוונית (απάθεια (apatheia, מושג ששימש את הסטואים להגדיר את חוסר העניין בדברים שלפרט אין שליטה עליהם (דברים אלו, על פי הפילוסופיה שלהם, הם כל אותם דברים חיצוניים. הפרט יכול להיות אחראי רק לשיקוליו ולמעשיו). מושג האפתיה קיבל תפנית על ידי הנצרות, אשר השתמשה במושג על מנת להביע חוסר שביעות רצון בשל כל הדאגות הארציות. קלמנס אלכסנדריוס, הפך את המושג לשגור על מנת למשוך את הפילוסופים לנצרות.
מושג האדישות הפך למקובל בתרבות הפופולרית במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז התנאים המזוויעים בחזית המערבית הובילו לאדישות ולהלם קרב בקרב מיליוני חיילים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תולדות המדע והטכנולוגיה (באנגלית)
- שורשי האפתיה (באנגלית)
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |