מניין השטרות

מניין השטרות היא שיטה למניית שנים בלוח העברי שהייתה נפוצה בעולם היהודי עד המאה ה-9 למעט אצל יהדות מצרים שם נהגה השיטה עד המאה ה-16 ויהדות תימן שם נהגה השיטה עד המאה ה-20. המניין נקרא על שם השטרות משום תיארוך השטרות על פיו.

שמות נוספים

במסורת היהודית ידוע מניין זה בשם "מניין למלכות יוון" או "למלכות יוונים". כינויים נוספים [אך בלתי נפוצים] הם "המניין לחתימת חזון", שאז פסקה ונחתמה נבואתם של אחרוני הנביאים חגי זכריה ומלאכי. היו שקראו למניין "המניין לממשלת החכמים" משום שאז התחילה תקופת התנאים וחכמי המשנה.

הערבים בימי הביניים קראו למניין השטרות בשם "המניין לבעל הקרניים". הם שיבשו את מוקדון ל"מקרון", כינו את אלכסנדר מוקדון בספר הקוראן "דו-אלקרנין" (בעל הקרניים), והיו מציירים אותו על מטבעות בדמות בעל-קרנים. ולפי אבו אל-פרג אל-איצפהאני (היסטוריון מימי הביניים של הספרות הערבית), כינוי זה ניתן לו מפני שהיו לו לנחלה שתי קרני השמש של מזרח ושל מערב.

סיבות לקביעת מניין השטרות

מניין השטרות נקבע כנראה בשנת ניצחונו של תלמי הראשון בקרב עזה, מה שאיפשר את שובו של סלאוקוס הראשון לבבל, על כן מניין השטרות נקרא גם "המניין הסלאוקי". שובו של סלואקוס לבבל נחשב על ידי הסלאוקים כתאריך יסוד הממלכה הסלאוקית. ישנם המזהים איזכור לייסוד מניין השטרות באחד הלוחות הארכאולוגיים הבבליים המתאר את מלחמות הדיאדוכים. ישנם אשר ציינו לגבי תאריך למניין השטרות, שהוא נספר למלכות יון, מן הסתם בכוונם לאירוע זה, למשל בהגהות מיימוניות על הרמב"ם בהלכות גירושין פרק א'.

הערבים ייחסו בטעות את מניין השטרות לאלכסנדר, ובהשפעת הערבים מוצאים גם אצל היהודים את המניין ל"אלכסנדרוס" - כינוי למניין שטרות. היו שקשרו את תחילת מניין השטרות לאירוע הקשור לאלכסנדר מוקדון: מותו, מלכותו או הגעתו לירושלים. הרמב"ם בהלכות גירושין פרק א' מכנה את מניין השטרות - מנייה "למלכות אלכסנדרוס מקדון". אולם, דעת ההיסטוריונים אינה מקבלת דעה זו, שכן לטענתם אלכסנדר מוקדון מת ב-11 שנים לפני התאריך המקובל לתחילת מניין השטרות.

תחילת הספירה

למניין בריאת העולם על פי הלוח העברי מניין השטרות התחיל אצל הסוריים והיהודים, בשנת ג' ת"נ (=3450), ספטמבר 312 לפנה"ס, וההבדל בין המניין לבריאת העולם הנהוג בימינו לבין מניין שטרות הוא 3449. אצל הבבליים התחיל מניין זה מניסן של 311 לפנה"ס. דבר זה לפעמים גרם לחוקרים לטעות בתחילת המניין בין תשרי לניסן.

הסימן שנתנו לתחילת מניין שטרות על פי מניין יצירה הוא (על פי אסתר א', ה) "גנת ביתן המלך" (האות ג' מצביעה על 3000 והאותיות נ' ת' - 450). "המלך" - רמז לאלכסנדר מוקדון, שעל שמו נקרא מניין שטרות.

יש הטוענים שמניין השטרות התחיל בשנת ג'תמ"ח (למניין שנים שלמות לאדם הראשון), כי זה בדיוק אלף שנה לאחר יציאת מצרים.

בספר אלמגסט של תלמי נמצא עוד תאריך שהשתמש בו התוכן היפרכוס "אחרי מיתת אלכסנדר", תאריך זה נמצא לפעמים גם אצל התוכנים הערבים, ואחרים מכנים אותו - "תאריך פיליפוס", תאריך זה התחיל בשנת 323 לפנה"ס. לכן יש (רבי עזריה מן האדומים במאור עיניים פכ"ג) שעירבו את מניין השטרות עם תאריך פיליפוס, וסברו להקדים את התחלת מניין השטרות ל-323.

השימוש במניין השטרות

מניין השטרות שימש לציון התאריך בכתובות, בגיטין, שטרות, קולופונים שבסוף ספרים ולשאר עניינים, לפחות עד המאה ה-13 בקרב היהודים. לעתים היו מציינים במקביל גם את התאריך לבריאת העולם או את התאריך לחורבן הבית.

ספר מכבים ב עושה שימוש במניין זה באגרת ליהודי מצרים המופיעה בשני פרקיו הראשונים של הספר (חשמונאים ב פרק א 9).

מניין השטרות שימש רבות בתשובות הגאונים ובאגרת רב שרירא גאון.

הרמב"ם משתמש במניין השטרות במספר מקומות במשנה תורה. למשל בפרק י' הלכות שמיטה ויובל כותב הרמב"ם: "ולפי חשבון זה, שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן (1107), שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למניין שטרות (1487), שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה (4936), היא שנת שמיטה, והיא שנת אחת ועשרים מן היובל."

בפרק יא מהלכות קידוש החודש כותב הרמב"ם: "לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה, מתחילת ליל חמישי שיומו יום שלישי לחודש ניסן משנה זו, שהיא שנת שבע עשרה ממחזור ר"ס, שהיא שנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה, שהיא שנת תשע ושמונים וארבע מאות ואלף לשטרות, שהיא שנת תשע ומאה ואלף לחורבן בית שני. וזו השנה היא שאנו קוראים אותה, שנת העיקר בחשבון זה."

על תשע מצבות בבית קברות יהודי מן המאות הי"ג-הי"ד, ליד הכפר ארגיס שבדרום ארמניה, נמצאו על ידי צוות מחקר של מכון יד בן צבי כתובות בעברית ובארמית עם תאריכים לפי מניין השטרות, המקבילים לשנים מ-1266 עד 1346.

רבי יעקב ספיר ביקר בתימן בשנת 1864, וכתב כך על יהודי תימן: "רובם אינם יודעים מניין שנות העולם שאנו מונים רק הרבנים והסופרים". הרב רצאבי חיזק את השימוש במניין השטרות גם בישראל, ולצורך כך התקין נוסח כתובה המציינת את מניין השטרות.

ראו גם

• מניין השנים בלוח העברי

קישורים חיצוניים

• חיים חפץ, מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחדש
• על שבע שנות הרעב, שמיטות, ומניין היוונים