זימוגן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לויקי האנגלית (ערך קצר ביותר)
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
דוגמאות: פפסינוגן שהופך ל[[פפסין]] המסייע בעיכול חלבונים בסביבה החומצית ב[[קיבה]], [[טריפסינוגן]] שהופך ל[[טריפסין]] בסביבה בסיסית ב[[תריסריון]], אנזימי קרישת [[דם]] ועוד.
דוגמאות: פפסינוגן שהופך ל[[פפסין]] המסייע בעיכול חלבונים בסביבה החומצית ב[[קיבה]], [[טריפסינוגן]] שהופך ל[[טריפסין]] בסביבה בסיסית ב[[תריסריון]], אנזימי קרישת [[דם]] ועוד.


{{msg:Stub}}
{{Stub}}

גרסה מ־11:27, 5 ביוני 2004

זימוגן (zymogen) הוא שמו של אנזים לפני שהופך להיות פעיל.

כדי לבצע פעולות שונות, עושה הגוף שימוש באנזימים שאותם הוא מפריש מרקמות שונות. פעולות אלה, כשאינן במקומן, עלולות לפגוע ולהזיק. לכן, כדי למנוע פעילות בלתי רצויה של האנזימים נגד הרקמה ממנה הופרשו, (כמו למשל פעילות של אנזימי עיכול שעלולים לעכל את הרקמה ממנה באו), מופרשים אנזימים אלה בצורתם הבלתי פעילה, כך שלא יוכלו לעכל את הרקמה ממנה הופרשו ולהזיק. צורת אנזים בלתי פעילה זו מכונה זימוגן. צורה בלתי פעילה זו הופכת לאנזים הפעיל רק לאחר הפרשתה.

דוגמאות: פפסינוגן שהופך לפפסין המסייע בעיכול חלבונים בסביבה החומצית בקיבה, טריפסינוגן שהופך לטריפסין בסביבה בסיסית בתריסריון, אנזימי קרישת דם ועוד.

תבנית:Stub