חצור אשדוד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|אתר אינטרנט=http://www.hatzor.org.il| |
|אתר אינטרנט=http://www.hatzor.org.il| |
||
}} |
}} |
||
'''חָצוֹר אַשְׁדּוֹד |
'''חָצוֹר אַשְׁדּוֹד''' הוא [[קיבוץ]] מתנועת [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר]] ליד [[גן יבנה]] השייך ל[[מועצה אזורית באר טוביה]]. |
||
שמו של היישוב הוא כשם [[עיר]] בנחלת [[שבט יהודה]] שנקראה "חצור". התוספת "אשדוד" לחצור על שם העיר [[אשדוד]] [[פלשתים|הפלישתית]] נועדה להבדיל מ[[חצור הגלילית]]. |
שמו של היישוב הוא כשם [[עיר]] בנחלת [[שבט יהודה]] שנקראה "חצור". התוספת "אשדוד" לחצור על שם העיר [[אשדוד]] [[פלשתים|הפלישתית]] נועדה להבדיל מ[[חצור הגלילית]]. |
||
גרסה מ־20:20, 6 בפברואר 2016
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | באר טוביה |
| גובה ממוצע[1] | 45 מטר |
| תאריך ייסוד | 1946 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 690 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.5% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   חצור אשדוד | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
| http://www.hatzor.org.il | |
חָצוֹר אַשְׁדּוֹד הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ליד גן יבנה השייך למועצה אזורית באר טוביה.
שמו של היישוב הוא כשם עיר בנחלת שבט יהודה שנקראה "חצור". התוספת "אשדוד" לחצור על שם העיר אשדוד הפלישתית נועדה להבדיל מחצור הגלילית.
היסטוריה
הגרעין המייסד של הקיבוץ התגבש בשנת 1936 על בסיס גרעין ארץ-ישראלי ג' של תנועת "השומר הצעיר". חברי הגרעין שהו שנה במשמר העמק ובשנת 1937 עברו לראשון לציון, שם שהו תשע שנים עד שנמצא להם מקום להתיישבות קבע. במשך זמן זה הצטרפו אליהם גרעיני "השומר הצעיר" מבולגריה ומצפון אמריקה[3].
בשנת 1943 הקימו חברי הקיבוץ את מצפה גבולות, שם שהו במשך שלוש שנים.
בשנת 1946 הוחלט במוסדות המיישבים שהקיבוץ יעזוב את גבולות ויתיישב במקום הנוכחי, שנקרא אז "יסור". גבעת הכורכר שעליה הוקם הקיבוץ (גובה כ-60 מטר מעל פני הים) הייתה אז חשופה ובצידה הדרומי מחצבה נטושה. סביבה שכנו ארבעה כפרים ערביים: יסור, ברקה, בתני שרקיה ובתני ע'רביה ומחנה קסטינה של חיל האוויר הבריטי (היום בסיס חצור של חיל האוויר הישראלי). חברי הקיבוץ הגיעו למקום ביוני 1946 והשתכנו בבית האריזה בפרדס. בעקבות החבלה של האצ"ל במטוסים בריטיים במחנה הסמוך, במסגרת התקפת שדות התעופה הבריטיים, וחשש המוסדות מתגובת הצבא הבריטי, נדחתה העלייה על הגבעה במשך מספר חודשים. בספטמבר ניתן לבסוף האישור, והחברים עלו לגבעה והחלו לבנות את ביתם החדש. העברת הקיבוץ מראשון לציון הסתיימה רק בנובמבר 1947. הקבר היהודי הראשון בנגב נכרה בחצור, עבור חבר הקיבוץ תבנית:נזכור את כולם שנרצח בתל אביב[4].
במלחמת העצמאות היה הקיבוץ סמוך לקו החזית של הצבא המצרי, שהגיע עד סמוך לגשר עד הלום מצפון לאיסדוד. ילדי הקיבוץ פונו לבית ספר בחולון. המצרים הפגיזו את הקיבוץ[5], והחברים המעטים שנותרו להגן על היישוב הסתתרו בתעלות. עלון הקיבוץ שנקרא "על התל" שינה באותם ימים את שמו ל"מתחת לתל". לאחר מבצע יואב, שבו הילדים לקיבוץ וחברי הקיבוץ חזרו לעבודה החקלאית[6].
במבצע ברק נכבשו הכפרים הערביים הסמוכים, ותושביהם הפכו לפליטים ברצועת עזה. חלק מאדמותיהם, שהוכרזו כאדמות מדינה לפי חוק נכסי נפקדים, הוחכרו על ידי מינהל מקרקעי ישראל לקיבוץ.
יעקב ארנן הוא בן הקיבוץ, שהיה גם בין מקימי קיבוץ הרדוף.
ספורט
- בקיבוץ פועלת קבוצה יצוגית בענף הבדמינטון.
- קבוצת הכדורעף של הפועל חצור/באר טוביה הייתה פעילה עד שנת 2006. זכתה בגביע המדינה בשנת 2000
קישורים חיצוניים
- אתר הקיבוץ
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל בקיבוץ חצור, באתר 'חלון אחורי', 21 באפריל 2015
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ באו עולים מאמריקה, דבר, 6 בפברואר 1946
- ^ קבר ראשון בהתישבות הנגב, דבר, 17 באוגוסט 1947
- ^ נכבשו קאקון ויבנה, דבר, 6 ביוני 1948
מאות פגזים הוטלו על חצור לפני התחלת ההפוגה, מעריב, 21 ביולי 1948 - ^ מ.מ., ביקור בזק בחזית הדרום, מעריב, 21 בספטמבר 1948
| ||||||||||||||||||
