שמורה ביוספרית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Amit Baum (שיחה | תרומות)
מ מחיקת הקביעה שהאוכלוסייה בשמורה הביוספרית הינה בעיקר דרוזית. העיר חיפה ושכנותיה נכללות בתחומי השמורה ומהוות את הרוב. עידכון מ-2014 עם ציטוט.
Amit Baum (שיחה | תרומות)
מ קישור מונחים לדפי ויקיפדיה
שורה 14: שורה 14:
פארק [[רמות מנשה]] הוכר כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו ביוני 2011. לאחר קבלת התואר הרשמי נקרא הפארק בשם: "מרחב ביוספרי רמות מנשה".
פארק [[רמות מנשה]] הוכר כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו ביוני 2011. לאחר קבלת התואר הרשמי נקרא הפארק בשם: "מרחב ביוספרי רמות מנשה".


במהלך שנת 2014 החל המשרד להגנת הסביבה לפעול להחייאת המרחב הביוספרי בכרמל, שהוכר על ידי אונסק"ו. המטרה היא ליצור מנגנון ניהולי חדש לטובת תושבי האזור, פיתוח תחושת גאווה ואחריות של תושבי המקום, ובעקבות כך שמירה של תושבי המקום על הכרמל שהינו נכס ייחודי במדינת ישראל<ref>{{קישור כללי|כותרת = שמורה ביוספרית הר הכרמל|כתובת = http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/OpenSpaces/forests/Carmel-fire-rehabilitation/Pages/Carmel-Biosphere.aspx|אתר = www.sviva.gov.il|תאריך_וידוא = 2016-01-13}}</ref>.
במהלך שנת 2014 החל [[המשרד להגנת הסביבה]] לפעול להחייאת המרחב הביוספרי בכרמל, שהוכר על ידי [[אונסק"ו]]. המטרה היא ליצור מנגנון ניהולי חדש לטובת תושבי האזור, פיתוח תחושת גאווה ואחריות של תושבי המקום, ובעקבות כך שמירה של תושבי המקום על הכרמל שהינו נכס ייחודי במדינת ישראל<ref>{{קישור כללי|כותרת = שמורה ביוספרית הר הכרמל|כתובת = http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/OpenSpaces/forests/Carmel-fire-rehabilitation/Pages/Carmel-Biosphere.aspx|אתר = www.sviva.gov.il|תאריך_וידוא = 2016-01-13}}</ref>.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־13:35, 13 בינואר 2016

מספר השמורות הביוספריות לפי מדינות

"שמורה ביוספרית" היא שמורת טבע בקרבת מגורי אדם, העונה על שורה של קריטריונים אקולוגיים ותכנוניים הנוגעים לביוספרה, כולל פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכי טבע מגוונים, במטרה לאזן בין צורכי האדם העכשוויים, העתידים וערכי שמירת הטבע.

השמורות הביוספריות מוקמות ומוכרות במסגרת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של אונסק"ו, ובהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר מגוון ביולוגי.

מטרת הקמת השמורות הביוספריות היא ליצור שילוב חכם בין שימור מגוון ביולוגי לבין פיתוח כלכלי. על פי תקנון השמורות הביוספריות של אונסק"ו, שמורות ביוספריות "יעודדו ויציגו מערכת יחסים שקולה בין בני אדם לבין הביוספרה". סעיף 4 לתקנון קובע, כי על שמורה ביוספרית "לכלול פסיפס של מערכות אקולוגיות", ולמעשה לייצג שילובים מגוונים בין ערכי טבע יבשתיים, ימיים או חופיים.

נכון לינואר 2007, "הרשת העולמית של שמורות ביוספריות" של אונסק"ו כוללת 507 שמורות ביוספריות ב-102 מדינות ברחבי העולם.

על מנת שמרחב מסוים יקבל הכרה כשמורה ביוספרית, עליו לכלול אזור ליבה עם ערכי טבע המוגנים על פי חוק, אזור חוצץ שבו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור מעבר, שבו מותרות פעולות כאלו בהתאם לחוקים ולתקנות המקומיות. באזור המעבר תהיה קיימות מקומית וייעשה שימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים לטובת הקהילה המקומית. על מנת להבטיח זאת, מוקמים בכל שמורה מנגנונים של מחקר, פיקוח, חינוך האוכלוסייה והכשרת בעלי מקצוע.

בישראל קיימות שתי שמורות ביוספריות, בכרמל וברמות מנשה. שמורת הכרמל הוכרה כשמורה ביוספרית באפריל 1996. נכון ל-2009, מעמד השמורה נמצא בסכנה היות שההכרזה על השטח כשמורה הונחתה מלמעלה והאוכלוסייה המקומית לא שותפה בתכנון השמורה או בתהליך השימור הנוכחי.

פארק רמות מנשה הוכר כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו ביוני 2011. לאחר קבלת התואר הרשמי נקרא הפארק בשם: "מרחב ביוספרי רמות מנשה".

במהלך שנת 2014 החל המשרד להגנת הסביבה לפעול להחייאת המרחב הביוספרי בכרמל, שהוכר על ידי אונסק"ו. המטרה היא ליצור מנגנון ניהולי חדש לטובת תושבי האזור, פיתוח תחושת גאווה ואחריות של תושבי המקום, ובעקבות כך שמירה של תושבי המקום על הכרמל שהינו נכס ייחודי במדינת ישראל[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

  1. ^ שמורה ביוספרית הר הכרמל, באתר www.sviva.gov.il