אצטדיון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
הגמל התימני (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 93.172.141.229 (שיחה) לעריכה האחרונה של 109.65.210.62 |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=ספורט}} |
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=ספורט}} |
||
[[קובץ:Wembley_Stadium_interior.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אצטדיון ומבלי]], האצטדיון הגדול ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] והשני בגודלו ב[[אירופה]], במבט מבפנים]] |
[[קובץ:Wembley_Stadium_interior.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אצטדיון ומבלי]], האצטדיון הגדול ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] והשני בגודלו ב[[אירופה]], במבט מבפנים]] |
||
'''אצטדיון''' מודרני הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות [[ספורט]] ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע. |
'''אצטדיון''' מודרני הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות [[ספורט]] ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע. |
||
==ההיסטוריה של האצטדיונים== |
==ההיסטוריה של האצטדיונים== |
גרסה מ־19:09, 11 בפברואר 2016
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אצטדיון מודרני הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות ספורט ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע.
ההיסטוריה של האצטדיונים
השם נגזר מהמילה היוונית "סטדיון" (στάδιον), שציינה יחידת מידה שאורכה 192 מטר בערך. ברומא העתיקה, אורכה של הזירה באצטדיון היה סטדיון אחד, כך ששמה של יחידת המידה הפך לשמו של המבנה. אצטדיונים יוונים ורומים נמצאו בערים רבות בעולם העתיק.
האצטדיון המודרני
סוגים
לאצטדיונים מקורים יש גג. הם עדיין מכונים אצטדיונים בגלל היותם גדולים דיים, ותוכננו עבור מה שנחשב "ספורט של חוץ". ישנם אצטדיונים שלהם קירוי חלקי; לאחרים ישנם גגות נעים, וכמה אפילו תוכננו עם מגרש נע.
סוגיות תכנון
למקצועות הספורט השונים נדרשים מגרשים בצורות שונות. על כן, אצטדיונים מסוימים מתוכננים בעיקר למקצוע ספורט יחיד בעוד אחרים מתוכננים למקצועות שונים. הרבה אצטדיונים מתוכננים להיות מגרשי כדורגל. הנפוצים מבין האצטדיונים הרב-שימושיים משלבים בין כדורגל ואתלטיקה. החסרון של מגרשים אלו הוא שהקהל מרוחק יחסית מהמגרש, בעיקר בקצותיו. באצטדיונים קטנים מסוימים אין מקומות לקהל בקצוות. באצטדיונים בהם מושבי הקהל מקיפים את המגרש, מקבל האצטדיון צורה אובלית. באצטדיונים בהם צד אחד פתוח, מקבל האצטדיון צורת פרסה.
אסונות באצטדיון
ריכוז ההמונים באצטדיונים, גרם למספר אסונות, בין היתר בגלל האווירה המיוחדת באירועים המתרחשים בהם ולעתים בשל תכנונם וטעויות בניתוב הקהל אליהם והחוצה מהם. הידועים הם אסון הייזל ב-1985 בעת משחק גמר הגביע בין יובנטוס לבין ליברפול, אסון הילסבורו ב-1989, אסון ברדפורד סיטי ב-1985, אסון לוז'ניקי ב-1982 בו נהרגו 67 בני אדם, התפרעות האוהדים במשחק פרו-ארגנטינה ב-1964 שהביאה למותם של 318 איש, ועוד רבים.[1]
אצטדיונים בישראל
אצטדיון רמת גן הוא האצטדיון הלאומי בו נערכים משחקי כדורגל לאומיים רבים, כמו גם טקס הפתיחה של המכביה. אצטדיוני כדורגל בולטים אחרים הם אצטדיון טדי בשכונת מלחה בירושלים, אצטדיון בלומפילד בתל אביב-יפו ואצטדיון סמי עופר בחיפה.
אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם אצטדיון האתלטיקה בשכונת הדר יוסף בתל אביב שם מתקיימות אליפויות ישראל באתלטיקה. ואצטדיון קנדה לטניס ברמת השרון שבו מתקיימים אירועי טניס חשובים כמו רוב משחקי גביע דייוויס של הנבחרת וטורניר הטניס של רמת השרון, גם זירת הקרח במרכז קנדה במטולה נחשבת לזירה מרכזית להוקי קרח והחלקה על קרח. בכדורסל משתמשים לרוב באולמות ולא באצטדיונים, על אף שבעבר שוחקו משחקים במגרשים פתוחים כגון בלומפילד. כמו כן בעבר חלק מאולמות הכדורסל בישראל, כולל אצטדיון יד אליהו בת"א, היו מגרשים פתוחים ולא מקורים לכן בעבר אולם "יד אליהו" כונה אצטדיון.
אצטדיונים מרכזיים בישראל
אצטדיוני כדורגל בבנייה
שם | גודל | עיר | פתיחה מתוכננת | הערות |
---|---|---|---|---|
אצטדיון עירוני טבריה החדש | 5,000 | טבריה | 2018 |
אצטדיוני כדורגל שנהרסו
שם | גודל | עיר | שנת פתיחה | שנת הריסה |
---|---|---|---|---|
אצטדיון באסה | 7,000 | תל אביב-יפו | 1949 | 1961 |
אצטדיון גלי גיל | 4,000 | רמת גן | 1949 | 1974 |
מגרש קטמון | 5,000 | ירושלים | 1957 | 1982 |
מגרש הפרדסים | 3,500 | כפר סבא | 1952 | 1986 |
מגרש לוד | 3,500 | לוד | 1960 | 1988 |
אצטדיון ימק"א | 6,000 | ירושלים | 1933 | 2006 |
אצטדיון המכביה | 20,000 | תל אביב-יפו | 1932 | 2007 |
אצטדיון גאון | 4,000 | תל אביב-יפו | 1977 | 2007 |
אצטדיון נפוליאון | 6,000 | עכו | שנות ה-50 | 2000 |
אצטדיון האורווה | 6,800 | פתח תקווה | 1967 | 2010 |
אצטדיון המכתש | 5,500 | גבעתיים | 1927 | 2010 |
אצטדיון הקופסה | 7,500 | נתניה | 1943 | 2014 |
אצטדיון קריית אליעזר | 14,002 | חיפה | 1955 | 2015 |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תומר גנור, הצד האפל של הכדור. אסונות הכדורגל בעולם, באתר ynet, 18 ביוני 2003