שור הבר – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 199.203.84.208 (שיחה) לעריכה האחרונה של רחל1 |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
}} |
}} |
||
'''שור הבר''' או '''בקר בר''' (שם מדעי: ''Bos primigenius''), [[מין (טקסונומיה)|מין]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[פר (סוג)|פר]] ש[[הכחדה|נכחד]]. היה נפוץ בכל [[אירופה]] ובאזורים רבים ב[[אסיה]] וב[[אפריקה]], ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את ה[[בן אדם|אדם]]. אורכו היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר |
'''שור הבר''' או '''בקר בר''' (שם מדעי: ''Bos primigenius''), [[מין (טקסונומיה)|מין]] ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[פר (סוג)|פר]] ש[[הכחדה|נכחד]]. היה נפוץ בכל [[אירופה]] ובאזורים רבים ב[[אסיה]] וב[[אפריקה]], ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את ה[[בן אדם|אדם]], שחיים כיום. אורכו היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר, צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן. לפי הממצא ה[[ארכאוזואולוגיה|ארכיאו-זואולוגי]] שור הבר התקיים בתחומי [[ארץ ישראל]] עד שלהי [[ארץ_ישראל_בעת_העתיקה#תקופת הברזל|תקופת הברזל]]. הוא נכחד כליל מאירופה בשנת [[1627]] ב[[פולין]]. [[אדם (סוג)|האדם הקדמון]] היה צד אותו למזונו והוא גם מופיע ב[[ציורי מערות]] מאותה תקופה. |
||
קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו ה[[מקרא]]י והמין המכונה היום [[תאו]] הוא בעצם המין המכונה בלשון [[חז"ל]] "[[כוי]]"{{הערה|1=מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977}}. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא ה[[ראם (מיתולוגיה)|ראם המקראי]], שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו). אך לפי שעה יש רק ממצא יחיד של שור הבר בתקופת המקרא, בתל [[חשבון (עיר)|חשבון]] שבעבר הירדן{{הערה|[[זהר עמר]], רם בוכניק ו[[גיא בר-עוז]], זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, '''קתדרה 40''' (תשמ"ו), עמ' 54-33.}}. |
קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו ה[[מקרא]]י והמין המכונה היום [[תאו]] הוא בעצם המין המכונה בלשון [[חז"ל]] "[[כוי]]"{{הערה|1=מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977}}. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא ה[[ראם (מיתולוגיה)|ראם המקראי]], שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו). אך לפי שעה יש רק ממצא יחיד של שור הבר בתקופת המקרא, בתל [[חשבון (עיר)|חשבון]] שבעבר הירדן{{הערה|[[זהר עמר]], רם בוכניק ו[[גיא בר-עוז]], זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, '''קתדרה 40''' (תשמ"ו), עמ' 54-33.}}. |
||
ראש השור מופיע ב[[סמל רפובליקת מולדובה]] וכן בסמלה של נסיכות [[מולדובה]] ההיסטורית. |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
גרסה מ־21:34, 17 בפברואר 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שור הבר | |
---|---|
מצב שימור | |
נכחד (EX)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
סוג: | פר |
מין: | שור הבר |
שם מדעי | |
Bos primigenius בויאנוס, 1827 | |
תחום תפוצה | |
שור הבר או בקר בר (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם, שחיים כיום. אורכו היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר, צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן. לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי שור הבר התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל. הוא נכחד כליל מאירופה בשנת 1627 בפולין. האדם הקדמון היה צד אותו למזונו והוא גם מופיע בציורי מערות מאותה תקופה.
קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"[2]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו). אך לפי שעה יש רק ממצא יחיד של שור הבר בתקופת המקרא, בתל חשבון שבעבר הירדן[3].
ראש השור מופיע בסמל רפובליקת מולדובה וכן בסמלה של נסיכות מולדובה ההיסטורית.