משפט אושוויץ השני

משפט אושוויץ השני התקיים בפרנקפורט מ-1963 עד 1965 ובו נשפטו 22 קצינים וסמלים ב-אס-אס ששרתו במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ.

רקע

רוב חברי הפיקוד הבכיר של מחנה אושוויץ הוסגרו לפולין בשנת 1947 והועמדו שם לדין במשפט אושוויץ הראשון.

החל משנות ה-50 שררה בקרב חלק מאוכלוסיית גרמניה המערבית הגישה שפשעי גרמניה הנאצית שייכים לעבר, וזהו נושא סגור שאין לדוש בו.

ההכנות למשפט, והמשפט

פריץ באואר שהיה התובע הכללי במדינת הסן שבגרמניה ושופט ממוצא יהודי, הגיש בפברואר 1959 בקשה לבית הדין הפדרלי להעביר את סמכות השיפוט על כל הפשעים שנעשו במחנה אושוויץ לבית הדין המחוזי בפרנקפורט. בנוסף פעל לביטול ההתיישנות על פשעים אלו (שחלקם עתידים היו להתיישן בשנת 1960). באואר היה אחראי על איתור הנאשמים, חקירתם והעמדתם לדין. במקביל פעל לאיתור מסמכים ועדויות שאפשרו לשחזר את המבנה הארגוני ודרך ההתנהלות של המחנות במתחם אושוויץ.

בפרנקפורט התנהלו 22 משפטים בתקופה שבין דצמבר 1963 ואוגוסט 1965, ובהם הועמדו לדין מפקדים במתחם מחנות אושוויץ בדרג בינוני וזוטר ונשפטו על פי החוק הפלילי הגרמני. למשפט הועמדו רק מספר זניח של נאשמים ביחס לסך של אלפי אנשי מנהלה שהועסקו במחנות בתקופה השואה.

ההרשעה החמורה ביותר הייתה "סיוע לרצח". חלק גדול מהמורשעים אף לא ריצו את מלוא עונשם. טענתם העיקרית של הנאשמים, שהם רק ביצעו הוראות מגבוה ושלא ניתן היה לפעול אחרת, התקבלה בהבנה ובאהדה בקרב רוב הציבור הגרמני.

תגובות ומשמעות

הציבור בגרמניה המערבית ראה בסדרת המשפטים מעין הלקאה עצמית מיותרת, בעיקר נוכח הסבל הגרמני בשלבי המלחמה האחרונים ואחריה.

לעומת זאת העלו המשפטים לשיח הציבורי, בפעם הראשונה מאז המלחמה, את נושא השואה ואחריותם של הגרמנים לזוועות שביצעו הנאצים.

עריכת המשפטים הייתה אבן בוחן ליצירתה של מודעות חוקית חדשה, דרישה מן הציבור הגרמני לאחר מלחמת העולם השנייה לעיסוק ולדיון בנושא השואה ובמידת אחריותם של הגרמנים לזוועות שביצעו במהלכה.

קישורים חיצוניים

• נעמה שי"ק, משפטי אושוויץ, באתר יד ושם

ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.