הפילוג בקיבוץ המאוחד

הפילוג בקיבוץ המאוחד היה משבר חריף שפקד את תנועת הקיבוץ המאוחד בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, וגרם לפיצול התנועה בין תומכי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) לתומכי מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת).

הרקע לפילוג

עד הקמת מדינת ישראל היה הקיבוץ המאוחד תנועה קיבוצית גדולה ומשפיעה. מאז הקמתו שררה בו מתיחות על דרכו אך הקיבוץ פעל כתנועה עצמאית אחת והוגדר כחלק אינטגראלי מהתנועה הציונית ומהסתדרות העובדים. תושביו לא חויבו להשתייכות מפלגתית מסוימת, מה שאיפשר בניית יישובים גדולים הפתוחים לקליטה.

לאחר קום המדינה החל תהליך של היפרדות מצד חברי מפא"י בקרב קיבוצים אשר היו חצויים מבחינה מפלגתית. דבר זה נבע מהחרפת המלחמה הקרה בעולם אשר הטילה באותה עת את צילה על ישראל. ממשלות ישראל הראשונות, שנשלטו בידי מנהיגי מפא"י, קיימו מדיניות של אי-הזדהות עם המעצמות הגדולות, עד שבשלב מסוים זנחה הממשלה את מדיניותה זו והביעה תמיכה בגוש המערבי על ידי משלוח תרופות לדרום קוריאה. מפ"ם, לעומת זאת, תמכה באופן עקבי בגוש המזרחי.

הפילוג באשדות יעקב

ניצני הפילוג החלו בשנת 1950. היישוב הראשון בו החל הפילוג היה אשדות יעקב אשר נוסד בשנת 1924. באפריל 1950 עלתה מחלוקת בנושא החינוך. המחלוקת חגה סביב הרחקת החינוך מהפוליטיזציה. רוב אנשי הקיבוץ השתייכו פוליטית למפא"י ומדריכי הנוער השתייכו פוליטית למפ"ם. עקב כך חששו ההורים כי המדריכים ישפיעו על בני הנוער מבחינה פוליטית. לכן, הוקמה ועדה ציבורית שנקראה ועדת בית הספר אשר הופקדה על גיוס החברים לעבודה החינוכית וההוראה.

שבוע לאחר הקמת הוועדה התקיים דיון בנוגע לאישור חברות במשק של 45 מועמדים. חברותם נדחתה עקב השתיכותם הפוליטית למפ"ם וחשש להיווצרות רוב לתומכי מפלגה זו בקיבוץ. מזכירות הקיבוץ המאוחד לא ראתה לנכון לדחות קבלה לחברות על רקע פוליטי, וחייבה את קיבוץ אשדות יעקב לקבלם לחברות. אולם ניסיון זה לא צלח, ובין אפריל לאוגוסט חדלה בהדרגה הפעילות החברתית באשדות יעקב. מועצת הקיבוץ המאוחד שהתכנסה בפתח תקווה באוגוסט 1950, החליטה לאשר את חברותם של המועמדים בטענה שאי קבלתם לחברות סותרת את עקרונות הקיבוץ, ואסרה על פילוג המשק. כחלק מכך שלחה ועדה לקיבוץ לבירור המצב ותיקונו.

למרות איסורה של מזכירות הקיבוץ המאוחד על פילוג המשק, באשדות יעקב יצאו עלונים נפרדים ובאפריל 1951, החלה חלוקה במוסדות החינוך לפי הגדרתם הפוליטית של הורי הילדים. עם תחילת שנת הלימודים בספטמבר 1951, הופרדה מערכת החינוך כולה.

בעת פילוג הקיבוץ חברי מפא"י היו הרוב במשק, כ-246 חברים אשר נשארו בחלק הוותיק של הקיבוץ. על חלק קטן מקיבוץ אשדות יעקב ושדותיו הוקם קיבוץ נוסף אשר אליו עברו 231 חברים תומכי מפ"ם. אדמות הקיבוץ, המים ומפעל הקיבוץ "אשד", חולקו באופן שווה.

תהליך הפילוג הסתיים בשנת 1954 וכל קיבוץ נשא שם נפרד: "אשדות יעקב איחוד" המזוהה עם מפא"י (בדרום) ו"אשדות יעקב מאוחד" המזוהה עם מפ"ם (בצפון) כאשר דרך עפר מפרידה בין שני המשקים.

הפילוג בעין חרוד

קיבוץ עין חרוד קדם ל"קיבוץ המאוחד" וכונה גם "מולדת הקיבוץ". על אדמתו נבנו בניינים ומוסדות מרכזיים של הקיבוץ המאוחד. המאבק המרכזי בקיבוץ זה התמקד בחינוך בני המשק וחברות הנוער. בית הספר נוהל על ידי מפא"י אך המחנכים היו תומכי מפ"ם. על רקע זה פרץ ביולי 1949 ויכוח אשר הוביל לאסיפת משק.

בדצמבר של אותה שנה הגיע לקיבוץ גרעין של 60 עולים צעירים ממצרים שהודרך על ידי שני מדריכים, כאשר האחד תומך מפא"י והשני תומך מפ"ם. נסיונותיהם של המדריכים לכבוש את הנערים לדרכם הפוליטית חילקו את הגרעין לשתי קבוצות מתנגחות והגרעין פולג. כתוצאה מכך הוסכם כי חברות הנוער מעתה יודרכו מטעם מפלגה אחת בלבד. בקיץ של שנת 1950 עקב הסלמת הסכסוך בקיבוץ חולק התקציב לפי מפלגות בהתאם ליחס הכוחות במשק. כל חבר הצהיר על זהותו המפלגתית וקיבל עיתון לפי השקפתו הפוליטית, חברי מפא"י קראו את העיתון "דבר" וחברי מפ"ם קראו את העיתון "על המשמר". בהמשך התנהלה מחלוקת סביב הבחירות למזכירות של עין חרוד, וחברי הקיבוץ תומכי מפא"י חדלו לשלוח דמי חבר לקיבוץ המאוחד, דבר אשר הביא עמו תחושה שהפילוג בפתח.

חברי מפ"ם, שהיו מיעוט, סירבו לעזוב את אדמת הקיבוץ וליצור קיבוץ חדש. כארבע שנים נאבקו שני הפלגים על הזכות להישאר על אדמת המשק. רק בשנת 1955 קם היישוב של תומכי מפא"י על "גבעת קומי", ונקרא "עין חרוד איחוד". תומכי מפ"ם נשארו על אדמת עין חרוד ושינו את השם ל"עין חרוד מאוחד". בנייני הציבור נשארו משותפים לשני הקיבוצים והיוו קו מפריד בין הקיבוצים.

ההחלטה על הפילוג והקמת "איחוד הקיבוצים"

במועצת הקיבוץ בנען שהתקיימה בין התאריכים 18 עד 19 בחודש מאי 1951, דובר על החזרת האחדות לאשדות יעקב. בהצבעה שנערכה עזבו חברי מפא"י את המועצה. עם פרישתם יצאה הודעה ברדיו על הקמת "קיבוץ ארצי ציוני-סוציאליסטי", כשהכוונה לאיחוד הקיבוצים. בין 1 ל-2 ביוני התכנסה מועצה של המתפלגים מהקיבוץ המאוחד והוקם "איחוד הקיבוצים", על יסוד הקיבוצים שפרשו בשלמותם מהקיבוץ המאוחד.

במשקים שהתפלגו אשר בהם פער הכוחות לא עלה על 20%, החלוקה התבצעה לפי הסכם שלפיו נקודת ההתיישבות הוותיקה נותרה בידי הרוב והרכוש חולק לפי רישומי האוכלוסייה של ראשית 1950 על מנת למנוע עימותים.

קיבוצים שהתפלגו

ערב הפילוג השתייכו 78 יישובים לקיבוץ המאוחד, ולאחר מועצת נען יצאו ממנו 21 יישובים: כפר גלעדי, מעיין ברוך, כפר בלום, נאות מרדכי, איילת השחר, עין זיתים, כפר הנשיא, האון, מעגן, כנרת, אפיקים, תל יוסף, בית העמק, גלעד, רמת רחל, סנה (ברור חיל), מפלסים, דורות, חצרים וקיבוץ אפעל.

שלושת המשקים: אשדות יעקב, עין חרוד וגבעת חיים התחלקו על פי הגדרות של "איחוד" "ומאוחד". המתפלגים מגבעת השלושה הקימו קיבוץ חדש בשם עינת. המתפלגים מגבת הקימו את קיבוץ יפעת. חברי מפא"י ממשאבי שדה עברו לחצרים, חברי מפ"ם מבית העמק עברו לקיבוץ אייל וממעגן עברו חברי מפ"ם לבית אורן.

משאר הקיבוצים הייתה עזיבת המיעוט לקיבוצים אחרים (למשל מעין גב לגינוסר, מכפר סאלד לגבעת חיים איחוד, מגבעת ברנר לנצר סרני; לקיבוץ הגושרים הגיעו חברים מאיילת השחר, מכפר גלעדי, מנווה אור ומיד חנה).

הקיבוצים הפורשים הקימו באופן זמני מסגרת בשם איחוד הקיבוצים וכעבור מספר חודשים התאחדו עם חבר הקבוצות והקימו את התנועה הקיבוצית הנפרדת: "איחוד הקבוצות והקיבוצים".

חברים שעברו ממשקי האיחוד למשקי הקיבוץ המאוחד:

	חברים	ילדים
מתל יוסף לבית השיטה	107	84
מיפתח להגוברים (גדות של היום)	35	12
מעין גב לגינוסר	90	85
מאיילת השחר להגושרים	34	31
מכפר גלעדי להגושרים	11	8
סה"כ	274 חברים	223 ילדים

חברים שעברו ממשקי הקיבוץ המאוחד למשקי איחוד הקיבוצים והקבוצות:

	חברים	ילדים
מבית השיטה לאיילת השחר	102	123
משדות ים למעין צבי	20	18
משדה נחום ליפעת	18	16
ממחניים ליפעת	11	9
מגבעת ברנר לנצר סרני	100	124
מרמת הכובש לעינת	74	60
מיגור לגבעת חיים ולנוה ים	47	43
מכפר סאלד לגבעת חיים איחוד	78	84
מדפנה לכפר גלעדי	27	32
ממעוז חיים לדורות	18	28
משפיים לרמת יוחנן	14	19
מבית השיטה, מיגור ומכפר סאלד לרמת יוחנן	7	7
ממלכיה, מבית אורן ומבארי לגשר הזיו	6	8
סה"כ	522 חברים	571 ילדים

ראו גם

• התנועה הקיבוצית

לקריאה נוספת

• זאב צור, הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1984
• יוסי אסף, הסכסוך הפוליטי בקיבוץ המאוחד 1951-1939, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 1987
• ברוך כנרי, סנוורים: פרוטוקול הסמינריון על פילוג הקיבוץ המאוחד , הוצאת יד טבנקין, 2011.
• כרמית גיא, בדרך ליד חנה
• נעמן כהן, על האוטופיה: עלייתה ונפילתה של קבוצת קדושי פינסק , ת"א 2011

קישורים חיצוניים

• ליטל לוין, היום לפני 59 שנים: ליל הפילוג בקיבוץ המאוחד, באתר הארץ, 20/05/2010
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יחיעם ויץ, סיפור עגום של היחלשות וירידה, באתר הארץ - ביקורת על הספר "בעצמם הם כותבים להם שיר", עיצובו של הזיכרון הקולקטיבי בקיבוץ המאוחד 1948-1978 מאת אפרת קנטור
• עדינה בר-אל, פרה לאיחוד פרה למאוחד, באתר הארץ, 25.04.2012