ברוסוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אצל יוסף בן מתתיהו
טטיאנוס
שורה 9: שורה 9:
בסביבות 278-290 לפנה"ס פרסם את חיבורו ביוונית "בבילוניאקה" ("ההיסטוריה של בבילוניה"), הסוקר ב-3 ספרים את תולדות בבל מסיפור הבריאה ועד לזמנו של המחבר. את הספר הקדיש למלך ה[[סלאוקים|סלאוקי]] [[אנטיוכוס הראשון]]. מהספר [[חיבור אבוד|נשתמרו אך קטעים בודדים]] המצוטטים בספרים של [[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:נגד אפיון#יט|מאמר ראשון, פרקים יט-כ]].}}, [[פליניוס הזקן]], [[קנסוריניוס]] ו[[מרקוס ויטרוביוס פוליו|ויטרוביוס]].
בסביבות 278-290 לפנה"ס פרסם את חיבורו ביוונית "בבילוניאקה" ("ההיסטוריה של בבילוניה"), הסוקר ב-3 ספרים את תולדות בבל מסיפור הבריאה ועד לזמנו של המחבר. את הספר הקדיש למלך ה[[סלאוקים|סלאוקי]] [[אנטיוכוס הראשון]]. מהספר [[חיבור אבוד|נשתמרו אך קטעים בודדים]] המצוטטים בספרים של [[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:נגד אפיון#יט|מאמר ראשון, פרקים יט-כ]].}}, [[פליניוס הזקן]], [[קנסוריניוס]] ו[[מרקוס ויטרוביוס פוליו|ויטרוביוס]].
כפי ש[[מנתון]] המצרי שאף להחליף את [[הרודוטוס]] היווני כסמכות העליונה להיסטוריה של מצרים בשביל היוונים, כך ברוסוס רצה להפוך את העבר המפואר של בבל לנגיש ליוונים, על ידי פרסום חיבור היסטורי המבוסס על מסורת מקומית. אולם תקוות אלו נתבדו, משום שסופרים יווניים ציטטו רק לעתים נדירות את הכהן הבבלי, וחיבורו היה בשימוש רק אצל סופרים יהודים-הלניסטים אפולוגטיים, שחיפשו אחר עדות בלתי תלויה לקדמוניות היהודים.{{הערה|שם=שטרן 55}}
כפי ש[[מנתון]] המצרי שאף להחליף את [[הרודוטוס]] היווני כסמכות העליונה להיסטוריה של מצרים בשביל היוונים, כך ברוסוס רצה להפוך את העבר המפואר של בבל לנגיש ליוונים, על ידי פרסום חיבור היסטורי המבוסס על מסורת מקומית. אולם תקוות אלו נתבדו, משום שסופרים יווניים ציטטו רק לעתים נדירות את הכהן הבבלי, וחיבורו היה בשימוש רק אצל סופרים יהודים-הלניסטים אפולוגטיים, שחיפשו אחר עדות בלתי תלויה לקדמוניות היהודים.{{הערה|שם=שטרן 55}}
הסופר האשורי הנוצרי [[טטיאנוס]] {{אנ|Tatian}} כתב שבתיאורו את מעשי המלכים, מציין ברוסוס את [[נבוכדנצר]], שערך מלחמה נגד הפיניקים והיהודים.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I: IX. Berossus, pp. 60-61}}


לפי ויטרוביוס, היגר ברוסוס מבבל לאי [[קוס (אי)|קוס]], שם פתח בחסות מלך מצרים בית ספר ל[[אסטרולוגיה]].
לפי ויטרוביוס, היגר ברוסוס מבבל לאי [[קוס (אי)|קוס]], שם פתח בחסות מלך מצרים בית ספר ל[[אסטרולוגיה]].

גרסה מ־02:39, 19 בפברואר 2016

ברוסוס (יוונית: Βήρωσσος) היה סופר והיסטוריון בבלי הלני שחי במאה ה-3 לפנה"ס.

ביוגרפיה

ברוסוס נולד על פי המשוער מעט לפני או במהלך תקופת שלטונו של אלכסנדר מוקדון על בבל (323-330 לפנה"ס). מקובל כי לכל המוקדם נולד ב-340 לפנה"ס. שנת מותו אינה ידועה.

שמו, ברוסוס, הוא כנראה הצורה היוונית של השם האכדי "בֶּל - רֵאוּ - שוּ" ( Bel - re'u - šu) - בל רועהו. ברוסוס היה כהן בבלי של האל בל.[1]

בסביבות 278-290 לפנה"ס פרסם את חיבורו ביוונית "בבילוניאקה" ("ההיסטוריה של בבילוניה"), הסוקר ב-3 ספרים את תולדות בבל מסיפור הבריאה ועד לזמנו של המחבר. את הספר הקדיש למלך הסלאוקי אנטיוכוס הראשון. מהספר נשתמרו אך קטעים בודדים המצוטטים בספרים של יוסף בן מתתיהו[2], פליניוס הזקן, קנסוריניוס וויטרוביוס. כפי שמנתון המצרי שאף להחליף את הרודוטוס היווני כסמכות העליונה להיסטוריה של מצרים בשביל היוונים, כך ברוסוס רצה להפוך את העבר המפואר של בבל לנגיש ליוונים, על ידי פרסום חיבור היסטורי המבוסס על מסורת מקומית. אולם תקוות אלו נתבדו, משום שסופרים יווניים ציטטו רק לעתים נדירות את הכהן הבבלי, וחיבורו היה בשימוש רק אצל סופרים יהודים-הלניסטים אפולוגטיים, שחיפשו אחר עדות בלתי תלויה לקדמוניות היהודים.[1] הסופר האשורי הנוצרי טטיאנוס (אנ') כתב שבתיאורו את מעשי המלכים, מציין ברוסוס את נבוכדנצר, שערך מלחמה נגד הפיניקים והיהודים.[3]

לפי ויטרוביוס, היגר ברוסוס מבבל לאי קוס, שם פתח בחסות מלך מצרים בית ספר לאסטרולוגיה.

ברוסוס אצל יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו מצטט את ברוסוס, המספר על איש צדיק שחי 10 דורות לאחר המבול, וטוען כי מדובר באברהם.[4] אולם למרות שעל פי ספר בראשית 10 דורות מפרידים בין נח לאברהם, לדעת ההיסטוריון מנחם שטרן יש ספק רב בכך שניתן לזהות אותו עם אברהם ונראה שיוספוס לקח את הזיהוי הזה מחוגים יהודים-הלניסטיים.[1]

לקריאה נוספת

  • מנחם שטרן – Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I: IX. Berossus, pp. 55-61

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: IX. Berossus, p. 55
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרקים יט-כ.
  3. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: IX. Berossus, pp. 60-61
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 1, פרק ז, פסקה ב, סעיף 158.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.