סקאד – הבדלי גרסאות
אמא של גולן (שיחה | תרומות) מ ←תפוצה נוכחית: קישורים פנימיים, תיקון קישור:הרפובליקה של קונגו |
אמא של גולן (שיחה | תרומות) מ ←היסטוריה של שימוש מבצעי: קישורים פנימיים, תיקון קישור |
||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
===מלחמת איראן עיראק=== |
===מלחמת איראן עיראק=== |
||
החל מאוקטובר 1982, העירקים החלו לירות טילי סקאד לעבר מטרות באיראן. חוקרים רבים מייחסים לירי הטילים את הפסקת הלחימה שנמשכה כשמונה שנים. גם האיראנים ירו טילי סקאד על העירקים, ככל הנראה טילים שיובאו מלוב. ב-1988, במסגרת מה שכונה לימים "דו-קרב הטילים", העירקים שיגרו טילי סקאד ששודרגו לדגמים שאפשרו ירי לטווחים רחוקים, לעבר |
החל מאוקטובר 1982, העירקים החלו לירות טילי סקאד לעבר מטרות באיראן. חוקרים רבים מייחסים לירי הטילים את הפסקת הלחימה שנמשכה כשמונה שנים. גם האיראנים ירו טילי סקאד על העירקים, ככל הנראה טילים שיובאו מלוב. ב-1988, במסגרת מה שכונה לימים "דו-קרב הטילים", העירקים שיגרו טילי סקאד ששודרגו לדגמים שאפשרו ירי לטווחים רחוקים, לעבר [[טהראן]], [[קום (עיר)|קום]], [[אספהאן]], [[שירז]] ו[[כאראג']]. לפי דיווחים שונים, טילים אלו הביאו למותם של כ-2000 איראנים ולפינוי של מיליוני איראנים מבתיהם{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20071016094525/http://www.ttu.fr/site/english/endocpdf/24pBalmissileenglish.pdf מאמר שמכסה חלק מהיסטוריית השיגורים של טילי הסקאד]}}. |
||
===[[מלחמת האזרחים באפגניסטן]]=== |
===[[מלחמת האזרחים באפגניסטן]]=== |
||
גרסה מ־13:31, 16 בפברואר 2016
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
סקאד (אנגלית: Scud) הוא כינוי נאט"ו לטיל קרקע-קרקע בליסטי לטווח קצר המונע בדלק נוזלי. הטיל הוא מתוצרת ברית המועצות וסימונו הוא SS-1.
הטיל תוכנן על ידי משרד התכנון מאקייב על בסיס עקרונות הפעולה של הטיל הגרמני V-2 מתקופת מלחמת העולם השנייה, בניווט אינרציאלי: כנפוני הטיל נעים במהלך השלב המונע בטיסתו בלבד, על פי נתונים המתקבלים מגירוסקופ בטיל. ההנחיה נעצרת עם כביית המנוע, ומרגע זה מסלול הטיל בליסטי ואינו מתוקן. עקב כך דיוק הטיל ביחס הפוך לטווח (יותר טווח פחות דיוק). כיוונו של הסקאד אל המטרה נעשה בעזרת תחשיבים בליסטיים הכוללים משתנים הקשורים בין היתר בנתוני מטאורולוגיים. על פי הדוקטרינה הסובייטית לגדוד טילי קרקע קרקע מסוג סקאד אמצעים לאיסוף נתוני מטאורולוגיה הכולל בלונים מטאורולוגיים שמשדר את הנתונים המטאורולוגיים לתחנה הקרקעית באמצעות שידור רדיו.
הדגמים סקאד B וסקאד C הוצגו בשנים 1961 ו-1965 בהתאמה, כאשר כל אחד מהם יכול לשאת ראש קרב נפיץ סטנדרטי, ראש גרעיני בעוצמה של 5 עד 80 קילוטון או ראש נפץ כימי (בדרך כלל גז עצבים מסוג VX).
דגם הסקאד D פותח בשנות השמונים ויכול לשאת בנוסף לעיל גם ראש נפץ מסוג דלק-אוויר, 40 פצצות מצרר חודרות מסלולים או 100 מוקשים נגד אדם במשקל 5 ק"ג כל אחד.
אורך כל דגמי הסקאד הוא 11.25 מטרים (פרט לסקאד A הקצר במטר אחד) וקוטרם הוא 88 סנטימטר. הטיל מונע במנוע יחיד המתודלק בתערובת של קרוסין וחומצה חנקתית (סקאד A) או דימתילהידרזין אסימטרי (UDMH) וחומצה חנקתית אדומה מעשנת (RFNA) בדגמים מאוחרים יותר.
השם "סקאד" רווח גם בהתייחסות לדגמים בעלי טווח משופר על חשבון משקל ראש הנפץ והדיוק, מתוצרת עיראק, אשר כונו בכינויים "אל חוסיין" ו"אל עבאס" ונורו לעבר ישראל (39 טילים) וסעודיה (46 טילים) במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991. פרט ל"אל עבאס" כל דגמי הסקאד יכולים להיות משוגרים גם ממשגרים ניידים.
דווח בתקשורת על יירוט של חלק מאותם הטילים באמצעות טילי נ"מ מדגם "פטריוט" מתוצרת ארצות הברית, אך נתונים מדויקים לא נחשפו לציבור.
כתוצאה ממתקפת הטילים על ישראל נהרג אזרח ישראלי אחד ועוד עשרות נפצעו. בירי הטילים על סעודיה נהרגו אזרח סעודי ו-28 חיילים אמריקאים. מלבד זאת, מספר הפצועים היה 99. [1]
סמוך לסיומה של מלחמת יום הכיפורים שוגרו שלושה טילי סקאד מצריים לעבר כוחות צה"ל שהיו ממוקמים בראש הגשר בדוואר סואר. אחד הטילים פגע בריכוז משאיות תחמושת וגרם למותם של שבעה חיילים.[1] לאחר שיגור הטילים טענו המצרים כי היו אלה טילי אל קאהר שפותחו במצרים[2].
החל מ-2008, מערכת ה"איסקנדר" מחליפה את טילי הסקאד. מערכת זו מבוססת על שני טילים בכל משגר, מנוע דלק מוצק ויכולת ביות אופטית למטרה.
מאפיינים
| קוד נאט"ו | Scud-A | Scud-B | Scud-C | Scud-D |
|---|---|---|---|---|
| שנת מבצעיות | 1957 | 1964 | 1965 | 1989 |
| אורך | 10.7 מטר | 11.25 מטר | 11.25 מטר | 12.29 מטר |
| קוטר | 0.88 מטר | 0.88 מטר | 0.88 מטר | 0.88 מטר |
| משקל כולל | 4,400 ק"ג | 5,900 ק"ג | 6,400 ק"ג | 6,500 ק"ג |
| טווח | 180 ק"מ | 300 ק"מ | 550 ק"מ | 700 ק"מ |
| משקל מטע"ד | 950 ק"ג | 985 ק"ג | 600 ק"ג | 985 ק"ג |
| דיוק (CEP) | 3,000 מטר | 450 מטר | 700 מטר | 50 מטר |
היסטוריה של שימוש מבצעי
מלחמת איראן עיראק
החל מאוקטובר 1982, העירקים החלו לירות טילי סקאד לעבר מטרות באיראן. חוקרים רבים מייחסים לירי הטילים את הפסקת הלחימה שנמשכה כשמונה שנים. גם האיראנים ירו טילי סקאד על העירקים, ככל הנראה טילים שיובאו מלוב. ב-1988, במסגרת מה שכונה לימים "דו-קרב הטילים", העירקים שיגרו טילי סקאד ששודרגו לדגמים שאפשרו ירי לטווחים רחוקים, לעבר טהראן, קום, אספהאן, שירז וכאראג'. לפי דיווחים שונים, טילים אלו הביאו למותם של כ-2000 איראנים ולפינוי של מיליוני איראנים מבתיהם[3].
מלחמת האזרחים באפגניסטן
בין 1989 ל-1992, סביב נסיגת ברית המועצות מאפגניסטן ומלחמת האזרחים נורו בסה"כ 1700-2000 טילי סקאד באחת ממלחמות הטילים הגדולות שהיו בהיסטוריה.
מלחמת המפרץ הראשונה
בהמשך לפלישת ארצות הברית לעיראק נורו 39 טילים לעבר ישראל ו-46 טילים לעבר סעודיה.
מלחמת האזרחים בתימן
במהלך מלחמת האזרחים בשנת 1994 נורו טילי סקאד בכמות לא ידועה.
במסגרת המהפכה בתימן, ב-6 ביוני 2015 שיגרו המורדים החות'ים בתימן סקאד לעבר ערב הסעודית ואלו ייורטו על ידי טילי פטריוט[4].
מלחמת האזרחים בלוב
במהלך המלחמה שהתרחשה בלוב ב-2011 נורו מספר טילי סקאד.
מלחמת האזרחים בסוריה
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, נעשה שימוש תדיר בירי טילי "סקאד" החל משנת 2012 ועד לימים אלה.
תפוצה נוכחית
- ארמניה
- קונגו
- מצרים
- איראן
- קזחסטן
- לוב
- צפון קוריאה
- סוריה
- עומן
- תימן
- אלג'יריה
לקריאה נוספת
- The Ballistic Missile Threat Handbook, Jack Spencer, 2000, חוברת באנגלית, משנת 2000, כולל ניתוח מעבר הטכנולוגיות בין רוסיה, צפון קוריאה, ארצות הברית והמדינות השונות שמתפעלות את ה"סקאד", מעודכן לשנת 2000, כולל תמונות ואיורים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נועם אופיר, צילו הארוך של הסקאד, באתר חיל האוויר הישראלי, 25.10.2006
- ^ שאזלי, חציית התעלה, עמ' 58
- ^ מאמר שמכסה חלק מהיסטוריית השיגורים של טילי הסקאד
- ^ שיגור סקאד בתימן, באתר וואלה!