רב ראשי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6: שורה 6:


== יצירת התפקיד ותפוצתו ==
== יצירת התפקיד ותפוצתו ==
תפקיד הרב ב[[יהדות התפוצות]] התפתח במהלך הדורות ממעמד של [[מורה]], למומחה לחוקי היהדות ועד לשופט ומנהיג קהילתי. היעדרה של סמכות מרכזית יצרה מצב בו כל רב היה אוטונומי בקהילתו. בקהילות היהודיות שפט הרבי בסיועם של שני [[פרנס]]ים או [[דיין (משפט עברי)|דיינים]] ולא הייתה אפשרות לערער על פסיקות בית הדין, אלא לסמכות החילונית של השלטונות המקומיים. עם התפתחות המדינה המודרנית, השלטונות השונים ניסו להסדיר גם את ה[[מיעוט]] הדתי היהודי וליצור מנגנון מרכזי, דוגמת ה[[קונסיסטוריה]], שיקל עליהם את הדיאלוג איתם. עם יצירת ארגונים המאחדים את הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, נוצר גם הצורך בפסיקה הלכתית אחידה, פסיקה שתינתן על ידי "רב ראשי". הרב הראשי נזקק להסכמת השלטונות למינויו ולעתים אפילו נכפה על הקהילה היהודית, כשהשלטון מעדיף רב פלוני על פני האחרים, מתוך שיקולים תלושים לחלוטין מהיהדות.
תפקיד הרב ב[[יהדות התפוצות]] התפתח במהלך הדורות ממעמד של [[מורה]], למומחה לחוקי היהדות ועד לשופט ומנהיג קהילתי. היעדרה של סמכות מרכזית יצרה מצב בו כל רב היה אוטונומי בקהילתו. בקהילות היהודיות שפט הרב בסיועם של שני [[פרנס]]ים או [[דיין (משפט עברי)|דיינים]] ולא הייתה אפשרות לערער על פסיקות בית הדין, אלא לסמכות החילונית של השלטונות המקומיים. עם התפתחות המדינה המודרנית, השלטונות השונים ניסו להסדיר גם את ה[[מיעוט]] הדתי היהודי וליצור מנגנון מרכזי, דוגמת ה[[קונסיסטוריה]], שיקל עליהם את הדיאלוג איתם. עם יצירת ארגונים המאחדים את הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, נוצר גם הצורך בפסיקה הלכתית אחידה, פסיקה שתינתן על ידי "רב ראשי". הרב הראשי נזקק להסכמת השלטונות למינויו ולעתים אפילו נכפה על הקהילה היהודית, כשהשלטון מעדיף רב פלוני על פני האחרים, מתוך שיקולים תלושים לחלוטין מהיהדות.


לא כל מדינה יצרה תפקיד של רב ראשי. ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]], ב[[גרמניה]] שלפני [[השואה]], ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], ב[[איטליה]], ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]] מעולם לא היה רב ראשי. בחלק מהמדינות בהן לא היה רב ראשי [[דה יורה]], דוגמת איטליה ורוסיה, הרב הגדול ([[מרא דאתרא]]) של [[עיר בירה|עיר הבירה]] היה רב ראשי [[דה פקטו]].
לא כל מדינה יצרה תפקיד של רב ראשי. ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]], ב[[גרמניה]] שלפני [[השואה]], ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], ב[[איטליה]], ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]] מעולם לא היה רב ראשי. בחלק מהמדינות בהן לא היה רב ראשי [[דה יורה]], דוגמת איטליה ורוסיה, הרב הגדול ([[מרא דאתרא]]) של [[עיר בירה|עיר הבירה]] היה רב ראשי [[דה פקטו]].

גרסה מ־23:06, 2 בפברואר 2016

רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש מיעוט יהודי עבור הרב שממלא את התפקיד העליון בהיררכיה הרבנית של מדינה מסוימת. הרב הראשי יכול להיות, אך לא חייב להיות, הסמכות הרבנית הדתית הגבוהה ביותר באותה מדינה והוא הנציג הבכיר ביותר של המיעוט הדתי היהודי במגעיו עם הסמכות החילונית של המדינה המארחת את המיעוט. בחלק ממדינות אירופה, בתקופות שונות בהיסטוריה שלהן, ממלא תפקיד הרב הראשי התמנה מתוקף תפקידו לבית המחוקקים של המדינה. במדינות בהן יש הכרה של המדינה בזרמים היהודיים השונים תיתכן תופעה של מספר רבנים ראשיים, אחד לכל זרם, אך רב ראשי של זרם לא זוכה לסמכויות ולמעמד הנלווה של רב ראשי של המדינה.

הרב הראשי מקביל לתפקיד החכם באשי באימפריה העות'מאנית ונקבע לראשונה באנגליה. לאחר מכן נקבעה משרה זו במדינות נוספות, אך לא בכל המדינות בהן ישבו יהודים.

בישראל נושאים את התואר "רב ראשי", עוד מתקופת המנדט הבריטי, ראשי הרבנות הראשית (הרב הראשי הספרדי מכונה גם הראשון לציון). בערים שונות מקובל התואר של רב ראשי של העיר והכוונה היא לרב הבכיר, שסמכותו עולה על סמכות הרבנים האחרים הפועלים באותה עיר (כיוון שביהדות יש זרמים רבים, לא תמיד מקובלת סמכותו של הרב הראשי על בני כל הזרמים בעיר). בחלק מערים אלו יש "רב ראשי אשכנזי" ו"רב ראשי ספרדי", אם כי הנטייה כיום היא למנות לעיר רק רב ראשי אחד.

יצירת התפקיד ותפוצתו

תפקיד הרב ביהדות התפוצות התפתח במהלך הדורות ממעמד של מורה, למומחה לחוקי היהדות ועד לשופט ומנהיג קהילתי. היעדרה של סמכות מרכזית יצרה מצב בו כל רב היה אוטונומי בקהילתו. בקהילות היהודיות שפט הרב בסיועם של שני פרנסים או דיינים ולא הייתה אפשרות לערער על פסיקות בית הדין, אלא לסמכות החילונית של השלטונות המקומיים. עם התפתחות המדינה המודרנית, השלטונות השונים ניסו להסדיר גם את המיעוט הדתי היהודי וליצור מנגנון מרכזי, דוגמת הקונסיסטוריה, שיקל עליהם את הדיאלוג איתם. עם יצירת ארגונים המאחדים את הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, נוצר גם הצורך בפסיקה הלכתית אחידה, פסיקה שתינתן על ידי "רב ראשי". הרב הראשי נזקק להסכמת השלטונות למינויו ולעתים אפילו נכפה על הקהילה היהודית, כשהשלטון מעדיף רב פלוני על פני האחרים, מתוך שיקולים תלושים לחלוטין מהיהדות.

לא כל מדינה יצרה תפקיד של רב ראשי. באימפריה האוסטרו-הונגרית, בגרמניה שלפני השואה, באימפריה הרוסית, באיטליה, בארצות הברית ובקנדה מעולם לא היה רב ראשי. בחלק מהמדינות בהן לא היה רב ראשי דה יורה, דוגמת איטליה ורוסיה, הרב הגדול (מרא דאתרא) של עיר הבירה היה רב ראשי דה פקטו.

כיום, הרבנים הראשיים לישראל הם: הרב הראשי הספרדי - הרב יצחק יוסף, בנו של הרב הראשי לשעבר הרב עובדיה יוסף. הרב הראשי האשכנזי - הרב דוד לאו, בנו של רב העיר תל אביב כיום הרב ישראל מאיר לאו.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', נוכחויות רבניות במרחב הרומני, הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)